זכויות להט"ב בארצות הברית

זכויות לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בארצות הברית התפתחו בעשורים האחרונים. עם זאת, אזרחים ותושבים של ארצות הברית המשתייכים לקהילה הגאה עדיין מתמודדים עם קשיים חברתיים ומשפטיים אשר אזרחים ותושבים שאינם להט"בים אינם מתמודדים איתם, במיוחד במדינות ארצות הברית בהן יש אוכלוסיות גדולות של שמרנים, למשל חגורת התנ"ך, הדרום העמוק והמערב התיכון; באזורים כפריים; ובחלק משטחי הילידים האמריקאים.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "זכויות להט"ב באמריקה".

זכויות להט"ב בארצות הברית ארצות הברית

ארצות הברית
מעמד בחוק	חוקי בפריסה ארצית מאז 2003 (פסק דין לורנס נגד טקסס), חוקי במספר תחומים מאז 1962
טרנסג'נדריות	חוקי הכרה בשינוי מגדר משתנים לפי תחום השיפוט
שירות צבאי	לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה	ישנה הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית בתעסוקה בפריסה ארצית מאז יוני 2020 (פסק דין בוסטוק נגד מחוז קלייטון, פסק דין האריס פיונרל הולמס נגד נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה), החוקים משתנים לפי תחום השיפוט, אם כי לרוב המדינות אין הגנות מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית מחוץ לתעסוקה. הגנות פדרליות מוצעות במסגרת חוק השוויון
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית	נישואים חד-מיניים מוכרים בפריסה ארצית מאז 2015 (שנוי במחלוקת בטריטוריית סמואה האמריקאית, ממתין לפסיקת בית המשפט) ובמספר מדינות שבטיות (פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס) מוכר על ידי הממשלה הפדרלית מאז 2013 (פסק דין ארצות הברית נגד וינדזור)
אימוץ	ישנה הכרה באימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים בכלל 50 מדינות ארצות הברית מאז 2016
הצבעה על הצהרת האו"ם	בעד (מיוזמות ההצהרה)

זכויות להט"ב רבות בארצות הברית קיימות כתוצאה מפסיקות של בית המשפט העליון של ארצות הברית. בחמישה פסקי דין תקדימיים בין השנים 2020-1996, בית המשפט העליון פסל חוק האוסר על הכרה מעמדית מוגנת על בסיס הומוסקסואליות, פסל חוקים האוסרים מעשי סדום בהסכמה בין בגירים, פסל סעיף בחוק ההגנה על נישואין (ובכך, הפך לחוקיים נישואים של בני-זוג מאותו המין), ואסר אפליה תעסוקתית נגד עובדים הומואים וטרנסג'נדרים.

חוקים נגד אפליית להט"ב בנוגע לדיור ושירותים ציבוריים ופרטיים משתנים ממדינה למדינה, ומותירים תושבים של מדיניות מסוימות ללא הגנה. ב-23 מדינות, בוושינגטון די. סי., בגואם ובפוארטו ריקו הוציאו מחוץ לחוק אפליה על רקע נטייה מינית; ב-22 מדינות ובוושינגטון די. סי. הוציאו מחוץ לחוק אפליה על רקע זהות מגדרית.^[1] החוק לשוויון (אנ'), שבימים אלו נמצא בתהליכי חקיקה בקונגרס, יאסור על אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית בכל תחומי ארצות הברית.^[2]

גם דיני משפחה משתנים ממדינה למדינה. אימוץ על ידי בני-זוג מאותו המין הוא חוק בפריסה ארצית מאז יוני 2015, בעקבות פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס (למעט במדינת מיסיסיפי, שבה בוטלה האפליה נגד בני-זוג מאותו המין בנוגע לאימוץ רק במרץ 2016).^[3][4] מדיניות הנוגעת לאימוץ משתנה מאוד בין תחומי השיפוט. חלק מהמדינות מאפשרות אימוץ על ידי כל הזוגות, ואילו אחרות אוסרות על אימוץ על זוגות שאינם נשואים.^[5]

פשעי שנאה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית הם ברי ענישה על פי החוק הפדרלי, מכוח חוק מתיו שפרד וג'יימס בירד ג'וניור למניעת פשעי שנאה (אנ') משנת 2009, אולם במדינות רבות עדיין חסרים חוקים ברמת המדינה כנגד פשעים שכאלו. שיעורי האפליה ופשעי השנאה כנגד להט"בים שאינם לבנים הם גבוהים יותר, בפרט נשים שאינן לבנות.^[6]

ארגונים רבים בארצות הברית פועלים למען זכויות אזרחיות ללהט"בים בהיבטים שונים, לרבות הפוליטי והמשפטי. בין ארגונים אלו נמנים הקמפיין לזכויות אדם,^[7]‏ למדה ליגל (אנ'), GLAD (אנ'), האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, המרכז הלאומי לשוויון טרנסג'נדרי (אנ'),^[8] והמרכז הלאומי לזכויות לסביות.

יחסי-מין של בני-זוג מאותו המין

ביטול חוקים הקובעים כי יחסי-מין של בני-זוג מאותו המין הם עבירה פלילית בארצות-הברית

1962   1971   1972   1973   1974   1975

1976   1977   1978   1979   1980   1983

1985   1992   1993   1996   1997   1998

1999   2001   2003

ב-26 ביוני 2003 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין לורנס נגד טקסס כי התנהגות מינית אינטימית בהסכמה מוגנת על ידי התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית. על פי דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט אנתוני קנדי, בוטל פסק דין באוורס נגד הארדוויק משנת 1986, שקבע כי חוקים האוסרים קיום מעשי סדום הם חוקתיים.^[9] למרות פסק דין זה, מדינות מסוימות בארצות הברית לא ביטלו חוקים מקומיים האוסרים על קיום מעשי סדום,^[10] וגורמי אכיפת חוק מקומיים השתמשו בחוקים אלה על מנת להטריד או לעצור גברים להט"בים.^[11][12][13]

לפני פסק דין לורנס נגד טקסס ב-2003, קיום יחסי-מין של בני-זוג מאותו המין הייתה בלתי חוקית ב-14 מדינות בארצות הברית, בפוארטו ריקו ובצבא ארצות הברית. עד 2003, 29 מדינות, מחוז קולומביה וחמש טריטוריות ביטלו את החוקים האוסרים על מעשי סדום במדינתם באמצעים חקיקתיים.^[14][15] לאחר ביטול מדיניות "אל תשאל, אל תספר" בשנת 2010, הקונגרס האמריקני ביטל את החוקים האוסרים על מעשי סדום בצבא ארצות הברית בשנת 2014. ב-12 מדינות בית המשפט העליון או בית הדין לערעורים של המדינה פסק כי החוקים האוסרים מעשי סדום אינם חוקתיים. במדינות ג'ורג'יה, לואיזיאנה, מסצ'וסטס ומינסוטה בוטלו החוקים האוסרים על מעשי סדום על ידי בתי המשפט, והמחוקקים במדינות אלו לא ביטלו אותם.^[16] ב-18 באפריל 2018 חתם מושל מונטנה על הצעת חוק שמבטלת את חוק המדינה האוסר על מעשי סדום; קודם לכן החוק בוטל על ידי בית המשפט העליון במונטנה.^[17] ב-23 באפריל 2014 חתם מושל וירג'יניה על הצעת חוק המבטלת את חוק המדינה האוסר על מעשי סדום.^[18] ב-1 באוקטובר 2020 תיכנס לתוקף הצעת חוק המבטלת את חוק מדינת מרילנד האוסר על מעשי סדום, ללא חתימת מושל מרילנד.^[19]

14 מדינות טרם ביטלו באופן רשמי את חוקיהן האוסרים פעילות מינית בהסכמה בקרב בני-אדם בוגרים, או שלא עידכנו אותן כדי לשקף במדויק את משמעות פסק דין לורנס נגד טקסס. לעיתים קרובות, במונח מעשה סדום נעשה שימוש הכולל גם צורות אחרות של התנהגות מינית (שאיננה בהסכמה בין בני-אדם בוגרים) כגון משכב בהמה, ועד כה לא צלח שום ניסיון להפריד בין המונחים. תקנות של 12 מדינות אוסרות כל צורה של מעשי סדום, חלקן כוללות איסור על מין אוראלי, וזאת ללא קשר למגדר של המשתתפים/ות: פלורידה, ג'ורג'יה, איידהו, לואיזיאנה, מסצ'וסטס, מישיגן, מינסוטה, מיסיסיפי, צפון קרוליינה, אוקלהומה ודרום קרוליינה. שלוש מדינות מתייחסות בחקיקות שלהן באופן ספציפי ליחסי מין של בני-זוג מאותו המין: קנזס, קנטקי וטקסס.

בארצות הברית, גיל ההסכמה (בין שני קטינים, בין קטין ובגיר, בין שני בגירים) עשוי להשתנות בין תחומי שיפוט שונים, אך בכל תחומי השיפוט בארצות הברית - גיל ההסכמה עבור יחסי מין של בני-זוג מאותו המין זהה לגיל ההסכמה עבור יחסי מין הטרוסקסואליים.^[20]

נישואים של בני-זוג מאותו המין ואימוץ על ידי בני-זוג מאותו המין

נישואים

הפגנה בעד נישואים של בני-זוג מאותו המין ונגד גירוש של בני-זוג של להט"ביים, שהתקיימה בניו ג'רזי, 2011.

פעילות ציבורית להשגת הכרה בנישואים אזרחיים בין בני-זוג מאותו המין, לרבות שוויון זכויות והטבות, החלה בשנות השבעים אך לא רק שנותרה לא הצלחה במשך ארבעים שנה, גררה אף תגובת נגד. בשנת 1996 הקונגרס האמריקני חוקק את חוק ההגנה על הנישואים (אנ') (בראשי תיבות: DOMA), שאסר על הממשל הפדרלי להכיר בנישואים של בני-זוג מאותו המין וביטל את חובתן של מדינות ארצות הברית להכיר באיחודים של בני-זוג מאותו המין שבוצעו בתחומי שיפוט אחרים. לאחר שעבר DOMA בשנת 1996, מחוקקים מקומיים רבים חוקקו תקנות מדינה, שכונו "mini-DOMA's", האוסרות על נישואים של בני-זוג מאותו המין.^[21] החל משנת 1972 במדינת מרילנד, כל מדינות ארצות הברית למעט ניו מקסיקו קבעו חוקים האוסרים על נישואים של בני-זוג מאותו המין.

ב-17 במאי 2004 הפכה מדינת מסצ'וסטס למדינת ארצות הברית הראשונה ולתחום השיפוט השישי בעולם שאיפשר נישואים של בני-זוג מאותו המין, וזאת בעקבות פסיקת בית המשפט העליון של המדינה שהתקבל כשישה חודשים קודם לכן.^[22] בעקבות החלטת מסצ'וסטס, 14 מדינות שינו את חוקתן כך שתאסור הכרה בנישואים של בני-זוג מאותו המין. מדינות רבות אסרו גם איחודים אזרחיים.

לאורך השנים, 28 מדינות העבירו תיקונים בחוקה של המדינה שאסרו על נישואים של בני-זוג מאותו המין: אלבמה, אלסקה, אריזונה, קליפורניה, קולורדו, פלורידה, ג'ורג'יה, איידהו, קנזס, קנטקי, לואיזיאנה, מישיגן, מיסיסיפי, מיזורי, מונטנה, נברסקה, נבאדה, צפון קרולינה, צפון דקוטה, אוהיו, אוקלהומה, אורגון, דרום קרוליינה, דרום דקוטה, טנסי, טקסס, יוטה, וירג'יניה וויסקונסין. מצביעים בהוואי אישרו תיקון חוקתי צר יותר, שמאפשר למחוקקים לקבוע חוקים בנוגע לנישואים של בני-זוג מאותו המין, דבר שנעשה כבר בשנת 1993. ב-6 בנובמבר 2012 הפכה מינסוטה למדינה הראשונה שהצביעה על הצעת תיקון לחוקה האוסר על נישואים של בני-זוג מאותו המין. התיקון זכה לתמיכה של 48.1% בלבד (מול 51.9% מתנגדים) ולא עבר.^[23]

ב-26 ביוני 2013 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין ארצות הברית נגד וינדזור (אנ') כי סעיף 3 של DOMA ("הגדרת נישואין") איננו חוקתי.

ערך מורחב – פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס

ב-26 ביוני 2015 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין התקדימי "אוברגפל נגד הודג'ס" כי כל האיסורים החוקתיים והחוקיים על נישואים של בני-זוג מאותו המין הם בלתי חוקתיים וכי על מדינות ארצות הברית להעניק רישיון ולהכיר בנישואים של בני-זוג מאותו המין. כתוצאה מכך, DOMA הפך לבלתי ניתן לאכיפה בפועל, ובכך נישואים של בני-זוג מאותו המין הפכו לחוקיים בכל 50 המדינות, מחוז קולומביה, פוארטו ריקו, גואם, איי הבתולה של ארצות הברית ואיי מריאנה הצפוניים. עם זאת, פסק דין זה לא הפך נישואים אלו למוכרים בסמואה האמריקנית,^[24] בשל מעמדה החוקתי הייחודי. מסיבה דומה, המצב החוקי של נישואים חד-מיניים משתנה בתחומי השיפוט השונים של שמורות האינדיאנים.

עוד לפני הפסיקה הנ"ל, שהכירה בנישואים של בני-זוג מאותו המין בכל ארצות הברית, נישואים אלו היו חוקיים ב-36 מדינות; ב-24 מדינות על פי פסיקת בית משפט, ב-9 מדינות על ידי פעולות חקיקה וב-3 מדיניות על ידי משאל עם. במדינות מסוימות, נישואים אלו התאפשרו ביותר מדרך אחת.

איחוד אזרחי

עוד בטרם נישואים של בני-זוג מאותו המין היו חוקיים בכלל ארצות הברית, 15 מדינות איפשרו איחודים אזרחיים או הכירו בזוגות של בני-זוג מאותו המין כידועים בציבור. במדינות רבות, חוקים אלו עדיין תקפים.

אימוץ

מצעד גאווה שהתקיים בבוסטון, 8 ביוני 2007.

בעקבות פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס, בני-זוג מאותו המין מורשים לאמץ במדינות ארצות הברית ובשטחים אחרים שבתחום שיפוטה. לפני פסק דין זה, מספר מדינות איפשרו אימוץ לבני-זוג מאותו המין, בעקבות חקיקה או פסיקת בית משפט.

אזרחות

אזרחי ארצות הברית, אשר ילדיהם הביולוגיים נולדו מחוץ לגבולות ארצות הברית, עלולים שלא להיות מסוגלים לקבל אזרחות אמריקאית לילדיהם, גם אם בן-זוגם הוא אזרח אמריקאי בעצמו. ההשפעה של חוקי האזרחות האמריקאים פוגעת בזוגות להט"ביים באופן לא פרופורציונלי, נוכח העובדה שבדרך כלל רק אחד מבני-הזוג הוא ההורה הביולוגי של הילד המשותף.^[25]

דעת קהל

בסקר גאלופ שפורסם במאי 2018 נמצא כי 67% מהאמריקאים תומכים בנישואים של בני-זוג מאותו המין.^[26] סקר דעת קהל שנערך במרץ 2014 על ידי וושינגטון פוסט / ABC News הראה תמיכה בנישואים של בני-זוג מאותו המין בקרב 59% מהאמריקאים,^[27] וסקר של הניו יורק טיימס מפברואר 2014 הראה שיעור תמיכה של 56%.^[28] בסקר של גאלופ מנובמבר 2012 נמצא כי 61% תומכים באימוץ על ידי הומואים ולסביות.^[29]

חוקים נגד אפליה

החוק הפדרלי בארצות הברית אינו כולל במפורש הגנות מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. ביוני 2020, קבע בית המשפט העליון בארצות הברית כי נטייה מינית וזהות מגדרית נכללים תחת "מין" באיסור לאפליה תעסוקתית הקיים בחוק זכויות האזרח משנת 1964.‏^[30] פסק הדין עשוי להשפיע על זכויות אזרחיות פדרליות אחרות המונעות אפליה של מין בחינוך, שירותי בריאות, דיור ואשראי פיננסי.

הגנה מפורשת ומקיפה נגד אפליה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית נשקלת על ידי הקונגרס של ארצות הברית, והיא חלק מהחוק לשוויון (אנ') שהליך חקיקתו החל במרץ 2019, וטרם הושלם.^[2]

תעסוקה

הגנות מפני אפליה בתעסוקה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית לפי מדינה:

  קיימות הגנות מפני אפלייה בתעסוקה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית (הן בשירות הציבורי והן במגזר הפרטי) ברמת המדינה, באמצעות חקיקה / פסיקה / תקנה, זאת בנוסף לחוק זכויות האזרח הפדרלי.

  קיימות הגנות מפני אפלייה בתעסוקה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית (הן בשירות הציבורי והן במגזר הפרטי) על בסיס חוק זכויות האזרח הפדרלי בלבד.

  קיימות הגנות מפני אפלייה בתעסוקה על רקע נטייה מינית (הן בשירות הציבורי והן במגזר הפרטי) ברמת המדינה, באמצעות חקיקה / פסיקה / תקנה, זאת בנוסף לחוק זכויות האזרח הפדרלי; קיימות הגנות מפני אפלייה בתעסוקה על רקע זהות מגדרית (הן בשירות הציבורי והן במגזר הפרטי) על בסיס חוק זכויות האזרח הפדרלי בלבד.

  קיימות הגנות מפני אפלייה בתעסוקה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בשירות הציבורי אך ורק ברמת המדינה, באמצעות חקיקה / פסיקה / תקנה; קיימות הגנות מפני אפלייה בתעסוקה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במגזר הפרטי על בסיס חוק זכויות האזרח הפדרלי בלבד.

  קיימות הגנות מפני אפלייה בתעסוקה על רקע נטייה מינית בשירות הציבורי אך ורק ברמת המדינה, באמצעות חקיקה / פסיקה / תקנה; קיימות הגנות מפני אפלייה בתעסוקה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במגזר הפרטי על בסיס חוק זכויות האזרח הפדרלי בלבד.

אפליה בשוק העבודה מתייחסת לנוהגים מפלים הקיימים בתחום התעסוקה, למשל (אך לא רק): הטיה בקבלה לעבודה, קידום, הטבות, פיטורים, פיצויים וכיוצ"ב; וסוגים שונים של הטרדות.^[31]

אין אף חוק פדרלי המתייחס במפורש לאפליה בשוק העבודה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. עם זאת, ביוני 2020, קבע בית המשפט העליון בארצות הברית כי נטייה מינית וזהות מגדרית נכללים תחת "מין" באיסור לאפליה תעסוקתית הקיים בחוק זכויות האזרח משנת 1964.‏^[30] באופן מעשי, פירוש הדבר הוא שבארצות הברית אף מעסיק אינו יכול לפטר עובד על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית.

ב-24 מדינות, במחוז קולומביה, בפוארטו ריקו, בגואם ובלמעלה מ-140 ערים ומחוזות חוקקו איסורים על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מינית. בנוסף, במדינות מסוימות חוקקו חוקים או תקנות האוסרים על אפליה בשוק העבודה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית בשירות הציבורי בלבד.

מספר נשיאים קבעו הגנות מסוימות עבור חלק מעובדי הממשלה הפדרלית באמצעות צו נשיאותי (אנ'). בשנת 1995, צו נשיאותי מס' 12968 (אנ') של הנשיא ביל קלינטון, אשר קבע קריטריונים להוצאת אישורי ביטחון, כלל לראשונה נטייה מינית בשפת אי-האפליה שלו: "ממשלת ארצות הברית אינה מפלה על בסיס גזע, צבע, דת, מין, לאום, נכות או נטייה מינית במתן גישה למידע מסווג". עוד נכתב כי "לא ניתן להעלות" שום מסקנה "לגבי התאמת גישה למידע מסווג" רק על רקע הנטייה המינית של העובד".^[32] צו נשיאותי מס' 13087 (אנ') של קלינטון משנת 1998 אסר אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקת כוח האדם האזרחי הפדרלי. היא חלה על הרוב הגדול של העובדים הפדרליים, אך לא על שירותים חריגים כמו צבא ארצות הברית.^[33]

בתחילת 2010, ממשל הנשיא ברק אובמה כלל זהות מגדרית בקרב המחלקות המוגנות מפני אפליה בסמכות הוועדה לשוויון הזדמנויות בעבודה (EEOC) (אנ'). בשנת 2012, ה-EEOC קבע כי סעיף 7 לחוק זכויות האזרח משנת 1964 אינו מתיר אפליה בשוק העבודה על רקע זהות מגדרית, מכיוון שזו סוג של אפליה מינית.^[34][35][36]

ב-21 ביולי 2014 חתם הנשיא אובמה על צו נשיאותי מס' 13672 (אנ') והוסיף "זהות מגדרית" אל המחלקות המוגנות מפני אפליה בגיוס עובדים בכוח העבודה האזרחי הפדרלי, וגם "נטייה מינית" ו-"זהות מגדרית" אל המחלקות המוגנות מפני אפליה בגיוס ובהעסקה מצד קבלני ממשל פדרליים וקבלני משנה.^[37][38] צו נשיאותי מס' 13673 חייב את הקבלנים הפדרליים להוכיח שהם עומדים בחוקי העבודה, אך הנשיא דונלד טראמפ ביטל דרישה זו ב-27 במרץ 2017.‏^[39]

החל מה-15 ביוני 2020, כל העובדים אצל מעסיקים המעסיקים יותר מ-15 עובדים מוגנים מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית באמצעות הפסיקה התקדימית של בית המשפט העליון במקרה בוסטוק נגד מחוז קלייטון.‏^[40] שני שלישים מהמצביעים הרשומים בארצות הברית מסכימים עם החלטת בית המשפט העליון לפיה חוקים למניעת אפליה בתעסוקה צריכים להגן על להט"בים, על פי סקר HuffPost / YouGov שנערך מספר ימים לאחר מכן.^[41]

דיור

הגנות מפני אפליה בדיור על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית לפי מדינה, מעבר לתקנות פדרליות של משרד השיכון, אשר מחייבות את כל ספקי הדיור המקבלים מימון מהמשרד שלא להפלות על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית:

  קיים איסור על אפליה בדיור על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.

  קיים איסור על אפליה בדיור על רקע נטייה מינית בלבד.

  לא קיים / לא ידוע שקיים איסור על אפליה בדיור על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.

המשרד לשיכון הוגן ושוויון הזדמנויות (באנגלית: Office of Fair Housing and Equal Opportunity, ובראשי תיבות: FHEO) הוא סוכנות במחלקת השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית. FHEO אחראית על ניהול ואכיפת חוקי דיור הוגנים פדרליים וקביעת מדיניות שמוודאת שלכל האמריקאים יש גישה שווה לדיור לפי בחירתם. אפליית דיור מתייחסת לאפליה של דיירים פוטנציאליים או דיירים נוכחיים. בארצות הברית אין חוק פדרלי נגד אפליה כזו על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, אך לפחות 22 מדינות וערים גדולות רבות חוקקו חוקים האוסרים עליה.^[42] ראו, למשל, הצעת חוק 2661 של דיור במדינת וושינגטון (אנ').

בשנת 2012 פרסם המשרד לשיכון הוגן ושוויון הזדמנויות תקנה בשם "גישה שווה" (Equal Access) שנועדה לאסור אפליה של להט"בים בתוכניות דיור בסיוע פדרלי.^[43] התקנה מבטיחה שתוכניות הליבה של המשרד יהיו פתוחות לכל הזכאים, ללא קשר לנטייה מינית או זהות מגדרית. אולם בשנת 2019 היה ניסיון להחליש את הרגולציה.^[44]

משרד השיכון ההוגן ושוויון ההזדמנויות אחראי על אכיפת מגוון חוקי דיור הוגנים, האוסרים על אפליה בדיור בבעלות פרטית ובסיוע ציבורי, בהם:

• Fair Housing Act (אנ')
• סעיף 6 של חוק זכויות האזרח משנת 1964
• סעיף 504 של Rehabilitation Act (אנ') משנת 1973
• סעיף 109 של Housing and Community Development Act (אנ') משנת 1974
• סעיף 2 של Americans with Disabilities Act (אנ') משנת 1990
• Architectural Barriers Act (אנ') משנת 1968
• Older Americans Amendments (אנ') משנת 1975
• Title IX (אנ') משנת 1972

בין התביעות האזרחיות התקדימיות הבולטות ביותר בנושא זכויות להט"ב בתחום הדיור ניתן למנות את בראשי נגד סטהל ושות' (אנ'). בשנת 1989, בית הדין לערעורים של מדינת ניו יורק קבע כי התובע מיגל בראשי, שהיה במערכת יחסים של בני-זוג מאותו המין עם לזלי בלאנשארד שנפטר מאיידס בשנת 1986, ייחשב כ-"בן משפחה" של בלאנשארד. על פי החוק, בראשי יהיה רשאי להמשיך ולהתגורר בדירתו של בן-זוגו המנוח, באותם התנאים (שכר דירה מפוקח).^[45][45][46]

בריאות

ב-14 באפריל 2010 הנשיא ברק אובמה הוציא צו מנהלי שהנחה את מחלקת הבריאות ושירותי האנוש לנסח תקנות חדשות לכל בתי החולים המקבלים תקציבים פדרליים (באמצעות מדיקר או מדיקאייד). תקנות אלו יחייבו מוסדות אלו להעניק זכויות ביקור וקבלת החלטות רפואיות לבני-זוג של להט"ביים, וכן לאלמנים ואלמנות.^[47] זכויות אלו אינן מוגנות על ידי החוק במדינות רבות. אובמה אמר כי הוא קיבל השראה ממקרה של משפחה בפלורידה, שם נפטרה אחת האמהות בזמן שנמנעו ממנה ביקורים בבית החולים של בת זוגה וארבעת ילדיהם.^[47] ב-12 ביוני 2020 פרסם ממשל טראמפ תקנה חדשה, הקובעת כי נטייה מינית וזהות מגדרית אינן מכוסות במסגרת ההגנות נגד האפליה של חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה.^[48] לא ברור עדיין כיצד תקנה זו מושפעת מפסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית בבוסטוק נגד מחוז קלייטון.

חוקים נגד פשעי שנאה

חוקים נגד פשעי שנאה (הן על רקע נטייה מינית והן על רקע זהות מגדרית) לפי מדינה:

  נטייה מינית וזהות מגדרית מוכרים בחוקי המדינה נגד פשעי שנאה.

  נטייה מינית מוכרת בחוקי המדינה נגד פשעי שנאה.

  נטייה מינית מוכרת למטרת איסוף מידע על פשעי שנאה.

  חוקי המדינה אינם כוללים נטייה מינית או זהות מגדרית.

חוקים נגד פשעי שנאה מגינים מפני פשעים המונעים על ידי רגשות איבה נגד מעמדות מוגנים. עד לשנת 2009, החוק הפדרלי משנת 1969 (אנ') הגדיר פשעי שנאה כפשעים שבוצעו על בסיס גזע, צבע עור, דת או לאום. באוקטובר 2009 העביר הקונגרס את חוק מתיו שפרד (אנ'), שהרחיב את ההגדרה של פשעי שנאה לכלול גם מגדר, נטייה מינית, זהות מגדרית ונכות.^[49] חקיקה זו הסירה את הדרישה כי קורבן עבירת שנאה יהיה מעורב בפעילות מוגנת פדרלית.^[50] הנשיא אובמה חתם על החוק ב-28 באוקטובר 2009.‏^[51]

שני חוקים, החוק לסטטיסטיקה של פשעי שנאה (1990) וחוק הזכות לדעת על פשעי שנאה בקמפוס (1997), מחייבים את משרד המשפטים ואת הבולשת הפדרלית (FBI), כמו גם רשויות אבטחה בקמפוסים של מכללות ושל אוניברסיטאות, לאסוף ולפרסם נתונים סטטיסטיים על פשעי שנאה.

ב-46 מדינות, במחוז קולומביה ובפוארטו ריקו החוק מגדיר סוגים שונים של אלימות או איומים על רקע אפליה כעבירה פלילית (החריגים הם ארקנסו, ג'ורג'יה, דרום קרוליינה וויומינג). כל אחד מהחוקים הללו מגן מפני אפליה על בסיס גזע, דת ומוצא אתני; 32 מגנים מפני אפליה על רקע נכות; 32 מהם מגנים מפני אפליה על רקע נטייה מינית; 28 מהם מגנים מפני אפליה על רקע מגדר; 13 מהם מגנים מפני אפליה על גיל; 21 מהם מגנים מפני אפליה על רקע זהות מגדרית; 5 מהם מגנים מפני אפליה על רקע של שיוך פוליטי.^[52] ב-31 מדינות ובמחוז קולומביה קיימים חוקים המאפשרים תביעה אזרחית, בנוסף לעונש הפלילי, בגין מעשים שכאלו.^[52] ב-27 ובמחוז קולומביה קיימים חוקים המחייבים את המדינה לאסוף נתונים סטטיסטיים על פשעי שנאה; 16 מהם כוללים גם פשעי שנאה על רקע נטייה מינית.^[52]

בפסק הדין וויסקונסין נ' מיטשל (1993) (אנ') בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע פה אחד כי חוקים המחמירים ענישה על פשעי שנאה הם חוקתיים והם אינם מפרים את חופש המחשבה או את חופש הביטוי המעוגנים בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.

חוקים נגד הגנת "Gay panic"

הגנת "Gay panic" היא אסטרטגיה משפטית שבה נאשם בעבירת תקיפה או רצח טוען לחפותו מאחר שביצע את העבירה כאשר היה במצב של אי שפיות זמנית וזאת בשל התנהגות מינית הומוסקסואלית לא רצויה מצד קורבן העבירה. בשנת 2018 הציגו הסנאטור אד מרקי וחבר הקונגרס ג'וזף קנדי השלישי (שניהם נציגי המפלגה הדמוקרטית ממסצ'וסטס) שתי הצעות חוק, אשר אוסרות על נאשם במשפט פלילי פדרלי לטעון, כהגנה, כי התנהגות מינית לא אלימה של קורבן העבירה מצדיקה אותה, או מקלה על חומרתה. שתי ההצעות לא התקבלו. ביוני 2019 הוצגה בשני בתי הקונגרס הצעת חוק חדשה בנושא.

נכון ליולי 2020, ב-11 מדינות בלבד קיימים חוקים נגד הגנת "Gay panic", והן: קליפורניה, אילינוי, רוד איילנד, קונטיקט, הוואי, מיין, נבאדה, ניו יורק, ניו ג'רזי, וושינגטון וקולורדו.

שירות צבאי

לאורך המאה ה-18 והמאה ה-19 צבא ארצות הברית שחרר משירות חיילים בגין הומוסקסואליות, זאת אף על פי שהחוק הצבאי לא אסר זאת במפורש עד ל-4 בפברואר 1921. ב-5 במאי 1950, העביר הקונגרס את "החוק האחיד של צדק צבאי" (אנ'), שנחתם על ידי נשיא ארצות הברית הארי טרומן ונכנס לתוקף ב-31 במאי 1951. סעיף 125 בחוק זה אוסר על קיום מעשי סדום בקרב כל אנשי הצבא, וקובע כי "כל אדם הכפוף לפרק זה העוסק בהִזדַוְגוּת מינית לא טבעית עם אדם אחר, מאותו המין או מהמין הנגדי, או עם בעל חיים - ימצא אשם במעשה סדום. חדירה, ככל שתהיה קלה, מספיקה כדי לבסס את ביצוע העבירה". היישום של סעיף 125 הוגבל מאוד על ידי החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית מ-2003 בפסק דין באוורס נגד הארדוויק, והוא בוטל לבסוף ב-26 בדצמבר 2013, כאשר הנשיא ברק אובמה חתם על חוק אישור ההגנה הלאומי לשנת הכספים 2014 (אנ').

ערך מורחב – אל תשאל, אל תספר

עד שנת 1993, לא הותר להומואים וללסביות לשרת בצבא ארצות הברית. בשנה זו נחקקה מדיניות "אל תשאל, אל תספר" (באנגלית: "Don't ask, don't tell"), על פיה הומואים ולסביות הורשו לשרת אבל רק בתנאי שהם יהיה בארון ולא יהיו גלויים בנוגע לנטייה המינית שלהם. בשנת 2010 בוטל חוק זה, באמצעות חקיקת חוק חדש (אנ') המתיר להומואים וללסביות גלויים לשרת בצבא.^[53] מאז 20 בספטמבר 2011, הומואים, לסביות וביסקסואלים גלויים משרתים בצבא ארצות הברית.^[54]

נשים טרנסג'נדריות, וא. נשים אחרים שייעודם המגדרי בעת לידתם.ן נקבע להיות "זכר", עדיין נדרשים להירשם למערכת השירות הסלקטיבי.^[55]

ב-13 ביולי 2015, מזכיר ההגנה אשטון קרטר אמר כי התקנות הנוכחיות, האוסרות על שירותים טרנסג'נדרים, הן מיושנות והודיע כי ייערך מחקר בן חצי שנה כדי לקבוע האם לביטול האיסור הזה תהיה השפעה כלשהי על יעילות הצבא.^[56] ב-30 ביוני 2016 הודיע קרטר כי הוסר האיסור על טרנסג'נדרים גלויים מלשרת בצבא.^[57] המדיניות נכנסה לתוקף ב-1 באוקטובר 2016, ויישומה החל כחודש לאחר מכן.

ב-24 באוקטובר 2016, עשרה חיילים בצבא ארצות הברית הפכו לראשונים שעתרו בגלוי להתאמה מגדרית מאז בוטל האיסור על שירות א. נשים טרנסג'נדרים.^[58]

במקור, הצבא אמור היה להשלים את התאמתו לגיוס ולשירות טרנסג'נדרים גלויים עד ליולי 2017.^[58] אולם באותו חודש, הנשיא טראמפ הכריז בציוץ כי חל איסור על טרנסג'נדרים לשרת בצבא.^[59] למחרת אמר יושב ראש המטות המשולבים הגנרל ג'וזף דנפורד, "לא יהיו שינויים במדיניות הנוכחית עד לקבלת הנחיית הנשיא על ידי שר ההגנה והוצאתן של הנחיות לביצוע. בינתיים, אנו נמשיך להתייחס לכל אנשינו בכבוד".^[60] מאוחר יותר פרסם טראמפ תזכיר ב-25 באוגוסט 2017 המורה כי תוכנית ליישום ההתאמה תוגש בפניו על ידי שר ההגנה והשר לביטחון פנים עד פברואר 2018.^[61] בנובמבר 2018 ביקש ממשל טראמפ רשמית מבית המשפט העליון לפרסם פסק דין בעניין, אף על פי שבתי משפט בערכאות נמוכות יותר עדיין דנים בערעורים בנושא.^[62] על אף שבית המשפט העליון סירב בתחילה לבקשה זו, ב-22 בינואר 2019, הוא נתן הרשאה זמנית לממשל טראמפ להמשיך באיסורו,^[63][64] וב-12 במרץ פרסם מחלקת ההגנה תזכיר על פיו תנאי האיסור ייכנסו לתוקף ב-12 באפריל 2019.^[65] התזכיר מציע הגנה מסוימת לאנשי הצבא משרתים שכבר אובחנו כסובלים מ"דיספוריה מגדרית", או שכבר שירתו במגדרם-העצמי לפני פרסום התזכיר.^[66] עם זאת, מתגייסים חדשים חייבים לשרת על פי המגדר / מין שנקבע עבורם בלידתם, והם פסולים משירות אם יש להם עבר של דיספוריה מגדרית או אם אי פעם קיבלו הורמונים או עברו ניתוחים הקשורים למעבר מגדרי. בקונגרס הוגשו שתי הצעות חוק דו-מפלגתיות כנגד איסור זה.^[67][68]

בתי סוהר

בידוד

למעלה מ-8,400 מהגרים - אשר נעצרו במשך תקופה של חמש שנים המשתרעת על פני ממשל אובמה וטראמפ - הושמו בבידוד, מהלך אשר הפך לנוהג מתמשך מאז מאי 2019. במחצית מהמקרים ההכנסה לבידוד נעשה כאקט ענישתי כלפי העצורים, אך בשאר המקרים - ההכנסה לבידוד נעשתה על רקע מחלת נפש, נכות גופנית או נטייה מינית. עיתונאים זיהו 6 מקרים של התאבדויות בקרב אוכלוסייה זו.^[69]

ביקורי התייחדות

בארצות הברית, ארבע מדינות מתירות ביקורי התייחדות לאסירים: קליפורניה, קונטיקט, ניו יורק ווושינגטון;^[70] כל ארבע מדינות אלו אישרו נישואים של בני-זוג מאותו המין ביוני 2015.^[71] ביוני 2007, קליפורניה (לאחר שבשנת 2005 נחקק חוק המחייב את הרשויות להעניק את אותן הזכויות לידועים בציבור כמו לזוגות נשואים) הפכה למדינה האמריקאית הראשונה שהתירה ביקורי התייחדות של בני-זוג מאותו המין. הכללים החדשים התירו ביקורי התייחדות רק לזוגות רשומים (כנשואים או כידועים בציבור), ובתנאי שהרישום נעשה לפני כליאתו של האסיר.^[72] בניו יורק, לפני שנערכה הצבעה על ביקורי התייחדות של בני-זוג מאותו המין, המדינה איפשרה ל-27 מתוך 60 מתקני הכליאה שלה לאפשר ביקורי התייחדות של בני-זוג מאותו המין, אולם חוק זה לא נאכף ברחבי המדינה עד לאפריל 2011. בשנת 2014, מדינות ניו מקסיקו ומיסיסיפי אסרו על ביקורי התייחדות.^[73][74]

זכויות טרנסג'נדרים

שיעורי האפליה בקרב הקהילה הטרנסג'נדרית הם גבוהים מאוד, בפרט בקרב טרנסג'נדרים שאינם לבנים.^[75] ישנם תחומים רבים מאוד בהם מתבטאות אפליה וצורות דיכוי אחרות כנגד הקהילה הטרנסג'נדרית, בהם: אלימות ופשעי שנאה,^[76][77] מחסור בית,^[78] עוני,^[79] תקיפה מינית,^[80][81][82] אפליה בדיור,^[83] אפליה בשוק העבודה,^[84] הטרדה,^[85] בריונות,^[86] שיעורי מעצר וכליאה לא פרופורציונליים,^[87] אלימות והתנכלויות במערכת הכליאה ובשירותי ההגירה,^[88] השפלות במהלך בידוק ביטחוני בשדות תעופה,^[89][90] אי-שוויון בשירותי הבריאות בכלל,^[91][92] ובטיפול ב-‏HIV‏ / איידס בפרט,^[93] חסמים ממשלתיים / ביורוקרטיים למי שנמצאים בתהליכי התאמה מגדרית,^[94] חסמים כלכליים וחברתיים למי שנמצאים בתהליכי התאמה מגדרית (כגון: העלויות הגבוהות של הטיפול הרפואי, סירוב להעניק טיפול רפואי),^[95][96] ועוד. חלק מחברי הקהילה הטרנסג'דנרית (אך לא כולם), נתקלים במעסיקים המסרבים להעסיק אותם רק בשל היותם טרנג'נדרים, ועל כן הם נאלצים לפנות לפשע על מנת לשרוד, חלקם אף מתדרדר לזנות, רק על מנת שתהיה להם הכנסה כלשהי, וזאת כתוצאה ישירה מאפליה ומדיכוי כלכלי.^[87] עם חקיקת חוקים להפסקת סחר בבני אדם למטרות מין (אנ'), הכוללים גם איסור על שירותי מין המוצעים בצורה מקוונת, אותם אנשים שנאלצים לפנות לעבודה בזנות מוצאים עצמם בסכנה רבה יותר, מכיוון שהם מוכרחים לחזור לשיטות מסוכנות יותר למצוא את לקוחותיהם, כגון באמצעות סרסרות או זנות רחוב, וזאת בניגוד לשימוש בפורומים אינטרנטים, בהם הצליחו לסנן את לקוחותיהם.^{[97][98][99][100][101]}

לעיתים קרובות, התקשורת והפוליטיקאים (וכתוצאה מכך, גם החברה) מתייחסים בחוסר רגישות לזהויות הטרנסג'נדרים, ובכך מעודדים את דיכוי הקהילה הטרנסג'נדרית. בתגובה למגמה זו, בשנת 2016 קמה התארגנות של למעלה מ-250 ארגונים הפועלים כנגד תקיפות מיניות ואלימות במשפחה, שפרסמה מכתב משותף היוצא נגד המגמה של הצגת אנשים טרנסג'נדרים בצורה שלילית (למשל, כטורפים מיניים). כמו כן, GLAAD פרסמה מדריך^[102] שנועד לעודד עיתונאים לסקר את הקהילה הטרנסג'נדרית בצורה מאוזנת יותר.

פעילים למען זכויות טרנסג'נדרים פועלים למען שינוי שירותים ציבוריים ממוגדרים (חלוקה והפרדה בין שירותי גברים לשירותי נשים) כך שיהיו "יוניסקס" (לא ממוגדרים), וזאת בסך הכל על ידי שינוי השילוט הקיים. הסיבה לכך היא שיעור גבוה של מקרי הטרדות ואף אלימות כנגד חברי הקהילה הטרנסג'נדרית. שירותי יוניסקס עשויים להועיל גם לאמהות מניקות, הורים לילדים ממגדרים שונים ולאנשים עם מוגבלויות.^[103] פעילים למען זכויות טרנסג'נדרים מצדיקים את עמדתם בכך שמדובר בסוגיה של בחירה, ביטחון אישי, פרטיות וכבוד.^[104]

מסמכים ותעודות

דרישות החוק להתאמה מגדרית בתעודת הלידה לפי מדינה:

  אין דרישה לעבור ניתוח להתאמה מגדרית.

  יש דרישה לעבור ניתוח להתאמה מגדרית.

  המדינה אינה מאפשרת כלל שינוי המין בתעודה הלידה.

ישנם נהלים שונים ודרישות שונות על מנת לשנות פרטים אישיים, כגון שם או מגדר, במסמכים רשמיים או בתעודות זיהוי, כגון תעודת לידה, רישיון נהיגה, מספר זיהוי בביטוח לאומי, דרכון ועוד; נהלים ודרישות אלו עשויים להיות לא עקביים. מדינות רבות מונעות שינוי שם או מגדר במסמכים רשמיים למי שלא עברו ניתוח להתאמה מגדרית. כמו כן, מסמכים שונים שאינם תואמים זה לזה עלולים להערים קשיים בניהול עניינים אישיים בחיי היום-יום - במיוחד כאלה הדורשים צורות זיהוי מרובות ותואמות. יתר על כן, מסמכים שאינם תואמים את הצגתו המגדרית של האדם עלולים להוביל למקרי הטרדה או אפליה.

תעודות לידה

כל אחת ממדינות ארצות הברית קובעת לעצמה את חוקיה בנוגע לתעודות לידה, ובתי משפט של המדינות השונות מוציאים פסקי דין מגוונים בנוגע לטרנסג'נדרים.^[105][106]

מרבית המדינות מאפשרות לשנות את השם ואת המין בתעודת הלידה, על ידי תיקון תעודת הלידה הקיימת או על ידי הנפקת שם חדש, אם כי יש מדינות הדורשות לשם כך המצאת מסמך רפואי המעיד על ביצוע ניתוח להתאמה מגדרית.

לפחות שתי מדינות - אוהיו וטנסי (נכון ליוני 2019‏^[107][108]) - כלל לא מאפשרות לשנות את המין בתעודת לידה. בפברואר 2020 העביר בית הנבחרים באיידהו הצעת חוק האוסרת על טרנסג'נדרים לתקן את המין בתעודות הלידה שלהם.^[109]

רישיונות נהיגה

מדינות שבהן ניתן לסמן "X" במקום מגדר ברישיונות נהיגה:

  ניתן.

  ניתן יהיה, החל משנת 2024.

  ניתן יהיה, אך עדיין אין צפי מתי.

  לא ניתן.

כל מדינות ארצות הברית מאפשרות לשנות את המגדר ברישיון נהיגה,^[110] אם כי הדרישות לכך משתנות בהתאם למדינה. לעיתים קרובות, הדרישות לשינוי רישיון הנהיגה פחות מחמירות מאלו להחלפת הסמן בתעודת הלידה.

לעיתים, דרישות המדינות השונות וחוקיהן מתנגשות ותלויות זו בזו; לדוגמה, אישה טרנסג'נדרית שנולדה באוהיו אך גרה בקנטקי לא תוכל לשנות את המגדר, כפי שהוא מופיע ברישיון הנהיגה שלה בקנטקי, זאת בשל העובדה שקנטקי דורשת תעודת לידה מתוקנת המשקפת את מגדרו המדויק של האדם, אך מדינת אוהיו כלל אינה מאפשרת לשנות את המגדר בתעודות הלידה.^[111]

דרכונים

מחלקת המדינה של ארצות הברית קובעת איזה מידע ביוגרפי מזהה יכלל בדרכונים אמריקאיים. ב-10 ביוני 2010 תוקנה המדיניות בנושא שינויים במגדר, על מנת לאפשר לבצע שינוי קבוע במגדר, כפי שהוא מופיע בדרכון, בהתאם להצהרת רופא מטפל כי "המבקש עבר טיפול קליני הולם לשינוי מגדר למגדר החדש".^[112] במדיניות הקודמת נדרשה הצהרה של רופא מנתח כי המבקש עבר ניתוח להתאמה מגדרית.^[113]

מגדר שלישי

נכון ל-2017, הממשל הפדרלי האמריקאי אינו מכירה באופציה מגדרית שלישית בדרכונים או בתעודות זיהוי לאומיות אחרות, אם כי מדינות אחרות, כולל אוסטרליה, ניו זילנד, הודו, נפאל, פקיסטן, בנגלדש, גרמניה, מלטה וקנדה החלו להכיר בכך.^{[114][115][116][117][118]} באופן מסורתי, מגדר שלישי הוכר על ידי מספר תרבויות של העמים הילידים בארצות הברית כ-"Two-spirit", בעמים הילידים של הוואי כ-"Māhū" (אנ'), ובעמי סמואה האמריקנית כ-"Fa'afafine" (אנ').‏^{[119][120][121][122]} באופן דומה, מהגרים מתרבויות מסורתיות שמכירים במגדר השלישי צפויים להרוויח מרפורמה כזו, לרבות ה-Muxe (אנ') מדרום מקסיקו וההיג'רה מדרום אסיה.^{[123][124][125]}

ב-10 ביוני 2016 קבע בית משפט באורגון כי התושב ג'יימי שופה יוכר כבעל מגדר שאינו בינארי. הארגון למען זכויות טרנסג'נדרים Transgender Law Center סבור כי מדובר ב-"פסק הדין הראשון מסוגו בארצות הברית".^[126]

יום הזיכרון הטרנסג'נדרי

יום הזיכרון הטרנסג'נדרי נוסד בשנת 1999 על ידי גוונדולין אן סמית' (אנ'), אישה טרנסג'נדרית,^[127] כדי להנציח את ריטה הסטר, אישה טרנסג'נדרית שנרצחה באלסטון, מסצ'וסטס.^[128] בתחילה, האירוע צוין בעיקר בצורה מקוונת, אך עם השנים הפך ליום המצוין בדרכים שונות ברחבי העולם, ב-20 בנובמבר, לזכרם של כלל חברי הקהילה הטרנסג'נדרית אשר נרצחו על רקע טרנספובי.^[129]

זכויות אינטרסקסים

לאינטרסקסים בארצות הברית יש את אותן הזכויות כמו לאחרים, אך עם זאת קיימים פערים משמעותיים, במיוחד בהגנות מפני התערבויות רפואיות קוסמטיות שלא בהסכמה, אלימות ואפליה.^[130]‏^[131] ניתוחים רפואיים רבים נערכים שלא בהסכמה, על מנת "לתקן" אנשים אלה כאשר הם נולדים או עדיין צעירים. חלקם נוטלים הורמונים על מנת להבטיח שגופם יתפתח בהתאם למין שהוקצה להם. באוגוסט 2018, בית המחוקקים של מדינת קליפורניה העביר חוק כנגד ניתוחים מסוג זה. חוק זה מקנה זכויות לאינטרסקסים קטינים להיות מעורבים בהחלטות המתקבלות לגבי ניתוחים המבוצעים בגופם, ובכך הניתוחים נדחים עד שהם מבוגרים מספיק כדי להבין ולהשתתף בתהליך קבלת ההחלטות.^[132]‏^[133]‏^[134][135] ארגונים למען אינטרסקסים פועלים במטרה להפסיק שימוש בשיטות מזיקות ופוגעניות, וכן לקדם קבלה חברתית ושוויון.^[136][137] בשנים האחרונות, פעילים הצליחו להגיע להישגים כגון הכרה משפטית.^[138]

HIV/איידס

ערך מורחב – משבר האיידס בארצות הברית

מחלת האיידס, הנגרמת בעקבות הידבקות בנגיף ה-HIV, נתגלתה לראשונה בעולם המערבי בשנות ה-60. בארצות הברית, המחלה החלה להתפשט במהלך שנות השמונים, אז דווח על מחלה חדשה המועברת באמצעות דם נגוע ומגע מיני, וכי קבוצות הסיכון להידבקות במחלה הם הומוסקסואלים וצרכני סמים.^[139][140] אחת המרפאות הראשונות שטיפלו במחלה הופעלה בעיר ניו יורק על ידי ד"ר ג'וזף סונאבנד. עד 1985 אלפי בני-אדם בארצות הברית מתו מהמחלה. ארגוני רבים למען זכויות להט"ב החלו לפעול להגברת המודעות למחלה ולגיוס כספים לטיפול בחולים ולמציאת תרופה.

תרומות דם

בארצות הברית, ההנחיה הנוכחית של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) היא לדחות קבלת תרומת דם מכל גבר אשר קיים יחסי מין עם גברים במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד התרומה.^[141] יתר על כן, בנוגע לתרומת דם של טרנסג'נדרים - ה-FDA ממליץ למוסדות המתרימים דם כי בעת מילוי השאלון לקראת מתן תרומת דם, המגדר של התורמ/ת ייקבע על פי זהותו/ה המגדרית, כפי שהוא/היא מצהיר/ה.^[142]

טיפולי המרה

טיפול המרה הוא ניסיון לשנות את הנטייה המינית או הזהות המגדרית של אדם.

בעשרים מדינות בארצות הברית, במחוז קולומביה ובפוארטו ריקו קיימים חוקים האוסרים על ביצוע טיפול המרה בקטינים. ב-72 ערים ומחוזות נוספים קיימים איסורים על טיפולי המרה בקטינים. במדינת ניו יורק עברה חקיקה האוסרת טיפולי המרה הן בקטינים והן בבגירים.

בוושינגטון הועלו מספר הצעות לאסור טיפולי המרה באמצעות חקיקה פדרלית.

היסטוריית פסיקות בית המשפט העליון בנושא זכויות להט"ב

ערך מורחב – פסק דין One, Inc. נגד אולסן

במרץ 1956 קבע בית משפט מחוזי פדרלי כי המגזין הפרו-גיי "ONE: The Homosexual Magazine" מכיל תוכן מגונה, ועל כן הוא מפר את חוקי קומסטוק האוסרים על פרסום גסויות, ובהתאם לכך לא ניתן להפיצו באמצעות שירות הדואר של ארצות הברית. פסק דין זה אושר על ידי בית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים, אולם בשנת 1958 פסק בית המשפט העליון את הפסיקה התקדימית "פסק דין One, Inc. נגד אולסן", שביטלה את הפסיקות הקודמות, ונשענה על הפסיקה במקרה של רות' נגד ארצות הברית (אנ'). כתוצאה מכך, עיתונים, מגזינים ופרסומים גאים אחרים יכולים היו להיות מופצים כדין באופן חוקי באמצעות שירותי הדואר הציבורי.

בשנת 1972, מורה בטקומה, וושינגטון, בעל ותק ללא כל רבב של 12 שנות עבודה, פוטר מעבודתו לאחר שתלמידו לשעבר חשף את זהותו המינית בפני סגן מנהל בית הספר. בית המשפט העליון בוושינגטון קבע כי הומוסקסואליות אינה מוסרית ועל כן פוגעת ביעילותו המקצועית של המורה. בית המשפט הצדיק את עמדתו בדרכים שונות, לרבות תוך שימוש בהגדרת ההומוסקסואליות באנציקלופדיה הקתולית החדשה, כי התנהגות הומוסקסואלית היא פלילית מטבעה, וקבע כי לא ניתן לסמוך על אדם "לא מוסרי" להיות מורה לתלמידים מכיוון שנוכחותו היא משבשת מטבעה. ב-3 באוקטובר 1977, בית המשפט העליון סירב להוצאת צו עיון מחדש, אף על פי שהשופטים ברנן ומרשל היו עושים זאת. זו הייתה ההחלטה הראשונה על אפליה כנגד הומוסקסואלים ששודרה בחדשות ברשתות בפריסה כלל-ארצית. למעשה, היא שודרה בו-זמנית בשלוש תוכניות חדשות הערב של שלוש רשתות שונות, והגיעה לכ-60 מיליון צופים.^{[143][144][145][146][147]}

בשנת 1985, בית המשפט העליון דן במקרה כוח המשימה הגאה הלאומי נגד מועצת החינוך (אנ'), שעסק בחוקתיותו של חוק המאפשר לבתי ספר לפטר מורים רק בשל התנהגות הומוסקסואלית פומבית.^[148] לאחר שבין הדין לערעורים אישר את החוק, בבית המשפט העליון לא התקבלה הכרעה (השופטים היו חצויים 4-4 בעוד השופט לואיס פאוול נמנע), ובכך אישר בית המשפט העליון את פסק הדין של בית הדין לערעורים.^[149][150]

עוד בשנת 1985, סירב בית המשפט העליון לדון בערעור של שירותי סטודנטים גאים נגד אוניברסיטת טקסס A&M (אנ') והותיר על כנו פסיקת בית הדין לערעורים, המורה על אוניברסיטת טקסס A&M להכיר באופן רשמי באגודת הסטודנטים ההומוסקסואלים.^[151][152]

ערך מורחב – פסק דין באוורס נגד הארדוויק

ב-30 ביוני 1986 פסק בית המשפט העליון במקרה של פסק דין באוורס נגד הארדוויק, וקבע כי החוק לפיו מין אוראלי או מין אנאלי בין שני בוגרים הוא עבירה פלילית הוא חוקתי ולא מהווה פגיעה בזכות לפרטיות המוגנת על ידי התיקון ה-14.

ב-20 במאי 1996 פסק בית המשפט העליון בפסק דין רומר נגד אוונס (אנ') כנגד תיקון לחוקה של מדינת קולורדו, שאילו היה מתקבל - היה מונע מכל עיר, עיר או מחוז במדינה לנקוט בצעדים חקיקתיים, ביצועיים או שיפוטיים כלשהם על מנת להגן על אזרחים הומוסקסואלים או ביסקסואלים מפני אפליה על רקע נטייה מינית.

ב-4 במרץ 1998 קבע בית המשפט העליון בפסק דין אונקייל נגד Sundowner Offshore Services (אנ') כי חוקים פדרליים האוסרים על הטרדה מינית במקום העבודה חלים גם כאשר שני הצדדים הם מאותו המין.

ב-28 ביוני 2000 קבע בית המשפט העליון בפסק דין תנועת הצופים הבנים של אמריקה נגד דייל (אנ') כי זכותה של תנועת הצופים הבנים של אמריקה, על פי התיקון הראשון, להדיר אנשים משורותיה על בסיס נטייה מינית, ללא קשר לחוקים המגינים על זכויות אזרח.

ערך מורחב – פסק דין לורנס נגד טקסס

ב-26 ביוני 2003 קבע בית המשפט העליון בפסק דין לורנס נגד טקסס כי קיום יחסי מין הומוסקסואליים בהסכמה בין שני בגירים הוא חלק מהחירויות המוגנות על פי התיקון ה-14. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט אנתוני קנדי, ביטלה במפורש את פסק דין באוורס נגד הארדוויק, החלטה מ-1986 שקבעה כי חוקים האוסרים על יחסים שכאלה הם חוקתיים.^[9]

עשר שנים לאחר פסק דין לורנס נגד טקסס, קבע בית המשפט העליון ב-26 ביוני 2013, בהצבעה של 5–4, בפסק דין ארצות הברית נגד וינדזור (אנ'), כי סעיף 3 לחוק הגנת הנישואין (DOMA) (אנ'), אשר אוסר על הממשל הפדרלי האמריקאי להכיר בנישואים של בני-זוג מאותו המין מהווה הפרה של התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית. לאחר הפסיקה, הממשל הפדרלי החל להכיר בנישואים של בני-זוג מאותו המין ולהעניק זכויות והטבות פדרליות לזוגות נשואים מאותו המין.^[153][154]

ערך מורחב – פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס

ב-26 ביוני 2015 קבע בית המשפט העליון בפסק דין אוברגפל נגד הודג'ס כי מדינות ארצות הברית אינן רשאיות לאסור על נישואים של בני-זוג מאותו המין. כתוצאה מכך, נישואים של בני-זוג מאותו המין מורשים ומוכרים כתקפים וניתנים לאכיפה בכל המדינות והאזורים הכפופים לסמכותה של החוקה האמריקאית.

ערך מורחב – פסק דין בוסטוק נגד מחוז קלייטון

ב-15 ביוני 2020 קבע בית המשפט העליון בארצות הברית כי ההגנות הניתנות על ידי חוק זכויות האזרח (1964) בנוגע לאפליה בשוק העבודה כוללת גם את חברי הקהילה הלהט"בית, ובכך אוסרים על מקומות עבודה עם 15 עובדים ומעלה להפלות עובדים על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית.^[155] ההחלטה נתקבלה בשלושה תיקים מאוחדים, שהיו אלטיטוד אקספרס נ' זארדה (אנ'); בוסטוק נ' מחוז קלייטון; ואר. ג'י. את ג'י. אר. האריס בתי לוויות נ' נציבות שוויון ההזדמנויות בתעסוקה (אנ'). לאחר הפסיקה, USA Today צפה כי מעבר למניעת האפליה התעסוקתית כנגד קהילת הלהט"ב, "לפסיקה של בית המשפט עשויה להיות השפעה גורפת על חוקי זכויות האזרח הפדרליים המונעים אפליה מינית גם בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור והאשראי".^[156]

תמיכה פוליטית בזכויות להט"ב

תמיכה

התומכים העיקריים במערכת הפוליטית האמריקאית בזכויות להט"ב היו בדרך כלל ליברלים וליברטריאנים. התמיכה בתנועת למען זכויות הלהט"ב הייתה חזקה ביותר בצפון-מזרח, בחוף המערבי ובמדינות אחרות עם אוכלוסיות עירוניות גדולות. המפלגה הדמוקרטית מחזיקה באופן רשמי בעמדות התומכות ברוב היוזמות למען זכויות להט"ב מאז 2012. עם זאת, ישנם גם מספר זרמים בתוך המפלגה הרפובליקנית התומכים בסוגיות למען הקהילה הלהט"בית, לרבות לוג קאבין רפובליקנס, GOProud (אנ'), צעירים שמרנים בעד החופש להינשא, ו-College Republicans (אנ') מאוניברסיטת פנסילבניה ומאוניברסיטת קולומביה. סקר שנערך במרץ 2014 מצא כי 40% מהרפובליקנים תומכים בנישואים של בני-זוג מאותו המין,^[157] נתון אשר עלה ל-44% בשנת 2018.‏^[26] בשנת 2013, 52% מהרפובליקנים ומהעצמאיים הנוטים להצביע למפלגה הרפובליקנית, בין הגילאים 18–49, הביעו תמיכה בנישואים של בני-זוג מאותו המין, בסקר משותף של הוושינגטון פוסט ו-ABC News.‏^[158] סקר של מרכז המחקר פיו משנת 2014 הראה כי מוסלמים אמריקאים נוטים יותר מאוונגליסטים לתמוך בנישואים של בני-זוג מאותו המין - 42% לעומת 28%,‏‏^[159] נתונים שעל פי PRRI (אנ') עלו בשנת 2018 ל-51% ו-34%.‏^[160] על פי סקר של מרכז המחקר פיו משנת 2017, הנתונים גבוהים עוד יותר בקרב אוונגליסטים לבנים צעירים מדור ה-X ומדור ה-Y, שנולדו לאחר 1964, ושיעור תמיכם בנישואים של בני-זוג מאותו המין עומד על 47%.‏^[161] סקר של מרכז המחקר פיו משנת 2017 הראה כי 64% מהאמריקנים הלבנים, 60% מהאמריקאים ההיספנים והלאטינים ו-51% מהאפרו-אמריקאים תומכים בזכותם של זוגות להט"ביים להינשא.^[162]

התנגדות

סטודנטים מתנשקים מול מפגינים מהכנסייה הבפטיסטית וסטבורו באוברלין קולג', אוהיו.

המתנגדים העיקריים במערכת הפוליטית האמריקאית לזכויות להט"ב היו בדרך כלל דתיים פונדמנטליסטיים. על פי סקר של מרכז המחקר פיו, 59% מהפרוטסטנטים האוונגליסטים מתנגדים לנישואים של בני-זוג מאותו המין. בין השנים 2016 ל-2017, אוונגליסטים לבנים מבוגרים, מדור הבייבי בום ומהדור השקט, שנולדו לפני 1964, לא הראו כמעט שום שינוי בעמדותיהם ביחס לנישואים של בני-זוג מאותו המין (עלייה מ-25% אז ל-26% כעת).^[161] השמרנים מצדיקים את עמדותיהם כנגד זכויות להט"ב באמצעות ציטוטים שונים מהתנ"ך, מהברית הישנה ומהברית החדשה. ההתנגדות לזכויות להט"ב היא החזקה ביותר בדרום ובמדינות עם אוכלוסייה כפרית ושמרנית גדולה, במיוחד בחגורת התנ"ך.

ככל שפעילויות ציבוריות למען נישואים של בני-זוג מאותו המין צברו תאוצה לאורך השנים, כך גם גברה פעילות של ארגונים שונים כנגד מגמה זו, ביניהם: American Family Association (אנ'), ‏Christian Coalition of America (אנ'), ‏Family Research Council (אנ'), ‏Focus on the Family (אנ'), הצילו את ילדינו, National Association for Research & Therapy of Homosexuality (אנ'), המפלגה הרפובליקנית,^[163] הכנסייה הקתולית, כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים,^[164]‏ Southern Baptist Convention (אנ'),‏^[165] ‏Alliance for Marriage (אנ'), ‏Alliance Defense Fund (אנ'), ‏Liberty Counsel (אנ') ו-National Organization for Marriage (אנ'). על פי המרכז המשפטי לדרום העני, חלק מקבוצות אלו הן קבוצות שנאה כנגד להט"בים.^[166]

המפלגה הדמוקרטית

המפלגה הדמוקרטית החלה לתמוך בחלק מזכויות הלהט"ב בשנות התשעים. אף על פי שב-1996 חתם על חוק ההגנה על הנישואים (אנ') (בראשי תיבות: DOMA), נשיא ארצות הברית ביל קלינטון היה הנשיא הראשון שתמך בגלוי בזכויות הלהט"ב; במהלך כהונתו הוא מינה מספר להט"בים גלויים למשרות ממשלתיות בכירות. בכנס הלאומי של המפלגה לשנת 2012 (אנ') המפלגה הדמוקרטית הביעה תמיכתה בביטול DOMA וב-"אחריות שווה, הטבות והגנות" לזוגות חד מיניים;^[167] הנשיא ברק אובמה הביע תמיכתו בנישואים של בני-זוג מאותו המין ב-2012. המפלגה הדמוקרטית תומכת במפורש בנישואים של בני-זוג מאותו המין.^[168]

בכנס הלאומי של המפלגה לשנת 2016 (אנ'), איימצה המפלגה הדמוקרטית את המצע המתקדם ביותר שלה בתמיכה בזכויות הלהט"ב. על פי מצע זה, "הדמוקרטים מאמינים שזכויות להט"ב הן זכויות אדם וכי מדיניות החוץ האמריקאית צריכה לקדם את יכולתם של כל האנשים לחיות בכבוד, בביטחון ובכבוד, ללא קשר למי שהם או מי שהם אוהבים."

במצעה, המפלגה הדמוקרטית מביעה תמיכתה ב:

• פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס
• העברת חוק השוויון (אנ'), חקיקה פדרלית מקיפה למען זכויות להט"ב, המבטיחה אי-אפליה בתחומי הדיור, התעסוקה, המגורים הציבוריים, אשראי, שירות בחבר מושבעים, חינוך ומימון פדרלי.
• הכללת להט"בים בחוקים האוסרים על אפליה על רקע מין
• מאבק בתופעת ילדי רחוב להט"ביים
• קביעת מדיניות לשיפור התנאים של תלמידים להט"ביים והאווירה במערכת החינוך
• זקנים בקהילת הלהט"ב
• גישה לשירותי בריאות עבור טרנסג'נדרים
• סיום האלימות נגד להט"בים, בפרט אלימות על רקע טרנספוביה
• בריאות הנפש
• הבטחת יחס הוגן ליוצאי צבא להט"בים, לרבות עבור אלו ששוחרו משירות בניגוד לרצונם בשל נטייתם המינית

במצעה, המפלגה הדמוקרטית מביעה התנגדותה ל:

• חקיקה אנטי-להט"בית, ובפרט - חקיקה אנטי-טרנסג'נדרית

במצעה של המפלגה הדמוקרטית, בסעיף אודות HIV/איידס, כתוב:

הדמוקרטים מאמינים שדור ללא איידס נמצא בהישג ידנו. אולם כיום, ליותר מדי אמריקאים החיים עם HIV אין גישה לטיפול איכותי ויותר מדי זיהומים חדשים מתרחשים מדי שנה. זו הסיבה שניישם את האסטרטגיה הלאומית ל-HIV ואיידס; להגדיל את מימון המחקר עבור המכונים הלאומיים לבריאות; להגביל הוצאות תרופות לאנשים החיים עם HIV ואיידס; רפורמה בחוקי הפללת HIV; ולהרחיב את הגישה לתוכניות להפחתת נזקים ותרופות למניעת HIV, במיוחד לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לזיהום. בחו"ל נמשיך בהתחייבותנו לתוכנית החירום של הנשיא להקלה באיידס ונגדיל את המימון העולמי למניעת וטיפול ב-HIV ובאיידס. הדמוקרטים תמיד יגנו על אלו החיים עם HIV ואיידס מפני סטיגמות ואפליה.^[169]

המקור באנגלית

Democrats believe an AIDS-free generation is within our grasp. But today far too many Americans living with HIV are without access to quality care and too many new infections occur each year. That is why we will implement the National HIV and AIDS Strategy; increase research funding for the National Institutes of Health; cap pharmaceutical expenses for people living with HIV and AIDS; reform HIV criminalization laws; and expand access for harm reduction programs and HIV prevention medications, particularly for the populations most at risk of infection. Abroad, we will continue our commitment to the President's Emergency Plan for AIDS Relief and increase global funding for HIV and AIDS prevention and treatment. Democrats will always protect those living with HIV and AIDS from stigma and discrimination

פיט בוטיג'ג', אשר התמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית 2020, הוא ההומוסקסואל הגלוי הראשון בארצות הברית אשר התמודדות לתפקיד מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיא ארצות הברית.^[170]

המפלגה הרפובליקנית

המפלגה הרפובליקנית מתנגדת לרבות מזכויות הלהט"ב, ובעיקר מתמקדת בנישואים של בני-זוג מאותו המין ובזכויות טרנסג'נדרים. בקרב התומכים או הנוטים לתמוך במפלגה הרפובליקנית, יותר ממחצית אומרים שהחברה צריכה לקבל הומוסקסואליות (54%, בסקר של מרכז המחקר פיו שפורסם באוקטובר 2017)‏^[171] וכמעט מחציתם אומרים כי נישואים של בני-זוג מאותו המין צריכים להיות חוקיים (44%, בסקר של מרכז המחקר פיו שפורסם במאי 2019).‏^[172]

בכנס הלאומי של המפלגה לשנת 2016 (אנ'), המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית דונלד טראמפ השתמש בראשי התיבות "LGBT" בהתייחסותו אל פיגוע הירי במועדון הלהט"ב באורלנדו שהתרחש כחודש לפני כן. טראמפ, כנשיא ארצות הברית, הוציא באוגוסט 2017 איסור על טרנסג'נדרים מלהתגייס לשירות צבאי.^[173]

במצעה לשנת 2016, המפלגה הרפובליקנית מביעה התנגדותה ל:

• פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס (פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית שמאפשרת נישואים של בני-זוג מאותו המין)
• איסור על טיפולי המרה בקטינים
• זכויות טרנסג'נדרים
• הכללת חברי הקהילה הלהט"בית במסגרת מדיניות כנגד אפליה.^[174][175]

פרד קרגר, אשר התמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית 2012, הוא ההומוסקסואל הגלוי הראשון בארצות הברית אשר התמודדות לתפקיד מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיא ארצות הברית.^[176][177]

מפלגות אחרות

במפלגת הירוקים בארצות הברית יש תמיכה גורפת בזכויות להט"ב מאז נוסדה המפלגה ב-2001.‏^[178] הקואליציה הבלתי רשמית יותר של המפלגות הירוקות במדינות ארצות הברית, שהתקיימה בין השנים 1983 ל-2000, תמכה גם היא בזכויות הלהט"ב.

מפלגת החוקה מתנגדת בתוקף לזכויות הלהט"ב, ותומכת בחוקים פליליים נגד הומוסקסואליות וקרוס-דרסינג. המפלגה שמרנית מאוד ובעלת קשרים לתנועת הרקונסטרוקציה הנוצרית, תנועה פוליטית ימנית-קיצונית בתוך כנסיות נוצריות שמרניות.

בעוד שמפלגות פוליטיות סוציאליסטיות וקומוניסטיות אמריקאיות רבות העדיפו בתחילה להתעלם מהנושא, רובן תומכות כיום בזכויות להט"ב. קבוצות סוציאליסטיות משלבות בדרך כלל גישה חזקה יותר לנושאי זהות מגדרית מאשר מפלגות המיינסטרים. המפלגה הסוציאליסטית ארצות הברית מינתה הומוסקסואל גלוי, דייוויד מקריינולדס (אנ'), כמועמד הראשון (הן של המפלגה והן של אמריקה) לנשיאות ב-1980.‏^[179]

טבלת סיכום זכויות להט"ב בארצות הברית

טבלה זו נועדה לפשט את מצב זכויות הלהט"ב בארצות הברית לצורך השוואה מול מדינות אחרות שלגביהן קיים ערך בוויקיפדיה בנושא זכויות להט"ב. הסימן מציין שהזכות קיימת, ואילו הסימן מציין שהיא לא; הסימן / מציין שהזכויות משתנות ממדינה למדינה.

הזכות	רמה פדרלית	רמת מדינה
קיום יחסי-מין של בני-זוג מאותו המין	[180]
שוויון של גיל ההסכמה בין הטרוסקסואלים לבין להט"בים
חוקים נגד אפליה תעסוקתית על רקע נטייה מינית / זהות מגדרית	[181]	/
חוקים נגד אפליית להט"בים במסחר ובקבלת שירותים		/[182]
חוקים נגד אפליה בתחומים אחרים		/
חוקים נגד אפליית להט"בים בביטוחים רפואיים
חוקים נגד ביריונות כלפי להט"בים במוסדות חינוך		/
חוקים נגד אפליית להט"בים במוסדות חינוך		/
חוקים נגד אפליית להט"בים בבתי חולים
פונדקאות של זוג גברים		/
נישואים של בני-זוג מאותו המין	[183]
הכרה בזוגות מאותו המין	[183]
אימוץ ילדים חורגים על ידי בני-זוג מאותו המין	[184]
אימוץ משותף על ידי בני-זוג מאותו המין	[184]
שירות צבאי של הומואים ולסביות גלויים	[185]	n/a
שירות צבאי של טרנסג'נדרים גלויים		n/a
הזכות לשינוי המגדר באופן חוקי		/
הכרה בזהויות מגדריות שאינן בינאריות (זכר/נקבה)		/
הגנה על אינטרסקסים מפני ניתוחים חודרניים
איסור על טיפולי המרה		/
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים יכולים לתרום דם	[186][187]	n/a

לקריאה נוספת

• Box, L (2015). "It's Not Personal, It's Just Business: The Economic Impact of LGBT Legislation". Indiana Law Review. 48 (3): 995–1021. doi:10.18060/4806.0016.
• Burack, Cynthia (2018). "Sexual Orientation and Gender Identity Human Rights Assistance in the Time of Trump". Politics and Gender. 14 (4): 561–580. doi:10.1017/s1743923x1800065x.
• Carlson-Rainer, Elise. "Will Sexual Minority Rights Be Trumped? Assessing the Policy Sustainability of LGBTI Rights Diplomacy in American Foreign Policy." Diplomacy and Statecraft 30:1 (March 2019): 147-163. DOI: Will Sexual Minority Rights Be Trumped? Assessing the Policy Sustainability of LGBTI Rights Diplomacy in American Foreign Policy review of article
• Dietrich, John W (2006). "The U.S. Human Rights Policy in the Post-Cold War Era". Political Science Quarterly. 121 (2): 269–94. doi:10.1002/j.1538-165x.2006.tb00572.x.
• Lax, Jeffrey R.; Phillips, Justin H. (2009). "Gay Rights in the States: Public Opinion and Policy Responsiveness". The American Political Science Review. 103 (3): 367–86. doi:10.1017/s0003055409990050.
• Robinson, John M. "The LGBT Movement Springs from the Stonewall Riots." State Magazine June 2011: 9. (retrieved October 12, 2016).
• Robinson, John M. "Moving Forward in the Fight for LGBT Equality." State Magazine June 2013: 8. (retrieved October 12, 2016).
• Tilcsik, András (2011). "Pride and Prejudice: Employment Discrimination against Openly Gay Men in the United States". American Journal of Sociology. 117 (2): 586–626. doi:10.1086/661653.

ראו גם

• זכויות להט"ב באמריקה
• פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס
• אל תשאל, אל תספר
• יום הזיכרון הטרנסג'נדרי
• פסק דין One, Inc. נגד אולסן

לקריאה נוספת

• Bullough, Vern, "When Did the Gay Rights Movement Begin?", April 18, 2005. Retrieved December 30, 2005.
• Bullough, Vern L. (ed.) Before Stonewall: Activists for Gay and Lesbian Rights in Historical Context. Harrington Park Press, 2002.
• Gallagher, John & Chris Bull, Perfect Enemies: The Religious Right, the Gay Movement, and the Politics of the 1990s, 1996, Crown, 300 pp. Retrieved December 30, 2005.
• Matzner, Andrew, "Stonewall Riots", glbtq: An Encyclopedia of Gay, Lesbian, Bisexual, Transgender, & Queer Culture, Claude J. Summers, ed. 2004. Retrieved December 30, 2005.
• Percy, William A. & William Edward Glover, "Before Stonewall by Glover & Percy", November 5, 2005. Retrieved December 30, 2005.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זכויות להט"ב בארצות הברית בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. "Employment Non-Discrimination Laws on Sexual Orientation and Gender Identity". Hrc.org. אורכב מ-המקור ב-24 באוקטובר 2008. נבדק ב-26 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
2. "The Equality Act". Human Rights Campaign.
3. "Same-Sex Couples Can Now Adopt Children in All 50 States". Huffington Post. 31 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
4. "Judge Invalidates Mississippi's Same-Sex Adoption Ban, the Last of Its Kind in America". Slate. 31 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
5. "LGBT Adoption Statistics". Lifelong Adoptions. נבדק ב-9 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
6. https://www.thetaskforce.org/wp-content/uploads/2019/07/ntds_full.pdf
7. "What We Do". Human Rights Campaign. אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2012. נבדק ב-21 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
8. "National Center for Transgender Equality". National Center for Transgender Equality.
9. "Opinion of the Court". Supreme Court of the United States. 26 ביוני 2003. נבדק ב-26 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
10. ""Sodomy Laws in the United States," Gay and Lesbian Archives of the Pacific Northwest, accessed 8 July 2011". Glapn.org. 23 בנובמבר 2007. נבדק ב-26 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
11. "Raleigh police press sodomy charges | newsobserver.com projects". Projects.newsobserver.com. 27 במאי 2008. אורכב מ-המקור ב-10 באפריל 2011. נבדק ב-26 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
12. ""Prosecutors Drop Sodomy Charges," Raleigh News and Observer, 30 May 2008". Projects.newsobserver.com. 30 במאי 2008. אורכב מ-המקור ב-20 בינואר 2013. נבדק ב-26 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
13. Murphy, Tim (12 באפריל 2011). "Murphy, Tim. "The Unconstitutional Anti-Gay Law That Just Won't Die," Mother Jones, 13 April 2011". Motherjones.com. נבדק ב-26 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
14. Same-sex activity had become legal in Illinois in 1962, Connecticut in 1971, Colorado and Oregon in 1972, Delaware and Hawaii in 1973, Massachusetts and Ohio in 1974, New Hampshire, New Mexico, North Dakota in 1975, California, Maine, Washington, and West Virginia in 1976, Indiana, Iowa, South Dakota, Vermont, and Wyoming in 1977, Nebraska in 1978, New Jersey in 1979, Alaska, New York, and Pennsylvania in 1980, Wisconsin in 1983, Kentucky in 1992, Nevada and District of Columbia in 1993, Tennessee in 1996, Montana in 1997, Georgia and Rhode Island in 1998, Maryland and Missouri (Western District counties only) in 1999, Arizona and Minnesota in 2001, and Arkansas in 2002
15. State-sponsored Homophobia: A world survey of laws prohibiting same sex activity between consenting adults (אורכב 20.10.2016 בארכיון Wayback Machine) The International Lesbian, Gay, Bisexual, Trans and Intersex Association, authored by Lucas Paoli Itaborahy, May 2014
16. "State Sodomy Laws Continue To Target LGBT Americans". Equality Matters. אורכב מ-המקור ב-10 בספטמבר 2015. נבדק ב-9 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
17. Ring, Trudy (19 באפריל 2013). "WATCH: Montana Sodomy Repeal Signed Into Law". The Advocate. {{cite web}}: (עזרה)
18. Garret, Thomas (23 באפריל 2014). "SB 14 Sodomy; crimes against nature, clarifies provisions of clause, penalty". Virginia Government. {{cite web}}: (עזרה)
19. Kurtz, Josh (8 במאי 2020). "Here Are Two Dozen Bills Becoming Law Without Hogan's Signature". Maryland Matters. {{cite web}}: (עזרה)
20. McBride, Alex. "Lawrence v Texas (2003)". PBS. נבדק ב-9 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
21. "8 States with Legal Gay Marriage and 39 States with Same-Sex Marriage Bans - Gay Marriage - ProCon.org". Gaymarriage.procon.org. נבדק ב-9 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
22. Belluck, Oam (17 במאי 2004). "With Festive Mood, Gay Weddings Begin in Massachusetts". The New York Times. נבדק ב-11 בינואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
23. Davis, Don (7 בנובמבר 2012). "Minnesota voters reject marriage amendment". Duluth News Tribune. אורכב מ-המקור ב-8 בנובמבר 2012. נבדק ב-7 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
24. Sagapolutele, Fili. "gay marriage illegal in American Samoa". USNews. אורכב מ-המקור ב-11 ביולי 2015. נבדק ב-10 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
25. Mervosh, Sarah (2019-05-21). "Both Parents Are American. The U.S. Says Their Baby Isn't". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-21.
26. "Two in Three Americans Support Same-Sex Marriage". Gallup. 23 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
27. Craighill, Peyton (5 במרץ 2014). "Support for same-sex marriage hits new high; half say Constitution guarantees right". The Washington Post. נבדק ב-7 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
28. "Views on Voting and the Political Parties". The New York Times. 26 בפברואר 2014. נבדק ב-7 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
29. "Americans Favor Rights for Gays, Lesbians to Inherit, Adopt". 12 בדצמבר 2012. נבדק ב-25 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
30. https://www.arkansasonline.com/news/2020/jun/15/justices-rule-lgbt-people-protected-job-discrimina/
31. Tilcsik, András (2011). "Pride and Prejudice: Employment Discrimination against Openly Gay Men in the United States". American Journal of Sociology. 117 (2): 586–626. doi:10.1086/661653. JSTOR 10.1086/661653. PMID 22268247.
32. Purdum, Todd S. (4 באוגוסט 1995). "Clinton Ends Ban on Security Clearance for Gay Workers". The New York Times. נבדק ב-4 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
33. "1998-05-28 Statement on Amendment to EEO Executive Order". 5 במאי 1998. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2012. נבדק ב-4 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
34. "In Landmark Ruling, Feds Add Transgendered to Anti-Discrimination Law :: EDGE Boston, MA". Edgeboston.com. 25 באפריל 2012. נבדק ב-2015-07-17. {{cite web}}: (עזרה)
35. Carpenter, Dale (14 בדצמבר 2012). "Anti-gay discrimination is sex discrimination, says the EEOC". The Washington Post. נבדק ב-2015-07-17. {{cite news}}: (עזרה)
36. Tatectate, Curtis. "EEOC: Federal law bans workplace bias against gays, lesbians, bisexuals | Miami Herald Miami Herald". Miamiherald.com. נבדק ב-2015-07-17.
37. "Executive Order – Further Amendments to Executive Order 11478, Equal Employment Opportunity in the Federal Government, and Executive Order 11246, Equal Employment Opportunity". The White House. Office of the Press Secretary. 21 ביולי 2014. נבדק ב-21 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
38. "Obama signs edict banning discrimination against federal LGBT employees". Al Jazeera. 21 ביולי 2014. נבדק ב-21 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
39. Kutner, Jenny (29 במרץ 2017). "Trump Rolls Back Protections for LGBTQ Workers, Despite Recent Promises". Vogue. נבדק ב-6 בדצמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
40. Bostock v. Clayton Cnty., Ga., תבנית:Ussc.
41. Edwards-Levy, Ariel (2020-06-25). "The Supreme Court Rulings On LGBTQ Rights And DACA Are Really Popular, Poll Finds". HuffPost (באנגלית). נבדק ב-2020-06-26.
42. "Renter's Rights Against Sexual Orientation Discrimination – Findlaw for the Public". Public.findlaw.com. נבדק ב-26 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
43. "Equal Access to Housing Final Rule - HUD Exchange". hudexchange.info. נבדק ב-2019-05-23.
44. "'Transgender' Could Be Defined Out of Existence Under Trump Administration". The New York Times (באנגלית). 21 באוקטובר 2018. נבדק ב-2018-10-27. {{cite news}}: (עזרה)
45. "Braschi v. Stahl Associates Co - Case Brief for Law Students | Casebriefs". נבדק ב-2020-08-07.
46. Gutis, Philip S. (1989-07-07). "New York Court Defines Family To Include Homosexual Couples". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-08-07.
47. "Obama Widens Medical Rights for Gay Partners". The New York Times. 16 באפריל 2011. נבדק ב-18 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)
48. "Transgender Health Protections Reversed By Trump Administration". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2020-06-28.
49. Meyer, Doug (2014). "Resisting Hate Crime Discourse: Queer and Intersectional Challenges to Neoliberal Hate Crime Laws". Critical Criminology. 22: 113–125. doi:10.1007/s10612-013-9228-x.
50. Pershing, Ben (22 באוקטובר 2009). "Hate crimes bill set to become law". The Washington Post. נבדק ב-22 באוקטובר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
51. "President Barack Obama signs hate crimes legislation into law". Baywindows.com. 28 באוקטובר 2009. אורכב מ-המקור ב-22 ביולי 2011. נבדק ב-26 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
52. State Hate Crime Laws (אורכב 14.06.2007 בארכיון Wayback Machine), Anti-Defamation League, June 2006. Retrieved May 4, 2007.
53. Branigin, William; Wilgoren, Debbi; Bacon Jr, Perry (22 בדצמבר 2010). "Obama signs DADT repeal before big, emotional crowd". The Washington Post. נבדק ב-26 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
54. "In 60 days, gays will be allowed to serve openly in the military". CNN. 23 ביולי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
55. "Who Must Register". Selective Service System. נבדק ב-5 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
56. Baldor, Lolita (13 ביולי 2015). "Pentagon announces plan aimed at lifting transgender ban". Associated Press. נבדק ב-13 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
57. "Military lifts transgender ban s". McClatchy. 30 ביוני 2016. נבדק ב-30 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
58. Baldor, Lolita. "10 Transgender Soldiers Ask for Formal Recognition". Associated Press.
59. "Trump: Transgender people 'can't serve' US military". BBC News (באנגלית בריטית). 26 ביולי 2017. נבדק ב-2017-07-26. {{cite news}}: (עזרה)
60. "Joint Chiefs: 'No modifications' to transgender policy from Trump tweet". Politico. נבדק ב-28 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
61. Trump, Donald J. (25 באוגוסט 2017). "Presidential Memorandum for the Secretary of Defense and the Secretary of Homeland Security". The White House. נבדק ב-26 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
62. "Trump asks US court for review of transgender military ban". BBC. 23 בנובמבר 2018. נבדק ב-5 בדצמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
63. "Supreme Court Revives Trump's Ban On Transgender Military Personnel, For Now". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2019-03-07.
64. notransmilitaryban (2019-02-27). "GLAD, NCLR Statements on House Armed Services Committee Hearing on Transgender Military Ban". No Trans Military Ban (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-03-07.
65. Norquist, David (12 במרץ 2019). "MEMORANDUM FOR CHIEF MANAGEMENT OFFICER OF THE DEPARTMENT OF DEFENSE" (PDF). Washington Blade. נבדק ב-19 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
66. "Frequently Asked Questions on the Transgender Military Ban" (PDF). notransmilitaryban.org. 2019-02-22. נבדק ב-2019-03-07.
67. "Bipartisan bills introduced to thwart Trump's trans military ban". NBC News (באנגלית). נבדק ב-2019-03-07.
68. "US appeals court rules in favor of Trump transgender ban, but policy still can't be enforced". Stars and Stripes. נבדק ב-2019-03-07.
69. Gutierrez, Gabe; Jansing, Chris (2019-05-21). "Thousands of immigrants forced into solitary confinement by ICE". MSNBC.com (באנגלית). נבדק ב-2019-05-23.
70. Speri, Alice. "Inmates Are Losing Their Privilege to Get Laid." Vice. April 17, 2014. Retrieved on April 19, 2014.
71. Rodgers, Patrick. "Conjugal Visits: Preserving family bonds behind bars". LegalZoom. נבדק ב-29 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
72. "Conjugal visits allowed for inmates and partners in same-sex marriages, civil unions". Daily News. New York.
73. Speri, Alice. "Inmates Are Losing Their Privilege to Get Laid (אורכב 19.04.2014 בארכיון Wayback Machine)." Vice. April 17, 2014. Retrieved on April 19, 2014.
74. Sanburn, Josh. "Mississippi Ending Conjugal Visits for Prisoners." Time. January 13, 2014. Retrieved on April 19, 2014.
75. "Injustice at Every Turn : A Report of the National Transgender Discrimination Survey" (PDF). Thetaskforce.org. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 במאי 2015. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
76. "These Are the Trans Women Killed So Far in the U.S. in 2015". The Advocate. 27 ביולי 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
77. "These Are the Trans People Killed in 2016". The Advocate. 14 באוקטובר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
78. "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2016. נבדק ב-2016-05-27. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
79. "REPORT: Trans Americans Four Times More Likely to Live in Poverty". The Advocate. 18 בפברואר 2015. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
80. "Sexual Assault in the LGBT Community". NCLR. 30 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
81. "Op-ed: Trans Men Experience Far More Violence Than Most People Assume". The Advocate. 23 ביולי 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
82. "Sexual Assault: The Numbers – Responding to Transgender Victims of Sexual Assault". Ovc.gov. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
83. "Gender Minority & Homelessness: Transgender Population" (PDF). Nhchc.org. אורכב מ-המקור (PDF) ב-12 באפריל 2019. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
84. "Gender Identity Discrimination - Workplace Fairness". workplacefairness.org.
85. "Transgender FAQ". GLAAD. 8 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
86. "It Takes A Village To Bully A Transgender Kindergartner". Thinkprogress.org. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
87. "The Criminal Justice System Is Broken and Trans People Are Suffering". The Advocate. 24 במאי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
88. "Transgender asylum seeker faces abuse in immigration detention – Transgender Law Center". Transgenderlawcenter.org. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
89. "Transgender Woman Says She Was Delayed by TSA for Anatomical 'Anomaly'". NBC.
90. "TSA changes word for trans bodies from 'anomaly' to 'alarm'". MSNBC. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
91. Dupere, Katie. "6 ways the health care system fails transgender patients". Mashable.
92. "Trans People Are Using #TransHealthFail And It's Making A Difference". Buzzfeed.
93. "Why Transgender Women Have the Country's Highest HIV Rates". HIV Plus. 2 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
94. "State Bill Would Modernize Process To Change Gender on Illinois Birth Certificates – Progress Illinois". progressillinois.com.
95. Alyssa Jackson. "The high cost of being transgender". CNN.
96. "Costs of Transgender Transition Can Have Dark Financial Legacy". NBC.
97. "Trump signs controversial 'sex-trafficking' bill that could hurt the future of the internet". The Daily Dot (באנגלית). 2018-03-24. נבדק ב-2019-03-07.
98. "Sex workers explain why the House's online sex-trafficking bill is bulls**t". The Daily Dot (באנגלית). 2018-03-03. נבדק ב-2019-03-07.
99. Stahl, Aviva; Schrupp, Lindsay (2018-08-02). "'We're Monumentally Fucked': Trans Sex Workers on Life Under FOSTA/SESTA". Broadly (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-03-07.
100. "Position on FOSTA-SESTA and its Impact on Consensual Sex Work and the Chilling of Sexual Speech | AASECT:: American Association of Sexuality Educators, Counselors and Therapists". aasect.org. נבדק ב-2019-03-07.
101. Cole, Samantha; Maiberg, Emanuel (2018-04-11). "Trump Just Signed SESTA/FOSTA, a Law Sex Workers Say Will Literally Kill Them". Motherboard (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-03-07.
102. "Debunking the 'Bathroom Bill' Myth – Accurate Reporting on LGBT Nondiscrimination: A Guide for Journalists". GLAAD. 24 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
103. "Chicago Tribune". my.chicagotribune.com. אורכב מ-המקור ב-2020-04-13. נבדק ב-2020-09-26.
104. "Bathroom Bills, Selfies, and the Erasure of Nonbinary Trans People". The Advocate. 1 באפריל 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
105. "FindLaw's Writ - Grossman: When Parentage Turns on Anatomical Sex An Illinois Court Denies a Female-to-Male Transsexual's Claim of Fatherhood". findlaw.com. ארכיון מ-10 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
106. Grenberg, Julie (2006). "The Roads Less Travelled: The Problem with Binary Sex Categories". In Currah, Paisley; Juang, Richard; Minter, Minter (eds.). Transgender Rights. Minneapolis: Minnesota University Press. pp. 51–73. ISBN 0-8166-4312-1.
107. "Kansas to allow trans residents to change birth certificates".
108. "Changing Birth Certificate Sex Designations: State-By-State Guidelines". Lambda Legal. ארכיון מ-18 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
109. "Idaho House Passes Bill Banning Trans People from Correcting Gender on Birth Certificates". Lambda Legal (באנגלית). 27 בפברואר 2020. נבדק ב-2020-02-28. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
110. "Driver's License Policies by State". National Center for Transgender Equality. ארכיון מ-1 ביולי 2012. נבדק ב-20 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
111. "Driver's License Policies by State". National Center for Transgender Equality. ארכיון מ-1 ביולי 2012. נבדק ב-21 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
112. "8 FAM 403.3 Gender Change". United States Department of State. 27 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
113. "8 FAM 1004.1 Passport Amendments". United States Department of State-all. 27 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
114. "Nepal issues first third-gender passport, after Australia and N. Zealand". DailySabah. 10 באוגוסט 2015. ארכיון מ-17 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
115. Jacinta Nandi. "Germany got it right by offering a third gender option on birth certificates". the Guardian. ארכיון מ-22 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
116. Joanna Plucinska (11 באוגוסט 2015). "Nepal Is The Latest Country to Acknowledge A Third Gender on Passports". TIME.com. ארכיון מ-24 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
117. "Malta becomes first European country to recognize gender identity in Constitution". dailykos.com. ארכיון מ-23 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
118. Busby, Mattha (31 באוגוסט 2017). "Canada introduces gender-neutral 'X' option on passports". The Guardian. ארכיון מ-31 באוגוסט 2017. נבדק ב-31 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
119. "The 'two-spirit' people of indigenous North Americans". the Guardian. ארכיון מ-28 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
120. "The Beautiful Way Hawaiian Culture Embraces A Particular Kind Of Transgender Identity". The Huffington Post. 28 באפריל 2015. ארכיון מ-30 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
121. "Fa'afafines: The Third Gender". theculturetrip.com. ארכיון מ-27 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
122. "Society Of Fa'afafine In American Samoa - S.O.F.I.A.S." Facebook. ארכיון מ-4 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
123. "In Mexico, Mixed Genders And 'Muxes'". NPR.org. 5 ביוני 2012. ארכיון מ-12 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
124. Homa Khaleeli. "Hijra: India's third gender claims its place in law". the Guardian. ארכיון מ-15 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
125. "Third Gender". Huffington Post. 19 במרץ 2014. ארכיון מ-29 ביולי 2015. נבדק ב-25 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
126. O'Hara, Mary Emily (10 ביוני 2016). "'Nonbinary' is now a legal gender, Oregon court rules". The Daily Dot. ארכיון מ-10 ביוני 2016. נבדק ב-10 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
127. Smith, G. "Biography". Gwensmith.com. אורכב מ-המקור ב-24 באפריל 2008. נבדק ב-20 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
128. Jacobs, Ethan (15 בנובמבר 2008). "Remembering Rita Hester". EDGE Boston. ארכיון מ-8 באוקטובר 2012. נבדק ב-28 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
129. "The Transgender Day of Remembrance". apa.org (באנגלית). נבדק ב-2019-11-01.
130. Elders, M Joycelyn; Satcher, David; Carmona, Richard (ביוני 2017). "Re-Thinking Genital Surgeries on Intersex Infants" (PDF). Palm Center. {{cite web}}: (עזרה)
131. interACT. "Federal Government Bans Discrimination Against Intersex People in Health Care". interactadvocates. נבדק ב-2016-05-27.
132. "Why Intersex Rights Are Human Rights". Open Society Foundations (באנגלית). נבדק ב-2019-04-15.
133. "US: Harmful Surgery on Intersex Children". Human Rights Watch (באנגלית). 2017-07-25. נבדק ב-2019-04-15.
134. "California: Resolution Affirms Intersex Rights". Human Rights Watch (באנגלית). 2018-08-28. נבדק ב-2019-04-15.
135. "California becomes first state to condemn intersex surgeries on children". USA TODAY (באנגלית). נבדק ב-2019-04-15.
136. interACT (ביוני 2016). Recommendations from interACT: Advocates for Intersex Youth regarding the List of Issues for the United States for the 59th Session of the Committee Against Torture (PDF). {{cite conference}}: (עזרה)
137. "Order: Zzymm v Kerry and Portell". Lambda Legal. נבדק ב-2017-01-30.
138. O'Hara, Mary Emily (29 בדצמבר 2016). "Nation's First Known Intersex Birth Certificate Issued in NYC". NBC News. נבדק ב-2016-12-30. {{cite web}}: (עזרה)
139. amfAR :: Thirty Years of HIV/AIDS: Snapshots of an Epidemic :: The Foundation for AIDS Research :: HIV / AIDS Research
140. History of Gay Rights Movement in U.S.
141. "Coronavirus (COVID-19) Update: FDA Provides Updated Guidance to Address the Urgent Need for Blood During the Pandemic". fda.gov. 2 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
142. "FDA Changes Policy on Gay Men Donating Blood". Oakland County One~Fifteen News Hub.
143. "Network Audience". State of the Media. אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2015. נבדק ב-29 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
144. "Supreme Court / Homosexuality and Women's Pensions Cases / Bakke / Protests NBC News broadcast from the Vanderbilt Television News Archive". Tvnews.vanderbilt.edu. 3 באוקטובר 1977. נבדק ב-26 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
145. "Supreme Court / Homosexuality Case / Nixon Tapes / Other Cases To Come CBS News broadcast from the Vanderbilt Television News Archive". Tvnews.vanderbilt.edu. 3 באוקטובר 1977. נבדק ב-26 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
146. "Supreme Court / Washington Homosexual Firing / Bakke / Other Cases ABC News broadcast from the Vanderbilt Television News Archive". Tvnews.vanderbilt.edu. 3 באוקטובר 1977. נבדק ב-26 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
147. "Overview of the Rights of Gay, Lesbian and Bisexual Teachers". נבדק ב-2 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
148. Supreme Court Hears Debate on Law Banning Gay Teachers Aaron Epstein, Bangor Daily News, January 15, 1985 Accessed via Google News Archive Search July 6, 2012
149. Board of Education v. National Gay Task Force, 470 U.S. 159 (1985)
150. Justices Affirm Ruling Upholding Gay Teachers' Rights Phil Hager, Los Angeles Times, March 27, 1985, accessed via latimes.com July 6, 2012
151. "Gay Student Services v. Texas A&M University. U.S. Court of Appeals, Fifth Circuit, 737 F.2d 1317. August 3, 1984". DanPinello.
152. "Free Speech and Expression Rights of Students". Law and Higher Education. אורכב מ-המקור ב-23 באפריל 2015. נבדק ב-26 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
153. Barnes, Robert (26 ביוני 2013). "Supreme Court strikes down key part of Defense of Marriage Act". The Washington Post. נבדק ב-27 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
154. Supreme Court of the United States (26 ביוני 2013). "United States v. Windsor" (PDF). supremecourt.gov. אורכב מ-המקור (PDF) ב-27 ביוני 2013. נבדק ב-27 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
155. Lawrence, Hurley (15 ביוני 2020). "U.S. Supreme Court endorses gay, transgender worker protections". Reuters. {{cite web}}: (עזרה)
156. Wolf, Richard. "Supreme Court grants federal job protections to gay, lesbian, transgender workers". USA TODAY.
157. Craighill, Peyton M., Clement, Scott (5 במרץ 2014). "Support for same-sex marriage hits new high; half say Constitution guarantees right". The Washington Post. נבדק ב-6 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
158. "Gay marriage support hits new high in Post-ABC poll". The Washington Post. 18 במרץ 2013. נבדק ב-28 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
159. "Chapter 4: Social and Political Attitudes". Pew Forum. 3 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
160. "Emerging Consensus on LGBT Issues: Findings From the 2017 American Values Atlas". PRRI (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-06-26.
161. "Support for Same-Sex Marriage Grows, Even Among Groups That Had Been Skeptical". Pew Research Center (באנגלית אמריקאית). 2017-06-26. נבדק ב-2019-04-15.
162. "Support for Same-Sex Marriage Grows, Even Among Groups That Had Been Skeptical". Pew Research Center (באנגלית אמריקאית). 2017-06-26. נבדק ב-2019-04-13.
163. "Republican Party 2004 Platform" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-19 בינואר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
164. "LDS Newsroom – Same-Gender Attraction". 8 באפריל 2008. נבדק ב-8 באפריל 2008. {{cite web}}: (עזרה)
165. "SBC Officially Opposes "Homosexual Marriage". The Southern Baptist Convention. 26 ביולי 2003. נבדק ב-5 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
166. Schlatter, Evelyn, "18 Anti-Gay Groups and Their Propaganda", Intelligence Report, Winter 2010 (140), נבדק ב-31 בינואר 2011 {{citation}}: (עזרה)
167. "The 2008 Democratic National Platform: Renewing America's Promise". Democratic Party. אורכב מ-המקור ב-23 ביולי 2012. נבדק ב-9 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
168. Stein, Sam (4 באוגוסט 2012). "Democratic Party Platform: Pro-Gay Marriage, Immigration Reform, Shots At Romney, Squishy On Guns". Huffington Post. נבדק ב-4 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
169. "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 בנובמבר 2016. נבדק ב-2016-11-11. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
170. Schwab, Nikki (2019-01-19). "Pete Buttigieg is first openly gay Democrat to run for president". Nypost.com. נבדק ב-2019-01-23.
171. "Views on homosexuality, gender and religion". Pew Research Center (באנגלית אמריקאית). 5 באוקטובר 2017. נבדק ב-2019-04-13. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
172. "Changing Attitudes on Same-Sex Marriage". Pew Research Center's Religion & Public Life Project (באנגלית אמריקאית). 14 במאי 2019. נבדק ב-2019-10-17. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
173. Kane, Jim (25 באוגוסט 2017). "Trump Signs Memo Implementing Ban On Transgender People Enlisting In The Military". NPR. נבדק ב-28 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
174. "REPUBLICAN PLATFORM 2016" (PDF). Prod-static-ngop-phl.s3.amazonaws.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
175. "GOP delegates ratify anti-LGBT platform". The Washington Blade. 18 ביולי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
176. "Fred Karger". The Guardian.
177. "Election 2012 - Michigan Republican Primary". The New York Times.
178. "Green Party on the Issues". OnTheIssues.org. נבדק ב-11 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
179. "David McReynolds, pacifist and socialist leader, is dead at 88". The Villager. 2018-08-23. אורכב מ-המקור ב-2019-05-30. נבדק ב-2019-06-26.
180. "Sodomy laws ruled unconstitutional". TaskForce. 26 ביוני 2003. אורכב מ-המקור ב-1 באפריל 2014. נבדק ב-29 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
181. "Top US court backs protection for LGBT workers". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-06-15. נבדק ב-2020-06-15.
182. Green, Emma. "Can States Protect LGBT Rights Without Compromising Religious Freedom?". Guardian. נבדק ב-22 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
183. "U.S. 21st country to allow same-sex marriage nationwide". נבדק ב-22 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
184. Reilly, Mollie. "Same-Sex Couples Can Now Adopt Children in All 50 States". נבדק ב-22 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
185. Karen McVeigh and Paul Harris. "US military lifts ban on openly gay troops | World news". The Guardian. נבדק ב-29 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
186. "LGBTQ+ Donors". American Red Cross.
187. "Revised Recommendations for Reducing the Risk of Human Immunodeficiency Virus Transmission by Blood and Blood Products" (PDF). Fda.gov. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)