הפועל בלפוריה

הפועל בלפוריה הייתה קבוצת כדורגל ישראלית שפעלה בשנות ה-40 ובשנות ה-50, ונחשבת לאחת מקבוצות ההגנה הגרועות ביותר ששיחקו אי פעם בליגת העל בכדורגל על גלגוליה השונים. הקבוצה ערכה את משחקי הבית שלה במגרש משופץ ששכן בחלק המזרחי של מושב בלפוריה ובמגרש של הפועל עפולה, והמימון לפעילותה הגיע מכיסם של שחקניה.

הפועל בלפוריה

תאריך ייסוד	1942
תאריך פירוק	1965

אודות הקבוצה

סניף "הפועל" בבלפוריה הוקם כבר בשנת 1938 וקבוצת הכדורגל של המושב הייתה מתחרה בליגת העמק ובתחרויות שונות^[1][2]. הקבוצה נרשמה למשחקים רשמיים בשנת 1945 על ידי אהרון פודולר, מתושבי בלפוריה, והחלה את דרכה במחוז צפון של ליגה ב' (אז הליגה השנייה) בעונת 1946/1947, שבסיומה דורגה במקום החמישי מתוך 13. זמן קצר לאחר מכן הוקמה מדינת ישראל ופרצה מלחמת העצמאות, ובשל כך הופסקו כל פעילויות הכדורגל. הקבוצה חידשה את פעילותה בעונת 1949/1950, בה סיימה במקום השביעי מתוך תשעה במחוז צפון של ליגה ב'. הקבוצה כלל לא ערכה אימונים באמצע השבוע מאחר שהשחקנים היו חברי בלפוריה והיישובים שבאזור שעבדו במשך רוב שעות היום, והשחקנים היו מגיעים ישירות למשחקי הליגה שנערכו בשבת.

יכולתה של הקבוצה השתפרה במשך השנים. בעונת 1951/1952 היא התמודדה על העלייה לליגה א' במשך כל העונה, והבטיחה זאת לאחר שניצחה את זכרון יעקב במחזור האחרון של העונה. ברם, יריבתה של בלפוריה בצמרת, הפועל חדרה, ערערה בפני ההתאחדות לכדורגל על תוצאת המשחק בינה לבין בלפוריה, ובסופו של דבר ואף שהעונה הסתיימה החליטה ההתאחדות להורות על עריכת משחק חוזר שהיה עתיד לקבוע את זהות העולה לליגה א'. משחק זה נערך בסופו של דבר ב-20 בדצמבר 1952, והסתיים בניצחונה של בלפוריה בתוצאה 2 - 1.

הקבוצה פתחה את הופעותיה בליגה הראשונה בעונת 1953/1954 בהפסד חוץ למכבי נתניה, ובמחזור השני היא רשמה את ניצחונה הראשון במשחק מול הפועל כפר סבא. הקבוצה סיימה את העונה במקום האחרון עם מאזן של 4 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו ו-15 הפסדים, ויחס שערים של 20 לעומת 57. הפסדה הגדול ביותר של הקבוצה היה 0 - 6 למכבי תל אביב במחזור ה-7. על אף שהקבוצה הייתה אמורה לרדת בחזרה לליגת המשנה, היא ניצלה מכך כיוון שלאורך כל העונה היה סכסוך בין ארגוני הפועל ומכבי, ובשל כך החליטה ההתאחדות להגדיל את מספר הקבוצות בליגה הבכירה ל-14 ולבטל את הירידות.

עונתה השנייה של הקבוצה הייתה עוד פחות טובה מהראשונה. היא סיימה את הליגה במקום האחרון פעם נוספת, עם מאזן של 3 ניצחונות, 2 תוצאות תיקו ו-21 הפסדים. במחזור ה-12 הובסה הקבוצה בתוצאה 0 - 12 על ידי מכבי תל אביב, ובמחזור ה-23 ספגה את ההפסד הכבד ביותר בתולדותיה, 2 - 13 לאלופה הפועל פתח תקווה. הפסד זה הוא גם המשחק שהסתיים עם מספר השערים הגבוה ביותר בתולדות הליגה. הקבוצה סיימה את העונה עם הפרש שערים 32 - 129, שגם הוא שיא שלילי בתולדות הליגה. בלפוריה הייתה הקבוצה האחרונה בתולדות הליגה שספגה למעלה מ-100 שערים בעונה רגילה. גם סקציה נס ציונה (54 - 123) ספגה למעלה מ-100 שערים, אך היא עשתה זאת בעונה הכפולה של 1966/1968 שנמשכה על פני 60 מחזורים לעומת 26 מחזורים של בלפוריה.

בעונת 1956/1957 גברה הקבוצה במשחק בית על הכח תל אביב בשמינית גמר גביע המדינה, ולראשונה בתולדותיה העפילה לשלב רבע הגמר. בשלב זה היא התמודדה מול מכבי יפו, והובסה בתוצאה 1 - 4. היה זה ההישג המשמעותי האחרון של הקבוצה, ולאחר זמן לא רב היא התפרקה בעקבות היעדר מחלקת נוער שהוביל לצמצום סגל השחקנים עם פרישתם של השחקנים המבוגרים יותר, וגם בגלל היעדר תקציבים.

לקריאה נוספת

• זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי (כרך ב', עמודים 278 - 279), דני הפצה, 2010

הערות שוליים

1. החלו משחקי הליגה בעמק, בעיתון :אמר" 31 במרץ 1941
2. בעמק יזרעאל, בעיתון "אמר" 2 בדצמבר 1941