איכות חיים

איכות חיים היא מושג סוביקטיבי בעל חפיפה חלקית למושג רווחה. איכות חיים כוללת, בין היתר, את המידה בה אדם מעריך שהוא או סובביו מאושרים. אנשים שונים מעריכים איכות חיים על פי קריטריונים שונים או שנותנים משקל שונה לאותם קריטריונים בהערכתם זו. בסוף המאה העשרים ובעשור הראשון של המאה ה-21 נעשו סקרי דעת קהל שונים לגבי הקריטריונים להערכת איכות החיים ומדדים שונים בתחום הסיעוד ובמקצועות פרא-רפואיים אחרים הורכבו על פי סקרים תוצאות אלה, במטרה להעריך את משמעות השוני שהתערבות מקצועית זו או אחרת חוללה באיכות חייו של המטופל. דוגמה למדד כזה היא "מדד קוויבק לשינוי איכות החיים כתוצאה משימוש בטכנולוגיה מסייעת.

ישנם מספר מרכיבים שמקובל לטעון שמשפיעים על איכות חיים.

תפיסת והערכת האדם עצמו
תפיסת תפקודו, רווחתו ומצבו בחיים
תפיסה במסגרת התרבות והחברה שלו
תפיסה והערכה ביחס למטרות, ציפיות, סטנדרטים והנושאים העיקריים המעסיקים אותו.

גורמי לחץ למיניהם, למשל מחלה, אבדן עבודה, מתחים במשפחה, התנתקות מחברים, מגבלות כספיות – משפיעים לפי מספרם, כמותם, עצמתם וטיבם.
ציפיות, אמונות ומסגרת חיים של האדם, למשל רמת איכות החיים הרגילה שלו – משפיעים לפי סכימות החברה והתרבות של האדם.
אישיותו ותכונותיו של האדם, למשל נטייה לתת עדיפות לצד הרגשי או השכלתני – משפיעים לפי הסגנון הקוגניטיבי של האדם. הגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על איכות החיים שונים לרוב מהגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על תוחלת החיים אצל אנשים במצב מחלה.
אמצעי התמודדות למיניהם – משפיעים לפי טיבם ולפי מגוון האמצעים שעומדים לרשות האדם.
עושר יחסי (כלומר עושר בהשוואה לסביבה של האדם) מקובל בתורם לאושר ולדעת חוקרים רבים גם רמת העושר הכללית של תושבי מדינה עשירה ומפותחת, תורמת לרמת האושר הכללית של תושבי המדינה^[1].