טריפה

טריפה (באנגלית: Predation) היא יחס-גומלין אקולוגי שבו מין אחד אוכל בשר (הנקרא טורף) ניזון מבשר מגופו של בעל חיים אחר (נטרף), באופן אקטיבי ובכך גורם למותו של אותו פרט, כך שהיא נחשבה למערכת של יחסי תועלת +/- בדומה לטפילות. השפעתם של טורפים אקטיביים משפיעה על המערכת האקולוגית במגוון דרכים, כשבראש המערכת עומדים טורפי-על.

אין לבלבל ערך זה, העוסק בפעולה אקולוגית, עם הערך "טרפה", העוסק בהגדרה הלכתית לבעל חיים הלוקה במום וסופו למות ממנו.

מערכת יחסי טריפה היא חלק מהגורם המשמעותי ביותר על הברירה הטבעית, החל מתור הקמבריון, כאשר מינים טורפים הצליחו לדלל את אוכלוסיית הנטרפים למעט אלה שפיתחו דרכי התגוננות מספיקים ושכללו אותם תוך שהטורפים מנסים לעמוד באותם שיטות, בדרכי אבולוציה הדדית. בשל כך למגוון טורפים ישנם מגוון שיטות ציד בעוד הנטרפים בעלי מגוון שיטות התגוננות.

הטריפה משפיעה על המערכת האקולוגית במספר עניינים ביניהם: הדברה ביולוגית, סכנת הכחדה למיני נטרפים שאיבדו את הגנתם מטורפים פולשים או לחלופין אינם מצליחים להסתגל להגנת טרף פולש, לעיתים רעיל. בנוסף היעלמות טורפים יכולה להשפיע על בתי גידול, כאשר נטרפים בעלי גידול אוכלוסייה יכולים להגיע לממדי מגפה ולפגוע בתנאי הטבע. כך למשל איילים וקיפודי ים בסביבות ללא טורפים ראשיים, יכולים לגרום לקריסת יערות וכרי אצות לחלוטין.

לרוב הטורפים צריכים לעמול קשה כדי להצליח בציד (אנ'), של נטרפים שפיתחו צורות הגנה שונות נגד טורפים. במקרים רבים הם נכשלים והנטרפים מצליחים למנוע את הטריפה, מה שגורם להמשך דחיפת הלחץ הקו-אבולוציוני לטובת שני הכיוונים.

אף שטריפה נחשבת כציד והריגה של בעלי חיים, היא יכולה לכלול גם מספר אוכלי צמחים כמו אוכלי זרעים ואוכלי פירות, הגורמים למוות האורגניזם. הוא דומה גם לפרזיטואידים – צורת טפילות המסתיימת באכילת הפונדקאי, מה שגורם למותו (בניגוד לטפילים אחר). כמו כן מסנני פלנקטון ומינים הניזונים מפלנקטון, פרוטוזואים וכמה חיידקים בצורה ההורגת את מזונם נחשבים לציידים.

טורפים אוכלי בשר אקטיבים נפוצים בכמעט כל הקבוצות של בעלי החיים ואף אצל כמה פטריות או צמחים טורפים וגם בני אדם יכולים להיחשב כטורפים. חלק מטורפים אלה הם היפרקרניבורים מובהקים בעוד אחרים נחשבים לאוכלי כל ולעיתים מינים אף ישנו את תפריטם הרגיל ויגוונו בטריפת בעלי חיים. גם קרניבורים מובהקים אינם בהכרח טורפים מאחר שהם יכולים להיות מסנני פלנקטון, אוכלי נבלות, אוכלי צואה, אוכלי קשקשת, טפילים מוצצי דם או אוכלי ביצים. עם זאת חלק מקבוצות אלה יטרפו גם בעלי חיים בהינתן אפשרות. מרבית המינים שאוכלים בשר של בעלי חיים אחרים מבלי שמתו נחשבים לטורפים, למעט אוכלי ספוגיים שאינם גורמים למותם של הספוגים היכולים לחדש את עצמם.

סוג נוסף של טריפה היא של טורפים ההורגים טורפים אחרים מסיבות תחרותיות, אך בפועל אוכלים אותם.

בעוד אוכלי צמחים יכולים ללעוס מזון ללא חיפושים והתאמות גדולות, מרבית הטורפים נאלצים לעמול קשה כדי להשיג טרף, מאחר שהנטרפים במקרים רבים עירניים ביותר לגילוי טורפים ולהרוס את יכולתם. במקרים מסוימים הטורפים נכשלים כל כך שהם מפתחים שיטות ציד חדשות כמו ציד בלהקות.

שיחור מזון מתבצע במגוון שיטות, כאשר חלקם עוברים מרחקים גדולים בחיפוש המזון, חלקם בשוטטות בעוד אחרים תוך כוונון על המטרה או תפוצתה הכללית. כדי להצליח לטורפים יש מערכת חושים רגישה וחושי ראייה, שמיעה, ריח ועוד חושים רגישים ביותר ורובם בעלי אזור פנים המופנה קדימה כדי לאמוד מרחק ביעילות. חלק מהטורפים גם ינצלו חושים שהטרף שלהם חלש בהם, למשל נחשים המחפשים יונקים בעלי חום גוף קבוע, אותו הם יכולים לחוש.

כשהטורפים מוצאים את הטרף הם מחליטים על אסטרטגייה להגעה אליו, לבחור את המטרה הקלה ביותר ולחמוק מכיוון הרוח, העלול לחשוף אותם מוקדם מדי. לרוב טורפים שהתגלו בטרם עת יוותרו על הציד, אם כי יחזרו מאוחר יותר כשיוכלו שוב להיעלם.

אף שיש מספר שיטות הגעה לטרף הם מחולקות באופן כללי לשני שיטות: תאוצה לעבר הטרף, בו ישנו מרדף בין הטורפים והנטרפים ומארב לטרף, בו הטורפים מצליחים לטמון מלכודת או עמדה מוסתרת לטרף, בו הם תוקפים ולעיתים אף מושכים לעברם את טרפם. ישנם גם טורפים שמשלבים את שני השיטות ואף טורפים ששיטתם משתנה בין השיטות. אחדים בעלי יכולת ליירט את הטרף במהירות, כמו אצל זיקיות ובאופן מעט שונה אצל בזים ושפיריות. ישנם גם טורפים אופורטוניסטים שיגוונו אם תינתן להם הזדמנות קלה לטרוף. דוגמה לכך הוא התנהגות של הרג עודף, העוזר להם לאגור מזון בעת שפע לזמני רעב.

טורפים שונים משתמשים בלסתות חזקות, מערכות של שיניים חדות ומשוננות ובטפרים מגודלים, לעיתים נשלפים, בארס או במכות ראש, גפיים או זנבות מהירים כדי להצליח להרוג את הטרף. טורפים אחרים מעדיפים להרוג בחניקה, הטבעה, הפלה מצוקים, זריקת אבנים, התשת הטרף בריצה למוות או השארתו להתחמם בשמש לוהטת. מבנה גופם של מספר טורפים מספיק להם כדי להתמודד בהצלחה גם עם חיות גדולות מהם, דבר התקף הן לטורפים קטנים כמו חדפיים ונמלים והן לטורפים גדולים כמו אריה ופומה. בעת שטורפים בודדים לא מספיקים להרג הם יצודו בלהקות שיגדילו את כוח ההרג.

חלק מהטורפים בולעים את טרפם בשלמותו אחרים יבתרו אותו, לבד או בקבוצה ולעיתים אף ישתמשו בכלים לשם כך. טורפים גם צריכים להתמודד עם איברים מגוננים של טרפם כמו שריון, רעלים או קוצים ולרוב הם מסירים אותם טרם האכילה. חלק מהטורפים גם פיתחו חסינות לכמה רעלים. חלקם נאלצים למהר באכילה כדי שלא ייחשפו בעצמם לטורפים או לחומסנים ויעדיפו לגרור את הטרף למחבוא.

מערכת יחסי טריפה-התגוננות היא חלק מהגורם המשמעותי ביותר על הברירה הטבעית, החל מתור הקמבריון, כאשר מינים טורפים הצליחו לדלל את אוכלוסיית הנטרפים למעט אלה שפיתחו דרכי התגוננות מספיקים ושכללו אותם תוך שהטורפים מנסים לעמוד באותם שיטות, בדרכי אבולוציה הדדית. בשל כך למגוון טורפים ישנם מגוון שיטות ציד בעוד הנטרפים בעלי מגוון שיטות התגוננות. היחסים כיום מורכבים ביותר וישנם מינים שהתמחו מאוד הן בציד והן בהתגוננות – לעיתים תוך שימוש בשיטות דומות כמו בהסוואה כדי להצליח בשתי המשימות.

במערכת אקולוגית מורכבת ישנם מארג מזון, בו יצרנים נאכלים בידי טורפים ראשונים שנאכלים בידי טורפים שניים ולבסוף נאכלים בידי טורף-על חסר טורפים. טורפי-על חשובים למערכת מאחר שהם בעלי כלים להתמודד עם הנטרפים הגדולים והמרובים ביותר, מה שעוזר לדלל את אוכלוסייתם. עם זאת מאחר שהנטרפים מדורבנים להתגונן מפני טורפים אלה סיכוייהם להצליח פחותים יחסית והם נאלצים לשכלל את כישוריהם, למשל בציד בלהקה.

אוכלוסיית נטרפים יכולה להיות מושפעת במספר דרכים על הטורפים והנטרפים:

סטטוס קוו או יציבות, גודל קבוע בין אוכלוסיית הנטרפים לטורפים. אצל מספר טורפים האוכלוסיות מתמוטטות לעיתים קרובות עקב היעלמות טרף, דבר הידוע אצל שונר קנדי וארנבת השלג, שאוכלוסייתם עולה ויורדת בקביעות כל 10 שנים.
עלייה וירידה מתמדת של שתי האוכלוסיות, ירידת הנטרפים תגרום לטורפים לגווע ברעב או להסתכן בשיטות ציד של טרף אחר. ירידת טורפים תגרום בהדרגה לפגיעה במערכת של הנטרפים הקטנים יותר או הצמחייה בסביבה, מה שיכול לגרום לסביבה להיפגע כליל גם בעת חזרת הטורפים.
הכחדה עקב חוסר התאמה אבולוציונית הן לטורפים יעילים מדי, הן למיעוט טרף והן להצלחה יעילה מדי של טרף להביס את הטורף, לעיתים בהשפעת האדם.

מודל אקולוגי תאורטי

ערכים מורחבים – משוואות לוטקה-וולטרה, רמת הזנה, מארג מזון

מודל בסיסי באקולוגיה, הנקרא מודל לוטקה-וולטרה (Lotka-Volterra), מתאר את ההשפעה של טריפה על הדינמיקה של אוכלוסיות המין הטורף והמין הנטרף (כגון זאבים וארנבות).

נסמן את גודל אוכלוסיית הנטרפים ב-N ואת גודל אוכלוסיית הטורפים ב-P. אוכלוסיית הנטרפים מתרבה בקצב r ונטרפת על ידי הטורפים בקצב $aP$ , כאשר a הוא קצב הטריפה של טורף בודד. הטורפים מתים מגורמים סביבתיים אחרים בקצב קבוע $\gamma$ ומתרבים בקצב $caN$ כתוצאה מטריפה. הביטוי של קצב ההתרבות של הטורפים מורכב ממספר הנטרפים שנטרפו, $aN$ , וקבוע המרה, c, שממיר את האנרגיה שהופקה מהטריפה לייצור צאצאים על ידי הטורפים. השינויים באוכלוסיות הטורפים והנטרפים מתוארים לפיכך על ידי מערכת המשוואות הדיפרנציאליות הבאות:

${\frac {dN}{dt}}=rN-aNP$

${\frac {dP}{dt}}=caNP-\gamma P$

במודל זה מתקבלות תנודות מחזוריות באוכלוסיות הטורפים והנטרפים. לדוגמה, כאשר מספר הארנבות גדול יש טרף רב לזאבים. הזאבים יתרבו וידללו את אוכלוסיית הארנבות. כך יישאר פחות טרף לזאבים ומספרם יחל להתדלדל. עם הקטנת מספר הזאבים תחזורנה הארנבות לשגשג וחוזר חלילה. תנודות דומות אכן נצפו בטבע.

ערך מורחב – התגוננות מטורפים

דורבן הודי זקור קוצים מגוננים. עקב הרתעתם רוב הטורפים יניחו לדרבן.

כוכב ים טורף קיפוד ים, בעודו עוקף את הגנת קוציו הדוקרניים.

כדי שלא ייטרפו מינים, לרוב של בעלי חיים קטנים ובאופן דומה צמחים רבים פיתחו דרכים שונות של התגוננות מהטורפים, תוך שהאבולוציה דוחפת את הטורפים לאבולוציה הדדית, לעיתים תוך שימוש בדרכים דומות כמו בהסוואה, מה שגם עוזר למינים שהם גם טורפים וגם נטרפים.

ההתגוננויות מגוונות בצורתם, כשחלקם פשוטות יחסית כמו שינוי הפעילות לפעילות לילית, ריצה, שכיבה והסתתרות או לחימה ואיום נגד טורפיהם. חלקם שיכללו את דרכי ההגנה לצורות מרשימות ולעיתים מתנהגים כך כדי להגן דווקא על צאצאיהם או על הקהילה שלהם. בדומה לטורפים גם הניצודים לעיתים מתארגנים בחבורות העוזרות להתגונן, תוך שפרטים רבים עוזרים הן להשגיח מראש על הטורפים, הן לבלבל אותם כדי שיימנעו מבחירת מטרה קלה והן לתקוף יחדיו באיום.

טורפים מסוימים למדו לעקוף מספר הגנות ולעיתים להינעל במירוץ חימוש מול טרף מסוים. כך טריטון גס-עור בעל רעל חזק ביותר הקטלני לטורפים רבים. עם זאת חלק מהאוכלוסיות של נחש בירית מצוי למדו להתמודד עם הרעל והם מסוגלים לצוד את הטריטון. נטרפים מסוימים השתכללו כל כך בהגנה שכמעט אף טורף לא צד אותם בבגרותם.

תנשמת מצויה עם נברן שצדה. התנשמת היא מדבירה ביולוגית, והיא נחשבת למועילה לחקלאים.

קויוט טורף כבשה. אנשים הורגים קויוטים הטורפים כבשים מהמרעה שלהם ומתייחסים אליהם כמזיקים.

האדם עצמו יכול להיחשב כטורף לעיתים, אם כי למעשה הוא אוכל-כל. דרכי ציד אנושיות כוללות ציד רגיל, ציד באמצעות חיות ציד, דיג וסוגים נוספים וכן שבטים שונים צדים בהתשת טרף בריצה. עם זאת לרוב אנשים ניזונים מבשר של חיות אותם הם מגדלים בחקלאות. אף על פי כן האדם משפיע על כמות החיות שאותם הוא אוכל, מצמצם את האוכלוסיות ולעיתים גם גורם לפגיעה במגוון הגנטי.

אנשים מגיבים במספר דרכים לטורפים טבעיים: חלק מהטורפים קיבלו יחס שלילי עקב היותם חשודים כאוכלי אדם או ציד עקבי של חיות בית, מה שגם גרם להם להתקרב לערים. כתוצאה מכך מספר טורפים הושמדו בשיטתיות. במקרים אחרים האדם מטפח טורפים סביבו להדברה ביולוגית וכן לעזרה בציד. אנשים לוכדים קורמורנים או בזים כדי שיעזרו להם לצוד ומנצלים את יכולתם להצלחה בהשגת הטרף. לעיתים טורפים הופצו בידי האדם לאיים בהם הם טורפים מינים נדירים וגורמים להכחדתם ואף נטרפים הפוגעים באוכלוסיית הטורפים שאינם יודיעים להתמודד איתם (למשל קרפדת קנים).

מספר סרטים כוללים במרכזם טורפים מרכזיים כמו בסרט מלתעות או בהטורף. במיתולוגיות וכמה דתות חלק מהטורפים נחשבים לערמומיים יותר מחיות אחרות בעוד חלקם נחשבים למרושעים וציידי אדם ובאחרות אנשים גודלו בידי זאבים כמו בספר הג'ונגל ובאגדת רמוס ורומולוס. עם זאת במאה האחרונה הרבה טורפים שספגו דימוי שלילי בתרבות עברו שינוי חיובי ורבים מהטורפים נחשבים למינים כריזמטים ומושכים.