Loading AI tools
האיסור לחלוב בהמות וחיות בשבת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק. בחציה הראשון של המאה ה-20, עם ראשית התפתחות החקלאות היהודית-דתית בארץ ישראל, הפך נושא זה לסלע מחלוקת הלכתי ואידאולוגי.
| תלמוד בבלי | מסכת שבת, דף צ"ה, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ד, עמוד ב' |
|---|---|
| תלמוד ירושלמי | מסכת שבת, פרק ז', הלכה ב' |
| משנה תורה | ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ח', הלכה ז'; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ח', הלכה י' |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן ש"ה, סעיף כ' |
| מקורות נוספים | שו"ת "אורח משפט" על אורח חיים, סימן סד; שו"ת "משפטי עוזיאל" על אורח חיים, כרך א, סימן י; חזון איש, הלכות שבת, לח, ד |
  | |
בתלמוד במסכת שבת מצוטטת ברייתא, לפיה יש מחלוקת בין רבי אליעזר לבין חכמים:
תנו רבנן: החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת, המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש, שגג בשבת חייב חטאת הזיד ביום טוב לוקה ארבעים, דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות... אתא שאיל בי מדרשא (בא ושאל בבית המדרש), אמרו ליה: חולב חייב משום מפרק.
רבי אליעזר סבור כי בסיס האיסור לחלוב בשבת הוא מכיוון שחליבה היא פעולה של פירוק, המהווה תולדה של מלאכה, ועל כן מדובר באיסור דאורייתא. באשר לדעת חכמים ישנה מחלוקת בקרב הפרשנים: יש מהפרשנים שמסבירים כי חכמים חלוקים על רבי אליעזר וסבורים שחליבה אסורה רק מדין שבות, כך שמדובר באיסור דרבנן בלבד.[1] עם זאת, רבנו חננאל והרמב"ם, סבורים כי חכמים כלל לא חלוקים על רבי אליעזר לעניין חליבה, אלא רק לעניין מלאכות "המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש", שהן החלק השני שבדברי רבי אליעזר, ועל כן שוררת הסכמה בין רבי אליעזר לחכמים כי חליבה אסורה מדאורייתא.[2]
למסקנה נראה מסוגיה זו בתלמוד, כי גם לשיטות שחכמים חלוקים על רבי אליעזר, ההלכה היא כרבי אליעזר שהאיסור הוא מדאורייתא, על בסיס האיסור לפרק בשבת. לעומת שיטות הראשונים הללו הגורסות להלכה כרבי אליעזר שחליבה בשבת אסורה מדאורייתא, הרמב"ן סבור כי רק רבי אליעזר סבור שחליבה בשבת אסורה מדאורייתא. ולמעשה (לדעת חכמים) האיסור לחלוב בשבת הוא גזירה שמא יעבור על איסור סחיטה.[3]
בקרב הראשונים מועלות כמה אפשרויות לבסס את איסור החליבה: מלאכת דש, מלאכת קוצר, מלאכת ממחק, מלאכת גוזז, מלאכת טוחן או מלאכת בורר.
בגמרא מובאים דברי רב חסדא, לפיהם מותרת החליבה לקדרה ורק חליבה לקערה נאסרה.[13] והראשונים הסבירו את דבריו בכמה הסברים:
איסור זה על חליבה בשבת עורר בעייתיות רבה ליהודים שהחזיקו פרות חולבות, שכן חליבה נחוצה לבריאות הפרה. לעיתים לא ניתן לדלג על יום חליבה, ומדובר בצער בעלי חיים שהוא איסור מדאורייתא (לחלק מהדעות). במהלך ההיסטוריה נהוג היה להתיר חליבה בשבת באחת משתי דרכים: דרך ראשונה הייתה על ידי גוי של שבת, שכן איסור אמירה לנוכרי בשבת הוא רק מדרבנן, ואילו איסור צער בעלי חיים הוא מדאורייתא, ולכן ראוי לעבור על איסור דרבנן כדי שלא לעבור על איסור דאורייתא. הגאונים התנו היתר זה בכך שיסוכם על כך עם הגוי עוד מלפני השבת,[18] אך להלכה נדרש רק התנאי של המהר"ם מרוטנבורג, לפיו הגוי יקבל את החלב במתנה, ולאחר השבת היהודי ייקנה את החלב במחיר סמלי.[19] יש שהחמירו וכתבו שכדאי לחלוב לתוך אוכל אפילו כשזה על ידי נוכרי, שכן כך הפעולה תהפוך לשבות דשבות שהיא קלה יותר מאשר שבות.[20] דרך נוספת באמצעותה הותרה החליבה בשבת, היא "חליבה לאיבוד"; כלומר - לא להשתמש בחלב אלא לשפוך אותו.[21]
בארץ ישראל בחציה הראשון של המאה ה-20 בעיה זו התעצמה מכמה סיבות: ראשית, יהודי ארץ ישראל התנגדו להעסיק גויים כ"גוי של שבת" כדי שיחלבו בשבילם, מתוך אידאולוגיה ציונית, ומאוחר יותר גם בהתאם לאיסור המנדטורי על העסקת תושבי כמה כפרים ערביים, בהם התגלו מחלות זיהומיות.[22] סיבה נוספת היא, שברפתות מודרניות לא ניתן להשתמש בפתרון של "חליבה לאיבוד", שכן הפסד כמות כזו של חלב יביא לפשיטת רגל. בנוסף, בחציה הראשון של המאה ה-20 יובאו פרות הולנדיות שתנובת החלב שלהן הייתה רבה יחסית לפרות שבתקופת חז"ל; תפוקת החלב הרבה של פרות אלה דרשה חליבה יומיומית על מנת שלא לגרום סבל רב ואף פגיעה פיזית.[23]
מצוקה זו הובילה חלק מהחקלאים הדתיים לחלוב בשבת למרות האיסור,[24] אולם שאלה זו עלתה לפתחם של הפוסקים החשובים של אותה תקופה - הרב קוק, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי אברהם חיים נאה,[25] והחזון איש ואחרים.
השיטה המקלה ביותר הייתה של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שפסק להקל ולהתיר את החליבה גם על ידי יהודים, מכיוון שלדעתו ניתן לסמוך על הדעה כי האיסור אינו מדאורייתא אלא רק מדרבנן, וכי לא תמיד ניתן למצוא גוי של שבת. הרב עוזיאל התנה את היתר החליבה בשבת על ידי יהודים רק בהתמלא ארבעה תנאים: כאשר אין גוי שיכול לעשות זאת במקום היהודי, שהחליבה תיעשה בשינוי; כלומר - על ידי כלי ולא ישירות בידיים, שתיעשה בחשאי ולא בפרהסיה, ושתיעשה באיטיות.
לפסק הלכה זה של הרב עוזיאל הצטרפו גם הרב יעקב מאיר,[26] הרב יחיאל יעקב וינברג,[27] והרב יצחק יעקב וכטפויגל, ראש ישיבת מאה שערים.[28]
הלכה למעשה שיטתו של הרב עוזיאל לא התקבלה, ורוב הפוסקים הבולטים אסרו לחלוטין חליבה בשבת על ידי יהודי, ואף יצאו בחריפות נגד היתר זה. בעקבות התנגדות זו הרב עוזיאל הסתייג מהיתר זה, ולבסוף אף כתב כי דבריו הם "להלכה ולא למעשה".[29] בין הפוסקים שחלקו על הרב עוזיאל ניתן למצוא את הרב קוק, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, החזון איש והרב אליעזר יהודה וולדינברג.[30]
היו פוסקים שהקלו באופן מתון, ופישרו בין שתי הגישות הקיצוניות; זו של הרב עוזיאל, מחד, שהתירה חליבה על ידי יהודי, וזו של הפוסקים החולקים, מאידך, שאסרה לחלוטין חליבה על ידי יהודי. כך לדוגמה הרב חיים הירשנזון והרב שאול ישראלי התירו "חליבה לאיבוד", כלומר שלא ייעשה כל שימוש בחלב, או "חליבה לתוך אוכל", כלומר שהחלב יעורבב ישירות מעטיני הפרה לתוך אוכל.[31] גם הרב צבי פסח פרנק התיר לבסוף חליבה לתוך אוכל.[32]
בעיית החליבה בשבת המשיכה להעסיק את ציבור החקלאים שומרי המצוות עד סמוך לקום המדינה, אז החל שימוש בפתרונות מודרניים לחליבה, שפתרו את בעיית החליבה בשבת.
למעשה פולמוס הלכתי זה ייצג הבדלי עמדות אידאולוגיים בין הזרם החרדי המחמיר יותר לבין הזרם הציוני דתי. המאבק חידד את הבדלי ההשקפות בין שתי הקבוצות הללו, ותרם לריחוק שחל ביחסיהן, בייחוד לאור העובדה שאנשי הציונות הדתית לא צייתו באופן מלא לפסקי ההלכה המחמירים של הפוסקים הבולטים, כדוגמת הרב קוק והחזון איש.[33]
פתרון שנכנס לשימוש סמוך לקום המדינה או מעט לאחר מכן,[34] הוא השימוש במכונת חליבה חשמלית המופעלת באמצעות שעון שבת. החזון איש התיר את השימוש במכונה זו, בתנאי שהצינור יוצמד לעטיני הפרה לפני שהמכונה תתחיל לפעול.[35]
כיום קיים פתרון הלכתי המותאם לרפתות מודרניות משוכללות, המבוסס על פסק הלכה של החזון איש והרב יצחק הרצוג. העיקרון של פתרון זה הוא, שבזמן שהרפתן מצמיד את גביעי השאיבה אל העטינים, החלב נשפך לכד המכיל חומר שפוסל אותו לשימוש (למשל: סבון או מעט נפט), ולאחר שהחלב החל לזרום מעטיני הפרה מעצמו, הרפתן משנה את כיוון הזרימה מהכד שבו החלב נפסל לשימוש למכל נקי.[36]
יש הכשרי מהדרין שאינם מקבלים את ההיתרים הללו, וניתן לרכוש "חלב מהדרין" לגביו מובטח שהחליבה נעשתה ביום חול או על ידי לא-יהודים בלבד.[37]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
