ספר זמנים
חלקו השלישי מספרו של הרמב"ם משנה תורה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם, משנה תורה.
בספר זה מבאר הרמב"ם את כל ההלכות של המועדים והזמנים, הרמב"ם מגדיר את תוכן הספר[1]: "אכלול בו כל המצוות שהם בזמנים ידועים - כגון שבת ומועדות. וקראתי שם ספר זה 'ספר זמנים'".
מבנה הספר ותוכנו
סכם
פרספקטיבה
הפסוק הפותח את הספר
כדרכו בספרי משנה תורה פותח הרמב"ם כל ספר בפסוק השייך לתוכן הספר. את ספר זמנים פותח הרמב"ם בפסוק מספר תהילים[2]: "נחלתי עדותיך לעולם, כי ששון ליבי המה"[3]
הנושאים הכלולים בספר
המצוות המבוארות בספר
בספר אהבה נכללו 35 מצוות מתוך התרי"ג מצוות; מתוכם 19 מצוות עשה ו-16 מצוות לא תעשה. בנוסף נכללו בספר 3 מצוות דרבנן.
המצוות לפי סדר חלוקת ההלכות:
- הלכות שבת - נכללו בו 5 מצוות, מתוכם 2 מצוות עשה ו-3 מצוות לא תעשה: (א) לשבות בשביעי. (ב) שלא לעשות בו מלאכה. (ג) שלא לענוש בשבת. (ד) שלא לצאת חוץ לגבול בשבת. (ה) לקדש את השבת בזכירה.
- הלכות עירובין - מצות עשה אחת, והיא מדברי סופרים ואינה מן מניין תרי"ג מצוות.
- הלכות שביתת עשור - נכללו בו 4 מצוות, מתוכם 2 מצוות עשה ו-2 מצוות לא תעשה: (א) לשבות בו ממלאכה. (ב) שלא לעשות בו מלאכה. (ג) להתענות בו. (ד) שלא לאכול ולשתות בו.
- הלכות שביתת יום טוב - נכללו בו 12 מצוות, 6 מצוות עשה ו-6 מצוות לא תעשה: (א) לשבות בראשון של פסח. (ב) שלא לעשות בו מלאכה. (ג) לשבות בשביעי של פסח. (ד) שלא לעשות בו מלאכה. (ה) לשבות ביום חג השבועות. (ו) שלא לעשות בו מלאכה. (ז) לשבות בראש השנה. (ח) שלא לעשות בו מלאכה. (ט) לשבות בראשון של חג הסוכות. (י) שלא לעשות בו מלאכה. (יא) לשבות בשמיני של חג. (יב) שלא לעשות בו מלאכה.
- הלכות חמץ ומצה - נכללו בו 8 מצוות, 3 מצוות עשה ו-5 מצוות לא תעשה: (א) שלא לאכול חמץ ביום ארבעה עשר מחצות היום ולמעלה. (ב) להשבית שאור מארבעה עשר. (ג) שלא לאכול חמץ כל שבעה. (ד) שלא לאכול תערובת חמץ כל שבעה. (ה) שלא ייראה חמץ כל שבעה. (ו) שלא יימצא חמץ כל שבעה. (ז) לאכול מצה בלילי הפסח. (ח) לספר ביציאת מצרים באותו הלילה.
- הלכות שופר, סוכה ולולב - נכללו בו 3 מצוות עשה: (א) לשמוע קול שופר באחד בתשרי. (ב) לישב בסוכה שבעת ימי החג. (ג) ליטול לולב במקדש כל שבעת ימי החג.
- הלכות שקלים - מצות עשה אחת, והיא ליתן כל איש מחצית השקל בכל שנה.
- הלכות קידוש החודש - מצות עשה אחת, והיא לחשוב ולידע ולקבוע באיזה יום הוא תחילת כל חודש וחודש מחודשי השנה.
- הלכות תעניות - מצות עשה אחת, והיא להתענות ולזעוק לפני ה' בעת כל צרה גדולה שתבוא על הציבור.
- הלכות מגילה וחנוכה - נכללו בו 2 מצוות עשה מדברי סופרים, ואינם מן מניין תרי"ג מצוות.
פסקים ייחודיים
ביטול הצומות לעתיד לבוא
כדרכו של הרמב"ם לפסוק גם הלכות שקשורות לעתיד לבוא בימות המשיח; פוסק הרמב"ם בהלכות תעניות[4]: כל הצומות עתידים להיבטל, ולא רק זו אלא שעשויים להפוך לימי ששון ושמחה. ומקור דברי הרמב"ם מהנביא זכריה[5]: "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".
ביטול הנביאים והכתובים לעתיד לבוא
בהלכות מגילה פוסק הרמב"ם[6]: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם". הראב"ד השיג על הרמב"ם וכתב: "דבר הדיוטות הוא זה, כי לא יבטל ספר מכל הספרים שאין ספר שאין בו לימוד".
חלקים מיוחדים
הרמב"ם כולל בספר זה את נוסח ההגדה של פסח, לאחרי הלכות חמץ ומצה.
פרשני הספר
נושאי כליו של הרמב"ם
פירושים נוספים
מהדורות מבוארות
- הרמב"ם המבואר - מהדורת חיטריק.
- משנה תורה להרמב"ם המבואר - הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
- הרמב"ם המבואר - מפעל משנה תורה.
הלכות קידוש החודש
- שקל הקודש - רבי חיים קניבסקי[7]
- כזה ראה וקדש - בתוך רמב"ם מהדורת חזק.
- הלכות קידוש החודש להרמב"ם עם ביאור מאת הרב עזריאל ברגר, בת עין.
- קידוש החודש להרמב"ם - עם ביאור מאת הרב מאיר מנחם מענדל גליצינשטיין, מעלה אפרים.
קישורים חיצוניים
- ספר זמנים ממשנה תורה באתר HebrewBooks.
- ספר זמנים באתר מפעל משנה תורה.
- שיעורי וידאו באתר Chabad.org.
- הלכות קידוש החודש, שיעורים עם הרב מאיר מנחם מענדל גליצינשטיין בערוץ היוטיוב של מכון הלכה חב"ד.
משה בן מימון (1138-1204.), משנה תורה., דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.