תאופיק זיאד

תאופיק זיאד
توفيق زيّاد
	זיאד נואם בכנס המפלגה הקומוניסטית בנצרת, 1979
לידה	7 במאי 1929; נצרת, פלשתינה (א"י)
נהרג	5 ביולי 1994 (בגיל 65); בקעת הירדן, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	נצרת
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית הישראלית, החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון
סיעה	רק"ח, חד"ש
	www.zayyad.com
	21 בינואר 1974 – 14 בפברואר 1990; (16 שנים)
	21 בינואר 1974 – 14 בפברואר 1990; (16 שנים)
	13 ביולי 1992 – 5 ביולי 1994; (שנתיים)
כנסות	8 - 12, 13
	9 בדצמבר 1975 – 5 ביולי 1994; (18 שנים)
	→ ועדה קרואה ראמז ג'ראיסי ←

תאופיק אמין זיאד (בערבית: توفيق زيّاد, תעתיק מדויק: תופיק זיאד; 7 במאי 1929 – 5 ביולי 1994) היה חבר הכנסת מטעם הרשימה הקומוניסטית החדשה (רק"ח) והחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). ראש עיריית נצרת בין השנים 1975 ל-1994. משורר וסופר.

עובדות מהירות לידה, נהרג ...

סגירה

ראשית חייו

זיאד נולד בעיר נצרת למשפחת עובדי אדמה בני דת האסלאם. עבד חלקית בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון כדי לסייע בפרנסת המשפחה ועם זאת נחשב כתלמיד טוב. במהלך אותן שנים התקרב בדעותיו למפלגה הקומוניסטית. ב-1954 נבחר זיאד לראשונה למועצת העיר נצרת^[1].

בשלהי 1955 נשפט ל-40 ימי מאסר על הפגנה בה נכנס לשטח סגור. תלונתו על כך שהוכה במהלך ההפגנה על ידי שוטרים עלתה לדיון בכנסת^[2]. זיאד הובא למשפט באשמת תקיפת שוטר ונשפט לקנס ולמאסר בכלא טבריה^[3]. במהלך שהותו בכלא נאבק למען זכויותיו וזכויות אסירים אחרים, בייחוד בנושא התעמרות סוהרים באסירים. בסוף אפריל 1958 נעצר שוב, יחד עם הנהגת מק"י בנצרת, על התפרעות בהכנות לקראת מצעד האחד במאי. בבחירות שהתקיימו בדצמבר 1970 עמד בראשות רשימת רק"ח למועצת העירייה^[4]. לאחר הבחירות, בהן זכתה רק"ח ב-7 מתוך 17 מושבים במועצה, ניסה זיאד להקים קואליציה עם מפ"ם והמפד"ל^[5]^[6], אך כשל^[7]. בסוף 1974 גבר על אמיל חביבי בהתמודדות על מועמדות רק"ח לראשות עיריית נצרת^[8]. ב-9 בדצמבר 1975 נבחר לראשות עיריית נצרת, כשהוא עומד בראש חזית נצרת הדמוקרטית^[9]. מאז נבחר זיאד, פעם אחר פעם, לראשות העיר – לרבות בבחירות האחרונות בהן השתתף לפני מותו, שבהן זכה לתמיכה של למעלה מ-60% מהמצביעים.

בתקופה בה קיצצה ממשלת ישראל בתקציביה של עיריית נצרת (לטענתו במטרה לגרום לו לשנות את דרכיו) ארגן בעיר מחנה עבודה התנדבותי דו-לאומי, אליו הגיעו צעירים (רובם המכריע ערבים, אולם גם מתנדבים יהודים ומתנדבים מממדינות אחרות).

חבר כנסת

בבחירות לכנסת ב-1969 הוצב במקום החמישי של רשימת רק"ח לכנסת, המוסלמי הראשון ברשימה^[10]. בעיתונות פורסם שקיימת הסכמה שאם לא תזכה הרשימה לחמישה מנדטים יפנה אחד המועמדים האחרים את המקום עבורו^[11]. לאחר שבבחירות זכתה הרשימה לשלושה מנדטים בלבד, דרש זיאד שאחד הקודמים ברשימה יפנה לו מקום, כיוון שכשני שלישים מהקולות לרשימה היו ממוסלמים, אך דרישתו לא נענתה^[12]. בתחילת 1972 התפטר אמיל חביבי מהכנסת, אך במקומו נכנס אברהם לבנבראון ולא זיאד^[13]. בתחילת 1973 יצא זיאד בשליחות המפלגה לפראג^[14] בה שהה כחצי שנה, עד ששב לישראל כדי להתמודד בבחירות לכנסת השמינית כנציג המוסלמים במפלגה^[15].

נבחר לכנסת השמינית ב-1973 וכיהן ברציפות עד 1990 ושוב מ-1992 ועד מותו כשהוא נושא את דגל "שתי מדינות לשני עמים", נלחם בקיצוניות הדתית וקרא לסובלנות, אחוות עמים ושוויון זכויות. תאופיק זיאד מילא תפקיד מפתח בקבלת ההחלטה על הכרזת השביתה הכללית ביום האדמה הראשון, ב-30 במרץ 1976^[16]. כן היה מהוגי רעיון "נצרת 2000"^{[דרושה הבהרה]}.

תאופיק זיאד היה מהראשונים שנפגשו עם אש"ף, עוד בזמן שהדבר היה לא חוקי, ומילא תפקיד מרכזי ביצירת הדיאלוג עם הנהגת העם הפלסטיני באותה עת.

כתיבת שירה

תאופיק זיאד ידוע בתור אחד מהמשוררים הבולטים מקרב ערביי ישראל ובצד עיסוקיו הפוליטיים, הקדיש זיאד חלק חשוב של חייו לשירה ולתרבות. ברבים משיריו באה לביטוי השקפתו הקומוניסטית. שיריו עוסקים בקשר לאדמה, בנושאי חירות ושוויון, אחוות עמים ועוד. רבים משיריו מושרים עד היום בפי בני האוכלוסייה הערבית בישראל וכן במקומות רבים ברחבי העולם. חלק משיריו תורגמו לעברית ולשפות נוספות.

זיאד היה פעיל במק"י וכתב שירים פוליטיים בביטאונה, "אל-איתיחאד"^[17]. לאחר מלחמת יום הכיפורים כתב שירים שלעגו לרהב הישראלי והביעו שמחה על ההצלחה של מצרים וסוריה להשיב את הכבוד הערבי^[18]. חלק משיריו הפוליטיים הרגיזו רבים בקרב הציבור היהודי בישראל^[19]^[20].

במיוחד בשירו המפורסם - "כמו היינו עשרים פעם הבלתי אפשרי", בו כתב כי "נפצע את גרונכם כמו שברי זכוכיות ונעוור את עיניכם בתופת הלהבות" כלפי השלטון הישראלי.

מותו

תאופיק זיאד נהרג בשנת 1994 בתאונת דרכים בדרכו מפגישה עם יושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. זיאד נהג, חצה פס הפרדה רצוף והתנגש חזיתית ברכב הבא ממול. הנהג ממול תושב נצרת נפגע באורח בינוני. לאחר מותו נקראו רחובות על שמו בנצרת, בשפרעם ובערים ערביות נוספות.

תמיר שורק, האופטימיסט, תרגום: דפנה ברעם, פרדס הוצאה לאור, 2023

Tamir Sorek, The Optimist: A Social Biography of Tawfiq Zayyad, Stanford University Press, 2020

מדיה וקבצים בנושא תאופיק זיאד בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של תאופיק זיאד (בערבית)

תאופיק זיאד, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)

תאופיק זיאד, באתר כנסת פתוחה
מידע על תאופיק זיאד בקטלוג הספרייה הלאומית
אתר האינטרנט הרשמי של תאופיק זיאד, בארכיון האינטרנט (בערבית)
רון גרליץ, תנו לפרח, לדבורה, לנשיקה, לחיוך המנצנץ בעיניים, את זכות הדיבור, באתר הארץ, 19 בינואר 2021
שירין פלאח סעב, תאופיק זיאד רצה לעצב מציאות, לא רק למחות נגדה, באתר הארץ, 11 ביולי 2023

[1]
נצרת - חבלי לידה של עיר חדשה, דבר, 2 ביולי 1954
[2]
ועדת הפנים תדון בתלונת מק"י, דבר, 15 בדצמבר 1955
[3]
מפה ומפה, בית המשפט העליון, דבר, 21 באוגוסט 1958
[4]
יואל דר, מי ייבחר בנצרת?, דבר, 13 בנובמבר 1970
[5]
יואל דר, קשיים בהרכת קואליציה בנצרת, דבר, 18 בדצמבר 1970
[6]
יואל דר, מחר שיחות להקמת קואליציה מצומצמת, דבר, 23 בפברואר 1971
[7]
יואל דר, מוסא כתיילי נבחר לראש עיריית נצרת, דבר, 7 במרץ 1971
[8]
סכסוך חריף, דבר, 18 באוקטובר 1974
[9]
לחג המולד: עיריה אדומה לנצרת, דבר, 11 בדצמבר 1975
[10]
יואל דר, הבוחר הערבי - מה הוא חושב?, דבר, 2 באוקטובר 1969
[11]
רק"ח, דבר, 10 באוקטובר 1969
[12]
משורר מוסלמי תובע מרק"ח חברות בכנסת, דבר, 7 בנובמבר 1969
[13]
א. חביבי התפטר מסיעת רק"ח בכנסת, דבר, 15 בפברואר 1972
[14]
רק"ח, דבר, 16 בפברואר 1973
[15]
הוועד המרכזי של רק"ח, דבר, 14 באוגוסט 1973
[16]
יואל דר, ראשי הרשויות במגזר הערבי - נגד השביתה, דבר, 26 במרץ 1976
[17]
לדוגמה של אחד משיריו ראו: מיכאל אסף, ערביי ישראל מול דמשק, דבר, 11 בנובמבר 1966
[18]
דני רובינשטיין, שמחת הגבורה והצליחה, דבר, 24 במרץ 1974
[19]
דורון רוזנבלום, נצרת כמרקחה, דבר, 20 בנובמבר 1970
[20]
רענן כהן:ח"כ זיאד הפר הבטחותיו לבוחריו, דבר, 4 בדצמבר 1975

[1] [1]
נצרת - חבלי לידה של עיר חדשה, דבר, 2 ביולי 1954

[2] [2]
ועדת הפנים תדון בתלונת מק"י, דבר, 15 בדצמבר 1955

[3] [3]
מפה ומפה, בית המשפט העליון, דבר, 21 באוגוסט 1958

[4] [4]
יואל דר, מי ייבחר בנצרת?, דבר, 13 בנובמבר 1970

[5] [5]
יואל דר, קשיים בהרכת קואליציה בנצרת, דבר, 18 בדצמבר 1970

[6] [6]
יואל דר, מחר שיחות להקמת קואליציה מצומצמת, דבר, 23 בפברואר 1971

[7] [7]
יואל דר, מוסא כתיילי נבחר לראש עיריית נצרת, דבר, 7 במרץ 1971

[8] [8]
סכסוך חריף, דבר, 18 באוקטובר 1974

[9] [9]
לחג המולד: עיריה אדומה לנצרת, דבר, 11 בדצמבר 1975

[10] [10]
יואל דר, הבוחר הערבי - מה הוא חושב?, דבר, 2 באוקטובר 1969

[11] [11]
רק"ח, דבר, 10 באוקטובר 1969

[12] [12]
משורר מוסלמי תובע מרק"ח חברות בכנסת, דבר, 7 בנובמבר 1969

[13] [13]
א. חביבי התפטר מסיעת רק"ח בכנסת, דבר, 15 בפברואר 1972

[14] [14]
רק"ח, דבר, 16 בפברואר 1973

[15] [15]
הוועד המרכזי של רק"ח, דבר, 14 באוגוסט 1973

[16] [16]
יואל דר, ראשי הרשויות במגזר הערבי - נגד השביתה, דבר, 26 במרץ 1976

[17] [17]
לדוגמה של אחד משיריו ראו: מיכאל אסף, ערביי ישראל מול דמשק, דבר, 11 בנובמבר 1966

[18] [18]
דני רובינשטיין, שמחת הגבורה והצליחה, דבר, 24 במרץ 1974

[19] [19]
דורון רוזנבלום, נצרת כמרקחה, דבר, 20 בנובמבר 1970

[20] [20]
רענן כהן:ח"כ זיאד הפר הבטחותיו לבוחריו, דבר, 4 בדצמבר 1975

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]