שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ליגת העל בכדורגל
ליגת הכדורגל הבכירה בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ליגת העל בכדורגל היא ליגת הכדורגל הבכירה בישראל.
Remove ads
|
עיינו גם בפורטל
פורטל הכדורגל הישראלי הוא שער לכל הערכים בנושא כדורגל בישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע על מבנה הענף וטורנירי הכדורגל במדינה, על נבחרת ישראל לדורותיה, מרכז ציטוטים, תמונות, ערכים ועובדות נבחרות, מציג אישים מרכזיים בענף לתולדותיו וכולל מידע נוסף בנושאים כמו אצטדיונים וענף כדורגל הנשים. |
הליגה נוסדה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1931, ושמה העברי היה ליגת ארץ ישראל בכדורגל.
הליגה נקראת "ליגת העל" החל מעונת 1999/2000, כאשר בין השנים 1955 ל-1999 היא נקראה "הליגה הלאומית", ולפני כן "הליגה הארצית", "הליגה הישראלית" ו"ליגה א'". מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה ברציפות מאז שנת היווסדה כלומר היא הקבוצה היחידה שלא ירדה לליגת המשנה.
הליגה נמצאת תחת אחריות ההתאחדות לכדורגל בישראל, וביחד עם הליגה הלאומית אלו שתי הליגות המקצועניות בישראל. החל משנת 2014 מנוהלות שתי הליגות הבכירות על ידי מנהלת הליגות לכדורגל.
נכון לעונת 2023/2024, מדורגת ליגת העל הישראלית במקום ה-16 בדירוג אופ"א בשקלול של חמש העונות האחרונות[1].
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
 |
ראו גם – כדורגל בישראל |
לפני קום המדינה
ערך מורחב – ליגת ארץ ישראל בכדורגל
בשנת 1928 הוקמה ההתאחדות לכדורגל בישראל[2], ולאחר שלוש שנים של ניסיונות להקים ליגת כדורגל בארץ ישראל לצד משחקי הגביע, הצליחה להוציא את הליגה לפועל בשנת 1931. ב-7 בנובמבר נערך משחק הפתיחה של הליגה, דרבי בין מכבי חשמונאי ירושלים והפועל ירושלים, בו ניצחה חשמונאי 8–0[3]. הליגה כללה 9 קבוצות בעונתה הראשונה, וביניהן קבוצת הכדורגל של המשטרה הבריטית, שזכתה בתואר האלופה הראשונה בשנת 1932. עמה שיחקו עוד 8 קבוצות עבריות: מכבי חשמונאי ירושלים, הפועל ירושלים, הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, הפועל חיפה, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, ומכבי נס ציונה[4].
הפועל תל אביב הייתה האלופה העברית הראשונה, כשזכתה בדאבל בשנת 1934[5]. מכבי תל אביב זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1936, ועד קום המדינה היו שתי התל אביביות הקבוצות העבריות היחידות שזכו בתואר. הפועל זכתה ב-5 אליפויות לפני קום המדינה, ומכבי זכתה ב-4. הליגה הופסקה לסירוגין בעקבות אירועים ביטחוניים בחלק מהשנים, ובחלק מהעונות הליגה נדחתה, בוטלה או הוחלפה במשחקי ליגות אזוריות.
הליגה הלאומית
לאחר קום המדינה, זכתה מכבי תל אביב באליפות הראשונה בשנת 1950. עד 1955 נקראה הליגה "ליגה א'", ואז שונה שמה והיא נקראה "הליגה הלאומית". הפועל פתח תקווה זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1955, ולאחר מכן זכתה בחמש אליפויות רצופות (בין השנים 1959–1963), שיא שטרם נשבר.
בשנת 1963, לאחר שנים רבות בהן שיחקו בליגה 12 קבוצות, הוחלט על הקפאת הירידות והליגה גדלה בהדרגה ל-16 קבוצות. בשנת 1964 קבעה הפועל רמת גן היסטוריה והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה באליפות מיד לאחר עלייתה מליגת המשנה (הישג ששוחזר על ידי בית"ר ירושלים בעונת 1992/1993), ובעונה שלאחר מכן גם הכח מכבי רמת גן זכתה לראשונה בתולדותיה בתואר. בשנים 1966–1968 שוחקה עונה כפולה עם 4 סיבובים ו-60 משחקים, בעקבות הקפאת הליגה במהלך תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים.
בשנת 1971 זכתה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה באליפות, ובשנת 1975 הצטרפה גם הפועל באר שבע לרשימת הזוכות, והשיגה שתי אליפויות רצופות.
בשנת 1981 ירדה הפועל חיפה לליגת המשנה, והותירה את מכבי תל אביב והפועל תל אביב כקבוצות היחידות שמעולם לא ירדו ליגה. בשנת 1982 זכתה הפועל כפר סבא באליפות הראשונה בתולדותיה, אך בעונה שלאחר מכן ירדה לליגת המשנה (תקדים ששוחזר על ידי הפועל תל אביב לאחר שש שנים). בשנת 1984 נאבקו על האליפות שתי קבוצות שמעולם לא זכו בתואר - מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, שהובילה את הטבלה בנקודות רבות לאורך העונה, אך בסופו של דבר הייתה זו מכבי חיפה שזכתה באליפות, ובית"ר ירושלים חיכתה עד שנת 1987, אז זכתה גם היא באליפות הראשונה בתולדותיה.
אחרי יותר מ-20 שנה כליגה של 16 קבוצות, בשנת 1987 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות, וכעבור שנתיים חזרה לפורמט של 12 קבוצות. בשנת 1989 ירדה הפועל תל אביב לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה (עונה אחת לאחר שזכתה באליפות), והותירה את מכבי תל אביב כקבוצה היחידה שמשחקת בליגה הבכירה בישראל ברציפות מאז הקמתה. בשנת 1990 זכתה בני יהודה תל אביב באליפות הראשונה בתולדותיה, והפכה לקבוצה התל אביבית השלישית שזוכה בתואר. בשנת 1993 הוגדלה הליגה ל-14 קבוצות, ושנה לאחר מכן הוגדלה שוב ל-16 קבוצות.
ליגת העל
ב-1999 זכתה הפועל חיפה באליפות הראשונה בתולדותיה, ובתום העונה נערכו שינויים נוספים במבנה הליגות בישראל. הליגה הלאומית הפכה לליגת המשנה, ואילו הליגה הבכירה הוקטנה ל-14 קבוצות, ומאז היא נקראת "ליגת העל". הפועל תל אביב הייתה האלופה הראשונה של ליגת העל, כשזכתה בדאבל בעונת 1999/2000, ובעונה שלאחר מכן הוקטנה הליגה ל-12 קבוצות.
בעונת 2009/2010 גדלה הליגה בחזרה ל-16 קבוצות, ובאותה שנה הונהגה שיטת הקיזוז. טענות רבות עלו כנגד שיטה זו שבה הישגי העונה הסדירה מאבדים מחשיבותם לעומת הישגי הקבוצות בפלייאוף, ואכן בעונה זו מכבי חיפה הובילה את הטבלה בתום הסיבוב השני, ולאחר שהופחת ממאזן הקבוצות חצי מכמות הנקודות שצברו עד אז, זכתה הפועל תל אביב בתום הפלייאוף באליפות דרמטית בדקה האחרונה של המחזור האחרון. לאחר שנתיים הוחלט על ביטול השיטה.
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 זכתה מכבי חיפה 6 פעמים באליפות, והפכה לקבוצה שזכתה בהכי הרבה אליפויות בעשור אחד.
לקראת עונת 2012/2013 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות. לקראת עונת 2014/2015 קיבלה מנהלת הליגות לכדורגל, אשר מורכבת מנציגי קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית, את זכויות הניהול על שתי הליגות הבכירות בישראל.
החל מהפלייאוף העליון של עונת 2018/2019 הוכנסה לשימוש טכנולוגיית ה-VAR בליגת העל[6].
במרץ 2020, לפני מחזור הפתיחה של משחקי הפלייאוף, נעצרה עונת 2019/2020 בעקבות מגפת הקורונה.
Remove ads
תחרות
סכם
פרספקטיבה
מבנה הליגה
בליגה משתתפות ארבע עשרה קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה, ובסך הכול 26 מחזורים. לאחר שני הסיבובים הראשונים מתקיים פלייאוף אשר במסגרתו מחולקות הקבוצות לשני בתים. 6 הקבוצות אשר סיימו במקומות הראשונים ייקחו חלק בפלייאוף העליון, ו-8 הקבוצות אשר סיימו במקומות האחרונים ייקחו חלק בפלייאוף התחתון. קבוצה לא יכולה לרדת או לעלות מפלייאוף אחד לשני גם אם מספר הנקודות שלה גבוה או נמוך יותר מקבוצה בפלייאוף אחר. במסגרת הפלייאוף העליון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעמיים, בבית ובחוץ, סך הכול 10 משחקים, ובמסגרת הפלייאוף התחתון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעם אחת, סך הכל 7 משחקים.
מיקומים
הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון (עד עונת 1982/1983 הוענקו שתי נקודות לקבוצה המנצחת, כפי שהיה נהוג בכל העולם) ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום ייקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שוויון בהפרש ייקבע המיקום על פי מספר הניצחונות, ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי ייקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. במקרה של שוויון גם במספר שערי הזכות, ייקבע המיקום על פי אותו סדר קריטריונים אך ורק בהתייחס למשחקים בין הקבוצות המצויות בשוויון. במקרה של שוויון גם בין שתי הקבוצות ויש צורך לקבוע עולה, יורדת, מיקום סופי לצורך השתתפות במסגרת כלשהי (למשל מוקדמות ליגת האלופות) או אלופה, ייערך בין הקבוצות משחק אחד על מגרש שייקבע על ידי ועדת הליגה בשיטת משחק גביע - הארכה ובעיטות 11 במקרה הצורך.
בתום העונה הקבוצה אשר ממוקמת במקום הראשון בפלייאוף העליון מוכתרת כאלופה, ושתי הקבוצות האחרונות בפלייאוף התחתון יורדות לליגה הלאומית.
הקבוצות זוכות במענקי מיקום לפי מיקומן בסוף העונה. סכום המענקים משתנה בין עונה לעונה בהתאם לתקצוב ההתאחדות לכדורגל בישראל. בעונת 2009/2010 זכתה האלופה ב-2.4 מיליון שקל וסגניתה זכתה ב-2.25 מיליון שקל[7].
העפלה לתחרויות האירופיות
- ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים
הליגה הישראלית מסונפת להתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א), ולכן קבוצות אשר מסיימות במקומות הראשונים זוכות להשתתף בעונה שאחרי במסגרת הליגות האירופיות לפי מיקומן, בהתאם למיקום ליגת העל בדירוג הליגות של אופ"א. דירוג זה נקבע על פי הישגים משוקללים של הקבוצות הישראליות במפעלים האירופים. דירוג זה קובע את מספר המשתתפות במפעלים האירופיים: ליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג, ואת מספר הסיבובים שעליהן לעבור על מנת להעפיל לטורניר העונתי. בדירוג 2023 (הקובע את המשתתפות בליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג בעונת 2023/2024), מדורגת הליגה במקום ה-21 באירופה.
סרגל דירוג מאז 1999:
דירוג השיא של הליגה, נקבע בשנת 2003 והיה המקום ה-15 שמשמעותו הייתה 2 נציגות ישראליות במפעל ליגת האלופות בעונת 2004/2005 (מכבי תל אביב ומכבי חיפה), ודירוג השפל היה 27 בשנים 1999 ו-2019.
נכון לעונת המשחקים 2023/2024, דירוג זה קובע כי לישראל תהיה נציגה אחת בטורניר ליגת האלופות, נציגה בליגה האירופית, ו-2 נציגות בטורניר הקונפרנס ליג על פי המתכונת הבאה:[8]
- אלופת המדינה - הקבוצה במקום הראשון בליגה מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות.
- זוכת גביע המדינה - מחזיקת גביע המדינה מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית.
- מקומות 2 ו-3 בליגה - סגנית האלופה והמסיימת במקום השלישי מקבלות כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג.
- מקום 4 - אם הזוכה בגביע המדינה מסיימת באחד משלושת המקומות הראשונים בליגה, הקבוצה שסיימה במקום הרביעי מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג.
- בנוסף אם מחזיקת גביע המדינה זוכה גם באליפות המדינה הקבוצה שבמקום הראשון תשחק בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות הסגנית תשחק בסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית והקבוצות שסיימו את העונה במקום השלישי והרביעי ישחקו בסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג
Remove ads
קבוצות הליגה
להלן הקבוצות המתמודדות בעונת 2024/2025 בליגת העל:
זכויות שידור
סכם
פרספקטיבה
טלוויזיה
המשחק המרכזי משודר בכל מחזור בערוץ "5SPORT" שמפעיל ערוץ הספורט, אשר משדר שני משחקים נוספים בערוצים "5PLUS" ו-"5LIVE". ארבעה משחקים נוספים בכל מחזור משודרים בערוצים "ספורט 1", "ספורט 2", "ספורט 3" ו-"ספורט 4" שמפעילה חברת צ'רלטון. החל משנת 2018 חלק ממשחקי המחזור משודרים באיכות 4K בערוץ "5SPORT 4K" (תלוי באצטדיון, נכון לשנת 2022 רק באצטדיונים נתניה, בלומפילד והמושבה השידור ב-4K אפשרי).
תוכנית סיכום המחזור "שער השבת" משודרת מאז שנת 2009 בערוץ "5SPORT" שמפעיל ערוץ הספורט, בהנחייתו של יהונתן כהן. החל משנת 2012 שודרה לאחר תוכנית זו גם תוכנית "שבת ביציע" של יציע העיתונות המוקדשת לליגת העל, בהנחייתו של עמיחי שפיגלר, אך היא הוחלפה בשנת 2017 בתוכנית חדשות הספורט עם עמיחי שפיגלר ומאיה רונן.
ב-24 במאי 1986 שודר לראשונה משחק ליגה בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית, כאשר הערוץ הראשון שידר את המשחק המרכזי במחזור ה-30 והאחרון של עונת 1985/1986, בו ניצחה הפועל תל אביב את מכבי חיפה באצטדיון בלומפילד וזכתה באליפות. עד עונת 1993/1994 שידר הערוץ הראשון את המשחק המרכזי ואת תוכנית סיכום המחזור שנקראה "משחק השבת". בעונת 1994/1995 הועברו זכויות השידור של הליגה לערוץ 2 המסחרי שהוקם שנה לפני כן, כשחלק מזכויות השידור היו בידי ערוץ הספורט. תוכנית סיכום המחזור של ערוץ 2, בהנחייתו של יורם ארבל, נקראה "הדקה ה-91", והמשחק המרכזי שודר בערוץ 2 עד שנת 2004. החל מעונת 2002/2003 ועד לעונת 2008/2009 שידר הערוץ הראשון את תוכנית סיכום המחזור, בשם "הראשון בשער", מלבד עונת 2005/2006, אז שודרה התוכנית בערוץ 10, בהפקת ערוץ הספורט, ונקראה "סיפור המחזור". המשחק המרכזי שודר בערוץ 10 בין השנים 2004 - 2009, ולאחר מכן עברו זכויות השידור לערוץ הראשון, במקביל להעברת זכויות השידור של תוכנית סיכום המחזור לערוץ הספורט. הערוץ הראשון שידר את המשחק המרכזי עד תום עונת 2015/2016, עת עברו הזכויות לערוץ הספורט וצ'רלטון[9].
המשחק המרכזי בליגת העל משודר גם בערוץ הישראלי בחו"ל בשפה העברית.
רדיו
בזכויות שידורי הרדיו של ליגת העל החזיקה עד שנת 2016 רשות השידור ששידרה את התוכנית המיתולוגית שירים ושערים ברשת ב' של קול ישראל. התוכנית שודרה משנת 1970 והופסקה לסירוגין בשנת 2003 עם עלית ה"שלם וצפה", דבר שעורר מחאה ציבורית שבעקבותיה הוחזרה התוכנית בשנת 2005 במתכונת שונה בה אין שידור רציף של המשחקים. בשנת 2009 הופסקו שוב שידורי התוכנית. בשנים 2011–2012 רכש רדיו תל אביב את זכויות שידורי הרדיו ושידר ביחד תחנות אזוריות נוספות את התוכנית "שבת של כדורגל", ששודרה גם בטלוויזיה בערוץ ONE. בשנים 2009–2011 רכש גם רדיו ירושלים את זכויות השידור ברדיו, ובשנת 2011 חזרה רשת ב' לשדר את משחקי הליגה ישירות מהמגרשים בתוכנית "שירים ושערים". בשנת 2016 הופסקה התוכנית בעקבות סגירת רשות השידור.
החל משנת 2016 מועברים משחקי ליגת העל מדי שבת בתוכנית "שבת של כדורגל" אשר משודרת ברדיו תל אביב, רדיו חיפה, רדיו ירושלים, רדיו דרום, רדיו קול רגע ורדיו גלי ישראל, וכן בעמוד הפייסבוק של ONE. את התוכנית מגישים דולב נישליס ואייל ברקוביץ'.
אינטרנט
בעונת 2008/2009 נרכשו זכויות שידור תקצירי המשחקים באינטרנט על ידי אתר ONE. בעונת 2009/2010 רכש ערוץ הספורט את זכויות שידור התקצירים. בשנים 2010–2012 תקצירי ליגת העל היו משודרים גם באתר ONE, גם באתר ערוץ הספורט וגם באתר ynet, ובשנת 2012 רכש ONE שוב את הזכויות. החל משנת 2016 רכש ערוץ הספורט את תקצירי ליגת העל באינטרנט, ובנוסף משודר המשחק המרכזי באתר האינטרנט של ערוץ הספורט. תקצירי ליגת העל מופיעים גם באתר האינטרנט של צ'רלטון.
Remove ads
חסויות
- בשנת 1999, עם הקמת ליגת העל, רכשה חברת פלאפון תקשורת את החסות על הליגה, שנקראה "ליגת פלאפון" במשך שלוש עונות. בשנת 2002 החליטה פלאפון לסיים את ההסכם, ובשלוש העונות הבאות לא הייתה חסות לשם הליגה.
- בשנת 2005 רכשה המועצה להסדר ההימורים בספורט את זכות החסות על הליגה, ובעקבות כך שמה של הליגה היה "ליגת טוטו". בשנת 2010]] החליטה המועצה לשנות את השם ל"ליגת Winner"[10] וכך היא נקראה עד תום עונת 2015/2016.
- ביולי 2016, עקב מחלוקות על גובה סכום החסות בין המנהלת למועצה, הודיעה המועצה כי תמשיך לשמש כנותנת חסות העיקרית אך הליגה לא תקרא יותר "ליגת Winner", ועל כן למשך שנתיים לא הייתה חסות לשם הליגה[11].
- באוגוסט 2018 רכשה רשת המסעדות ג'פניקה את החסות על שם הליגה תמורת כ-4 מיליון ש"ח לעונה, ובעקבות כך בעונת 2018/2019 שונה שמה המסחרי של הליגה ל"ליגת JAPANIKA"[12].
- במאי 2019 רכשה הבורסה לניירות ערך בתל אביב את החסות על שם הליגה תמורת כ-12 מיליון ש"ח לשלוש עונות, ובעקבות כך שונה שמה המסחרי של הליגה ל"ליגת הבורסה לניירות ערך" החל מעונת 2019/2020[13].
- במרץ 2022 חתמה מנהלת הליגות בכדורגל עם הבנק הדיגיטלי הראשון - ONE ZERO על הסכם חסות תמורת כ-10 מיליון ש"ח ל-2 העונות הבאות (5 מ' שקל לכל עונה), ובעקבות כך החל מעונת 2022/2023 נקראה ליגת העל "ליגת ONE ZERO"[14].
- בעונת 2024/2025 חזרה הליגה לחסות המועצה להסדר ההימורים בספורט ושמה שונה שוב ל"ליגת Winner".[15]
לוגו "ליגת פלאפון" בין השנים 1999–2001
לוגו ליגת "טוטו" בין השנים 2005–2008
לוגו ליגת "טוטו" בין השנים 2008–2010
לוגו ליגת ווינר בעונת 2010/2011
ליגת "Winner" בין השנים 2011–2016
ליגת "ג'פניקה" בעונת 2018/2019
ליגת "הבורסה לניירות ערך" בעונת 2019/2020 ועד 2021/2022
ליגת "ONE ZERO הבנק הדיגיטלי" בין השנים 2022–2024
ליגת "Winner" מאז 2024
Remove ads
טבלת אליפויות המדינה
סכם
פרספקטיבה
- קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע המדינה באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
- קבוצה המסומנת בכתב מודגש נטוי זכתה בנוסף בגביע הטוטו באותה העונה והשלימה טרבל מקומי.
לפני קום מדינת ישראל[16]
לאחר קום מדינת ישראל[16]
Remove ads
אליפויות
סכם
פרספקטיבה
אלופות לפי קבוצה
בסוגריים: זכיות באליפות/סגנויות מלפני קום המדינה.
מתחת לשם הקבוצה: מספר כוכבים (
) על פי החלטה שהתקבלה במנהלת הליגות (5 אליפויות = כוכב)[26]
אלופות לפי עיר
אלופות לפי מחוז
Remove ads
אליפויות לפי שחקנים
סכם
פרספקטיבה
להלן טבלת השחקנים המעוטרים ביותר בתולדות הליגה הבכירה בישראל, אשר זכו בתואר האליפות לפחות שש פעמים:
שחקנים פעילים בליגת העל מודגשים
Remove ads
אליפויות לפי מאמנים
סכם
פרספקטיבה
להלן טבלת המאמנים המעוטרים ביותר בתולדות הליגה הבכירה בישראל, אשר זכו בתואר האליפות יותר מפעם אחת:
מאמנים פעילים בליגת העל מודגשים
שיאים קבוצתיים
- שיא ניצחונות ליגה רצופים: 22 ניצחונות (הפועל תל אביב לאורך השנים 1932-1933-1934)
- שיא ניצחונות ליגה רצופים בעונה אחת: 18 ניצחונות (מכבי תל אביב, עונת 1949/1950)
- שיא ניצחונות ליגה רצופים מתחילת עונה[27]: 11 ניצחונות (מכבי חיפה בעונת 2005/2006, מכבי תל אביב בעונת 1993/1994)
- עונה שלמה ללא הפסד: המשטרה הבריטית - 15 משחקים (1931/1932), הפועל תל אביב - 14 משחקים (1933/1934), הפועל תל אביב - 11 משחקים (1938), מכבי תל אביב - 22 משחקים (1953/1954), מכבי תל אביב - 22 משחקים (1957/1958), מכבי חיפה - 39 משחקים (1993/1994)
- שיא משחקי ליגה רצופים ללא הפסד: 46 משחקים (מכבי חיפה, מסוף עונת 1992/1993 ועד תחילת עונת 1994/1995)
- שיא משחקי בית ללא הפסד: 51 משחקים (הפועל באר שבע, בין ספטמבר 2015 למאי 2018)
- שיא משחקי חוץ ללא הפסד: 38 משחקים (מכבי תל אביב, בין אפריל 2018 ליולי 2020)
- שיא מחזורים רצופים בראש הטבלה: 65 מחזורים (מכבי חיפה, בין אוגוסט 2004 למאי 2006)
- שיא ניצחונות ליגה בעונה אחת[28] : 28 מ-39 משחקים (מכבי חיפה, עונת 1993/1994), 28 מ-35 משחקים (מכבי חיפה, עונת 2009/2010)
- אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר[29]: 82.86% (מכבי חיפה, עונת 2009/2010)
- אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר במשחקי בית[29]: 96.3% (מכבי חיפה, עונת 2022/2023)
- שיא נקודות לעונה: 95 נקודות (מכבי חיפה, עונת 1993/1994)
- שיא ממוצע שערים למשחק: 4.291 שערים למשחק (מכבי תל אביב, עונת 1949/1950)
- שיא ממוצע ספיגה למשחק: 0.278 שערים למשחק (מכבי תל אביב, עונת 2019/2020)
- שיא הפסדי ליגה רצופים: 24 הפסדים מתוך 24 משחקים (מכבי נס ציונה, עונת 1949/1950)
- שיא הפסדי ליגה בעונה אחת: 30 הפסדים מתוך 38 משחקים (הפועל צפרירים חולון, עונת 2000/2001)
- הניצחון הגבוה ביותר: 13–0 (מכבי תל אביב נגד מכבי ראשון לציון, 7 בינואר 1950)
- שיא אליפויות ברצף: 5 (הפועל פתח תקווה, בעונות 1958/1959 עד 1962/1963)
- שיא אליפויות בעשור אחד: 6 (מכבי חיפה בעשור הראשון של המאה ה-21, בעונות 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006 ו-2008/2009)
- שיא משחקים רצופים עם לפחות שער זכות אחד: 43 משחקים (בית"ר ירושלים, בין אפריל 2017 לאוגוסט 2018)
- האליפות המהירה ביותר: 8 מחזורים לפני סיום העונה (מכבי תל אביב, עונת 2018/2019)
- אליפות בהפרש הגבוה ביותר מהמקום השני: 31 נקודות (מכבי תל אביב, עונת 2018/2019)
- שיא משחקים ללא ספיגה ברצף: 14 משחקים (מכבי תל אביב, בין מאי 2019 לדצמבר 2019)
- שיא משחקים ללא ספיגה בעונה אחת: 29 משחקים (מכבי תל אביב, עונת 2019/2020)
Remove ads
שיאנים ומלכי השערים
סכם
פרספקטיבה
שיאני ההופעות של ליגת העל בכל הזמנים
השחקן הזר ששיחק הכי הרבה משחקים בכל הזמנים בליגת העל הוא מוראד מגמאדוב, שהופיע 457 פעמים במדי מכבי פתח תקווה.
מלכי השערים בכל הזמנים
שחקנים פעילים מודגשים בכתב בולט
שיא השערים שהבקיע שחקן זר בליגת העל הוא 89, בו מחזיק ניקיטה רוקאביציה (במדי בית"ר ירושלים, מכבי חיפה והפועל באר שבע).
מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות
להלן מלכי השערים של ליגת העל בכל עונה מאז קום המדינה:[30][31][32]
שיאני הזכיות
להלן טבלת השחקנים שזכו בתואר מלך השערים יותר מפעם אחת
שיאני שערים לעונה
להלן טבלת השחקנים שכבשו יותר מ-25 שערים בעונה אחת:[33]
שיאים אישיים נוספים
- שיא שערים אישי במשחק ליגה אחד: עמיחי שוהם (הפועל פתח תקווה) - 7 שערים (7 בדצמבר 1944)
- שיא דקות רצופות ללא ספיגה בליגה הבכירה: דניאל טננבאום (מכבי תל אביב) - 1,272 דקות (2018/2019 - 2019/2020)
- שיא משחקים ללא ספיגה מתחילת העונה בליגה הבכירה: דניאל טננבאום (מכבי תל אביב) - 13 משחקים (עונת 2019/2020) - שיא עולמי (נכון ל-2020)
- השחקן הצעיר ביותר ששיחק בליגה הבכירה: בוני גינצבורג (מכבי תל אביב) - בגיל 15 ו-11 חודשים (6 בדצמבר 1980)
- כובש השער המהיר ביותר בליגה הבכירה: ניסים אלמליח (בית"ר תל אביב) - 5 שניות מפתיחת המשחק (23 בפברואר 1957)[34]
- שיאן הכרטיסים הצהובים בליגה הבכירה: ח'אלד ח'לאילה (בני סכנין) - 151 כרטיסים צהובים
- שיאן אליפויות רצופות: מהראן ראדי (מכבי תל אביב, הפועל באר שבע) - 6 (2012/2013–2017/2018)
Remove ads
עולות ויורדות
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל כדורגל | ||
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל בכדורגל- אתר מנהלת הליגות לכדורגל
- ליגת הבורסה לניירות ערך, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- אשר גולדברג, 80 שנים לליגה הישראלית, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 17 בנובמבר 2011
- וואלה! ספורט - ליגת העל
- ערוץ הספורט - ליגת העל
- ONE - ליגת העל
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads