הכנסת העשירית

הכנסת העשירית נבחרה בבחירות לכנסת העשירית אשר התקיימו ב-30 ביוני 1981, הושבעה ב-20 ביולי 1981 וכיהנה עד 13 באוגוסט 1984. את ישיבתה הראשונה פתח הנשיא יצחק נבון, ולאחר מכן מסר את ניהול הישיבה ליוסף בורג זקן חברי הכנסת, שהחזיק בתפקיד עד בחירתו של מנחם סבידור, נציג הליכוד, לתפקיד יושב ראש הכנסת.

הכנסת העשירית

ממשלות	הממשלה התשע עשרה הממשלה העשרים
תקופת כהונה	20 ביולי 1981 – 13 באוגוסט 1984 (3 שנים)
מערכת בחירות	30 ביוני 1981
הנהגה
יו"ר הכנסת	מנחם סבידור
ראש הממשלה	מנחם בגין יצחק שמיר
ראש הקואליציה	רוני מילוא, אברהם יוסף שפירא
ראש האופוזיציה	שמעון פרס
הרכב הכנסת
סיעות הקואליציה	מספר חברי הקואליציה 66      הליכוד (48)      מפד"ל (6)      אגודת ישראל (4)      תמ"י (3)      התחיה (3)      תל"ם (2)
מספר חברי הקואליציה	66 / 120
סיעות האופוזיציה	מספר חברי האופוזיציה 54      המערך (48)      חד"ש (4)      שינוי (2)
מספר חברי האופוזיציה	54 / 120
מפלגת השלטון	הליכוד
→ הכנסת התשיעית הכנסת האחת עשרה ←

הרכב פוליטי

ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשירית

מפלגה	מושבים בכנסת
הליכוד	48
המערך	47
מפד"ל	6
אגודת ישראל	4
חד"ש	4
תמ"י	3
התחיה	3
תנועה להתחדשות ממלכתית	2
שינוי	2
רצ	1

הבחירות לכנסת העשירית, אשר התקיימו ב-30 ביוני 1981, כ"ח בסיוון ה'תשמ"א, היוו את קיצה של אחת ממערכות הבחירות הסוערות והקשות בתולדות מדינת ישראל. הן הוקדמו ממועדן המקורי שנועד להיות ב־3 בנובמבר אותה שנה, ו' בחשוון ה'תשמ"ב. בבחירות התמודדה מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין מול המערך בראשות שמעון פרס. הליכוד, שפיגרה בסקרים בתחילת מסע הבחירות, עשתה כל שביכולתה על מנת להמשיך ולהחזיק בשלטון, ומערכת הבחירות רוויית המתחים העדתיים הייתה סוערת, קשה, ולעיתים אף אלימה. הליכוד קיבלה בבחירות כעשרת אלפים קולות יותר מן המערך והקימה את הממשלה.

במהלך הכנסת העשירית כיהנו 2 ממשלות. הראשונה הייתה ממשלת ישראל התשע עשרה בראשות מנחם בגין, בתמיכת רוב דחוק של 63 חברי כנסת, כאשר בהמשך התמיכה בה גדלה ל-66 ומאוחר יותר ל-67 ח"כים. השנייה - ממשלת ישראל העשרים, בראשות יצחק שמיר, התבססה על רוב דומה וכיהנה עד לסוף כהונת הכנסת במשך כשנתיים.

אירועים מרכזיים

התחום המדיני-ביטחוני

ערך מורחב – מבצע שלום הגליל

האירוע המרכזי בזמן כהונתה של הכנסת העשירית היה "מבצע שלום הגליל", מבצע שיזם שר הביטחון אריאל שרון. המבצע החל ביוני 1982, ויעדו המוצהר היה לסלק את ריכוזי המחבלים הפלסטינים מדרום לבנון. יעדו הרחב יותר היה לגרום לבחירתה של ממשלה בלבנון שתחתום על הסכם שלום עם ישראל, ותביא לחיסול בסיסיו של אש"ף במדינה. המבצע החל בקונצנזוס לאומי רחב, אולם הפך למוקד של מחלוקת קשה, שבאה לידי ביטוי בהפגנות ובדיונים סוערים בכנסת. אלה הגיעו לשיאם אחרי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה שליד ביירות, טבח שתוכנן ובוצע על ידי מיליציה של הפלנגות הנוצריות. ועדת כהן, שמונתה בנובמבר 1982 לחקירת הנושא, מצאה כי גורמים פוליטיים וצבאיים ישראליים לא פעלו למניעת הטבח, וגרמה להתפטרותו של אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון. הסתבכותו של מבצע "שלום הגליל" היה אחד הגורמים שהביאו להתפטרותו של מנחם בגין מראשות הממשלה בספטמבר 1983.

אמנם בעקבות המבצע עברו מנהיגי אש"ף ומפקדותיה לתוניס, אולם פעולות הטרור נגד ישראל לא פסקו. בפרשת קו 300 – פעולת טרור שבה חטפו ארבעה מחבלים אוטובוס – נהרגו שני מחבלים במהלך שחרור האוטובוס בידי כוחות הביטחון, אך השניים האחרים נהרגו לאחר שנתפסו חיים, והדבר הוביל לכמה חקירות לבירור נסיבות האירוע. בד בבד עם המשך המאבק נגד אש"ף ונגד הטרור הוקמו ביהודה ושומרון אגודות הכפרים שנמנו עליהן פלסטינים מתונים, בתמיכת המנהל האזרחי, בתקווה שתקום הנהגה פלסטינית חלופית מתוכן. כמו כן, בתקופת כהונתה של הכנסת העשירית החלו חיכוכים בין צה"ל לאוכולוסיה הפלסטינית, שהביאו בסופו של דבר לפרוץ האינתיפאדה הראשונה (במהלך כהונתה של הכנסת האחת עשרה).

במהלך כהונתה של הכנסת העשירית הוחל החוק הישראלי ברמת-הגולן, מחד גיסא, והסתיימה הנסיגה מסיני עם פינוי העיר ימית, מאידך גיסא. אמנם נחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון במאי 1983, אולם בתוך פחות משנה הודיע נשיא לבנון על ביטולו. למעשה, לא חלה בתקופה הזאת התקדמות בתהליך השלום ובמתן אוטונומיה לפלסטינים בשטחים.

התחום הכלכלי

ערך מורחב – משבר מניות הבנקים

בתחום הכלכלי אירע במהלך כהונת הכנסת העשירית משבר מניות הבנקים, ובעקבותיה הפכה המדינה לבעליה של רוב מערכת הבנקאות הישראלית. כמו כן, עלה לדיון מצבן הכספי החמור של הרשויות המקומיות. לקראת סוף כהונתה של הכנסת העשירית הגיעה האינפלציה לרמה תלת-ספרתית, ועלתה לדיון תוכנית הדולריזציה של שר האוצר יורם ארידור. בסופו של דבר תוכנית זו הובילה להתפטרותו. בתקופה זו החליטה הממשלה על יישום שני פרויקטים גדולים ויוקרתיים: פרויקט תעלת הימים ופרויקט מטוס ה"לביא". שני הפרויקטים היו שנויים במחלוקת, ובסופו של דבר בוטלו מסיבות תקציביות.

נושאים נוספים

המתח האידאולוגי בין ימין לשמאל, בתוך הכנסת ומחוצה לה, עלה במידה רבה והגיע לשיאו ברצח פעיל "שלום עכשיו", אמיל גרינצוויג, בידי איש ימין ירושלמי במהלך הפגנה בירושלים. בהפגנה נפצע חבר הכנסת לעתיד אברהם בורג. באפריל 1984, כמה חודשים לפני הבחירות לכנסת ה-11, נתפסו אנשי המחתרת היהודית, שביצעו פעולות חבלה נגד פלסטינים, וקשרו קשר לפוצץ את מסגד אל-אקצא.

הצורך לקדם את שחרורם של אסירי ציון בברית-המועצות ולהעלותם ארצה, והגידול שחל בממדי הירידה מהארץ היו אף הם נושאים שהעסיקו את הכנסת העשירית.

המפלגות הדתיות ניצלו את הרוב הדחוק של הממשלה כדי להמשיך בשינוי הסטטוס-קוו בענייני דת שהחל בכנסת התשיעית. חלק מהצלחותיהם: הפסקת טיסות "אל על" בשבת, צמצום מתן אישורי עבודה בשבתות ובחגים והחמרה בנושא הכשרות. בתקופה זו הגביר הארגון "אתרא קדישא" את פעילותו, ובעיית הקברים באתר הבנייה של מלון "חמת" בטבריה עלתה לדיון בכנסת.

חקיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חוקים בולטים שאושרו בכנסת העשירית:

• חוק יסוד: השפיטה
• חוק רמת הגולן, ה'תשמ"ב-1981
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), ה'תשמ"ב-1982
• חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, ה'תשמ״ג–1982
• חוק איסור הונאה בכשרות, ה'תשמ"ג-1983
• חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, ה'תשמ"ג-1983
• חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ה'תשמ"ג-1983
• חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, ה'תשמ"ד-1984
• חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, ה'תשמ"ד-1984
• חוק השימוש בהיפנוזה, ה'תשמ"ד-1984
• חוק חיילים משוחררים, ה'תשמ"ד-1984

חברי הכנסת

חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:

הליכוד		מנחם בגין, שמחה ארליך, דוד לוי, משה נסים, יעקב מרידור, יצחק מודעי, יצחק שמיר, אליעזר שוסטק, גדעון פת, יורם ארידור, יצחק ברמן, אריאל שרון, פסח גרופר, משה ארנס, מנחם סבידור, דב שילנסקי, אברהם שריר, יגאל כהן, חיים קורפו, מרדכי צפורי, דוד שיפמן, אליהו בן-אלישר, פנחס גולדשטיין, רוני מילוא, משה קצב, אהוד אולמרט, מיכאל דקל , דן תיכון, חיים קופמן, דוד מגן, שרה דורון, דרור זייגרמן, אמל נסראלדין, יוסף רום, מרים גלזר-תעסה, אליעזר קולס, אמנון לין, צבי רנר, יגאל כהן-אורגד, מאיר כהן-אבידב, מאיר שטרית, יהודה פרח, איתן לבני, בני שליטא, מיכאל רייסר, יצחק זיגר, יצחק פרץ, עקיבא נוף, מיכאל קליינר, אריאל וינשטיין, אברהם הירשזון
המערך		שמעון פרס, שושנה ארבלי-אלמוזלינו, אבא אבן, יצחק רבין, ויקטור שם-טוב, חיים בר-לב, רפאל אדרי, משה שחל, ירוחם משל, דב זכין, נאוה ארד, מרדכי גור, גד יעקבי, אליהו שפייזר, עוזי ברעם, אריה נחמקין, משה חריף, דניאל רוזוליו, יאיר צבן, שלמה הלל, אורה נמיר, חיים הרצוג, מנחם הכהן, עדיאל אמוראי, יוסי שריד, אלעזר גרנות, יעקב ז'אק אמיר, אהרן הראל, יחזקאל זכאי, אברהם כ"ץ-עוז, יעקב צור, מיכה חריש, מוחמד ותד, דב בן-מאיר, שבח וייס, יעקב גיל, נפתלי בלומנטל, תמר אשל, יהודה חשאי, אמרי רון, מיכאל בר-זוהר, אורי סבג, רפאל סוויסה, אהרן-רפאל נחמיאס, רענן נעים, נפתלי פדר, חמד חלאילה, עדנה סולודר, נחמן רז, חיים רמון
מפד"ל		יוסף בורג, חיים דרוקמן, זבולון המר, אברהם מלמד, יהודה בן-מאיר, אליעזר אבטבי
אגודת ישראל		אברהם יוסף שפירא, מנחם פרוש, שלמה לורינץ, שמואל הלפרט
חד"ש		מאיר וילנר, תופיק טובי, צ'רלי ביטון, תאופיק זיאד
תמ"י		אהרן אבוחצירא, אהרן אוזן, בן-ציון רובין
התחיה		יובל נאמן, גאולה כהן, חנן פורת, צבי שילוח
תל"ם		משה דיין, מרדכי בן-פורת, יגאל הורביץ
שינוי		אמנון רובינשטיין, מרדכי וירשובסקי
רצ		שולמית אלוני

חילופי גברי

תאריך	חבר הכנסת היוצא	חבר הכנסת המחליף	רשימה	סיבה
16 באוקטובר 1981	משה דיין	יגאל הורביץ	תל"ם	נפטר
16 בינואר 1982	משה חריף	עדנה סולודר	המערך	נהרג בתאונת דרכים
19 בינואר 1982	משה ארנס	מיכאל קליינר	הליכוד	התפטרות (מונה לשגריר בארצות הברית)
18 באוקטובר 1982	דוד שיפמן	אריאל וינשטיין		נפטר
22 במרץ 1983	חיים הרצוג	נחמן רז	המערך	התפטרות (מונה לנשיא המדינה)
16 במאי 1983	דניאל רוזוליו	חיים רמון		התפטרות
19 ביוני 1983	שמחה ארליך	אברהם הירשזון	הליכוד	נפטר
7 במרץ 1984	חנן פורת	צבי שילוח	התחיה	התפטרות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשירית בוויקישיתוף

• הכנסת העשירית, באתר הכנסת