Loading AI tools
מצבה הרצוי של מערכת אקולוגית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאזן אקולוגי הוא מושג בסביבתנות המתייחס למצבה הרצוי של מערכת אקולוגית, לרוב למצבה לפני התערבות אנושית מסוימת, לפני עידן טכנולוגי משמעותי, או לפני שינוי משמעותי כתוצאה מגורם חיצוני אחר. המושג עומד ביסודה של תפיסה לפיה קיים בטבע מצב "נכון" המאפיין מערכת אקולוגית בריאה, בו מתקיים שיווי משקל הרמוני בין כל מרכיביה. פגיעה בכל אחד ממרכיבי המערכת עלולה להפר את המאזן האקולוגי ולגרום לקריסת המערכת, הרס בתי גידול, הכחדות מינים וכן פגיעה במשאבים החיוניים לאדם, מים, קרקע, אוויר, שאספקתם תלויה בבריאותה של המערכת. מושג המאזן האקולוגי נובע בין היתר מעקרונות ורעיונות ממדע האקולוגיה כמו ריבוי יחסי הגומלין בין אורגניזמים שונים ובינם לבין סביבתם האביוטית, וחקר הקשר בין יציבות של מערכות למגוון המינים או למורכבות מארג המזון שלהן. כמו כן, המושג נובע גם מרעיונות, לעיתים רומנטיים, שאינם מתחום המדע או אף מנוגדים למסקנות המקובלות בקהילה המדעית, כגון השערת גאיה.
גורמי טבע מפירי איזון יכולים לכלול מגפות, רעידות אדמה, התפרצויות געשיות, סופות הוריקן וטורנדו, מפולות שלגים ובוץ, שיטפונות, גלי חום או גלי קור, בצורות, שרפות יער, מינים המשנים באופן דרסטי או מתמשך את בית הגידול, ועוד.
כאשר חלה הפרה חמורה של המאזן האקולוגי בידי גורמי טבע, האיזון, המבוסס על קיום מערכות יחסים בין המינים, מופר, וחלק מהמינים במערכת עלול להיפגע או אף להיכחד.
בתקופות פרה-היסטוריות היה האדם תלוי בסביבתו באופן מלא. יכולת הקיום שלו הייתה תלויה במידת התאמתו לתנאי הסביבה המשתנים, והוא היה חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית. בתקופות אלו השתמש האדם במקומות מזדמנים כמערות לצורכי מגורים, נדד בעקבות מזונו, והיה עשוי לשמש כטרף מידי טורפים גדולים. במצב זה הייתה אוכלוסיית האדם נתונה כל העת בשיווי-משקל עם סביבתה. מצב זה השתנה עם התפתחות המין האנושי וההתקדמות הטכנולוגית במהלך ההיסטוריה האנושית.
כיום, כדי לאפשר לעצמו איכות חיים טובה יותר, מתערב האדם בטבע על ידי בניית אזורי מגורים, סלילת דרכים וכבישים, פיתוח כלים ומכשירים, וחקלאות אינטנסיבית שמבטיחה לאדם אספקה שוטפת של מזון איכותי בכמות הנדרשת. התערבות האדם מפרה, במקרים רבים, את המאזן האקולוגי, ועלולה לפגוע בבתי גידול ואף להביא לחיסולם כשנוצר אסון אקולוגי כתוצאה מפעילות האדם.
בירוא יערות באזורים הטרופיים, בקנדה ובסיביר, הוא אחד התהליכים המוגדרים כ"מפירי איזון אקולוגי" בעלי ההשפעה הרבה ביותר. האדם כורת את עצי היער כדי להשתמש בעץ כמשאב להסקה, לבנייה, לתעשיית הרהיטים והנייר וכדומה, או לשם פינוי שטחים כדי ליישב בהם אנשים או כדי לנצלם לשימושים חקלאיים.
כריתת העצים, שבהם מתקיים תהליך של פוטוסינתזה, מקטינה את אספקת החמצן הנחוץ לבני האדם ולבעלי-החיים בתהליך הנשימה. אם יימשך בירוא היערות, יוחמר אפקט החממה, הנובע, בין השאר, מעליית כמות הפחמן דו-חמצני באטמוספירה. בירוא אזורים מיוערים פוגע בפוריותה של הקרקע עד כדי הפיכתה לבלתי ניתנת לעיבוד חקלאי. בהיעדר צמחייה מתייבשת הקרקע. העצים חיוניים גם לשימורה של הקרקע מפני סחף, והם שומרים עודפי לחות, שבלעדיה גוברת סכנת הבצורת. יערות הגשם מאכלסים כ-70% ממיני בעלי החיים על פני כדור הארץ, וכריתתם מביאה להכחדה של מינים רבים.[1]
זיהום אוויר שנגרם בידי האדם נובע מפליטת חומרים מזהמים ממפעלי תעשייה, מכלי רכב מנועיים, משריפת עצים, וכדומה. זיהום האוויר בולט במיוחד בערים גדולות, עקב ריבוי כלי הרכב ומפעלי התעשייה בהן. ישנן ערים הנודעות במיוחד בתופעת הערפיח המכסה אותן, כדוגמת לוס אנג'לס, סנטיאגו דה צ'ילה, בואנוס איירס ורבות אחרות. בישראל בולט זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה, בשל ריבוי מפעלי התעשייה שבו. אוויר מזוהם פוגע בבני אדם ובבעלי חיים, וגורם לתחלואה בעיקר בדרכי הנשימה, כדוגמת אסתמה וסרטן הריאות, אך גם לתחלואת סרטן באיברים אחרים ולמחלות לב ומערכת הדם.[2] כך פוגע זיהום האוויר בצמחייה בכך שהוא שוקע על העלים ומקטין את תפוקת תהליך הפוטוסינתזה. הנזקים לצמחייה משפיעים גם על בני אדם ועל בעלי חיים הניזונים מהצמחים המזוהמים.
פעולות שונות שהאדם מקיים עשויות לזהם את מקורות המים:
בארצות הברית נחקק חוק פדרלי, חוק CWA, המסדיר חוקית את האיסורים החלים על זיהום מים.[3]
זיהום קרקע פוגע באופן קשה במאזן האקולוגי, בכך שהוא עלול לחסל את שרשרת המזון מראשיתה ואינו מותיר מקור מחיה למינים שבבית הגידול. זיהום קרקע נגרם ממספר גורמים:
זיהום קרקע בולט נגרם באזורים תעשייתיים, מאגרי דלק, תחנות דלק, מטמנות, אתרי בנייה, ועוד.
התיעוש המוגבר בעולם הביא עמו תופעות נלוות, כזיהום אוויר, קרקע ומים. המדינות העשירות יותר, במערב אירופה ובצפון אמריקה, עושות מאמצים לתקן את המצב, אך בארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר ובמדינות העולם השלישי, המצב גרוע וחסרים משאבים לתיקונו.
באמצע המאה ה-20 למד האדם לנצל את הגרעין כמקור לאנרגיה, והוקמו תחנות כוח גרעיניות ברחבי העולם המנצלות את החום הנוצר בעת ביקוע גרעיני ליצירת אנרגיה חשמלית. הקמתן, תפעולן ושמירתן של תחנות אלו כרוך במנגנוני בטיחות מחמירים ביותר, שכן תקלה בהן עלולה לגרום לאסון רב-ממדים. עם זאת אירעו בעולם מספר אסונות שהיו כרוכים בנזק מיידי, ובהפרת המאזן האקולוגי לטווח ארוך ועל פני שטחים ניכרים, שהמוכר שבהן הוא אסון צ'רנוביל.
אסון צ'רנוביל אירע ליד צ'רנוביל בקרבת גבול אוקראינה - בלארוס, כששתי המדינות היו חלק מברית המועצות. ב-26 באפריל 1986 עלתה הטמפרטורה בליבת הכור וגרמה להתכתה ולפריצת מעטפת ההגנה שלה, תוך פליטת חומרים רדיואקטיבים לסביבה. בהתרחש האסון נהרגו מספר אנשים, אך את תוצאות הקרינה הרדיואקטיבית נושאים אנשים רבים עד היום. נצפתה עלייה תלולה בשיעור התחלואה במחלות קשות, כדוגמת סרטן בלוטת התריס, לוקמיה, סרטן השד, סרטן הריאה, מחלות קרדיו-ווסקולריות, מחלות מעיים ופגיעה במבנה העצמות.[4] לבד מבני האדם פגעה התאונה באופן ישיר גם צמחייה, בבעלי החיים ובגידולים חקלאיים על פני שטחים נרחבים. אולם, בראשית המאה ה-21 חלה התאוששות ואף שגשוג מחודש במערכת האקולוגית באזור כתוצאה מפינוי כל התושבים לאחר האסון.[5]
אסונות גרעיניים נוספים אירעו בצ'ליאבינסק בשנת 1957 ובאי שלושת המילין ב-1979.
אזורי מלחמה נחשפים במקרים רבים לפגיעות אקולוגיות קשות. מלבד הפגיעות הישירות בנפש וברכוש, נוקט, לעיתים, הצד המנצח גם באמצעי ענישה שונים, כמו שרפה של שטחי מגורים ושטחים חקלאיים, הרעלת בארות, החרמת בקר וצאן, ופגיעות אחרות. אך הנזק העיקרי עלול להיגרם דווקא בידי הצד המפסיד. פליטי מלחמה הדואגים לעצם קיומם עשויים לצוד חיות, לכרות עצים לבנייה ולבישול, ולבצע פעולות נואשות נוספות שפוגעות במשאבי הטבע. באזורי מלחמה רוויי נשק עלול להתבצע ציד פראי בלתי מבוקר, הגורם לפגיעה חמורה באוכלוסיית בעלי החיים. כך, לדוגמה, 95% מההיפופוטמים הושמדו בפארק הלאומי וירונגה במהלך המלחמות בשטחי קונגו שבאפריקה. השפעת העימותים האלימים מתפשטת לעיתים אל מעבר לאזורי הלחימה, וכוללת גם את הפגיעות במהלך ההכנות ללחימה ופגיעות מפעילויות שלאחר העימות הצבאי, שכולן משפיעות על מגוון הצמחייה ועל אוכלוסיות בעלי החיים, וזאת בנוסף לפגיעה בבני האדם.
בהיסטוריה הקדומה התבצע ציד חיות למטרות קיומיות. כיום מתבצע ציד למטרות שעשוע, או כתוצאה מתאוות בצע לשם מכירת עורות, פרוות, שנהבי פילים, קרני הקרנפים, וכדומה. ניצודים גם גורי כלבי ים,[6] בונים, חורפנים, שועלים, ארנבונים וצ'ינצ'ילות. פילים ניצודים למכירת חטי השנהב שלהם,[7] וקרנפים ניצודים למכירת קרניהם, שמהם מופק שיקוי תאווה שמחירו בשוק השחור כ-30,000 דולר לק"ג.[8] הפגיעה באוכלוסיות בעלי חיים אלו היא כה גדולה, עד כי נשארו מהם אחוזים בודדים ביחס למספרם בראשית המאה ה-19. דוגמאות לבעלי חיים נוספים החשופים לסכנת הכחדה עקב ציד בלתי חוקי הן קונדור האנדים, טיגריס סומטרה, קיימן רחב חרטום, קורמורן גמדי, שונר איברי, ראם לבן, לוטרת ים, דב שחור אמריקני, דולפינים, חזירי בר, דב חום סורי, ואחרים.
דוגמאות למינים שנכחדו כליל בעקבות ציד האדם הם היונה הנודדת, יען הנגב, נמר סיני, פרת הים של שטלר, קואגה, קורמורן ממושקף, רלית אדומה, שועל מאלוויני, ורבים אחרים.
במהלך מאה השנים האחרונות נצפתה עלייה בטמפרטורה הממוצעת של אטמוספירת כדור הארץ, ובמקביל, עלייה בכמות הפחמן הדו-חמצני, ובכמות גזי חממה נוספים באטמוספירה. הגוף הבינלאומי העוסק בבעיית ההתחממות הגלובלית (ה-IPCC), ומדענים רבים נוספים, סבורים כי קיימת סבירות גבוהה שהעלייה במרכיבים אלו באטמוספירה מקורה בפעילות אנושית, בעיקר זו המיועדת להפקת אנרגיה ולקידום החקלאות. מדענים צופים השפעות קשות על כדור הארץ מההתחממות העולמית, מהן השפעות הפועלות באופן ישיר להפרת המאזן האקולוגי בעולם.
ההתחממות העולמית צפויה לגרום להמשך הפשרת קרחונים ולנסיגתם באזורי הקוטב הצפוני והדרומי, דבר שיגרום לעליית פני הים ולהפיכת אזורים מישוריים לבלתי ראויים ליישוב אדם, בעלי חיים ולחיסול הצמחייה בהם. ההתחממות עלולה גם לגרום לשגשוג של סוגי צמחים ובעלי חיים על חשבונם של צמחים ובעלי חיים אחרים ולשבש בכך את המאזן האקולוגי הקיים. הפשרת הקוטב הצפוני, תגרום להפרה קשה של המאזן האקולוגי באזור הארקטי. דובי קוטב, לדוגמה, צפויים להיכחד בטבע כתוצאה מכך עד לסוף המאה ה-21, וייתכן שאף קודם לכן.
פרויקטים לאומיים גדולים עלולים לגרום למשברים אקולוגיים, שבמקרים רבים אינם נצפים בעת תכנונם. שתי דוגמאות לפרויקטים כאלו הן בניית סכר אסואן והטיית נהרות שהזינו את ימת אראל.
סכר אסואן הוקם על ידי ממשלת מצרים למניעת הצפות ושיטפונות בעונת הגאות של הנילוס, להרחבת שטחים חקלאיים, לאספקת מים סדירה במהלך כל חודשי השנה וללא תלות בגשם, לייצור חשמל, ואף כמוקד תיירותי. התוצאות האקולוגיות שלא נצפו מראש כוללות:
ימת אראל נמצאת במרכז אסיה, ועד שנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה הימה הרביעית בגודלה בעולם. לימה זו נשפכים הנהרות אמו דריה וסיר דריה. השלטונות הסובייטיים החליטו להטות את הנהרות למדבריות אוזבקיסטן כדי לספק מים לגידולי הכותנה, וכיום אוזבקיסטן הפכה ליצואנית הכותנה השלישית בגודלה בעולם. הפגיעות מפעולה זו שלא נצפו מראש כוללות:
תהליך צמיחתן של ערים כרוך, על פי רוב, בהרחבת השטח העירוני ובהגדלת טביעת הרגל האקולוגית. יחד עם התרחבות הערים ותהליך העיור עקב גידול האוכלוסייה, גדלו גם השטחים החקלאיים, הכבישים ושאר התשתיות המשרתות את האדם. אלה מוקמים על חשבון שטחים פתוחים, כמו יערות, אגמים, ביצות ומדבריות, המהווים בתי גידול למגוון גדול של אורגניזמים. כתוצאה מכך נדחקים צמחים ובעלי חיים מבתי הגידול שלהם, שטחי המחיה הטבעיים שלהם מצטמצמים, וכושר הנשיאה שלהם נפגע עד כדי גרימת נזק בלתי הפיך והכחדה של מינים שונים.
הגורם המשמעותי ביותר מבחינה זו הוא תהליך הפרבור המאפיין ערים רבות בעולם, בעיקר מהמחצית השנייה של המאה ה-20. על אף היות הפרברים "ירוקים" יותר למראית עין ובעלי שטחי גינון נרחבים, הם יוצרים נזק אקולוגי גדול הרבה יותר מהערים הצפופות, מכיוון שהם כמעט ואינם מאפשרים לבעלי חיים להתקיים בהם והם תופסים ומכלים שטחים גדולים הרבה יותר יחסית לאוכלוסייה שהם משרתים. כמו כן, אורח החיים הפרברי מגדיל משמעותית את השימוש בכבישים ובמכוניות פרטיות. מעבר לזיהום האוויר שיוצרות המכוניות, גם הכבישים הבין-עירוניים פוגעים בשטחי המחיה של בעלי חיים. כך, לדוגמה, כביש מהיר החוצה אזורים טבעיים, אף ששטחו קטן יחסית ותופס רצועה דקה ומאורכת (לעומת שטחו של אזור אורבני צפוף וגדול), הוא עלול להפריד בין אזורי מחיה של חיות, לצמצם את שטחם, ולאורך זמן לדלל את אוכלוסייתן.
בתהליך האבולוציוני עוברים מינים שונים של בעלי חיים וצמחים ממקום למקום, ומתבססים בסביבתם החדשה במקביל להתפתחותה. תהליך הוא חלק מהתהליכים האבולוציוניים הטבעיים ולפיכך הוא תהליך תקין, משתלב עם כושר הנשיאה של בתי הגידול, ואינו פוגע באיזונם האקולוגי.
בניגוד להשתנות טבעית ובלתי-מזיקה זו, פולשים מינים של בעלי חיים או צמחים לבתי גידול ומשנים בהם את המאזן האקולוגי, לעיתים עקב התערבותו של האדם ובעזרתו. פלישות אלו עלולות להביא לנזקים שונים, ובהם הגברת התחרות על משאבי טבע ודחיקת מינים מקומיים עד כדי הכחדתם, טרף של מינים מקומיים, פונדקאות לטפילים ופתוגנים, והסבת נזקים ואף הרס של בתי גידול ושל שטחים חקלאיים. שיחים פולשים עלולים ליצור שכבת צמחייה צפופה החוסמת את אספקת האור למינים המקומיים ופוגעת בהתפתחותם.
מספר גורמים משפיעים בישראל על המאזן האקולוגי בה, ובהם שטחה הקטן של המדינה, צפיפות אוכלוסייתה, ותכנון ארצי, מחוזי ועירוני שלקויים לעיתים, ומביאים לפריסה רחבה של שטחים בנויים המכלה שטחי טבע נרחבים. בנוסף, השימוש הנרחב בתחבורה פרטית גורם לזיהום אוויר ומוקצים לו שטחי כבישים גדולים הפוגעים ברצף בתי הגידול הטבעיים. כל אלו, בנוסף להתפתחותה הטכנולוגית המהירה של המדינה, ולזיהום הגבוה של מקורות המים התחתיים והעיליים כתוצאה מהזרמת שפכים עירוניים ותעשייתיים, יוצרים בישראל בעיות אקולוגיות חריפות.
כיום התגברה בעולם התודעה לכך שההתערבות האנושית בטבע היא בעלת השלכות שליליות מרחיקות לכת, ועלולה לגרום להפרה קשה של המאזן האקולוגי, ולנזק סביבתי מתמשך ולעיתים אף בלתי הפיך. ממשלות מחד וארגונים פרטיים מאידך עוסקים בהגברת המודעות לסביבה הטבעית ובפעילות ישירה לשמירה ולשיקום מערכות אקולוגיות שנפגעו ולהקטנת הפגיעה בהם בעתיד. ממשלות פועלות בעיקר בכיוונים ביצועיים ורגולטוריים, ואילו ארגוני הגנת הסביבה פועלים בעיקר בהסברה, בהרתעה ובפעולות מחאה. המשרד האחראי בישראל על שמירת הסביבה הטבעית הוא המשרד להגנת הסביבה.
על מנת לשמור על המאזן האקולוגי, מכריזות מדינות על חבלי ארץ שונים כ"שמורת טבע" - מקום המוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו - מיועד בעיקר לשמר מאזן קיים, של צמחים, בעלי חיים ודומם, המותאמים לסביבה הספציפית של השמורה. שמורת הטבע שומרת על המאזן האקולוגי.
בנוסף, ארגוניים בינלאומיים וממשלות מכריזים על צמחים ובעלי חיים המוגנים מפני צייד ופלישה לסביבתם הטבעית. מדובר לרוב בחיות בסכנת הכחדה או בצמחים נדירים. בישראל, גם כן מוכרזים מינים של בעלי חיים כמוגנים, כמו גם מינים של צמחים מוגנים.
עיקר הפעילות המכוונת של ממשלות לצורכי הגנת הטבע מתבטא בחקיקה והכרזה על שטחים מוגנים. כיום יש 103,000 שטחים מוגנים בשטח של 18.8 מיליון קמ"ר (שטחי ים מהווים פחות מ-10%). על מנת ליצור סדר וקשר בין מספר כה רב של שטחים מוגנים הוקם מנגנון בינלאומי הנקרא איגוד השימור הלאומי, העוסק בעיקר בהכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד עורך אחת לעשר שנים את קונגרס הפארקים העולמי, בו נקבעות אסטרטגיות לשמירה על הטבע באזורים מוגנים.
רשימה חלקית של אזורים מוגנים בעולם
שם המדינה | המחוז | שם השמורה | המינים המוגנים |
---|---|---|---|
סין | סצ'ואן | ג'יוג'איגואו | בעלי חיים |
ארצות הברית | רכס הרי הרוקי | ילוסטון | צמחים
רבנת החול, מחטניים שונים, צפצפות, ערבות ועוד. בעלי חיים זאב מצוי, שונר, דוב גריזלי, דוב שחור אמריקאי, ביזון אמריקאי, אייל קנדי, אייל קורא ועוד |
צ'ילה | רכס הרי האנדים (פטגוניה) | טורס דל פיינה | צמחים
מיני סחלב. בעלי חיים |
טנזניה | צפון המדינה | פארק לאומי סרנגטי | צמחים
צמחיית סוואנה בעלי חיים טורפים - אריות, נמרים, ברדלסים, צבועים, תנים, קרקלים, סרוואלים, גחנים, נמיות ועוד. צמחוניים - ג'יראפות, פילים, קרנפים, חזירי יבלות, היפופוטמים, תאואים, אנטילופות (צבאים, אימפלות, ודיקדיקים), שפנים, דורבנים, ועוד. קופים - בבוני זית, קופים ירוקים ועוד. עופות - יענים, נשרים, עיטים, שלדגים, פניניות, זרזירים, חסידות, עגורים, לבלרים, פלמינגואים, ועוד. זוחלים - קרוקודילים, חרדונים, זיקיות, נחשים כגון ממבה ירוקה מזרחית, קוברה, פיתון, ועוד. |
איי סיישל | פרסלין | ואלה דה מה | צמחים
דקל הקוקוס, דקל הפנדוס, עץ הלחם, ובקרבת החוף מנגרובים. בעלי חיים תוכי שחור צב יבשה ענק, חילזון יבשה ענק, שממית היום הירוקה, עטלף הפרי הענק, עכביש הדקלים, הטנרק, סבכי סיישל, ציפור הטוק-טוק, שחפיות וצבי ים |
רפובליקת סורינאם | מערב מרכז המדינה | מרכז סורינאם | צמחים
יערות טרופיים, חורש אופייני לסוואנה וחורש ביצה. בעלי חיים יגואר, הארמדילו, לוטרת ענק, הטפיר, העצלן, שמונה סוגים של פרימטים וכ-400 מיני עופות. |
בולגריה | צפון מזרח המדינה | שמורת סרברנה | צמחים
סוגי קנה מצוי, נימפאה לבנה, צמחי ביצה ובסה"כ 139 מיני צמחים. בעלי חיים שקנאי מסולסל, עיטם לבן-זנב, מגלן חום, כפן אירופי, לבנית גדולה, קורמורן גמדי, אווז אפור ומספר מיני ברווזים. כן חיים בשמורה יונקים, זוחלים ודגים. |
ניו זילנד | מרכז האי הצפוני | הפארק הלאומי טונגרירו | צמחים
עצי אורן, ערבה, צפצפה, שרכים ענקיים, מיני קיסוסיים וחזזיות. בעלי חיים בפארק שני מינים של עטלפים המהווים את היונקים היחידים בניו זילנד שלא הובאו אליה על ידי האדם - (Mystacina tuberculata ו-Chalinolobus tuberculatus), לטאת ספנודון, קיווי, תוכי הקאקה, קאקאפו, ברווז כחול, מין נדיר של חופמי ועוד כ-50 סוגי עופות. |
קנדה | אלברטה | הפארק הלאומי ווד באפאלו | צמחים
יערות עתיקים. בעלי חיים עגור אמריקאי, אייל קורא, דוב שחור אמריקני, זאב מצוי, שונר, דוב חום, ארנבת אמריקנית, עגור קנדי, ביזון יערות, שכווי הצווארון ונחשי בירית. |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.