Loading AI tools
חומר המשמש בני אדם לצורך הדברת מזיקים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חומרי הדברה הם כימיקלים רעילים המשמשים להדברת מזיקים המציקים לבני אדם או לסביבה.[1] המילה הדברה נובעת מהמילה הלטינית pestis (מגפה) ו-caedere שפירושה (להרוג).[2] הם כוללים קשת רחבה של חומרים קוטלי מיקרוארגניזמים, צמחים ובעלי חיים. [3] חומרי ההדברה הנפוצים ביותר הם קוטלי עשבים המהווים כ-50% מכלל חומרי הדברה שמשתמשים בהם לצרכים שונים ברחבי העולם. [4] רוב חומרי ההדברה משמשים כמוצרים להגנת הצומח, אשר מגנים על צמחים מפני עשבים שוטים, פטריות או חרקים. חומר הדברה הוא חומר כימי או חומר ביולוגי בשם ביופסטיציד Biopesticide המרתיע, הורג או פוגע במזיקים בדרכים שונות. לחומרי הדברה יש יתרונות וחסרונות מרובות לחולל מחלות קשות, לכן, השימוש בהם צריך להיות על פי תקנות הקובעות את סוגי החומרים המותרים לריסוס, הכמויות הנדרשות לטיפול והזמנים המתאימים לטיפול.
| סוג הדברה | יעד הפעילות |
|---|---|
| קוטלי אצות | משמשים לפקוח על תעלות ניקוז, בריכות שחייה, אגמים, מיכלי אגירת מים |
| קוטלי ציפורים | קטילת ציפורים |
| קוטלי חיידקים | קטילת חיידקים פיטופתוגניים |
| קוטלי עובשים | קטילת עובשים פיטופתוגניים, קטילת עובשים על קירות של מבנים |
| קוטלי עשבים | קטילת עשבים שוטים וצמחים בלתי רצויים |
| קוטלי חרקים | קטילת חרקים, משיכת חרקים למלכודות |
| קוטלי מפריסי פרסה | מפריסי פרסה |
| קוטלי אקריות וכנימות | קטילת קרדית האבק |
| קוטלי רכיכות | קטילת חלזונות |
| קוטלי תולעים | קטילת תולעים עגולות המצויים בשורשי הצמח |
| קוטלי מכרסים | קוטלי מכרסמים, מושכי מכרסמים למלכודות |
| קוטלי מיקרואורגניזמים | קוטלי אצות, חיידקים, עובשים, מטפלים במיקרואורגניזמים הנידבקים לתחתית כלי שיט |
| קוטלי נגיפים | נגיפים |
ארגון המזון והחקלאות (FAO) הגדיר חומר הדברה ככל חומר או תערובת של חומרים המיועדים למניעה, השמדה או הדברה של כל מזיק, לרבות גורמי מחלות של בני אדם או בעלי חיים ומניעת מינים בלתי רצויים של צמחים או בעלי חיים, הגורמים לנזק במהלך הייצור, העיבוד, האחסון, ההובלה או השיווק של מזון והמיועד ליבולים חקלאיים, עץ ומוצריו, מזון לבעלי חיים, או חומרים להדברת חרקים בבעלי חיים, ועכבישאים או מזיקים אחרים בגופם או על גביהם של בעלי החיים. המונח כולל חומרים המיועדים לשימושים חקלאיים, כגון, הסרת עלים, חומר ייבוש או אמצעי לדילול פירות ומניעת נשירה מוקדמת של הפרי. חומר ההדברה עשוי לשמש גם לטיפול בגידולים לפני או אחרי הקציר בבתי אריזות להגנתם מקלקול במהלך האחסון וההובלה.[5]
חומרי הדברה יכולים להיות מסווגים לפי אורגניזם מטרה כמפורט בטבלה [6] או על פי אמצעי חדירתם לגוף הגורם המזי. חומרי הדברה עשויים להיות מערכתיים-סיסטמיים, או לא מערכתיים. [7][8] חומרי הדברה במגע, לא מערכתיים נשארים על פני השטח ופועלים באמצעות מגע ישיר עם אורגניזם המטרה. חומרי הדברה יעילים יותר אם הם מערכתיים. מערכתיות היא תנאי מוקדם לשימוש בחומר ההדברה כטיפול בזרעים.
פעולתם הקטלנית של חומרי הדברה היא תוצאה של התערבות בתהליך ביוכימי של האורגניזם חי. רעלי עצבים מעכבים את ייצור האנזים כולינאסתראז Cholinesterase שתפקידו לפרק את האצטילכולין. הצטברותו גורמת להפרעת מנגנון הולכת הגירוי העצבי והתכווצות בלתי פוסקת של השרירים הגורמת לעיוות הגוף המסתים במוות.
חומר ההדברה שהוא המרכיב הפעיל בתערובת עם רכיבים אחרים ליצירת המוצר הנמכר בשוק המכונה פורמולה ומיושם באופנים שונים, על פי ידע וניסיון.
חומרי הדברה יכולים להיות מסווגים כבלתי מתכלים או כמתכלים. חומר הדברה חייב להיות די יציב כדי לקטול או לשלוט על המטרה, אך חייב להתפרק די מהר כדי שלא להצטבר בסביבה או בשרשרת המזון Food chain. זאת, על מנת להיות מאושרים לשימוש על ידי הרשויות.[9][10] חומרי הדברה מתמשכים,[11] כולל די-די-טי נאסרו לפני שנים רבות לשימוש. מקרה חריג הוא ריסוס בבתים כדי להילחם בנשאי המלריה .[12]
קיימים הבדלים יסודיים בין השפעתם הרעילה של חומרי ההדברה השונים. יש הפועלים באופן מידי. יש שהשפעתם מצטברת, עקב אגירת כמויות זעירות של רעל והשפעתו הממיתה תורגש רק לאחר שהצטברה בגוף כמות מסוימת. מידת רעילותו משתנה בהתאם לגיל החרק. רעלים אחדים רעילים לדרגות בוגרות אך אינם פוגעים במאומה בדרגות צעירות, בעוד שלאחרים התנהגות הפוכה. מידת הרעילות נמדדת על ידי אחוז התמותה: במינון נמוך מתים בתחילה רק פרטים בודדים וככל שגדל המינון כך הולך וגובר קצב התמותה עד לתמותה של לפחות מחצית מקבוצת הביקורת. מרישום הנתונים מתקבלת עקומת הצטברות התמותה, כאשר המועד המדויק של פעולת הרעל מותנה בריכוזו של החומר. ככל שיקטן הריכוז, יארך זמן התמותה, וככל שיגדל הריכוז יתקצר פרק זמן זה. השפעה מכרעת קיימת לתנאי סביבה (טמפרטורה ולחות) על השפעת הרעל. למרבית הרעלים קיים סף טמפרטורה שמתחתיו לא מתקיימת פעילות.
במחקר שנערך בסקוטלנד בשנת 2017 מצאו החוקרים שחומרי הדברה שנמצאים בשימוש בישראל גורמים לנזק בריאותי בחדק הדבורים ועלולים לפגוע ביכולתן לאסוף צוף ולזמזם.[13] מחקר המשך משנת 2020 של חוקרים בלונדון מצא כי חשיפה של דבורים לחומרי הדברה גרמה לירידה משמעותית בהתפתחות המוחית שלהן, בייחוד בחלקים שאחראים על למידה ועל זיכרון שהכרחי להישרדותן. מכאן, הוסק כי המשך השימוש בחומרי הדברה יוכל להביא לפגיעה רבה באוכלוסיית הדבורים.[14]
קבוצות מבניות רבות פותחו עבור כל אחד מהאורגניזמים של המטרה המפורטים בטבלה. מחלקה מבנית משויכת בדרך כלל לאופן פעולה יחיד, אם כי הוא עשוי להקיף יותר ממחלקה מבנית אחת.
.svg)
בנוסף לשימוש העיקרי שלהם בחקלאות, לחומרי הדברה יש יישומים נוספים. חומרי הדברה משמשים לשליטה באורגניזמים הנחשבים כמזיקים, או מזיקים לסביבתם. הם משמשים לקטילת יתושים שעלולים להעביר מחלות שעלולות להיות קטלניות כמו נגיף מערב הנילוס West Nile Virus, קדחת צהובה ומלריה. חומרי הדברה עשויים לקטול דבורים, צרעות ונמלים שעלולים לגרום לתגובות אלרגיות. קוטלי חרקים יכולים להגן על בעלי חיים מפני מחלות שעלולות להיגרם על ידי טפילים כגון פרעושים, קרציות וכינים הנחשבים לטפילים חיצוניים. חומרי הדברה יכולים לשמש לקטילת חרקים המהווים מקור של העברת זימומים, כגון זבובים ותיקנים[15] חומרי הדברה יכולים למנוע מחלות בבני אדם הניגרמות על ידי מזון מעופש או תוצרת מזוהמת. קוטלי עשבים יכולים לשמש לקטילת עשבים שוטים לפני עיבוד חקלאי, עצים ומברשת. הם משמשים לקטילת עשבים שוטים שפולשים ועלולים לגרום לנזק סביבתי. קוטלי עשבים משמשים בדרך כלל בבריכות ואגמים לשליטה באצות וצמחים כמו ועשבי מים שעלולים להפריע לפעילויות כמו שחייה ודייג ולגרום למים להיראות ולהריח לא נעים.[16] מזיקים בלתי נשלטים כמו טרמיטים ועובשים עלולים לפגוע במבנים כמו בתים הסובלים מרטיבות.[15] חומרי הדברה משמשים בחנויות מכולת ובמתקני אחסון מזון לקטילת מכרסמים וחרקים הפוגעים במזון כמו דגנים ובאריזות מזון. חומרי הדברה משמשים במדשאות, גינות נוי ובמגרשי גולף, בין השאר מסיבות קוסמטיות.[17]
מהעת העתיקה ועד שנות החמישים של המאה הקודמת, חומרי ההדברה בשימוש היו תרכובות אי-נאורגניות ותמציות צמחים.[18][19] התרכובות האי-אורגניות היו נגזרות של נחושת, ארסן, כספית, גופרית, ותמציות צמחים הכילו בין היתר פירתרום Pyrethrum מפרחי החרצית, ניקוטין מצמח הטבק, ורוטנון Rotenone, איזופלבון המצוי בזרעים ובגבעולים של צמחים רבים. הפחות רעילים שבהם עדיין נמצאים בשימוש בחקלאות אורגנית. בשנות ה-40 הופיעו קוטל החרקים די-די-טי וקוטל העשבים 2,4-Dinitrophenylhydrazine . תרכובות אורגניות סינתטיות אלו היו בשימוש נרחב והיו רווחיות מאוד. אחריהם הופיעו בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים חומרי הדברה סינתטיים רבים אחרים, שהובילו לצמיחת תעשיית חומרי ההדברה.[18][19] במהלך תקופה זו, התברר יותר ויותר כי די-די-טי אשר רוסס בסביבה כדי להילחם בנשא נשא מחלת המלריה הצטבר בשרשרת המזון והפך למזהם עולמי כפי שפורסם בספר "אביב דומם".[20] הדי-די-טי נאסר לשימוש בשנות ה-70 במספר מדינות, ולאחר מכן נאסרו כל חומרי ההדברה העמידים ברחבי העולם כולו.[12]
עמידות לחומרי הדברה נצפתה לראשונה בשנות העשרים של המאה ה-20 עם חומרי הדברה אי-אורגניים,[18] הדברה משולבת (IPM)[21] הוצגה בשנות החמישים. ניתוח מדוקדק של ממצאים וריסוס תוך כדי שאיפה להגיע לסף חסכוני או ביולוגי של פגיעה ביבול הוביל ליישום תהליכי ההדברה והפך בשנות ה-20 למדיניות הרשמית של ארגונים בינלאומיים, תעשייה וממשלות רבות.[19] בשנות ה-60 במהפכה הירוקה עם כניסתם של זנים בעלי תנובה גבוהה, נעשה שימוש נוסף בחומרי הדברה.[19] מאז שנות ה-80 הוכנסו גידולים מהונדסים גנטית Genetically modified crops GMC, אשר הוביל להקטנת השימוש בקוטלי חרקים.[19]
החקלאות האורגנית, המשתמשת בחומרי הדברה לא-סינתטיים בלבד, גדלה ובשנת 2020 מהווה כ-1.5 אחוז מכלל הקרקע החקלאית בעולם.[19] חומרי ההדברה הפכו בשנים האחרונות ליעילים יותר. שיעורי השימוש בחומרי הדברה ירדו מ-1,000-2,500 גרם של חומר פעיל לדונם (גר'/הא) בשנות ה-50, ל-40–100 גרם/הא בשנות ה-2,000.[19] למרות זאת, כמויות השימוש גדלו. במדינות עם הכנסה שנתית גבוהה במשך עשרים השנים בין שנות ה-90 ל-2010, הסכומים בשימוש גדלו ב-20%, בעוד שבמדינות ההכנסה הנמוכה גדלו הסכומים ב-1,623%.[19]
בשנים האחרונות קיימת מגמת גילוי תרכובות או חומרים חדשים עם תכונות משופרות במטרה לגלות אופן פעולה חדש או שימוש בכמויות נמוכות יותר. מטרה נוספת היא להחליף חומרי הדברה ישנים שנאסרו מסיבות של רעילות או פגיעה סביבתית, או שאיבדו מיעילותם עקב התפתחות העמידות.[22][23][24][25] בשנים האחרונות הפך קשה יותר למצוא חומרי הדברה חדשים. יותר מ-100 חומרים פעילים חדשים הוצגו בשנות ה-2,000 ופחות מ-40 בשנות ה-2010.[19] חומרי הדברה ביולוגיים Biopesticide זולים יותר לפיתוח, מכיוון שהרשויות דורשות פחות מחקר טוקסיקולוגי וסביבתי. מאז שנת 2,000 קצב החדרת מוצרים ביולוגיים חדשים עולה לעיתים קרובות על זה של מוצרים שיגרתיים.[19] יותר מ-25% מחומרי ההדברה הכימיים הקיימים מכילים מרכז כיראלי אחד או יותר.[26] חומרי הדברה חדשים יותר עם שיעורי יישום נמוכים יותר נוטים להיות בעלי מבנים מורכבים יותר, ולכן מכילים לעיתים קרובות יותר מרכזים כיראליים.[26] במקרים בהם מרבית פעילות ההדברה או כולה בתרכובת חדשה מצויה באננטיומר אחד, הרישום והשימוש בתרכובת כאננטיומר יחיד זה מועדפים. זה מפחית את שיעור מבחני היישום של חומר ההדברה החדש ומונע את הבדיקות הסביבתיות המייגעות הנדרשות בעת הרישום.[27][28]
הדאגה למערכות אקולוגיות הפכו המגמות בעולם להדברת מזיקים בשיטות משולבת Integrated Pest Management IPM לנפוצות בארצות רבות: אינדונזיה, סין, בנגלדש, ארצות הברית, אוסטרליה ומקסיקו.[29] כל שימוש בחומרי הדברה טומן בחובו סיכון מסוים. שימוש נכון בחומרי הדברה מקטין את הסיכונים הנלווים הללו לרמה הנחשבת מקובלת על ידי סוכנויות פיקוח על חומרי הדברה כגון הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA) והסוכנות הרגולטורית להדברת מזיקים
Pest Management Regulatory Agency (PMRA) של קנדה. הדי-די-טי המרוסס על קירות הבתים, הוא אורגנוכלורין ששימש למלחמה ביתושים המפיצים את המלריה מאז שנות ה-40 לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי. [30] אורגנוכלורנים נאסרו ברוב מדינות העולם רעילותם לאדם. הדי-די-טי הפך פחות יעיל בגלל התפתחות של עמידות. ההתפתחות זוהתה באפריקה כבר בשנת 1955, ועד 1972 תשעה-עשר מיני יתושים ברחבי העולם זוהו בעמידים ל-די-די-טי. [31][32]
סך השימוש בחומרי הדברה בחקלאות בשנת 2021 היה 3.54 מיליון טון של חומרים פעילים, עלייה של 4% ביחס לשנת 2020, עלייה של 11% והכפלה מאז 1990. השימוש בחומרי הדברה לשטח אדמה בשנת 2021 היה 2.26 ק"ג לדונם (ק"ג/הא), עלייה של 4% ביחס לשנת 2020; השימוש לכל ערך הייצור החקלאי היה 0.86 ק"ג לאלף דולר בינלאומי (ק"ג/1000 I$) (+2%); והשימוש לאדם היה 0.45 ק"ג לנפש (ק"ג/נפש) (+3%). בין 1990 ל-2021. ערכים אלה עלו ב-85%, 3%, ו-33%, בהתאמה. ברזיל הייתה המשתמשת הגדולה בעולם בחומרי הדברה בשנת 2021 לשימוש חקלאי, בעוד ארצות הברית הייתה המשתמשת השנייה בגודלה.[33][34]
בשנת 2018 מכירות חומרי הדברה בעולם נאמדו ב-65 מיליארד דולר, מתוכם 88% שימשו לחקלאות.[19] חומרים גנריים הווה 85% מהמכירות ב-2018.[35] במחקר אחד, הוערך כי על כל דולר של ארצות הברית שמשלמים על חומרי הדברה המיועד לגידולים מרוויחים עד ארבעה דולרים ליבולים שהיו הולכים לאיבוד על ידי חרקים, עובשים ועשבים שוטים.[36] החקלאים נהנים מגידול בתפוקת היבול ומהיכולת לגדל מגוון גידולים לאורך כל השנה. צרכני מוצרים חקלאיים נהנים גם מזמינות התוצרת ברוב חלקי השנה.[37]
לשימוש בחומרי הדברה מספר גורמי תועלת ואי שימוש בחומרי הדברה גורם לנזקים כלכליים. הגדלת יבולים
חינוך לבטיחות חומרי הדברה ורגולציה של חומרי הדברה נועדו להגן על הציבור מפני שימוש לרעה בחומרי הדברה. אך אינו מבטל כל שימוש לרעה. צמצום השימוש בחומרי הדברה ובחירה בחומרי הדברה רעילים פחות עשויים להפחית את הסיכונים החברה והסביבה משימוש בחומרי הדברה.[16] חומרי הדברה עלולים להשפיע לרעה על הבריאות.[42][43] על ידי מספר מנגנונים:
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להגביל את החשיפה של ילדים לחומרי הדברה ולהשתמש בחלופות בטוחות יותר.[51] משרד הבריאות הישראלי הוציא המלצות לשימוש בחומרי הדברה בקרבת ילדים.[52]
חומרי הדברה עלולים לגרום להרעלה בבני אדם ומינים אחרים שאינם מטרה, שחומרתן תלויה בתדירות ובגודל החשיפה. הרעילות תלויה גם בקצב הספיגה, האגירה בתוך הגוף, חילוף החומרים וסילוק המטבוליטים מהגוף. חומרי הדברה נפוצים כמו זרחנים-אורגניים וקרבמטים פועלים על ידי עיכוב פעילות האנזים אצטילכולין אסטראז, המונעת פירוק של אצטילכולין בסינפסה העצבית. עודף אצטילכולין יכול להוביל לתסמינים נוירולוגיים, כמו התכווצויות שרירים או רעד, בלבול, סחרחורת ובחילה. מחקרים מראים שאצל עובדי חווה באתיופיה, קניה וזימבבואה קיימת ירידה בריכוזים של אצטילכולין אסטראז, האנזים האחראי לפירוק אצטילכולין הפועל על סינפסות בכל מערכת העצבים בפלזמה.[53][54][55] מחקרים אחרים באתיופיה הבחינו בתפקוד נשימתי מופחת בקרב עובדי חווה המרססים יבולים בחומרי הדברה.[56] מסלולי חשיפה רבים לעובדים חקלאיים מגבירים את הסיכון להרעלת חומרי הדברה, כולל ספיגה על ידי עור בהליכה בשדות, מריחת מוצרים על פני העור, וחשיפה על ידי שאיפה.
קיימות כמה גישות מדעיות למדידת למידת החשיפה לחומרי הדברה: סמנים ביולוגיים וסמנים של השפעה ביולוגית.[57]
אתגרים בהערכת חשיפה לחומרי הדברה: קיימים מספר אתגרים בהערכת חשיפה לחומרי הדברה באוכלוסייה הכללית, ועוד רבים אחרים הייחודיים לחשיפות תעסוקתיות של עובדים חקלאיים. מעבר לעובדי המשק, הערכת החשיפה לבני משפחה וילדים מציבה אתגרים נוספים, כגון האפשרות לחשיפה על ידי גרירת שאריות חומרי הדברה שנאספו על ביגוד או ציוד השייך לעובדי משק ההורים והבאתן בשוגג לבית. עוברים עלולים להיחשף לחומרי הדברה גם לפני הלידה מאימהות שנחשפות לחומרי הדברה במהלך ההריון.[46] אפיון החשיפה של ילדים כתוצאה מסחיפה של חומרי הדברה באוויר וריסוס מאתגר באופן דומה במדינות מתפתחות.[59] בגלל תקופות התפתחות קריטיות של העובר ושל וולדות, אוכלוסיות אלו פגיעות יותר להשפעות של חומרי הדברה, ועלולות להיות בסיכון מוגבר לפתח השפעות בהתפתחות נוירוקוגניטיבית ופגיעה בהתפתחות.[46][60]
בעוד שמדידת סמנים ביולוגיים או סמנים של השפעות ביולוגיות עשויה לספק הערכות מדויקות יותר של חשיפה, איסוף נתונים אלה בשטח לרוב אינו מעשי ושיטות רבות אינן רגישות דין כדי לזהות ריכוזים ברמה נמוכה. קיימות ערכות לבדיקת כולינסטראז מהירה לדגימות דם בשטח. עריכת הערכות בקנה מידה גדול של עובדים חקלאיים באזורים מרוחקים של מדינות מתפתחות, הופכת את יישום ערכות אלו לאתגר.[57] בדיקת הכולינסטראז היא כלי קליני שימושי להערכת חשיפה אינדיבידואלית ורעילות חריפה. שונות ניכרת בפעילות האנזים הבסיסית בין אנשים מקשה על השוואת מדידות שדה של פעילות כולינסטראז למינון ייחוס כדי לקבוע את הסיכון הבריאותי הקשור לחשיפה.[57] אתגר נוסף שעומד בפני חוקרים בהסקת מינון הייחוס הוא זיהוי נקודות קצה בריאותיות הרלוונטיות לחשיפה. יש צורך במחקר אפידמיולוגי נוסף כדי לזהות נקודות קצה בריאותיות קריטיות, במיוחד בקרב אוכלוסיות הנחשפות מבחינה תעסוקתית.
ארגון הבריאות העולמי והתוכנית הסביבתית של האו"ם מעריכים כי 3 מיליון עובדים חקלאיים בעולם המתפתח חווים הרעלה חמורה מחומרי הדברה מדי שנה, וכתוצאה מכך מתרחשים 18,000 מקרי מוות. לפי מחקר אחד, עד 25 מיליון עובדים במדינות מתפתחות עלולים לסבול מהרעלת חומרי הדברה קלה מדי שנה.[61] חשיפות תעסוקתיות אחרות מלבד עובדים חקלאיים, כולל מטפחי חיות מחמד, שומרים על קרקעות כגון יערנים ומבערי קרקע על ידי עישון עלולות, לסכן אנשים להשפעות בריאותיות מחומרי הדברה.[62]
השימוש בחומרי הדברה נפוץ באמריקה הלטינית. כ-3 דולר ארצות הברית מיליארד מוצאים מדי שנה באזור זה. רישומים מצביעים על עלייה בתדירות הרעלת חומרי הדברה בשני העשורים האחרונים. המקרים הנפוצים ביותר של הרעלת חומרי הדברה הם תוצאה מחשיפה לחומרי הדברה אורגנו-פוספטים וקרבמאטים.[63] השימושים הנפוצים ביותר הם: שימוש במשק הבית, שימוש במוצרים לא מוסדרים, חוסר תיעוד מתועדים בתעשיית החקלאות ההערכה היא כי 50-80% ממקרי הרעלת חומרי הדברה אינם מדווחים.
דיווח לקוי על הרעלת חומרי הדברה נפוץ במיוחד באזורים שבהם עובדים חקלאים אשר נוטים פחות לפנות לטיפול במוסד רפואי שעשוי לנטר או לעקוב אחר שכיחות הרעלה חריפה. היקף הרעלת חומרי הדברה לא מכוונת עשוי להיות גדול בהרבה ממה שאפשר ללמוד מהנתונים הזמינים, במיוחד בקרב מדינות מתפתחות.
חקלאות וייצור מזון נותרו אחת התעשיות הגדולות ביותר בעולם. במזרח אפריקה, התעשייה החקלאית מייצגת את אחד מהמגזרים הגדולים בכלכלה, כאשר כמעט 80% מאוכלוסייתה מסתמכת על חקלאות להכנסה.[64] חקלאים בקהילות אלה משתמשים במוצרי הדברה כדי לשמור על יבולים גבוהים. חלק מממשלות מזרח אפריקה עוברות לחקלאות תאגידית, הנותנת הזדמנות לתאגידים זרים להפעיל חוות מסחריות. עובדה זו מאפשרת מחקר נגיש יותר על שימוש בחומרי הדברה וחשיפה בקרב עובדים. באזורים אחרים שבהם חלקים גדולים מהאוכלוסייה מסתמכים על קיום חקלאות בקנה מידה קטן, הערכת השימוש בחומרי הדברה וחשיפה קשה יותר.
ניתן להשיג מזעור חשיפה מזיקה לחומרי הדברה בכמה דרכים על מנת להפחית את השכיחות של הרעלת הדברה חריפה והשפעות בריאותיות כרוניות הקשורות לחשיפה.
המשך מחקר על ההשפעות הבריאותיות הרעילות של חומרי הדברה משמש בסיס למדיניות רלוונטית ולתקנים הניתנים לאכיפה המגנים על הבריאות על כל האוכלוסייה.
שימוש בחומרי הדברה מעלה מספר חששות סביבתיים. למעלה מ-98% מקוטלי החרקים המרוססים ו-95% מקוטלי העשבים מגיעים ליעד אחר מלבד היעד שלהם, כולל אוויר, מים ואדמה. סחיפה של חומרי הדברה Pesticide drift מתרחשת כאשר חומרי הדברה מרחפים באוויר כחלקיקים הנישאים על ידי הרוח לאזורים אחרים, ועלולים לזהם אזורים אלה. חומרי הדברה הם אחד הגורמים לזיהום מים, וכמה חומרי הדברה היו הפכו למזהמים אורגניים מתמשכים, התורמים לזיהום קרקע ופרחים (אבקה, צוף).[65] יתר על כן, שימוש בחומרי הדברה עלול להשפיע לרעה על פעילות חקלאית שכנה, שכן מזיקים עצמם נסחפים ופוגעים בגידולים סמוכים שאין בהם שימוש בחומרי הדברה.[66]
שימוש בחומרי הדברה מפחית את המגוון הביולוגי, תורם לירידה של בעילי חיים מאביקים Pollinator decline,[67][68][69] הורס בתי גידול, במיוחד לציפורים,[70] ומאיים על מינים בסכנת הכחדה. מזיקים יכולים לפתח עמידות לחומרי ההדברה Pesticide resistance, המחייבת להחליף את חומר ההדברה או להשתמש במינון גדול כדי לנטרל את העמידות, אשר יוביל בסופו של דבר להחמרת הזיהום הסביבתי. אמנת סטוקהולם בנושא מזהים אורגניים מתמשכים Stockholm Convention on Persistent Organic Pollutants אסרה על שימוש כל חומרי ההדברה השייכים לקבוצה זו,[71][72] בפרט הדי-די-טי וחומרי הדברה אורגנוכלוריים אחרים המתאפיינים ביציבותם ובליפופיליות שלהם ועל ידי כך מסוגלים להצטבר ביולוגית Bioaccumulation[73] באורגניזם ובשרשרת המזון ומאפשרות התפשטותם על פני כדור הארץ.[74][75] חומרי הדברה מתמשכים אסורים לשימוש בחקלאות, ולא יאושרו על ידי הרשויות.[9][10] מכיוון שזמן מחצית החיים בקרקע ארוך. למשל, עבור DDT זמן מחצית החיים בקרקע הוא 2–15 שנים,[76] ועדיין ניתן לזהות שאריות בבני אדם ברמות נמוכות פי 5 עד 10 ממה שנמצאו בשנות ה-70.[77] חומרי הדברה המותרים היום לשימוש חייבים להיות מתכלים בסביבה. תכונה זו של חומרי הדברה נובעת הן מתכונות כימיות מולדות של התרכובות ומתהליכים או תנאים סביבתיים.[78] לדוגמה, הנוכחות של הלוגנים בתוך מבנה כימי מאטה לעיתים קרובות את הפירוק בסביבה אירובית.[79] ספיחה של חומר ההדברה לקרקע עשויה לעכב את הנדידה שלהם, ועשויה להפחית את הזמינות הביולוגית למיקרואורגניזמים.[80] ניתן כיום לעקוב אחר זיהום סביבתי של חומרי הדברה על ידי סמנים ביולוגיים כגון דבורים מאביקות המעבירות את מרבית חייהן בהאבקה.[65]
עלויות בריאות האדם והסביבה עקב שימוש בחומרי הדברה בארצות הברית נאמדו ב-9.6 מיליארד דולר.[81]
| מהות הפגיעה | עלות שנתית בארצות הברית |
|---|---|
| בריאות הציבור | $1.1 מיליארד |
| עמידות לחומרי הדברה במזיק | $1.5 מיליארד |
| אובדן יבול שנגרם על ידי חומרי הדברה | $1.4 מיליארד |
| אובדן ציפורים עקב חומרי הדברה | $2.2 מיליארד |
| זיהום מי תהום | $2.0 מיליארד |
| עלויות אחרות | $1.4 מיליארד |
| סך כל העלויות | $9.6 מיליארד |
עלויות נוספות כוללות את תהליך הרישום ועלות רכישת חומרי הדברה המוטלות בדרך כלל על חברות חקלאיות וחקלאים. תהליך הרישום עשוי להימשך מספר שנים בגלל 70 סוגי בדיקות שטח ועלול לעלות 50–70 מיליון דולר עבור חומר הדברה בודד.[81] בתחילת המאה ה-21 הוציאה ארצות הברית כ-10 מיליארד שולר על חומרי הדברה מדי שנה.[81]
קיימות מספר חלופות לשימוש בחומרי הדברה[82]. שיטות אלה הופכות פופולריות יותר ויותר, ולעיתים קרובות הן בטוחות יותר מהדברה כימית מסורתית. בשנים האחרונות הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית, ה-EPA, רושמת חומרי הדברה בסיכון מופחת במספרים הולכים וגדלים.[83]
שיטות הטיפוח כוללות מספר שיטות:
גידולי מלכודות הצליחו לשלוט במזיקים בכמה מערכות חקלאיות מסחריות תוך הפחתת השימוש בחומרי הדברה.[84] במערכות אחרות, גידולי מלכודת עלולים להיכשל בהפחתת צפיפות המזיקים בקנה מידה מסחרי, גם כאשר גידול המלכודת היה יעיל בניסויים מבוקרים.[85]
שימוש באורגניזמים אחרים הנלחמים במזיק הוא דוגמה נוספת לחלופה לשימוש בחומרי הדברה. אורגניזמים אלה יכולים לכלול טורפים טבעיים או טפילים של המזיקים. ניתן להשתמש גם בחומרי הדברה ביולוגיים-ביופסטיצידים Biopesticide, המבוססים על פטריות Entomopathogenic fungus, חיידקים ונגיפים הגורמים למחלות במיני המזיקים.
הפרעה לרבייה של חרקים יכולה להתבצע על ידי עיקור זכרים ממין המטרה ושחרורם לסביבה כדי שיזדווגו עם נקבות אך לא יפיקו צאצאים. טכניקה זו שימשה לראשונה זבוב תולעת הברגים Cochliomyia hominivorax בשנת 1958 ומאז היא בשימוש עם זבוב הפירות הים תיכוני, זבוב הצה צה[86] וטוואית האלון .[87] מדובר בגישה מדעית יקרה ואיטית הפועלת רק על סוגים מסוימים של חרקים.
חלופות אחרות כוללות שימוש ברובוטים חקלאיים Agricultural robot חדשים להדברת עשבים שוטים על ידי רובוטים באמצעות לייזר .[88]
המושג "משיכה-דחיפה"[89] התקבל בשנת 1987 כגישה להדברה משולבת (IPM). אסטרטגיה זו משתמשת בתערובת של גירויים משני התנהגות, כדי לתמרן את התפוצה ואת השפע של חרקים. "דחיפה" פירושו שהחרקים נדחים או נרתעים הרחק מכל משאב מוגן. "משוך" פירושו שגירויים מסוימים, כגון, גירויים סמי-כימיים, פרומונים, תוספי מזון, גירויים חזותיים, צמחים שעברו שינוי גנטית משמשים למשיכת מזיקים כדי ללכוד יבולים למקום שבו לא יוכלו להתקיים וימתו.[90] ישנם מספר רב של רכיבים על מנת ליישם אסטרטגיית "משיכה-דחיפה" Push-Pull בשיטה של הדברה משולבת-IPM. תחקירים רבים הבודקים את היעילות של גישת ה"דחיפה-משיכה" נעשו ברחבי העולם. אסטרטגיית הדחיפה המוצלחת ביותר פותחה באפריקה עבור חקלאות קיימת. תחקיר מוצלח נוסף בוצע על השליטה על העש Helicoverpa, הגורם לנזקים בגידולי כותנה באוסטרליה. באירופה, במזרח התיכון ובארצות הברית, נעשה שימוש מוצלח באסטרטגיות דחיפה בשליטה על Sitona lineatus בשדות שעועית.[90]
היתרונות בשיטה זו טמונים בעובדה שנעשה שימוש מופחת בחומרים כימיים או ביולוגיים והגנה טובה יותר מפני הסתגלותם של חרקים לשיטת הדברה זו לעומת ההדברה הקונבנציונלית. כמה חסרונות של אסטרטגייה זו היא בעובדה שאם יש חוסר בידע מתאים של האקולוגיה ההתנהגותית והכימית של האינטראקציות המארח-מזיקים השיטה הופכת לבלתי אמינה. מכיוון השיטה אינה מאוד נפוצה הרי שעלויות הרישום גבוהות יותר.
ראיות מדעיות מצביעות על כך שחלופות לחומרי הדברה יכולות להיות יעילות באותה מידה כמו השימוש בכימיקלים. מחקר שנערך על שדות תירס בצפון פלורידה מצא כי היישום של
קומפוסט עם יחס פחמן לחנקן גבוה לשדות חקלאיים היה יעיל ביותר בהפחתת אוכלוסיית הנמטודות הצמחיות-טפיליות והגדלת תפוקת היבול, עם עליות יבול שנעו בין 10% ל-212%; ההשפעות שנצפו היו ארוכות טווח, ולעיתים קרובות לא הופיעו עד העונה השלישית של המחקר.[82] הזנת סיליקון נוספת מגנה על חלק מגידולי הגננות מפני מחלות פטרייתיות כמעט לחלוטין, בעוד שחוסר סיליקון מוביל לעיתים לזיהום חמור גם כאשר משתמשים בקוטלי פטריות.[91]
תקנות ההדברה שונות ממדינה למדינה. כדי להתמודד עם חוסר עקביות בתקנות בין מדינות, צירים לוועידה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם אימצו בשנת 1985 קוד התנהגות בינלאומי על הפצה ושימוש בחומרי הדברה כדי ליצור סטנדרטים וולונטריים של רגולציה של חומרי הדברה עבור מדינות שונות.[92] הקוד עודכן ב-1998 וב-2002.[93] ה-FAO טוען כי הקוד העלה את המודעות למפגעי הדברה והקטין את מספר המדינות ללא הגבלות על שימוש בחומרי הדברה.[5]
ברחבי העולם, ל-85% מהמדינות יש חקיקה בנושא אחסון נכון של חומרי הדברה ו-51% של חומרי ההדברה השונים כוללים הוראות להבטחת סילוקם הנאות במקרה שפג תוקפם.[94] למרות שתקנות ההדברה שונות ממדינה למדינה, חומרי הדברה ומוצרים שבהם הם שימשו נסחרים על פני העולם כולו. כדי להתמודד עם חוסר עקביות בתקנות בין מדינות, צירים לוועידה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם אימצו בשנת 1985 קוד התנהגות בינלאומי בנושא ההפצה והשימוש בחומרי הדברה, במטרה ליצור סטנדרטים מרצון של חקיקה רגולטורית של חומרי הדברה עבור מדינות שונות.[92] הקוד עודכן ב-1998 וב-2002.[93] ה-FAO טוען כי הקוד העלה את המודעות למפגעי הדברה והקטין את מספר המדינות ללא הגבלות על שימוש בחומרי הדברה.[5] שלושה מאמצים נוספים לשיפור החקיקה של סחר בינלאומי בחומרי הדברה הם הנחיות האו"ם בלונדון לחילופי מידע על כימיקלים בסחר בינלאומי London guidelines for the exchange of information on chemicals in international trade,[95] המבקש ליישם נהלים להבטחת הסכמה מדעת מוקדמת בין מדינות שקונות ומוכרות חומרי הדברה, וכן ועדת הקודקס של האומות המאוחדות המבקש ליצור סטנדרטים אחידים לרמות מקסימליות מותרות של שאריות חומרי הדברה בקרב המדינות המשתתפות.[96]
בארצות הברית, הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) אחראית להסדרת חומרי הדברה במסגרת החוק הפדרלי של קוטל חרקים, קוטל פטריות וקוטל מכרסמים (FIFRA) וחוק הגנת איכות המזון (FQPA).[97]
חומרי הדברה מסוימים נחשבים מסוכנים מדי למכירה לציבור הרחב והם מסווגים בקטגוריה של חומרי הדברה מוגבלים לשימוש . רק מפעילים מוסמכים, שעברו בחינה, והסמכה רשאים לרכוש או לפקח על יישום חומרי הדברה לשימוש מוגבל.[92] רישומים של מכירות ושימוש נדרשים להישמר ועשויים להיבדק על ידי סוכנויות ממשלתיות המופקדות על אכיפת תקנות הדברה. [98][99] רשומות אלה חייבות להיות מתועדות וזמינות לעובדים ולסוכנויות רגולטוריות סביבתיות ארציות או אזוריות. [100][101]
בנוסף ל-EPA, משרד החקלאות של ארצות הברית (USDA) ומנהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) קובעים תקנים לרמת שאריות מרביות של חומרי הדברה המותרות על גידולים או בתוך גידולים.[102] ה-EPA בוחן אילו השפעות פוטנציאליות על בריאות האדם והסביבה עשויות להיות קשורות לשימוש בחומרי ההדברה השונים.[103] נוסף, ה-EPA של ארצות הברית משתמש בתהליך ארבעת השלבים של מועצת המחקר הלאומית להערכת סיכונים לבריאות האדם: (1) זיהוי סיכונים, (2) הערכת מינון-תגובה, (3) הערכת חשיפה, 4) אפיון סיכונים. [104]
השאריות מפוקחות על ידי הרשויות. בשנת 2016, ליותר מ-99% מהדגימות של תוצרת ארצות הברית לא היו שאריות חומרי הדברה או שהן היו בעלות רמות שאריות הרבה מתחת לרמות המותרות על ידי EPA.[105]
אושרה חקיקה של האיחוד האירופי האוסרת על שימוש בחומרי הדברה רעילים מאוד, לרבות כאלה שהם מסרטנים, מוטגנים או רעילים לתהליך הרבייה, המשבשים את המערכת האנדוקרינית, וכאלה שנמצאים באורח ממושך באורגניזם, מצטברים באורגניזם ורעילים (PBT) או מתמשכים מאוד ומאוד מצטברים מאוד ( vPvB). אושרו אמצעים לשיפור הבטיחות הכללית של חומרי הדברה בכל המדינות החברות באיחוד האירופי. [106] בשנת 2023 אישרה ועדת איכות הסביבה של הפרלמנט האירופי החלטה שמטרתה להפחית את השימוש בחומרי הדברה ב-50% באופן כללי ואת המסוכן ביותר ב-65% עד שנת 2030 ולהבטיח שימוש בר-קיימא בחומרי הדברה רק כמוצא אחרון. ההחלטה כוללת גם צעדים למתן נגישות חלופות של חומרי הדברה לחקלאים. [107] חומרי הדברה בעלי שרידות גבוהה אינם מאושרים עוד לשימוש בחקלאות, ואינם מאושרים על ידי הרשויות. [108][109] מכיוון שזמן מחצית החיים בקרקע ארוך (עבור DDT 2-15 שנים[76] ) עדיין ניתן לזהות שאריות בבני אדם ברמות נמוכות פי 5 עד 10 ממה שנמצאו בשנות ה-70.[77]
בשנת 2007 החל שיתוף פעולה בין משרד החקלאות לבין החברה להגנת הטבע בפרויקט ייחודי לשימוש בתנשמות ובבזים לשימוש בהדברה ביולוגית בישראל. הוא החל כפיילוט קטן בעמק החולה ובקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן שהוכתר כהצלחה והתרחב לכל אזור צפון הארץ, המרכז, הנגב הצפוני והנגב המערבי.
מנתוני משרד החקלאות משנת 2017 עולה, שחלה ירידה משמעותית של כ-45% בשימוש בחומרי הדברה בשטחים פתוחים בזכות התנשמות והבזים.[110]
התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בישראל גובשה בשנים 2019–2020 במטרה לחקור ולנטר את החשיפה בישראל למזהמים סביבתיים. המחקר מתבצע באמצעות איסוף דגימות ביולוגיות ובדיקת נתוני חשיפה של האוכלוסייה בישראל. בתוכנית הלאומית לניטור ביולוגי נבדקת החשיפה לחומרי הדברה כדוגמת פירתרואידים וחומרי הדברה זרחנים אורגניים, במקביל לחומרים מזהמים ולמגוון רעלים שונים.[111] חומרי הדברה נמצאים גם ברוב משקי הבית בארצות הברית, 88 מיליון מתוך 121.1 מיליון משקי בית מציינים שהם משתמשים בחומרי הדברה כלשהם בשנת 2012.[112][113] נכון לשנת 2007, נמצאו יותר מ-1,055 חומרים פעילים רשומים כחומרי הדברה,[114] אשר מניבים למעלה מ-20,000 מוצרי הדברה המשווקים בארצות הברית.[62]
על פי דוח מבקר המדינה מ-2023 מספר חומרי ההדברה הפעילים והמאושרים בישראל אך אסורים ביתר מדינות ה-OECD עומד על 103. בסקרים שונים נמצאו דגימות חריגות של שאריות חומרי הדברה במזון.[115]
עקב חקיקה ואמצעי זהירות לא מספקים, 99% ממקרי המוות הקשורים לחומרי הדברה מתרחשים במדינות מתפתחות המהוות רק 25% מחומרי ההדברה בשימוש.[60] מחקר אחד דיווח על הרעלה עצמית על ידי שימוש בחומרי הדברה. שליש מההתאבדויות ברחבי העולם נעשות על ידי שימוש בחומרי הדברה. המחקר המליץ, בין היתר, על הגבלות נוספות על סוגי חומרי ההדברה המזיקים ביותר לבני אדם.[116] סקירה אפידמיולוגית משנת 2014 מצאה קשרים בין אוטיזם וחשיפה לחומרי הדברה מסוימים, אך ציינה שהראיות הזמינות לא היו מספיקות כדי להסיק שהקשר הוא סיבתי.[117]
חגי עמית, רימון רסס // במקום פתרונות ידידותיים - בישראל מעדיפים להרעיל פירות, באתר TheMarker, 2 במאי 2014
חומרי הדברה, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
