Loading AI tools
דוקטור לבוטניקה, אגרונום, ממקימי קיבוץ שעלבים וממייסדי המכון לחקר החקלאות על פי התורה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה חיים זקס (נולד בי' בכסלו ה'תרפ"ז, 16 בנובמבר 1926) הוא דוקטור לבוטניקה, אגרונום, ממקימי קיבוץ שעלבים וממייסדי המכון לחקר החקלאות על פי התורה.
![Thumb](#/media/קובץ:ד"ר_משה_חיים_זקס_בשנת_2019.jpg) | |
| ד"ר משה חיים זקס | |
| לידה |
16 בנובמבר 1926 (בן 97) י' בכסלו תרפ"ז ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| ענף מדעי | בוטניקה |
| מקום מגורים | קיבוץ שעלבים, ישראל |
| עיסוק | אגרונום |
| פרסים והוקרה | המכון בראשותו זכה בפרס כץ ליישום ההלכה בחיים המודרניים לשנת 2022 |
| בת זוג | יוכבד זקס לבית שטיינברג |
| תרומות עיקריות | |
|
הקמת קיבוץ שעלבים ייסוד המכון לחקר החקלאות על פי התורה | |
משה חיים זקס נולד בשכונת הבוכרים שבירושלים להוריו הרב יהושע פישל זקס, איש חינוך מאנשי היישוב הישן, אחיו של הרב מנחם בן ציון זקס, בן דודו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב, נכדו של הרב אברהם אלקנה זקס ונינו של השד"ר משה זקס, מראשוני תלמידי החתם סופר שעלו לארץ[1] (חתנו של רבי צדוק הלוי קרויז). וחיה סימה לבית בלומנטל, בתו של הרב אברהם יוחנן בלומנטל. אחיו הוא בעל התואר יקיר ירושלים לשנת ה'תשס"ח,[2] ממשחררי ירושלים וחברון, ד"ר יצחק זקס. משה זקס למד בתיכון חורב ולאחר מכן בישיבות חברון בירושלים ופוניבז' בבני ברק.[3] היה חבר בתנועת הנוער 'ברית חשמונאים' ולאחר מכן התגייס ל'הגנה'. בשנת 1946 הצטרף לגרעין של תנועת "עזרא" והיה רכז הגרעין שהקים בי"א באב ה'תשי"א את קיבוץ שעלבים. שימש כאחראי ביטחון בקיבוץ. בשנת תשי"ב, החל את לימודיו לתואר השני באוניברסיטה העברית בירושלים ובפקולטה לחקלאות, וכשסיים, בשנת 1957 ייסד עם כמה מחבריו את המכון לחקר החקלאות על פי התורה שהוקם במטרה לתת מענה הלכתי־מחקרי[4] לחקלאים ועמד בראשו עד לשנת 1987 בשיתוף עם משקי פועלי אגודת ישראל ובעידוד רבניהם. בשנת תשי"ז נישא לחברתו לגרעין, יוכבד (יוליקה) לבית שטיינברג, ניצולת השואה.[5]
בשנת 1957 סיים תואר שני בנושא: "השפעת חומרי צמיחה על אגוזי-אדמה" והתקבל כעובד מחקר במכון לגידולי שדה במכון וולקני. תואר דוקטור הוענק לו בשנת 1983 מטעם האוניברסיטה העברית בנושא: "השפעת נזקי צינה בגידול דו-שנתי של שיחי כותנה".
לאחר סיום לימודי התואר השני בשנת 1957 הקים את המכון לחקר החקלאות על פי התורה.[6] זקס מצא פתרונות מקובלים הלכתית ומתאימים חקלאית לקיום משק סביב שנת שמיטה.[7] במסגרת המכון פעל למציאת פתרונות הלכתיים לחקלאי הדתי. נושאים כמו - חשש עורלה, השמדת פריחה, קביעת עורלה במיני שיחים, איסור כלאיים, וגם נושאים כמו - חליבה בשבת, איסוף ביצים, זריעה מוקדמת של גידולי חורף, גידולים דו שנתיים ודו עונתיים, גידול סורגום, ירקות, זמירת גפנים, מצע מנותק ועוד נושאים רבים.
תחילה ניהל את המכון בעזרת מזכיר במשרה חלקית ואחרי כ-20 שנה הצטרף אליו מנהל ארגוני.
במקביל לעבודה במכון שימש במשך 30 שנה חוקר בתחנת הניסיונות הממשלתית ברחובות שבהמשך הפכה ל"מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני)" בבית דגן.
פרסם עבודות מחקר בנושאים כמו בעיות ההלכה בחקלאות ו"שמיטה ממלכתית".[8]
המכון לחקר החקלאות בראשותו זכה בשנת 2022 בפרס כץ המוענק לאישים ומוסדות העוסקים ביישום ההלכה בחיים המודרניים, ביצירות הלכתיות ובמפעלים מעשיים.[9]
פרש לגמלאות בשנת 1991 והמשיך לעסוק בנושאי החקלאות על-פי ההלכה.[10][11]
בזמנו הפנוי הוא גם צייר חובב בנושאי נופי ישראל. במהלך השנים ערך מספר תערוכות[12][13] וצייר קרוב ל-1,000 ציורים. זקס הפסיק לצייר בגיל 90.[14]
בשנת תשי"ז, 1957, נישא ליוכבד, להם חמישה ילדים. גיסו הוא הרב חיים בנימיני, שהיה מחשובי רבני ברזיל וזקן חסידי חב"ד.[21]
בתו אביטל היא אשתו של הרב אהד טהרלב, ראש מדרשת לינדנבאום.
| הרב אברהם אלקנה זקס (בנו של השד"ר משה זאקס) | דאבע (דובא) זקס (גרבוז) | הרב צבי אשר כהנא שפירא | חיה מיכלה כהנא שפירא (לעווי) (נכדת משה מגיד ריבלין) | יעקב בלומנטל | לאה בלומנטל (וואזנר) | חיים גרשק רוזנברג | צביה רוזנברג (לבסקי) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב דב בער זקס | יוכבד דבורה זקס (כהנא שפירא) | הרב אברהם יוחנן בלומנטל | חנה שיינא בלומנטל (רוזנברג) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יהושע פישל זקס | חיה סימה זקס (בלומנטל) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משה חיים זקס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גדעון דוקוב, האגרונום בן ה-95 מספר על מאבקיו והמצאותיו למען השמיטה, בעיתון מקור ראשון, 21 בפברואר 2022
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
