Loading AI tools
אפליה או דעות קדומות כנגד טרנסג'נדרים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרנספוביה היא מגוון של עמדות ורגשות שליליים כלפי אנשים טרנסג'נדרים (ובתוכם גם ג'נדרקווירים) וטרנסקסואלים בזהותם המגדרית. חוקרים מתארים טרנספוביה כרתיעה רגשית, פחד, כעס או אי-נוחות המופנים כלפי מי שאינם תואמים את הציפיות המגדריות המקובלות בחברה[2][3]. יש הטוענים כי טרנספוביה דומה להומופוביה[4][5], לגזענות ולסקסיזם. אנשים טרנסג'נדרים מופלים ומושתקים, לעיתים, גם בתוך הקהילה הלהט"בית[6].
|
עיינו גם בפורטל
פורטל הלהט"ב הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה העברית הקשורים בלסביות, בהומואים, בטרנסג'נדרים ובביסקסואלים. |
טרנספוביה מבוססת על גישה של "סיס-סקסיזם", כשהמילה "סיסג'נדר" משמשת כדי לאפיין אדם שזהותו המגדרית תואמת את המגדר שיוחס לו בעת לידתו. "סיס-סקסיזם" הוא הרעיון כי על המגדר להיקבע רק באמצעות ההתאמה למין בעת הלידה, וכי חריגה מכך מהווה הפרעה נפשית או סטייה[7]. מקובל גם להתייחס לשנאה כלפי נשים טרסג'נדריות בשם "טרנסמיזוגניה" (הלחם של טרנספוביה ומיזוגיניה).
טרנסג'נדרים רבים חווים הומופוביה, ביפוביה או ביטויים דומים של שנאה בשל היותם הומוסקסואלים, ביסקסואלים או בעלי נטייה מינית אחרת שאינה הטרוסקסואליות. כמו כן, טרנסג'נדרים רבים חווים הומופוביה בשל קישור בין המגדר שלהם להומוסקסואליות[8].
המילה טרנספוביה היא הרכב של התחילית הנאו-קלאסית "טרנס" (בלטינית: "ממול, בצד הרחוק, מעבר") המתייחסת לטרנסג'נדרים, והמילה "פוביה" (מיוונית: φόβος, phóbos, "פחד"). כמו במושג "קסנופוביה", המילה פוביה אינה משמשת כאן במשמעות של הפרעת חרדה כפי שזאת מוגדרת בפסיכולוגיה הקלינית, אלא מתייחסת לסלידה או שנאת האחר כפי שזו באה לידי ביטוי בחברה[9]. יחד עם לסבופוביה, ביפוביה והומופוביה, טרנספוביה שייכת למשפחת המונחים המתארים חוסר סובלנות, אפליה ופוגענות מכוונים כלפי פרטים הלהט"בים.
טרנספוביה שונה בתכלית מהומופוביה בכך שהיא פחד מאלו שאינם תואמים לתפקידי המגדר המצופים מאדם וזהותו המגדרית (תחושת שייכות פנימית לקבוצה מגדרית, בין אם זכרית, נקבית או משהו פחות מוגדר), ולא נטייה מינית[10].
לטרנספוביה יש גילויים עקיפים וישירים. טרנספוביה עקיפה מתבטאת בשימוש בשמם הקודם ומיסג'נדרינג (אנ') - התייחסות בלשון שאינה מתאימה למגדר בו הם מציגים את עצמם. גילויים של טרנסופביה עקיפה מובילים לדה-לגיטימציה של טרנסג'נדרים[11]. גילויים ישירים של טרנספוביה כוללים אלימות פיזית או מילולית, אפליה ועוד.
פעמים רבות אנשים בוחרים לפנות ולהתייחס לאנשים טרנסג'נדרים שלא על פי המגדר בו הם מזדהים. פנייה זו יכולה להיות מכוונת להעליב, או מתוך חוסר נכונות, של קבוצות שונות, לקבל את ההבחנה העכשווית שמגדר יכול להיות שונה ממינו של האדם[12]. כך יכול אדם לפנות לאישה טרנסג'נדרית בתואר "אדוני" ולדבר איתה בלשון זכר. לעיתים בוחרים קרובים ומכרים להתעקש ולכנות אדם בשמו הקודם ששימש אותו לפני השינוי המגדרי אותו עבר. אנשים טרנסג'נדרים חווים פעמים רבות את מחיקת זהותם[13] על ידי ממסדים שונים - משרדי ממשלה המסרבים לשנות מסמכיהם ללשון המגדר בו הם מזדהים, רופאים ושוטרים המסרבים להתייחס אליהם על פי זהותם[14]. מחיקת הזהות וההדרה על ידי ממסדים מונעים פעמים רבות מאנשים טרנסג'נדרים את הגישה לשירותים המגיעים לאזרחי מדינה, כגון גישה לשירותי רפואה[13] ומשטרה. דוגמה לכך הוא המקרה של סיסי מקדונלד, אישה טרנסג'נדרית שהורשעה בעבירה ונכלאה במתקן כליאה המיועד לגברים[15].
פעמים רבות התקשורת והעיתונות בוחרים לסקר עניינים הנוגעים לאנשים טרנסג'נדרים תוך התעלמות מזהותם המגדרית, והתייחסות אליהם במגדר הלא-נכון, ולעיתים אף בלשון "זה" ("It"). דוגמה לנטייה זו היא הסיקור התקשורתי על פרשת תקיפתה של אישה טרנסג'נדרית בדרום תל אביב בראשית שנת 2014, כאשר עיתונים רבים בחרו להתייחס לאישה כאל "טרנסג'נדר" או אף כ"גבר בבגדי אישה".[16][17]
גם לאחר מותם, לעיתים נקברים הטרנסג'נדרים במגדר שיוחס להם בצעירותם ולא במגדר שבו הזדהו לאורך חייהם. כך לדוגמה גילה גולדשטיין, שהייתה הטרנסג'נדרית הראשונה מחוץ לארון בישראל ולמרות הניתוח להתאמה מגדרית אותו עברה, נקברה כגבר לבקשת משפחתה[18].
אנשים טרנסג'נדרים חשופים למגוון רחב של צורות אלימות החל מלעג, בהייה טורדנית ופולשנית, התגרות, איומים, הטרדות מיניות ופיזיות[19] ואף לתקיפות רחוב[20][21][22][23]. מחקר שאסף נתונים מדיווחים עצמאיים, נתונים משרותיי קו חם, שרותי רווחה ותלונות במשטרה עולה כי כי אלימות נגד טרנסג'נדרים מתחילה בשלבים מוקדמים בחייהם והם נמצאים בסיכון לסוגים שונים של אלימות, וכי אלימות מלווה אותם כל חייהם. בנוסף, נראה כי לטרנסג'נדרים יש סיכון גבוה במיוחד להיפגע מאלימות מינית: במחקר אחד נמצא ש-50% מהטרנסג'נדרים בארצות הברית סבלו אלימות מינית[24].
על פי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, ילדים טרנסג'נדרים נוטים, יותר מאשר ילדים אחרים, לחוות הטרדה ואלימות בבית הספר, במסגרות אומנה, ותוכניות טיפול בנוער[25], והם מצויים גם בסיכון מוגבר לאלימות במשפחה. לדברי החוקרים, בני נוער טרנסג'נדרים חווים באופן קבוע התגרות ובריונות בבית הספר. כמעט כל בני הנוער הטרנסג'נדרים מדווחים שהוטרדו מילולית או פיזית בבית הספר, במיוחד במהלך שיעורי ספורט, באירועים בית ספריים או בעת שימוש בשירותים. שלושה רבעים מהנחקרים דיווחו על תחושת חוסר ביטחון[3].
מחקרים מצאו כי הקהילה הטרנסג'נדרית השחורה מתמודדת עם אפליה ברמה גבוהה יותר משאר הקהילה הטרנסג'נדרית, הנובעת משילוב גזענות וטרנספוביה[26]. מחקר מצא כי הקהילה חווה רמה גבוהה יותר של עוני, ניסיונות התאבדות והטרדות, בעוד שההשפעות של מחלת HIV וסירוב לטיפולי בריאות בשל טרנספוביה או גזענות גדולות יותר משאר אוכלוסיית הלהט"ב[27].
ארגון "צוות המשימה הלאומי של קהילת הלהט"ב" ערך סקר בנושא עבור הבחנת מגמות אלה בקרב הקהילה הטרנסג'נדרית השחורה עם הקהילה הטרנסג'נדרית הכוללת[28]. הסקר מצא כי בקרב המשיבים השחורים 49% דיווחו שניסו להתאבד בעוד ממצאים נוספים היו שקבוצה זו דיווחה כי 26% הם מובטלים ו-34% דיווחו על הכנסה שנתית של פחות מ-10,000 דולר בשנה. 41% מהנשאלים דיווחו על חוסר בית בשלב כלשהו בחייהם, שהם פי 5 משיעור האוכלוסייה הכללית בארצות הברית[28]. כמו כן, הדו"ח גילה כי הקהילה הטרנסג'נדרית השחורה או הקונפורמציה המפורסמת במגדר דיווחו כי 20.23% חיים עם HIV וכי מחצית מהנשאלים שלמדו בבית ספר אשר הביעו את זהותם הטרנסג'נדרית או אי התאמה מגדרית דיווחו על הטרדה מהסביבה. 27% מבני הנוער הטרנסג'נדרים השחורים דיווחו על תקיפה פיזית, 15% הותקפו מינית ו-21% עזבו את בית ספרם עקב מקרי אלו של הטרדה[28].
בבתי הספר בארצות הברית, מתבגרים טרנסג'נדרים חווים התעללות ולא מקבלים טיפול ראוי במסגרות החינוכית. לאלימות בבתי הספר יש השלכות שליליות הן על הקורבן והן על כלל אוכלוסיית בית הספר. התעלמות מאלימות כלפי המתבגרים טרנסג'נדרים משדרת מסר של לגיטימציה לאלימות כלפי קבוצות שונות[29]. "בני נוער טרנסג'נדרים מדווחים לעיתים קרובות על פחד וחרדה מפני שימוש בשירותים וחדרי הלבשה בבית הספר, משום שהם חוו הטרדה מצד שני בני גילם ומבוגרים בעת השימוש בהם"[דרוש מקור][מפני ש...]. למעלה מ-80% מבני הנוער הטרנסג'נדרים מדווחים על חוסר ביטחון בסביבה בית ספרית, 40% דיווחו על התעללות גופנית, ומעל 65% דיווחו כי הם מציקים להם באינטרנט או ברשתות החברתית[30]
מעסיקים רבים נוטים שלא לשכור אנשים בעלי חזות החורגת מן הנורמה המגדרית. לפיכך אנשים טרנסג'נדרים מוצאים עצמם פעמים רבות מתקשים למצוא עבודה. אלימות ואווירה טרנספובית עשויות להתגלות גם תוך כדי העבודה במקום העבודה, ולעיתים אנשים טרנסג'נדרים אשר רק מתחילים את תהליך השינוי המגדרי שלהם מוצאים עצמם מפוטרים מעבודתם בעקבות זאת[31]. מקומות עבודה המעסיקים אנשים טרנסג'נדרים ומונעים היווצרות אווירה טרנספובית מכונים "טרנספרנדליים".
בשנת 2013 מרינה משל, טרנסג'נדרית אשר עבדה כמתרגלת מתמטיקה בבית ספר דתי לנערות בפתח תקווה, טענה שפוטרה מעבודתה בשל סירובה להסתיר את זהותה המגדרית. תביעה תקדימית שהגישה משל לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדחתה ברוב דעות, ונקבע בפסק הדין שהיא פוטרה מסיבות מוצדקות שאינן קשורות לזהות המגדרית שלה[32]. ב-2019 הוקם מרכז סיוע לטרנסג'נדריות להשתלבות בשוק העבודה.
על רקע האפליה בשוק העבודה, כשליש טרנסג'נדריות בישראל מובטלות[33]. סקר משנת 2022 לימד כי כרבע מהמעסיקים אינם מוכנים להעסיק אנשים מהקהילה הטרנסית, וכשליש מהישראלים אינם מעוניינים לעבוד או ללמוד לצד אנשים מהקהילה.[34]
ערך מורחב – TERFעמדות פמיניסטיות מסוימות נחשבות טרנספוביות. לקבוצת העמדות הזו ניתן השם TERF, ראשי תיבות של Trans Exclusionary Radical Feminism (אנ'), פמיניזם רדיקלי מדיר טרנסים. חלק מהפמיניסטיות מערערות על הטענה כי בהתאמה מגדרית וניתוחים לשינוי מגדר הם בחירה אישית וטענות כי זוהי המצאה רפואית. וכן ערעור האם נשים טרנסיות הן נשים במובן המקובל של המילה, ועל כן מה מקומן במרחבים לנשים בלבד[35][36]. בשנות השבעים של המאה הקודמת, היו מספר אירועים בארצות הברית בהן נשים טרנסיות לא התקבלו בברכה בכנסים לסביים ובכנסים פמיניסטיים. פמינסטיות רדיקליות, טענו כי השינוי הגופני אינו משנה את התפיסות החברתיות של גברים ונשים ושמגדר אינו חלק מהזהות אלא חלק ממעמד חברתי[37]. כלומר, התפקידים החברתיים של נשים וגברים המוטבעים בנו לא משתנים בטיפול רפואי וגברים ימשיכו להיות מדכאים ונשים מדוכאות[35].
הסופרת האקטיביסטית הטרנססקסואלית, סנדי סטון (אנ'), הגיבה לטענות של פמיניסטיות רדיקליות במניפסט (The Empire Strikes Back: A Posttranssexual Manifesto)[38] שכתבה. שם היא טוענת שהן המערכת הרפואית והן הפמיניזם הרדיקלי השתמשו בכלים אינטלקטואלים שווים על מנת להסביר, להסדיר ולנרמל את המערכת של מין ומגדר ולנהל את הגוף הטרנססקסואלי[39].
בזמן מצעד הגאווה בלונדון ב-2018, קבוצה קטנה של לסביות שקראה לעצמה "להוציא את ה- ל" (Get the L Out) הפגינו בזמן המצעד. המפגינות טענו שהפוליטיקה של קהילת הלהטב"ק אינה מייצגת יותר נשים לסביות וגורמת למחיקת הזהות הלסבית בשעה שהקהילה כוללת בתוכה קבוצות שהן למעשה הטרוסקסואליות. הן קראו להוריד את הל' מראשי התיבות של הקהילה משום שהאות ל' אינה מייצגת לסביות, בשעה שהקהילה מאפשרת לגברים לקרוא לעצמם לסביות[40][41] (אמרה שהייתה מכוונת לנשים טרנסיות לסביות).
אנדריאה דבורקין, סופרת פמיניסטית רדיקלית, כתבה בספרה משנת 1974, "שנאת נשים: הסתכלות רדיקלית על מיניות", שיש לתמוך בטרנסקסואלים ולכל טרנסקסואל יש את הזכות לקיום בתנאים שהם בוחרים. כלומר, כל טרנסקסואלית זכאית לניתוח להתאמה מגדרית, במימון הקהילה. עם זאת, דבורקין גם ציינה שתופעת הטרנסקסואליות עלולה להיעלם בחברה חופשית, שיהיו בה אופנים חדשים של זהות והתנהגות מינית[42][43].
תפיסות פמיניסטיות אחרות כמו טרנס-פמיניזם, הן פרספקטיבות טרנסג'נדריות על פמיניזם, או פרספקטיבות פמיניסטיות בסוגיות טרנסג'נדריות המצביעות על הקשר בין אפליית נשים למקומם של טרנסים בחברה המערבית. טרנס-פמיניזם טוען שיש צורות רבות של סקסיזם, שלעיתים קרובות קשורות זו לזו ולצורות אחרות של דיכוי[44].
קהילת הלהט"ב נתפסת לעיתים כמאוחדת במטרתה, כאילו לכל הקבוצות המיוצגות בראשי התיבות להט"ב יש סדר יום משותף ואינטרסים דומים. עם זאת, כמו רוב התופעות החברתיות המצב שונה. ראשי תיבות עצמם, מציגים מצג שווא, כאילו הומואים ולסביות וביסקסואלים וטרנסג'נדרים הן קטגוריות ברורות המופרדות בצורה ברורה זו מזו. ג'יליאן טוד וייס, טוענת כי הטרנספוביה של הומוסקסואלים ולסביות קשור, במקור, לרתיעה וחוסר הקבלה של פמיניסטית רדיקליות כלפי טרנסים וכן למאבק של הומואים ולסביות לקבלת הכרה תחת הטענה כי הם דומים לחברה ההטרוסקסואלית ("אנחנו כמוכם"), למעט ההיבט של הזוגיות בת אותו המין. טרנסג'נדרים וטרנסקסואלים פגעו לטענתה, ביכולת ההשתלבות של הומואים ולסביות בחברה הכללית[45]. אמי סטון, טוענת על בסיס ראיונות עם הומואים ולסביות אקטיביסטים שהעידו כי יש בקרבם תחושה שטרנסים "נדחפו" לתוך הקהילה ופוגעים בהישגים שהושגו עד כה[46].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
