Loading AI tools
מועדון כדורגל ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפועל חיפה הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר חיפה, המשחק בליגת העל. המועדון הוקם בשנת 1924, והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר בישראל, ואחת מהקבוצות המייסדות של הליגה הבכירה בארץ ישראל כשהשתתפה בעונת הבכורה (1931/1932), כשהמועדון הוא קבוצת "הפועל" הראשונה בארץ. המועדון זכה פעם אחת באליפות המדינה (בעונת 1998/1999), ארבע פעמים בגביע המדינה, שלוש פעמים בגביע הטוטו ופעם אחת באלוף האלופים.
 | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | מועדון כדורגל הפועל חיפה | |||
| כינוי | הכרישים | |||
| תאריך ייסוד | 24 באפריל 1924 | |||
| אצטדיון |
אצטדיון סמי עופר, חיפה (תכולה: 30,942[1]) | |||
| בעלים | יואב כץ | |||
| מנכ"ל | איתי רק | |||
| מאמן | רוני לוי | |||
| ליגה | ליגת העל | |||
|
hapoelhaifa | ||||
| תלבושת | ||||
| ||||
| מחלקות פעילות של הפועל חיפה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 |
 |
| |||
| כדורגל (גברים) | כדורסל (גברים) | כדורסל (נשים) | |||
 |
 |
 | |||
| ג'ודו | שחייה | כדוריד | |||
אצטדיונה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון סמי עופר המכיל כ-30,942 מקומות ישיבה. מדי הקבוצה במשחקי הבית כוללים חולצה עם פסים אדומים-שחורים ומכנסיים לבנים או שחורים, ובמשחקי החוץ מדי הקבוצה הם לבנים.
ראשיתו של מועדון הכדורגל של הפועל חיפה הייתה בהתארגנות מקומית בראשית 1924 ברחוב שפירא שבשכונת הדר בחיפה. ההתארגנות כללה מספר גורמים הקשורים בתחום הספורט בעיר וכן גורמים הקשורים בתנועות הפועלים וההסתדרות. מטרתם הייתה להקים מועדון כדורגל ראשון בארץ ישראל אשר יהיה מועדון פועלים כפי שמקובל בעולם. ישנן גרסאות רבות בדבר צורת ההקמה של המועדון, אולם הגרסה המקובלת ביותר היא הגרסה לפיה במהלך חול המועד פסח של שנת תרפ"ד, ב-24 באפריל 1924, נערכה בבית בשכונת הדר בחיפה ישיבת היסוד של המועדון. בישיבה השתתפו 36 נציגי הגורמים השונים המעורבים ביסוד המועדון. את התארגנות הובילו יהושע שרפשטיין ויאיר אהרוני.
ב-1 במאי 1924, חג הפועלים, נערך המשחק הראשון של הפועל חיפה בו ניצחה הפועל 1–3 קבוצה שהורכבה מעובדי הרכבת בחיפה. במהלך השנים הראשונות שלאחר היווסדו של המועדון שיחקה הקבוצה מספר רב של משחקי ידידות כנגד קבוצות שונות מהארץ, מאירופה ומהמזרח התיכון, זאת מאחר שבאותה תקופה טרם נוסדה ההתאחדות לכדורגל ולכן לא נערכו משחקים במסגרות רשמיות.
בראשית דרכה הייתה הפועל חיפה כלולה בהתאגדות "מכבי" שהייתה אגודת הספורט היחידה בארץ ישראל בתקופה. כשנתיים לאחר מכן הוחלט לנטוש את מרכז "מכבי" ומייסדי המועדון הובילו, בשיתוף עם מספר קבוצות פועלים נוספות מרחבי הארץ, את הקמת מרכז "הפועל" שצורף להסתדרות והפך במרוצת השנים למרכז הספורט המוביל בישראל. בעקבות כך נוסדו ברחבי הארץ מועדוני הפועל נוספים.
בשנת 1928 נוסדה "ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל" והחלו לראשונה בארץ משחקים רשמיים במסגרת הגביע וארבע שנים לאחר מכן החלו גם משחקי הליגה. הפועל לא זכתה להצלחות רבות בשנים הללו, אך הייתה אחת מן הקבוצות המובילות בליגה. אף על פי כן, הצליחה הקבוצה להעפיל בשנת 1932 לגמר הגביע, הראשון בתולדותיה, נגד קבוצת המשטרה הבריטית. השופט במשחק היה בריטי, וכמה מן ההחלטות שנתקבלו על ידו היו שנויות במחלוקת. במהלך המשחק במצב של 0–1 להפועל משער של יונה שטרן, ובעקבות כמה מהחלטות השיפוט שנדמו בעיני שחקני חיפה כחד צדדיות ולא הוגנות, נגנב הגביע על ידי אחד משחקני הקבוצה. בעקבות המקרה הוחלט על הפסד טכני לחיפה. באותה שנה גם הגיעו חמישה משחקני הקבוצה לנבחרת ארץ ישראל: יוליוס קליין, יונה שטרן, גדליהו פוקס, יהושע ברשדסקי ויעקב ברעייר.
לאחר תום מלחמת העצמאות שבה הפעילות הספורטיבית בישראל בהדרגה לשגרה. בשנת 1949 שבה הליגה לפעילות סדירה ובשתי עונותיה הראשונה של ליגה א' תחת ריבונות מדינת ישראל סיימה הפועל במקום השלישי. באותה תקופה סגל הקבוצה התבסס בעיקר על עולים חדשים שאותרו בהגיעם לנמל חיפה כמו טיבור נוימן שהיה בין הבודדים של שחקני הקבוצה באותה תקופה שזומן לנבחרת ישראל בכדורגל. לאחר מכן, הקבוצה עברה תהליך של הצערה בעקבותיו ירדה למרכז הטבלה. בשנת 1955 ליגה א' הפכה לליגה הלאומית והפועל חיפה עברה לשחק באצטדיון העירוני בקריית אליעזר. בשנת 1958 הגיע לקבוצה אחד מבכירי השחקנים באירופה באותה תקופה, זלאטקו צ'ייקובסקי, כמאמן-שחקן. צ'ייקובסקי הביא להפועל חיפה שיטות אימון מקצועניות שהביאו למפנה ביכולתה והחזירו אותה להיות קבוצת צמרת. בעונת 1957/1958 הגיעה הקבוצה לגמר הגביע והפסידה 0–2 למכבי תל אביב. לאחר מכן זכתה הפועל חיפה בגביע הליגה הראשון שהתקיים במדינת ישראל - גביע העשור[2] (הגביע השלישי בחשיבותו - לכבוד עצמאות העשור של מדינת ישראל). בעונת 1958/1959 הקבוצה הייתה קרובה לזכייה באליפות אבל סיימה לבסוף כסגנית.
הפועל חיפה סיימה את עונת 1960/1961 במקום השלישי אבל לאחר מכן נחלשה. את עונת 1962/1963 סיימה הקבוצה במקום האחרון והייתה אמורה לרדת לליגה השנייה. אולם, בשל חשדות להטיית משחקים, הוחלט על הקפאת הירידות באותה עונה (לטענת רבים הדבר נעשה בשל קשרי ראשי מרכז הפועל בהתאחדות לכדורגל). אך מהעונה הזאת החלה עליה משמעותית ביכולת הקבוצה, בעיקר בשל עליה של מספר שחקנים בולטים ממחלקת הנוער של המועדון לקבוצה הבוגרת. כך החלה התקופה הטובה ביותר בתולדות הקבוצה; ב-1963, אותה עונה בה הייתה אמורה לרדת ליגה, זכתה הקבוצה בגביע המדינה לאחר ניצחון 0–1 על מכבי חיפה בגמר, משערו של קשר הקבוצה שמחה אורן. היה זה בעצם הגביע הראשון והתואר הראשון שבו זכה המועדון אי פעם. בכל העונות שלאחר מכן סיימה הקבוצה בחצי העליון של טבלת הליגה והעפילה פעמיים נוספות לגמר הגביע. בשנת 1964 הפסידה במשחק הגמר השלישי באותה עונה למכבי תל אביב (שני המשחקים הקודמים הסתיימו בתיקו) ובשנת 1966 זכתה בגביע לאחר ניצחון על שמשון תל אביב[3]. השחקנים הבולטים בקבוצה באותן שנים היו: אבא גינדין, יצחק אנגלנדר, יוחנן וולך ורובי יאנג. שחקנים אלו היו מהשחקנים הבולטים בכדורגל הישראלי בשנות ה-60 ושנות ה-70 ושיחקו בנבחרת ישראל על בסיס קבוע. רובי יאנג אף שימש כקפטן נבחרת ישראל בשנים הללו.
בשנת 1974 זכתה הפועל חיפה פעם נוספת בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על הפועל פתח תקווה[4]. בעונת 1974/1975 הקבוצה סיימה את הליגה במקום השלישי. באותן שנים החלו שחקני תור הזהב של המועדון לפרוש ולעזוב את המועדון. בשנת 1977 הדהימו את הכדורגל הישראלי יצחק אנגלנדר ויוחנן וולך שעזבו את המועדון ועברו ליריבה העירונית, מכבי חיפה, בעקבות הניהול הגרוע במועדון. על אף שבעונת 1978/1979 סיימה הקבוצה את הליגה במקום החמישי, בתקופה זאת החלה ירידה ברמת הקבוצה שהקדימה את ההידרדרות הגדולה של שנות ה-80. יו"ר הקבוצה אז היה אמנון צידון שניהל את הקבוצה היריבה מכבי חיפה וכיהן במשך שנתיים לצד דוד שווייצר, מרדכי שפיגלר ואורי וינברג[5]. בערוב ימיו עסק בכתיבת טור במקומון "קול חיפה".
בשנת 1981 ירדה הפועל חיפה לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה. עד אז הייתה הקבוצה אחת מ-3 מועדונים (ביחד עם מכבי תל אביב והפועל תל אביב) שלא ירדו מעולם מהליגה הראשונה. בכך החל העשור הגרוע בתולדות המועדון. בעונת 1983/1984 העפילה חיפה לליגה הבכירה. פיטר לורימר, מגדולי השחקנים של קבוצת הפאר האנגלית לידס יונייטד התמנה למאמן הקבוצה בעונת 1985/1986 אולם גם הוא לא היה יכול להושיע, ועזב כעבור מספר חודשים. חיפה ירדה לליגה השנייה בפעם השנייה בתולדותיה בסיום העונה. המשבר הכלכלי הגדול בהסתדרות הוביל למשבר פיננסי וניהולי במועדון שלקראת סוף העשור היה על סף פשיטת רגל. בהנהלת המועדון נוצר ואקום ניהולי ומנהלי המועדון התחלפו חדשות לבקרים. בשנת 1987 החמיצה הקבוצה את העלייה במחזור האחרון לאחר הפסד להפועל טבריה, בשנת 1988 שמטה הקבוצה יתרון של שבע נקודות על הפועל טבריה, והפסידה את העלייה במחזורים האחרונים להפועל טבריה, שניצחה את החיפאים שלוש פעמים באותה שנה, בשנת 1988/1989 הקבוצה דורגה במקום האחרון בליגה הארצית לאחר עשרה מחזורים, ואז לקחו שלושה שחקני עבר של הקבוצה, יצחק אנגלנדר, אבי קאופמן ואפרים גבאי, את זכויות הניהול של המועדון במסגרת עמותה חיצונית להסתדרות, בתקוה להוציא את המועדון ממצב של כמעט פשיטת רגל, אך בהיעדר מקורות מימון המשיך המשבר הכלכלי במועדון.
בשנת 1992 העפילה הפועל חיפה לליגה הראשונה בפעם השלישית. את העונה ההיא ליוו שמועות בדבר איש עסקים אלמוני אשר פרש את חסותו על המועדון. עם הזמן התבררו השמועות כנכונות והתבררה זהותו של האלמוני: רובי שפירא, איש עסקים אשר עשה את מירב הונו בעסקי הדיג בניגריה. שפירא הזרים כספים רבים לקופת המועדון שהצילו את המועדון מקריסה. בכספים אלה נרכשו שחקנים מובילים רבים, אך הקבוצה לא הגיעה לכל הישג בולט ואף הייתה בסכנת ירידה. בעקבות שורת הפסדים ארוכה בעונת 1993/1994 החליט שפירא להפוך את חסותו על המועדון לבעלות עליו, והוא רכש אותו מידי ההסתדרות. בעונת 1994/1995 הגיעה הקבוצה לגמר הגביע והפסידה 0–2 למכבי חיפה, בפעם השנייה בה שוחק הדרבי החיפאי בגמר הגביע.
בשנים הראשונות תחת בעלותו של שפירא הובאו לקבוצה שחקנים ומאמנים מהטובים בארץ, אך הקבוצה לא הצליחה לזכות בתארים. בעונת 1997/1998 הצליחה הפועל חיפה לסיים במקום השלישי תחת הדרכתו של המאמן אלי גוטמן, אשר המשיך במועדון גם בעונת 1998/1999. בראשית עונה זו סומנה הקבוצה כקבוצת צמרת אך לא כמועמדת לאליפות. אף על פי כן החלה הקבוצה את העונה בסערה ולאחר שורת ניצחונות מרשימים מצאה עצמה הקבוצה במקום הראשון בטבלה בפער גדול על כל שאר הקבוצות. הקבוצה בלטה בצורת המשחק הטקטית והיעילה שלה שאף גרמה ללא מעט גורמים להעביר ביקורת על צורת המשחק שלה, שכונתה "גרמנית". עם הזמן רק הלך וגדל הפער בין הפועל חיפה לשאר הליגה, כשהקבוצה במקום השני מתחלפת אחת לכמה זמן. ב-8 במאי 1999 התמודדה הפועל חיפה באצטדיון קריית אליעזר במסגרת המחזור ה-27 כנגד הקבוצה שערב המחזור דורגה במקום השני, מכבי תל אביב. בסיום המשחק, בו ניצחה הפועל חיפה 3–2 (צמד של אורן זיתוני ושער של אורן נסים), הוכתרה הפועל חיפה כאלופת המדינה בכדורגל בפעם הראשונה והיחידה בתולדותיה. לרגל הזכייה באליפות נכתב השיר "אדום עולה עולה".
בקיץ 1999 הייתה הפועל חיפה לקבוצה הישראלית הראשונה המעפילה לסיבוב השלישי במוקדמות ליגת האלופות, כאשר בסיבוב המוקדמות השני עברה את בשיקטש הטורקית לאחר תיקו 1–1 באיסטנבול ו-0–0 בגומלין בקריית אליעזר, אולם הפסידה לקבוצה הספרדית ולנסיה בסיבוב המוקדמות השלישי. בסיבוב הראשון בגביע אופ"א עברה הפועל חיפה את קלאב ברוז' הבלגית לאחר ניצחון 3–1 בקריית אליעזר והפסד 2–4 בבלגיה, והייתה לקבוצה הישראלית הראשונה המעפילה לסיבוב השני בגביע אופ"א. בסיבוב השני פגשה הקבוצה את אייאקס אמסטרדם ההולנדית. במשחק הראשון בישראל הפסידה הפועל חיפה 0–3, ובגומלין באמסטרדם ניצחה 1–0 אך הודחה מהמפעל. בליגה סיימה את עונת 1999/2000 במקום השביעי, זאת על אף שלמראית עין הקבוצה התחזקה עם בואם של השחקנים דוד אמסלם, ניר סביליה ועמיר תורג'מן, אך את הקבוצה עזבו שניים משחקני המפתח בעונת האליפות: לירון בסיס עבר למכבי תל אביב ונג'ואן גרייב עבר לאסטון וילה.
בעונת 2000/2001 הוחלף גוטמן בגיא לוי שהביא עמו ארבעה זרים: אלין מינטואן, אולג יילשב, מיכאל אניצ'יץ' וויקטור פאצ'ה שהצטרפו לדימיטרי אולינוב הוותיק. הקבוצה סיימה את העונה במקום השלישי לאחר שני ניצחונות בדרבי החיפאי מול מכבי (3-0 ו-1–3), ושלושה ניצחונות על האלופה היוצאת הפועל תל אביב (3-1, 1-0 בחוץ ו-0–2 בבית).
בקיץ 2001 החליט שפירא להפחית את השקעתו במועדון בצורה משמעותית[6]. תקציב המועדון צומצם, עסקאות רכש שהיו מתוכננות בוטלו והשחקנים המובילים שוחררו[7]. עם הזמן התברר כי מצבו הכלכלי של שפירא הידרדר וכי הוא נתון בחובות ועסקיו על סף פשיטת רגל. נכסי המועדון ובהם כרטיסי השחקן של כמה מהשחקנים הבולטים בקבוצה שועבדו לחברת דיג הולנדית לה היה חייב שפירא כספים. מצבו הכלכלי של שפירא הלך והתדרדר במהירות. ביום שישי, ה-14 בדצמבר 2001, התאבד שפירא ביריה מרובהו האישי בביתו שבניגריה[8]. במרץ 2002, פסק בית המשפט המחוזי בחיפה כי הפועל חיפה תועבר לאחריות של מפרק זמני, מכיוון שהקבוצה הייתה חדלת פירעון עקב חוב של כ-8.3 מיליון שקל לשלטונות המס[9]. בסיום אותה עונה ירדה הקבוצה לליגה השנייה, כאשר אחד המשחקים הזכורים באותה עונה היה הדרבי שנערך ב-18 בפברואר 2002, בו הפסידה הפועל 1–2 למכבי. המשחק זכור בגלל פרשת ישראל כהן, הבלם, אשר הכשלה שלו ברחבה הובילה לשער הניצחון של מכבי. כהן נחשד כמי ש"מכר" את המשחק, בשל הכשלות חוזרות במחצית השנייה. ב-2004 החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגד כהן בשל מחסור בראיות, אך הדגישה כי התנהגותו של כהן מעוררת תהיות רבות[10]. במשך כמעט שלוש שנים נוהל המועדון על ידי 3 מפרקים זמניים מטעם בית המשפט שהצליחו להחזיק את הקבוצה בליגה השנייה ובמקביל לחפש רוכשים פוטנציאלים למועדון. אף על פי שהמועדון היה תחת פירוק, נחשבה עונת 2003/2004 כמוצלחת, בסיומה חזרה הקבוצה לליגה הבכירה, והיא העפילה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה 1–4 לבני סכנין. בשנת 2004, עונה לאחר שהקבוצה חזרה לליגת העל, נרכש המועדון על ידי יואב כץ, איש עסקים ישראלי המתגורר בארצות הברית[11]. הקבוצה נשרה בסיום העונה לליגה הלאומית, שם נשארה למשך 4 עונות.
בעונת 2008/2009, כשמאמן הקבוצה הוא שלומי דורה, עלתה הקבוצה לליגת העל שישה מחזורים לסיום העונה ומרחק של יותר משמונה עשרה נקודות מהמקום השישי בעונה של חמש עולות. במחזור ה-31 הובטח המקום הראשון לאחר ניצחון 1–2 על הפועל באר שבע, אך ההתאחדות לכדורגל החליטה לפסוק הפסד טכני להפועל חיפה במשחקה מול בני לוד בגין שיתוף שחקן שלא כחוק. במחזור האחרון סיימה הפועל חיפה בתיקו מאופס מול הפועל רמת גן והבטיחה רשמית את המקום הראשון. הפועל חיפה סיימה את העונה בלי לרדת מהמקום הראשון, והיא מוקמה שם מאז המחזור הראשון, וחזרה לליגה הבכירה לאחר היעדרות של ארבע שנים.
בעונת 2009/2010 סיימה הפועל חיפה במקום ה-11 בליגת העל (מתוך 16), וזאת אחרי שהבטיחה את הישארותה במחזור ה-33 (מתוך 35) בניצחון ביתי 0–1 על הפועל רעננה במסגרת הפלייאוף התחתון של ליגת העל.
בעונת 2010/2011 הגיע המאמן ניצן שירזי במקום דורה שפוטר. בעונה זו חל שיפור משמעותי במצב הקבוצה, כאשר היא חדלה מלהאבק על הישארותה בליגה והתברגה במרכז הטבלה. בסיום 30 המחזורים הראשונים הפועל חיפה סיימה במקום ה-7, כאשר באותו מחזור נקבע שתשחק בפלייאוף האמצעי ולא בפלייאוף העליון, לאחר שיריבתה העירונית מכבי חיפה סיימה בתיקו מול מכבי נתניה שעלתה למקום השישי.
בעונת 2011/2012 המאמן שירזי היה חשוד בפרשת הכדור המרכזי, מה שגרם להפרעה בהכנת הקבוצה לליגה והפך את הפועל חיפה לקבוצה שנלחמת על חייה בתחתית. באמצע העונה התפטר שירזי ובמקומו מונה טל בנין שהביא שינוי לקבוצה, ובמחזור הסיום של העונה נשארה הפועל חיפה בליגה אחרי שניצחה 1–2 על הפועל פתח תקווה וסיימה את העונה במקום ה-12 בליגה. סכסוך בין המאמן בנין לבין הבעלים יואב כץ, על רקע זהות צוות האימון ודרך ההתנהלות של הקבוצה, גרם לבנין לעזוב את הפועל חיפה לאחר ששרדה בליגה.
במקומו של בנין מונה ניר קלינגר למאמן הפועל חיפה לקראת עונת 2012/2013. ב-23 בינואר 2013 זכתה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע הטוטו, לאחר ניצחון 0–1 על הפועל באר שבע בהארכה, ואת העונה סיימה במקום התשיעי בליגה.
לפני תחילת עונת 2013/2014 מונה שלומי דורה לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה. קפטן הקבוצה, אייל טרטצקי, שפרש ממשחק פעיל, מונה לעוזר המאמן.
לקראת עונת 2014/2015 עברה הקבוצה לארח את משחקי הבית שלה באצטדיון סמי עופר החדש, וראובן עטר מונה למאמן הקבוצה. ב-16 בפברואר 2015 פוטר עטר מתפקידו לאחר שהקבוצה לא הצליחה להתרומם מתחתית הליגה וטל בנין מונה שוב למאמן הקבוצה. לאחר שבנין הציל את הקבוצה מירידה לליגת המשנה הוארך חוזהו במועדון לעונת 2015/2016. בדצמבר 2015 פוטר בנין מתפקידו עקב חוסר הצלחה של הקבוצה, ולמשך כחודשיים החליף אותו עוזרו מאיר בן מרגי, עד מינויו של אלי כהן ב-15 בפברואר 2016[12]. הקבוצה נשארה בליגה במחזור האחרון, ואלי כהן המשיך בתפקידו גם בתחילת עונת 2016/2017, אך בתום הסיבוב הראשון פוטר בעקבות חילוקי דעות עם הבעלים יואב כץ בעניין הטיפול המשמעתי בקפטן הקבוצה לשעבר אושרי רואש[13]. במקומו מונה דני גולן למאמן על הקווים וניר קלינגר מונה למנג'ר והסמכות המקצועית העליונה בקבוצה. גולן התפטר אף הוא ב-25 במרץ 2017 ובמקומו חזר ניר קלינגר לעמדת המאמן.
עונת 2017/2018 הייתה הטובה ביותר של הקבוצה מאז עונת האליפות, ותחת הדרכתו של קלינגר היא העפילה לפלייאוף העליון וסיימה את העונה במקום הרביעי. ב-9 במאי 2018 זכתה הפועל חיפה בגביע המדינה הרביעי בתולדותיה, לאחר שגברה במשחק הגמר באצטדיון טדי 1-3 על בית"ר ירושלים לאחר הארכה, והעפילה למוקדמות הליגה האירופית לאחר היעדרות של כ-19 שנים מהמפעלים האירופאים.
בעונת 2018/2019 זכתה הפועל חיפה בתואר אלוף האלופים לאחר שניצחה 5–4 בדו-קרב פנדלים את אלופת המדינה הפועל באר שבע. אך בעונה הסדירה סיימה במקום השביעי לאחר תיקו 2-2 עם הפועל רעננה, מקום שלא הספיק לפלייאוף העליון.
בעונת 2019/2020, תחת חיים סילבס, העפילה הפועל חיפה לפלייאוף העליון וסיימה את העונה במקום השישי.
עונת 2020/2021 החלה עם המאמן חיים סילבס, אך זה פוטר ב-5 באפריל 2021 לאחר מאזן של שני ניצחונות ב-15 משחקים ואי ההעפלה לפלייאוף העליון. יממה לאחר כן מונה כמאמן אלישע לוי, והקבוצה סיימה את העונה במקום התשיעי.
בראשית דרכה, מעצם היותה קבוצת "הפועל" וכחלק מהאגודה, ליווה את הפועל חיפה סמל הפטיש והמגל שהיה בשימוש של רוב קבוצות הפועל בליגה הישראלית. באמצע שנות ה-90, תחת ניהולו של רובי שפירא, שינה המועדון את הסמל ושילב בו כריש, וזאת מכיוון ששפירא טען שיש לו קשר מיוחד עם בעל החיים מאחר שצבר את הונו מניהול בתי קירור לדגי מאכל בניגריה. הסמל עוצב בצורה עגולה ובתוכו כדור כדורגל שמסביבו שולב שם המועדון בעברית ובאנגלית עם סמל הפטיש והמגל בקטן, ומתחתיו כריש בצבע כחול. לאחר כעשר עונות הסמל חודש מעט כאשר הגוונים שונו והוסף רקע בצבעי המועדון כחול ואדום. הצבעים הם שילוב של האדום שהיווה צבע השלט באגודת "הפועל" והסוציאליזם שמייצג אותו, והכחול כצבע הים. צבעים נוספים הם הצבע השחור והלבן שצובעים את מדי הקבוצה ומשולבים בהם.
| תקופה | יצרנית המדים | ספונסר |
|---|---|---|
| 1981-1982 | אדידס | סילורה |
| 1982-1983 | יומברו | מודול בטון |
| 1983-1984 | אדידס | ללא |
| 1984-1985 | יומברו | |
| 1985-1986 | פומה | |
| 1986-1987 | דיאדורה | ברסלמן מרצפות |
| 1987-1989 | ? | ללא |
| 1989-1992 | דיאדורה | מנורה חברה לביטוח |
| 1992-1993 | סלטי צבר | |
| 1993-1994 | פרידנזון[14] | |
| 1994-1995 | שופ (שיכון ופיתוח לישראל) | |
| 1995-2003 | אופל | |
| 2003-2004 | קופיטק | |
| 2004-2005 | פוינטר טלוקיישן | |
| 2005-2006 | ללא | |
| 2006-2007 | ? | |
| 2007-2008 | יומברו | הגדול מכולם |
| 2008-2009 | Easy Forex | |
| 2009-2010 | 4XP | |
| 2010-2011 | דרבי | צמיגי נעמן |
| 2011-2012 | דיאדורה | |
| 2012-2015 | התאמה | |
| 2015-2016 | Good | |
| 2016-2017 | סיטרוס גן אירועים | |
| 2017-2018 | First Index | |
| 2018-2019 | JOMA | Bogart |
| 2019-2021 | דיאדורה | התאמה |
| 2021-2022 | אלמוג | |
| 2022- | דיאדורה | לאוס מדיה ואינטראקטיב |
הפועל חיפה מארחת את משחקיה הביתיים באצטדיון סמי עופר אשר ממוקם בדרום-מערב העיר ונחנך בשנת 2014. האצטדיון מכיל 30,942 מקומות ישיבה.
בראשית דרכה שיחקה הקבוצה במגרש הפועל בקריית אליהו, עד שנת 1955. לאחר מכן עברה לשחק באצטדיון קריית אליעזר שהוקם בשנה זו. לאחר הקמת אצטדיון קריית חיים בשנת 1965 עברה הקבוצה לארח שם, ובמשך שנים רבות הגיעו רבים מאוהדי הקבוצה מאזור הקריות. והאצטדיון הפך למזוהה עמה, הפועל חיפה המשיכה לשחק בקרית חיים עד עונת 1985/86, אז עברה לארח בקריית אליעזר. כעבור שנתיים, בלחץ האוהדים הקבוצה חזרה שוב לארח בקרית חיים. אבל האצטדיון סבל מתנאים ירודים בשל הזנחה וכבר לא עמד בסטנדרטים של אצטדיוני כדורגל מודרניים. בשנת 1991 עברה הקבוצה לארח באצטדיון קריית אליעזר באופן סופי, והוא שימש כאצטדיונה הביתי עד המעבר לסמי עופר ב-2014.
אצטדיון קריית חיים שימש בעבר כמתחם האימונים של הקבוצה הבוגרת ומחלקת הנוער של הפועל חיפה, ושם גם נמצאים משרדי המועדון. בסוף שנת 2017 הוקמו על ידי העירייה מגרשי בית נגלר החדישים, הנמצאים בסמוך לאצטדיון קריית חיים, ולשם הועברו אימוני הקבוצה הבוגרת והנוער.
ערך מורחב – הדרבי של חיפהלשני המועדונים החיפאים העיקריים, הפועל ומכבי חיפה, ישנה היסטוריה ארוכה של יריבות עירונית סוערת הכוללת איבה הדדית וסכסוכי אוהדים. היריבות נמשכה גם בשנים הרעות של הפועל חיפה בהן שיחקה בליגה השנייה. שורשי היריבות נעוצים עמוק בההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. הפועל הוקמה כקבוצת פועלים סוציאליסטית שזוהתה בעיקר עם ההסתדרות ועם שלטון מפא"י, הן הארצי והן המוניציפלי. הפועל זוהתה כקבוצתו של הממסד שנתמכה על ידי השלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה מכבי חיפה לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה. על כן, בראשיתה התבססה היריבות העירונית בחיפה על המתח בין אלו ש"ידם קרובה לצלחת" לבין המקופחים והמדוכאים. ההבדלים בין המועדונים יצרו את ההבדלים בין האוהדים: אוהדי הפועל חיפה באופן מסורתי זוהו עם תנועות השמאל; רוב אוהדי הפועל היו בני המעמד הבינוני-גבוה - פועלים בתעשיות השונות בחיפה בצוותא עם משכילים ובעלי מקצועות חופשיים רבים. לעומתם, אוהדי מכבי חיפה זוהו ברובם כאנשי המעמד הבינוני-נמוך, כיום בשני מחנות האוהדים אפשר למצוא בעלי דעות ואידאולוגיות מגוונות.
ערך מורחב – הפועל רובי שפירא חיפהבתקופתו של יואב כץ כנשיא הפועל חיפה, קמו מחאות שונות מצד חלק מאוהדי הקבוצה נגד כץ ודרך ניהולו את המועדון. המחאות כללו הפגנות באירועים שונים של הקבוצה, כגון אימונים, נשף פתיחת העונה, ובמשחקי הבית והחוץ של הקבוצה[15]. קהל אוהדי הפועל חיפה התפלג באשר לתמיכה בכץ ובהנהלה. המתנגדים טענו לבעיות בהתנהלות ובחזון המועדון ובהידרדרות של מחלקת הנוער. בשנת 2014, האוהדים המתנגדים הקימו עמותה בשם "עיר הפועלים" ובהמשך הקימו קבוצה חדשה הרשומה בהתאחדות בשם "מועדון ספורט חיפה/רובי שפירא", אך מוכרת בשם "הפועל רובי שפירא חיפה", שהחלה לשחק בליגה ג'[16]. המועדון אף יסד מחלקת נוער ובנוסף פועל לקידום ספורט בקרב בני נוער, כגון פרויקט "קידום דרך הרגליים" ועוד[17]. בשתי העונות הראשונות עלתה הקבוצה שתי ליגות ברציפות עד לליגה א' צפון בה שיחקה באצטדיון נשר ובאצטדיון טוטו עכו וכיום היא מארחת במגרש אתו"ס בחיפה. עמותה זאת מתנהלת במנותק מהפועל חיפה ומהווה ישות עצמאית.
הפועל חיפה נהנית מהתייחסויות רבות בתרבות הפופולרית. הדמויות הראשיות בסרטו של ערן ריקליס משנת 1999, "צומת וולקן", הן אוהדות הפועל חיפה ואחת הדמויות בסרט היא של שחקן בקבוצה. הנהלת המועדון שיתפה פעולה עם הפקת הסרט כשחלק מהסצנות צולמו באצטדיון בקריית חיים וחלק מאנשי המועדון אף השתתפו בסרט כניצבים. עוד קודם לכן עמד המועדון במרכזו של סרט הסטודנטים "גול עצמי", בבימויו של רני כרמלי ובכיכובו של משה איבגי, שיצא ב-1996. דמות של אוהד הקבוצה מופיעה גם בסרט כנפיים שבורות. בספרות ניתן למצוא התייחסות למועדון בספרים: "שואה שלנו", "בשבילה גיבורים עפים" (2000 ו-2008, מאת אמיר גוטפרוינד, אוהד המועדון); "לך לעזה" (2005, מאת שי להב, אוהד המועדון); "תשליך" (2006, מאת ניר קיפניס, אוהד המועדון) וכן בקובץ הסיפורים הקצרים על כדורגל "ההולנדי של עכו". בקובץ הסיפורים הקצרים "אמא, שמש, מולדת" של פרופסור יצחק קרונזון (שבא, 1985) מופיע סיפור על דרבי חיפאי שבו השוותה הפועל ל-3:3 לאחר שמכבי הובילה 3:0. קרונזון - אוהד הפועל חיפה - המסתמך על כושר זיכרון נדיר, מתאר בהומור רב את השתלשלות האירועים בדרבי זה, לפני, במהלך, במגרש, בטריבונות ומתחתיהן. בשנת 2017 יצא לאקרנים הסרט "ואז היא הגיעה" עם תסריט שנכתב על ידי שי להב על בסיס סיפור חייו האישי. גיבור הסרט הוא אוהד הפועל חיפה בעונת האליפות ומשולבות בו סצינות רבות של כניסה ויציאה למשחקים ועוד אזכורים רבים לקבוצה.
גביע הטוטו של הליגה השנייה (1): 1986/1987
גביע העשור (1): 1958
שחקני בית שגדלו במחלקת הנוער של המועדון: יצחק אנגלנדר (קשר), רובי יאנג (חלוץ), ויקטור יאנג (חלוץ), אלי לוונטל (קשר), בני אלון (חלוץ), יוסי דורה (קשר), יאנגו סימנדיריס (מגן), ארז קירשנר (בלם), דוד גביסון (מגן), גדעון גולדברג (חלוץ), מרדכי פיקר (קשר), יוסי ליפשיץ (בלם), שלומי שטיקר (קשר), רונן רוקמן (חלוץ), רוני מלכה (חלוץ), גיורא אנטמן (שוער), טל בנין (קשר), מאיר בן מרגי (מגן שמאלי), אייל טרטצקי (מגן שמאלי), יובל אבידור (חלוץ), עדן בן בסט (חלוץ), מהראן לאלא (חלוץ), גילי ורמוט (קשר), חנן ממן (קשר), מקסים פלקושצ'נקו (קשר), חיים מגרלשווילי (מגן שמאלי), גל אראל (קשר).
שחקני רכש: אבא גינדין (מגן), אברהם גינזבורג (חלוץ), יוחנן וולך (בלם), בנימין (בומה) וינברג (שוער), שלמה לוי (חלוץ), דב עצמון (בלם)[18], אורי וינברג (בלם), יצחק אשכנזי (קשר), ארנון רוקמן (שוער)[19], יחיאל המאירי (שוער), יהודה דוד (מגן), ראובן עטר (קשר), דודו אוואט (שוער), רן בן שמעון (בלם), נג'ואן גרייב (מגן), אורן זיתוני (קשר), אלון חלפון (בלם), עופר טלקר (מגן), עמיר תורג'מן (חלוץ), הישאם זועבי (חלוץ), נמרוד רוזלס (קשר), רונן חרזי (חלוץ), אורן ניסים (חלוץ), לירון בסיס (חלוץ), אלירן אלקיים (בלם), טברטקו קאלה (שוער), אור אוסטוינד (קשר), שלומי ארבייטמן (חלוץ), אלון תורג'מן (חלוץ), שמואל שיימן (מגן).
שחקנים זרים: 
זלטקו צ'ייקובסקי (קשר), 
קרלוס אולראן (בלם), 
דמיטרי אוליאנוב (קשר), 
גוראן מילנקו (קשר), ג'ובאני רוסו (קשר), 
מיכאל אניצ'יץ' (קשר), 
ג'ף טוטואנה (חלוץ), סביטי ליפניה (בלם), 
גבריאל תאמאש (בלם), מירוסלב ביצ'ניץ' (קשר) .ארנסטס שטקוס (שוער)
| # | שחקן | שנים בקבוצה | שערים |
|---|---|---|---|
| 1 | אברהם גינזבורג | 1955 – 1962 | 66 |
| 2 | רובי יאנג | 1959 – 1970 1974 – 1976 | 60 |
| עדן בן בסט | 2007 – 2008 2009 – 2011 2017 – 2018 2019 – 2021 | ||
| 4 | בני אלון | 1972 – 1979 | 58 |
| 5 | יצחק אנגלנדר | 1963 – 1977 | 54 |
| 6 | שלמה לוי | 1959 – 1962 | 46 |
| 7 | יובל אבידור | 2004 – 2007 2011 – 2014 | 44 |
| 8 | עמיר תורג'מן | 1995 – 1996 1999 – 2001 | 42 |
| מהראן לאלא | 2005 – 2006 2012 – 2017 2019 – 2020 | ||
| 10 | עופר טלקר | 1994 – 2001 | 41 |
| עונה | שם השחקן | שערים | הערות |
|---|---|---|---|
| 1956/1957 | אברהם גינזבורג | 16 | |
| 1960/1961 | שלמה לוי | 15 | ביחד עם זכריה רצאבי מהפועל פתח תקווה |
| 1961/1962 | שלמה לוי | 15 | ביחד עם יצחק נזרי מהפועל טבריה |
| 1973/1974 | בני אלון | 15 |
| עונה | שחקן | תארים קבוצתיים | הערות | סיקור |
|---|---|---|---|---|
| 1971/1972 | אבה גינדין | [20] | ||
| 1998/1999 | ג'ובאני רוסו | אליפות | כבש 13 שערים |
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נכון ל-18 בספטמבר 2024
|
|
| מאמן ראשי |  רוני לוי |
| עוזר מאמן | גל אראל |
| מאמן שוערים | רן קדוש |
| מאמן כושר | דני ביבס |
אתר האינטרנט הרשמי של הפועל חיפה
הפועל חיפה, ברשת החברתית פייסבוק
הפועל חיפה, ברשת החברתית אינסטגרם
הפועל חיפה, ברשת החברתית טיקטוקSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
