Loading AI tools
רשימת ערכים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.
לרוב עיסוקה של האשה לא מוזכר ויש לשער שרוב הנשים לא היו בעלות מקצוע ועבדו במשק ביתן בעיקר. מקצוע הנשים מוזכר רק אם הוא ידוע.
| שם | עיסוק | מוצא | מגרש | הערות |
|---|---|---|---|---|
| שלמה אבולעפיה ורבקה לבית פריימן | מורה | שלמה: ארץ ישראל
רבקה: פולין |
יהודה הלוי 20 | שלמה נפטר לפני הגרלת המגרשים |
| ישראל יהודה אדלר וברכה לבית אייזנברג | מורה ומו"ל | בלארוס | אחד העם 26 | ביתם הוא בית אדלר |
| יהושע אהליאבזון ובלהה | דרום אפריקה | הרצל 6
(פינת רוטשילד) |
||
| שמואל אידלסון ולאה לבית אייזנברג | שמואל: פקיד בנק לאה: גזברית אגודת "עזרת נשים" |
רוסיה | יהודה הלוי 18 | לאה היא אחותה של יהודית הררי |
| דוד איזמוז'יק ולאה לבית לבוק | סוחר | רוסיה | ליליינבלום 22 | |
| אהרון איתין ורבקה לבית גרבוז | בעל בית דפוס | רוסיה | יהודה הלוי 19 | |
| רבקה בהרב | ייזום רכישת אדמות השכרת חדרים |
רוסיה | הרצל 12 | |
| ניסן בלוצרקובסקי ופסיה | תעשיין | רוסיה | יהודה הלוי 32 | בתו בלומה הייתה אשתו של דוד סמילנסקי |
| אברהם דוד ושיינה בלכמן | חלבן | יהודה הלוי 17 | לא חתום על אמנת הערבות ההדדית כי השתתף בבניית ביתו עם אליעזר גרשון צדיקוב | |
| שמחה אלטר גוטמן (ש. בן ציון) ורבקה אלטר | סופר ומורה | רומניה | הרצל 3 | |
| דבורה ודב ברגר | פועל חקלאי וסוחר | דב: בסרביה דבורה: ארץ ישראל |
הרצל 4 | |
| אליהו בריסקר וחנה בריסקר | ספר | בלארוס | שדרות רוטשילד 15 | לא חתום על אמנת הערבות ההדדית כי השתתף בבניית ביתו עם אריה זילבר |
| משה ואסתר גולדברג | סוחר | ארץ ישראל | יהודה הלוי 23 | עקב מות אסתר, לא התגוררו בבית שבנו |
| מנחם גילוץ ודבורה גילוץ | פעילי ציבור | ליטא | אחד העם 24 | |
| מאיר דיזנגוף וצינה חיה לבית ברנר | תעשיין ואיש ציבור | בסרביה | שדרות רוטשילד 16 | |
| חיים הררי ויהודית הררי | מורים | רוסיה | אחד העם 10 | יהודית היא אחותה של לאה אידלסון |
| ישראל וחיה ויינשטיין לבית הורביץ | מלמד | ארץ ישראל | אחוזת ויינשטיין: ליליינבלום 18–20 | |
| נחום ויינשטיין ואטל ויינשטיין | מוהל, שוחט ובודק | ארץ ישראל | אחוזת ויינשטיין: ליליינבלום 18–20 | |
| מתתיהו וינוקור ותרצה וינוקור | תעשיין וסוחר | אוקראינה | יהודה הלוי 31 | |
| עקיבא אריה ויס וחוה שרה לבית שמיגלסקי | אדריכל | בלארוס | הרצל 2 | |
| מרדכי וייסר ושרה וייסר | מייסד ראינוע עדן | אוקראינה | ליליינבלום 15 | |
| דב וטובה זוסמנוביץ' | ? | ? | ליליינבלום 34 | לא חתום על אמנת הערבות ההדדית כי לא היה זקוק להלוואה |
| אריה זילבר ושרה זילבר | צייר | לטביה | שדרות רוטשילד 15 | |
| יצחק חיותמן וחיה חיותמן | סוחר | אוקראינה | יהודה הלוי 34 | |
| משה ודורה חיינקו | סגן קונסול (כנראה) | רוסיה | שדרות רוטשילד 10 | |
| חיים חיסין ופניה חיסין | רופא | בלארוס | שדרות רוטשילד 14 | |
| אברהם גרשון ומלכה חנוך | איש ציבור | ליטא | יהודה הלוי 21 | |
| שמואל טאג'יר וסולטאנה טאג'יר | סוחר | בולגריה | שדרות רוטשילד 3 | |
| ברוך טולצ'ינסקי ואיטה טולצ'ינסקי | סוחר | אוקראינה | ליליינבלום 17 | |
| יחיאל יחיאלי ויונה יחיאלי | מורה | בלארוס | הרצל 9 | |
| אלכסנדר ואהובה כהן | סוחר | ארץ ישראל | יהודה הלוי 26 | |
| מרדכי בן הלל הכהן ושפרה הכהן | עיתונאי, סופר ואיש ציבור | בלארוס | הרצל 11 | |
| משה וחסיה כהן | בעלי בית מלון | ארץ ישראל | ליליינבלום 29 | |
| שמואל ורחל כהן-יוחננוף | תעשיין | בוכרה | שדרות רוטשילד 5 | |
| ישראל וחיה כהן-שצקי | סוחר | פולין | אחד העם 12 | |
| אליהו אהרן כהנא חיה רישקה כהנא | סוחר | פולין | יהודה הלוי 28 | |
| בן ציון ושרה לוי נכדת אהרן שלוש | בן ציון: פקיד בנק שרה: מורה |
ארץ ישראל | שדרות רוטשילד 6 | בן ציון נפטר ביום ההגרלה |
| דוד ומנוחה לבני-וייסברוד | תעשיין | ליטא | ליליינבלום 25 | |
| יעקב אלחנן ליטוינסקי ושרה-בילה ליטוינסקי | סוחר | יעקב: אוקראינה שרה-בילה: צרפת |
אחד העם 22 | המבוגר שבמייסדים. ביתו היה הגדול והמפואר ביותר. |
| בן-ציון מוסינזון ויפה מוסינזון | מורה | חצי האי קרים | השחר 12 | |
| דוד ורוזה מזרחי | סוחר | דוד: ארץ ישראל רוזה: סרביה |
אחד העם 16 | |
| יוסף נסים ובייה מזרחי לבית מטלון | גבאי בית כנסת | ארץ ישראל | הרצל 15 | לא בנו בית |
| יהודה לייב מטמון-כהן ופניה לבית ברומר | מורה, מייסד גימנסיה הרצליה | אוקראינה | השחר 11 | |
| שבתאי מירקיס | מורה | לא ידוע | ליליינבלום 28 | |
| אבא נאמן ושרה נאמן לבית מושלי | אבא: תעשיין וממציא שרה: פעילת צדקה |
אבא: ליטא שרה: ארץ ישראל |
ליליינבלום 19 | |
| ראובן סגל ורבקה סגל | סוחר | רומניה | יהודה הלוי 25 | הבית הראשון באחוזת בית |
| יחזקאל דנין (סוכובולסקי) ורחל דנין לבית ילין | יזם, סוחר ותעשיין | יחזקאל: פולין רחל: ארץ ישראל |
ליליינבלום 24 (פינת הרצל) | |
| קדיש סילמן ואסתר סילמן קדיש | משורר | ליטא | ליליינבלום 30 | |
| דוד סמילנסקי שרה בלומה סמילנסקי לבית בילוצרקובסקי | סופר, עיתונאי ואיש ציבור | אוקראינה | יהודה הלוי 30 | |
| יוסף עזריהו ושרה עזריהו | מורים | רוסיה | אחד העם 14 | |
| אברהם פוגל ורבקה פוגל | אחראי הדואר הרוסי | אוקראינה | שדרות רוטשילד 12 | |
| יהודה לייב פוחובסקי ואהובה פוחובסקי | רופא ועסקנית ציבור | בלארוס | ליליינבלום 27 | |
| מיכאל פולאק | נדבן | ליטא | בית פולאק,
הרצל 1 פינת אחד העם 20 |
לא חתום על אמנת הערבות ההדדית כי לא היה זקוק להלוואה |
| ישראל פיינברג ופניה פיינברג | חלוץ וחקלאי | חצי האי קרים | יהודה הלוי 22 (פינת הרצל) | לא בנה בית בתל אביב. מכר את המגרש לגברת סימון-אפל |
| חייקל ואסתר פלמן | כובען | רוסיה | יהודה הלוי 28 | לא חתומים על אמנת הערבות ההדדית כי רכשו את מגרשו של אליהו אהרן כהנא |
| נחמן פלמן ומיכל לבית שלאנק | פרדסן, משווק יינות ותעשיין | נחמן: פולין מיכל: ארץ ישראל |
יהודה הלוי 24 | אין קשר למשפחת חייקל ואסתר פלמן |
| פנחס פרידמן ואלקה פרידמן | סוחר ואיש ציבור | בסרביה | שדרות רוטשילד 4 | בהגרלה נכחה רק אלקה פרידמן, פנחס עלה ב-1912 |
| עקב פרלשטיין ופסיה פרלשטיין לבית הורביץ | סוחר | ארץ ישראל | ליליינבלום 32 | הבית השני באחוזת בית |
| יצחק ואולגה פרנק לבית סלוצקין | יצחק: מוזיקאי וסוחר אולגה: מוזיקאית ושחקנית |
רוסיה | ליליינבלום 26 (פינת הרצל 13) הרצלילינבלום |
ירדו מן הארץ ב-1912 |
| אליעזר ושרה צדיקוב | סוכן נוסע | רוסיה | יהודה הלוי 17 | ירדו מן הארץ ב-1913 |
| נסים קורקידי ורחל קורקידי | סוחר וחזן | טורקיה | שדרות רוטשילד 8 | הבית השלישי באחוזת בית |
| מנחם ושרה בריינה רוזין | שען | רוסיה | הרצל 10 | |
| משה רסקין ושושנה רייזל-רסקין לבית ויינשטיין | בורסקאי | משה: בלארוס שושנה: ארץ ישראל |
אחוזת ויינשטיין: ליליינבלום 20 | לא חתומים על אמנת הערבות ההדדית כי השתתפו בהלוואת בני משפחת ויינשטיין |
| מנחם שינקין ומניה שינקין | פעיל ציבור | בלארוס | השחר 9 | |
| יוסף אליהו שלוש ופרחה-שמחה שלוש | יזם, קבלן בניין, סוחר ותעשיין | ארץ ישראל | שדרות רוטשילד 9 | בנה כקבלן 32 בתים באחוזת בית |
| יעקב ופרלה שלוש | חוקר ספרות ערבית ובנקאי | יעקב: ארץ ישראל פרלה: יוון |
שדרות רוטשילד 11 |
שמואל נולד בוויטבסק ב-1883 למשפחת חסידי חב"ד ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בהיותו בן 8. המשפחה התגוררה בבית ויטנברג ברובע המוסלמי בירושלים.
לאה נולדה בפינסק ב-1884, לבלהה ולאהרון אייזנברג. המשפחה עלתה לארץ ישראל ב-1886 ונדדה ביפו, ראשון לציון, ואדי חנין (נס ציונה) ורחובות ונמנתה על משפחות המייסדים של שתי המושבות האחרונות. אחותה הייתה יהודית הררי, גם היא ממייסדי תל אביב.
שמואל ולאה נישאו ב-1902, שמואל היה מראשוני הפקידים של בנק אפ"ק. ביתם היה מראשוני בתי אחוזת בית וניכר בגנו הנאה. הבית, ששמר על צורתו המקורית שנים רבות, נהרס ב-1975. בעת מלחמת העולם הראשונה שהה שמואל בחו"ל ונמנע ממנו לשוב לארץ ולכן נסע לארצות הברית, משפחתו שהתה ברחובות. ב-1919 חזר שמואל לארץ ולקח עמו את משפחתו לעשר שנים נוספות בארצות הברית. ב-1929 חזרו שמואל ולאה עם אחת מבנותיהם לתל אביב (שלושת הבנים נותרו בארצות הברית). רחל הייתה פעילה באגודות שונות ובין היתר הייתה גזברית אגודת "עזרת נשים".
נולדה ברוסיה ליקותיאל-זוסמן ליבין ב-1854, התחתנה עם ישעיהו בהרב ביקטרינוסלב ולזוג נולדו חמישה ילדים, שניים מהם נפטרו בצעירותם. בנוסף גידלו בביתם שני ילדים מנישואיו הקודמים של ישעיהו. האווירה בבית הייתה ציונית והשפה - עברית. ישעיהו נפטר ב-1903, שנה לאחר מכן עלתה רבקה עם ילדיה, לאחר שחתנה, יהודה הלב"ץ, עלה שנה קודם לכן כדי להכשיר את הקרקע. את ביתה בתל אביב בנתה בעבודה עברית מלאה, שהייתה יקרה בהרבה מעבודת פועלים ערבים. חתנה, הלב"ץ, רכש ביוזמתה אדמות בעטרות להתיישבות יהודית. על מנת לפרנס את משפחתה לאחר מות חתנה השכירה חדרים בביתה. בעת גירוש תל אביב שהו ביבנאל. רבקה נפטרה ב-1924. כל ילדיה המשיכו בפעילות ציונית וחלוצית. סוניה ויהודה הלב"ץ חיו בירושלים והיו ממיסדי הגימנסיה העברית, בית העם ובית הספר "תחכמוני". בנה יקותיאל היה עוזרו של פנחס רוטנברג ומזכיר חברת החשמל .
ניסן נולד בברדיצ'ב ב-1857, לארץ ישראל עלה ב-1906. הוא היה בעל בית מלאכה לברזל. בנה את ביתו ליד בית חתנו (בן זוגה של בתו, שרה בלומה) דוד סמילנסקי. ואירח בו את בית הכנסת הראשון בתל אביב.
ב-1922 נפטרה פסיה בגיל 62, ב-1923 בתם נפטרה בדמי ימיה (בגיל 43) וב-1924 נפטר גם ניסן, כשהוא בן 67.
אברהם היה חלבן ובנה את ביתו יחד עם אליעזר גרשון צדיקוב.
דב ברגר, יליד 1860, היה עם עלותו לארץ ב-1881 פועל חקלאי במושבה זכרון יעקב, שם הכיר את דבורה, בת למשפחת מייסדים. לאחר מכן הפך לסוחר מכולת ביפו והיה בין חברי הוועד הראשונים של אחוזת בית.
משה נולד בירושלים בשנת 1856 לחיים יהושע ("חיים בֶּקֶר")[1] ואסתר איטה (לבית טרופ) גולדברג. משפחתו עברה להתגורר ביפו כאשר היה בן שלוש ואביו הפך לאחד מראשי העדה האשכנזית בעיר. כשבגר יצא לווינה על מנת לקבל זיכיון לייצוג חברת הביגוד והאריגים "טירינג" בארץ ישראל. כשחזר פתח בתי מסחר בירושלים וביפו.
הוא נשא לאשה את אסתר בת יצחק הלולא, שהיה אחד מראשוני קבלני הבניין היהודים בשכונת מאה שערים ולזוג נולדו שמונה ילדים.
בשנת 1910 נפטרה אשתו והוא מכר את הבית שבנה ונסע עם ילדיו לפריז על מנת להפקיד את חינוכם של חלק מילדיו בידי אחות אשתו, רחל זילברשטיין, או על מנת להרחיב את עסקיו. נפטר בשנת 1911 בפריז.
ישראל היה אחיהם של המוהל נחום ויינשטיין ושל שושנה רסקין. יחד עמם הקים בית בן ארבע דירות בליליינבלום 18–20. בדירה הרביעית התגורר ר' אליהו ויינשטיין, אביהם.
ישראל נולד בירושלים ב-1877 וזכה לחינוך דתי בישיבת עץ חיים, עם זאת למד במקביל בעצמו גם מתמטיקה. בן 17 נשא לאשה את חיה באביל הורביץ. הוא עבר ליפו ולימד שם בחדר מתוקן. היה בין מייסדי אגודת אחווה, מייסדי בנק קופת עם ועוד. הוא התפרנס כמלמד אך סייע לתושבים בבעיות הנדסיות שונות הקשורות לבניין ולתפעול.
נפטר ב-1935 ונקבר בנחלת יצחק. אשתו נפטרה ב-1951.
עלו לארץ מריטובה, ליטא. טובה נפטרה ב-23 באפריל 1940 ודוב נפטר ב-25 בפברואר 1941.[2]
משה חיינקו 1886–1967 עלה לארץ ישראל ב-1908 לאחר מעצר ברוסיה וכיהן כסגן הקונסול הרוסי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ירדו למצרים ולאחר מכן חזרו לירושלים, בה חיו בעוני.
אברהם גרשון נולד בווילנה ב-13 בדצמבר 1868, עלה לארץ ישראל ב-1906 יחד עם רעייתו ושני ילדיהם והשתכן בשכונת נוה שלום. היה חבר בית משפט השלום, חבר ועד הקהילה וממארגני ההגנה והשמירה היהודית ב-1910. נפטר ב-18 בפברואר 1947 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.
אלכסנדר נולד בירושלים ב-1870 אמו, רבקה, הייתה נצר למשפחת ילין. נדד בדרום אמריקה במושבות הברון הירש. חזר ליפו ב-1895 ועבד במסחר עם קרובו, יחזקאל דנין (סוכובולסקי). נישא ב-1904 והצטרף לאחוזת בית בשכנועו של דנין.
משה היה יליד ירושלים, 1882. אביו יסד את בית המלון "מלון אשל" ביפו, לימים "מלון משה כהן". המלון היווה מרכז קליטה לעולים שהגיעו ליפו. משה כהן נפטר בירושלים ב-7 במרץ 1926.
שמואל נולד בעיר בוכרה בשנת 1867 ועלה לארץ שם משפחתו ב-1874. היה מראשי יהדות בוכרה וממייסדי שכונת הבוכרים בירושלים. היה מייסדי בית הכנסת "אוהל מועד" בתל אביב ופעל בו כגבאי עד מותו ב-1952. אחיו היה השד"ר הבוכרי הראשון, בנימין יוחננוף.
ישראל נולד ליד ביאליסטוק ב-10 ביולי 1869, עלה לארץ ישראל ב-1889 ועבד כפועל חקלאי במושבות גדרה, חדרה, רחובות ובאר טוביה. ב-1898 עבר להתגורר עם אשתו במטולה וב-1901 פתח טחנת קמח בצידון ויזם את הקמת בית הספר של כי"ח שם. לאחר שלוש שנים עברו ליפו וישראל היה מבין חברי אגודת אחווה. לאחר מאורעות תרפ"א השתתף ביוזמה להקמת מרכז למסחר סיטונאי ברחוב הגשר בתל אביב.
חיה נפטרה בכ"ב תמוז תרפ"ז (1927) ונקברה בבית הקברות טרומפלדור. ישראל נפטר בכ"ב אדר ב' ת"ש (1940) ונקבר ליד רעייתו.
דוד לבני וייסברוד נולד ב-1870. היה הראשון מיוצאי וילנה שעלו עם משפחתם לארץ ישראל.[3] דוד ורעייתו הינדה מנוחה עלו לישראל ב-1906 עם חמשת ילדיהם, שלמדו כולם בגימנסיה העברית הרצליה.[3] בעת מלחמת העולם הראשונה היה בסנקט פטרבורג ובשל המלחמה והמהפכה נמנעה ממנו חזרה לארץ ישראל עד 1920. עקב כך גם איבד את רוב הונו.
היה איש ציבור, חבר ועד המתיישבים ולאחר מכן חבר מועצת העיר וממייסדי בית הכנסת הגדול, בו גם שימש כגבאי. פרסם בעיתון הארץ פרקי זיכרונות על ההווי של יהודי ליטא, בשם "ירושלים דליטא", והכרך הראשון מהשניים התפרסם בכסלו תר"ץ (דצמבר 1929).[3][4]
דוד נפטר ב-9 בספטמבר 1930,[5][6] אשתו האריכה ימים ונפטרה ב-4 באפריל 1962, שניהם נקברו בבית הקברות טרומפלדור.
בן ציון נולד ב-1885 ונפטר בכ"ו ניסן תרס"ט, 17 באפריל 1909, שישה ימים בלבד לאחר הגרלת המגרשים. הוא היה פקיד בבנק אפ"ק ונישא לשרה מהודר, נכדתו של אהרן שלוש שנה לפני כן. אלמנתו, שהייתה מורה למלאכת יד בבית הספר לבנות בנוה צדק, בנתה את ביתה יחד עם הוריה.
ערך מורחב – דוד ורוזה מזרחידוד יליד העיר העתיקה בירושלים, 1865, נשא לאשה את רוזה, בת יוסף אשכנזי בנקאי יהודי מהעיר ניש בסרביה, שעלתה לארץ בגפה. בהיותו אזרח עות'מאני סייע למתיישבים במגעיהם עם השלטון וארגן שמירה עברית. סחר במזון וסיפק מזון לצבא הטורקי. סחר גם ביין והבריח יין לפקידים טורקים (שדתם המוסלמית אוסרת על שתיית אלכוהול), עקב כך זכה לנגישות מיוחדת למידע אותו העביר למאיר דיזנגוף.
דוד נפטר בירושלים ב-1935 ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, אשתו רוזה האריכה ימים, נפטרה ב-1962 ונקברה בבית הקברות טרומפלדור.
יוסף נולד ביפו ב-1874, דור חמישי בארץ ישראל. בייה הייתה בת למשפחת מטלון שהתגוררה ביפו דורות רבים, מאז שאהרן מטלון התיישב שם. למשפחה לא היה צורך בבית כיוון שהיו לה בתים ביפו ובנוה שלום, אך הם הצטרפו ל"אחוזת בית" מסיבות חברתיות ולאחר ההגרלה מכרו את המגרש. יוסף נסים היה גבאי בבית הכנסת "אליהו הנביא" שברחוב לוינסקי.
יוסף נסים נפטר ב-1957.
רווק. היה מורה בגימנסיה הרצליה. את ביתו מכר לשאול לוי.
ערך מורחב – אברהם פוגלאברהם פוגל נולד בשנות ה-60 של המאה ה-19 באודסה, ניסה להגר לארצות הברית אולם משלא קיבל ויזה החליטו בני המשפחה ב-1904 לעלות לארץ ישראל[7] יחד עם שני בניהם, משה ויעקב. עבד בקונסוליה הרוסית כאחראי על הדואר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורש למצרים בשל היותו נתין רוסי, כששב אחרי המלחמה קיבל משרת פקידות במחלקת המיסים של העירייה.
ב-1937 נפטרה רבקה. אברהם נרצח בביתו ב-29 באפריל 1939 בנסיבות שלא הובהרו.[8][9][10] נכון ל-2019, הרצח אינו מפוענח.[11]
לפי נחום גוטמן בספרו "בין חולות וכחול השמים" היה בית משפחת פוגל הבית הבנוי השני באחוזת-בית. בחצר הבית הייתה גינה ובה בריכת דגי נוי.
חייקל נולד ברוסיה ב-1874 ועלה לירושלים עם הוריו בגיל צעיר. אסתר נולדה ברוסיה ב-1881 ועלתה עם הוריה ב-1882. שניהם היו חרדים, אך לאחר שהתחתן חייקל ונולד בנו הראשון נפטרה אשתו הראשונה. זמן קצר לאחר מכן התחתן עם אסתר, החליט להפסיק להתקיים על החלוקה, למד את מקצוע הכובענות ובני הזוג עברו להתגורר בנוה שלום. חייקל היה מבין מייסדי בית הכנסת הגדול. הוא נפטר בשנת 1912 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.
אסתר ניהלה בית שהיה פתוח לאורחים ולענייני ציבור. בנה, משה, היה ממייסדי תנועת הנוער העובד וממייסדי קיבוץ נען, בית פלמן היה אחד ממקומות הכינוס של התארגנויות אלה. בן הזקונים, יהושע פלמון, היה איש "ההגנה" ונמנה עם מקימי הש"י (שירות הידיעות של ההגנה) יחד עם עזרא דנין (בנם של יחזקאל ורחל דנין) והיה גם יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים.
אסתר נפטרה ב-1953 ונקברה לצד בעלה.
נחמן פלמן נולד בעיירה מזריטש ועלה ב-1884 לכפר סומייל, שם הכין אביו קרקע. ב-1892 עבר לפתח תקווה ושימש שם מדריך חקלאי. הוא נשא את מיכל שלאנק הירושלמית. הוא עסק בפרדסנות ובשיווק יינות יקבי ראשון לציון והיה בעל בית מסחר ליינות ביפו. היה גם פקיד בשלוחה הארץ-ישראלית של חברת הנפט "Vacuum Oil" (כיום אקסון מוביל) והתקדם עד שהיה למנהל השלוחה. השתתף גם בייסוד שכונת בית-וגן בת-ים. וייסד את חברת "מרכולת" שהקימה את חלקו הצפוני של המרכז המסחרי יחד עם מנחם גילוץ.
מיכל נפטרה בשנת 1950 ונקברה בבית הקברות טרומפלדור. ב-1955 נפטר נחמן פלמן ונטמן לידה.
ערך מורחב – יעקב פרלשטייןפסיה נולדה ב-1882 בירושלים למשפחת הורוביץ. היא נמסרה לכמה שנים למשפחה אומנת מאחר שמשפחתה הייתה ענייה כל כך שלא היה אוכל בבית עבורה.[12] דודה היה הרב המקובל שמעון צבי לידר שנחשב לאחד מל'ו הצדיקים בדורו.[12] יעקב פרלשטיין נולד בירושלים ב-1878, שם גם נישאו בני הזוג והם עברו ליפו כשיעקב היה בן 19.ביתם של פסיה ויעקב פרלשטיין בלילינבלום 32 היה הבית השני שנבנה באחוזת בית, אולם בתחילה הושכר ורק לאחר זמן עברה אליו המשפחה. במסגרת חנוכת הבית עשה פרלשטיין סעודה לעניים.[13][12] יעקב פרלשטיין היה אחד החברים האמידים ביותר באחוזת-בית. השתתף ביסוד החדר הדתי לאומי "תחכמוני" ובפעילויות ציבוריות אחרות. בין השנים 1922–1925 היה חבר מועצת העיר הראשונה של תל אביב.
חלומו היה להקים יישוב מדרום ליפו שישמש כמרכז קיט עולמי. בשנת 1925 החל לרכוש אדמות בעזרת כספים שלווה מבנק אַגְרוֹבַּנְק. היה ממקימי בית וגן (בת ים של היום) וב-1934 עבר לגור בה.[13] יעקב פרלשטיין נפטר בביתו בבת-ים, ב-1941, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור[13]. כשנפטרה פסיה אשתו ב-1975, היא נקברה לצידו.
יצחק פרנק עלה מרוסיה בשנות ה-80 של המאה ה-19. הוא היה מוזיקאי וניגן בתזמורת הראשונה בארץ ב-1894. הוא היה גם סוחר עצים והיה שותף להפקת המחזה "שולמית" מאת אברהם גולדפדן, שהועלה ב-1894 בבית החרושת של ליאון שטיין. בהצגה שיחקה אולגה סלוצקין מחדרה. יצחק נשא לאשה את אולגה שנחשבה ל"פרימדונה של היישוב". שניהם ניגנו ואף ילדיהם ניגנו בפסנתר ובכינור. בשנת 1912 מכרו את ביתם לחייקל שיף וירדו מן הארץ לז'נבה בשל רמת החינוך הירודה בארץ, לדבריהם, ועקבותיהם נעלמו. במבנה שהיה ביתם ממוקם מוזיאון הרצלילינבלום.
בני הזוג צדיקוב עלו לארץ מרוסיה מיד לאחר נישואיהם ב-1906 והתיישבו ביפו. בבית צדיקוב ביפו התקיימו כמה מהישיבות הראשונות של ועד אחוזת בית. אליעזר היה סוכן נוסע של מכונות תפירה "זינגר". ב-1913 ירדו למצרים ומשם לדרום אפריקה.
מנחם-מנדל רוזין נולד בוויטבסק ב-1872 ועלה ב-1891. היה השען הראשון של תל אביב. נפטר ב-1933, ורעייתו שרה - שנה אחריו. בנם היחיד, יצחק בן עמי (רוזין), היה חלק ממשלחת האצ"ל בארצות הברית בראשות הלל קוק וחזר לארץ על האלטלנה. בהמשך, היגר לארצות הברית. בנו, ג'רמי בן עמי, הוא מייסד ונשיא הארגון היהודי-אמריקני J Street.
משה רסקין נולד ב-1 באפריל 1878 בעיירה ז'רוויץ שבמחוז הומל בבלארוס למשפחת חסידי חב"ד. אמו הייתה פרידה בת פנחס רבינוביץ. אביו זלמן לוי יצחק היה מלמד. רסקין למד בתלמוד תורה ולאחר שבגר השתלם בעסקי הבורסקאות (עיבוד עורות). בן 22 גויס לצבא הצאר ושירת שנתיים בהצטיינות.
בשנת 1904 עלה לארץ ישראל. תחילה עבד כבורסקאי בירושלים ולאחר זמן קצר עבר ליפו ועבד כמומחה בבית החרושת לעורות של משה בצלאל טודרוסוביץ (אביו של החוקר והביוגרף דוד תדהר). משה בצלאל לקח את הצעיר תחת חסותו ושידך לו ב-1905 את שושנה רייזל (אז בת 17), בתו של השוחט ובודק ליהודי יפו, ר' אליהו ויינשטיין. הזוג עבר להתגורר סמוך לבית הוריה בשכונת נוה שלום.
ב-1909 הצטרפה המשפחה, עם ילדיהם דבורה ויעקב, לאגודת אחוזת בית. הם הגרילו את המגרש ברחוב ליליינבלום 20, ובו בנו את ביתם ב-1910. בית זה היה אחד הבתים הראשונים שהוקמו. בתל אביב נולדו להם ילדיהם פנחס, שולמית, יהושע וזילפה.
בעת גירוש תל אביב (1917) עברה המשפחה לפתח תקווה, אולם כיוון שהצבא הטורקי הזדקק לעורות מעובדים, הותר לו לפתוח, בתיווכו של ספק הצבא הטורקי ישראל חבס (אביה של ברכה חבס), מפעל לעיבוד עורות באדמות הכפר סומייל (בפינת רחוב ארלוזורוב ורחוב אבן גבירול של היום). לאחר מלחמת העולם הראשונה העביר את המפעל לשכונת עג'מי ביפו.
בעת פרעות תרפ"א (1921) התקיף המון את המפעל והרס אותו כליל. משה רסקין עצמו הוסתר על ידי בעל הבית הערבי. אשתו, שושנה רייזל, הזעיקה את כוחות ההגנה לחפש ולהציל את בעלה. כיוון שעם המפעל אבד כל הונה של המשפחה התיר מאיר דיזנגוף למשפחה לפתוח חנות מכולת ברחוב ליליינבלום. הייתה זו המכולת הראשונה בתל אביב הקטנה.
משה נפטר ב-21 באפריל 1958, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
שושנה רייזל נולדה ב-1888 והייתה בתו של השוחט ובודק של יפו, ר' אליהו וינשטיין. היא נולדה בדירה מעל החמאם (לימים, מקומו של מועדון לילה ידוע ביפו העתיקה). חברי ילדותה היו בני משפחת שלוש, כיוון שלא היו משפחות יהודיות רבות בסביבה. ב-1894 עברה עם משפחתה לנוה שלום.
גם אחיה, המוהל נחום ויינשטיין והמורה ישראל ויינשטיין היו מבין מייסדי אחוזת בית.
ב-1980 קיבלה את אות יקירת העיר תל אביב-יפו והיא בת 92. ארבע שנים מאוחר יותר, ב-13 במאי 1984 נפטרה, אחרונת מייסדי אחוזת בית.
יעקב (1880–1944) היה צעיר בניו של אהרן שלוש מיפו. בניגוד למסורת משפחתו לא עסק במסחר אלא נטה ללימודי ספרות ושירה. למד בביירות שירה ערבית ערך ופרסם מחקרים על הקשר בין שירה עברית וערבית. במקביל השתלם בלימודי מסחר. כשחזר ליפו התמנה על ידי זלמן דוד ליבונטין לגזברו הראשון של בנק אפ"ק, תפקיד בו שירת 40 שנה. יעקב שלוש נחשב לבורר ומגשר אמין.
הוא נישא לפרלה, נולדו להם שני בנים ושלוש בנות. הבן גבריאל, שהיה מהנדס ואיש ההגנה, נהרג בעת המרד הערבי הגדול בשנת 1938. הבן שלמה פעל במסגרת המוסד לעליה בהעלאת יהודי מרוקו לישראל. הבת מרגלית נישאה למתמטיקאי ואיש משרד הביטחון משה חבצלת (בתם היא רוני רובינשטיין, אשת אמנון רובינשטיין); מאירה נישאה לבנקאי וולטר אדם, ולאה נישאה לדוד לובינסקי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
