Loading AI tools
איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
 | |
| לידה |
20 בינואר 1856 מוהילב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1936 (בגיל 80) חיפה, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בנימינה |
  | |
נולד בשנת 1856 בעיר מוהילב שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לאביו הלל הכהן כהנא כגן ולאמו רבקה לבית ורהפטיג. הלל כגן ורבקה היו בני דודות, אמותיהם היו בנותיו של הרב יצחק גולדברג ורעייתו חסיה מקלצק, בלרוס.[1][2][3]בהמשך עברה המשפחה לסנקט פטרבורג, ואביו הלל כגן התפרנס ממסחר. בשנת 1882 נשא לאשה את שפרה-בתיה לבית פבזנר, אחותו של שמואל יוסף פבזנר. בני הזוג הכהן עברו להומל שבלארוס, שם עסק מרדכי בן הלל הכהן בתעשייה ובמסחר של מוצרי עץ.
הכהן, שנמנה עם פעילי תנועת חובבי ציון, השתתף בשנת 1897 בקונגרס הציוני הראשון בבזל ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "הלבנון", "הצפירה", "הקול", "השילוח" ואחרים. היה ממייסדי אגודת הסופרים העבריים.[4]
בשנת 1901 פרסם מאמר בשם "על הרועים הרעים" שפתח פולמוס גדול בנושא הרבנים מטעם.
בשנת 1905 הקים סניף של עסקיו בחיפה, והיה בין מייסדי בית החרושת "עתיד" (לימים "שמן תעשיות"). בשנת 1907 עלה לארץ ישראל, היה בין מייסדיה של תל אביב ושימש חבר ועד העיר מראשיתו. כן היה בין מייסדי אגודת הסופרים העברים. יוסף חיים ברנר היה מזכירו האישי. בתל אביב התגורר הכהן ברחוב הרצל 11, בפינת רחוב ליליינבלום. בשנת 1917 גורש הכהן מתל אביב יחד עם שאר התושבים על ידי השלטונות העות'מאניים. בעקבות הכיבוש הבריטי עבר הכהן לירושלים, והיה בין מייסדי בנק הלוואה וחסכון. ביתו עמד ברחוב אתיופיה, בצמוד לבית אליעזר בן-יהודה.
בעת ביקור בחיפה אצל בניו שמואל ודוד הכהן בחודש דצמבר 1936 לקה הכהן בלבו ונפטר. הובא למנוחות בבית הקברות בבנימינה, שבה התגוררו בניו הלל ושמעון.
עיקר ארכיונו, ובו התכתבות, תעודות לתולדות היישוב בארץ ישראל, חומרים ארכיוניים בענייני עסקנות ציבורית, מוסדות תרבות, עיתונות ועניינים אישיים, שמור בספרייה הלאומית[5]; חלקים נוספים נמצאים בארכיון הציוני המרכזי[6] ובמכון גנזים.
במלאת 150 שנה להולדתו פורסמו יומניו ("יומנים 1934–1936").
הסופר אשר ברש מתאר את הכהן בספרו "כעיר נצורה" בדמותו של ליש בן פלתיאל.
גם ש"י עגנון מזכיר אותו בספר "תמול שלשום" כדמות חשובה ביפו של ראשית המאה ה-20.[7]
ארבעה בנים היו למרדכי ושפרה-בתיה הכהן: הלל, שמעון, שמואל[8] ודוד; ושלוש בנות: דינה, רוזה וחנה. בנו, דוד הכהן, היה לימים חבר שש הכנסות הראשונות. בתו חנה נישאה למנהיג הציוני ארתור רופין. בתו רוזה גינוסר-גינצבורג, שהייתה עורכת הדין הראשונה בארץ, נישאה לבנו של אחד העם, שלמה גינוסר-גינצבורג. כלתו נחמה זלטובסקי-הכהן (אשת שמעון הכהן), שהייתה חברה ב"הגנה", נרצחה בהתקפה על אוטובוס 2094 ונחשבת להרוגה הראשונה במלחמת העצמאות.[9] בתו דינה נישאה ללואי ברושה, צרפתי קתולי שהיה רופא ווטרינר. בעקבות התנגדותו של אביה לנישואין אלו, התגייר החתן בגיור רפורמי. בתקופת מלחמת העולם השנייה הסתתרו דינה ובתה הלן בכפר בדרום צרפת, ולאחר המלחמה עלו דינה ובעלה עם משפחתם לארץ ישראל. הם התיישבו בבנימינה אך בשל מחלה שתקפה את לואי, שבו לצרפת. הנכדה הלן נישאה לקצין יהודי בריטי בשם מארמוט.[10]
בת אחיו הבכור של מרדכי הכהן, יצחק, הייתה פעילת הציבור הסוציאליסטית רוזה כהן (לימים רבין), שהייתה חברת מועצת עיריית תל אביב, אמו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.
חוברות:
ספרים:
מרדכי בן הלל הכהן (1856-1936), דף שער בספרייה הלאומית
מפרי עטו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
