שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
בנציון נתניהו
היסטוריון , עיתונאי ופעיל ציוני ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בנציון (בן־ציון) נתניהו (מיליקובסקי) (י"ד באדר ב' תר"ע, 25 במרץ 1910[1][2] – ח' באייר תשע"ב, 30 באפריל 2012) היה היסטוריון, מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל, נציג התנועה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות. כיהן כפרופסור בדרופסי קולג', באוניברסיטת דנבר (אנ') ובאוניברסיטת קורנל והיה עמית באקדמיה האמריקאית למחקר יהודי (AAJR), והיה חבר באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות ומדעי ההיסטוריה בספרד. אביהם של יוני נתניהו שהיה מפקד סיירת מטכ"ל, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וד"ר עדו נתניהו, רופא, סופר ומחזאי.
Remove ads
Remove ads
קורות חיים
סכם
פרספקטיבה
שנותיו המוקדמות
נתניהו נולד בוורשה (אז חלק מהאימפריה הרוסית), בשם בנציון מיליקובסקי לשרה (לבית לוריא) ולמחנך והפעיל הציוני הרב נתן מיליקובסקי (לימים נתניהו), שעל-פי מסורת משפחתית היה צאצא של תלמידי הגאון מווילנה. ב-3 ביוני 1920 עלה לארץ ישראל עם משפחתו על סיפון האוניה "אובציה"[3]. לאחר ששהתה המשפחה ביפו ובתל אביב עברה לצפת, ולבסוף השתקעה בירושלים. בנציון למד בסמינר "המזרחי" (לימים מכללת ליפשיץ) ואחר כך בבית המדרש למורים העברי בהנהלת דוד ילין. לאחר מכן המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית. הוא התמחה בהיסטוריה וקיבל תואר ראשון ותואר שני בהיסטוריה ובפילוסופיה. בארץ ישראל עברת את שמו לנתניהו, השם בו אביו, נתן מיליקובסקי, היה חותם על מקצת ממאמריו.[4] על מאמריו חתם בנציון נתניהו לעיתים בכינוי "ניתאי", ובעקבותיו השתמש בנו בנימין, בעת שהייתו בארצות הברית, בשם "בן ניתאי".[5]
תחילת פעילותו הפוליטית
במהלך לימודיו היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית. הוא הושפע מהרעיונות של אב"א אחימאיר והקים יחד עם חברו יוסף אור את הירחון הספרותי הרוויזיוניסטי ״ביתר״. הירחון נערך על ידי פרופ' יוסף קלוזנר שנתניהו היה עימו בקשרים טובים. נתניהו עמד בראש תא הסטודנטים הרוויזיוניסטים באוניברסיטה, שהשתתפו בהפגנה שארגן אחימאיר נגד ״ברית שלום״. בין השאר הפריעו לחנוכת קתדרה לשלום בינלאומי שבראשה עמד המשפטן נורמן בנטוויץ'[6].
ב-1933 פעל לצד אביו, הרב מיליקובסקי, להקמת ועד ציבורי בראשות הרב קוק להגנה על הנאשמים ברצח חיים ארלוזורוב - צבי רוזנבלט, אברהם סטבסקי ואב"א אחימאיר. לימים סיפר כי אביו הרב מיליקובסקי טען שעל פי נתונים שאסף, לא הם ביצעו את הרצח והוצאתם להורג עלולה להביא למלחמת אחים ולפגיעה במפעל הציוני[7]. נתניהו היה ממייסדי העיתון הרוויזיוניסטי "הירדן" והיה לעורכו הראשון. העיתון נוסד בין השאר כדי להשפיע על דעת הקהל לתמוך בחפות הנאשמים ברצח ארלוזורוב וגיליונו הראשון הופיע ביום פתיחת המשפט.
ב-1935 פרש נתניהו מעריכת העיתון ״הירדן״ וב-1936 נתמנה לעורך ״הספרייה הלאומית״ שהוציאה לראשונה בעברית כתבים של הרצל, נורדאו, זנגוויל וציונים אחרים ושלחלקם נלוו הקדמות פרי עטו של נתניהו.
פעילות בארצות הברית
ב־1939 נסע ללונדון ומשם לניו יורק, כעוזרו של בנימין אקצין, מזכירו האישי של זאב ז'בוטינסקי, בימי חייו האחרונים של ז'בוטינסקי, שנפטר בשנת 1940. פרט זה גרם לבלבול, מפני שבהמשך הציג בנימין נתניהו את אביו כעוזרו של ז'בוטינסקי עצמו[8].
לאחר מותו של ז'בוטינסקי נשאר בניו יורק, וב-1942 נתמנה לעמוד בראש המשלחת של התנועה הרוויזיוניסטית, שעסקה ביצירת דעת קהל אוהדת לרעיון הציוני בקרב אנשי הממשל. בניו יורק של שנות ה-40 הוא היה בין המעטים שהתריעו על התרחשותה של השואה,[דרוש מקור][דרושה הבהרה] ולאחר שנתגלה היקף ההשמדה, היה איתן בדרישתו כי פליטי השואה יופנו לארץ ישראל.[9] ב-1945 עמד בראש המשלחת הרוויזיוניסטית לסן פרנסיסקו בעת הקמת האו"ם, שנאבקה לניסוחו והכללתו של סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות שמתייחס לשמירת זכויותיהם של מדינות ועמים בטריטוריה שנמצאת בניהול מערכת הנאמנות של האו"ם.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
מ-1946 נפגש עם אנשי ממשל שונים, כגון ראש מטה צבא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, תת-מזכיר המדינה דין אצ'יסון והממונה על המזרח התיכון במחלקת המדינה לוי הנדרסון[10], כדי לשכנעם שהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא אינטרס אמריקני מובהק לאור המאבק עם ברית המועצות.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] ב-12 בספטמבר 1947, לקראת ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה, נמנה עם החותמים על מודעה שפורסמה בניו יורק טיימס והביעה התנגדות לחלוקה[11].
במקביל לפעילותו הציונית למד לתואר דוקטור בדרופסי קולג' בפילדלפיה, ועבודת הדוקטורט שלו עסקה בדון יצחק אברבנאל.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
חזרה לישראל
בשנת 1949, לאחר הקמת המדינה, לקראת סיום מלחמת העצמאות, שבה משפחת נתניהו לישראל עם בנם יוני ועברה לגור בשכונת קטמון בירושלים.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
לאחר ששב לישראל התמסר לעבודת המחקר שלו כהיסטוריון של יהדות ספרד.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] הוא נפגש גם עם מנהיגים פוליטיים כמנחם בגין וראש הממשלה דוד בן-גוריון, אך לא השתלב בפוליטיקה הישראלית.[דרוש מקור] [דרושה הבהרה]
על פי גרסת נחום ברנע, בשנות ה-50 ביקש להתקבל כמרצה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית, אבל ראש החוג פרופ' יצחק בער העדיף על פניו את חיים ביינארט[12], שהשתייך, כמו נתניהו, לתנועה הרויזיוניסטית. [דרושה הבהרה] על פי בנו עידו, האוניברסיטה לא דחתה אותו משום שהוא כלל לא הגיש בקשה לאוניברסיטה[13]. בשנת 1957 התמנה כפרופסור אורח לשפה וספרות עברית בדרופסי קולג', ולאחר מכן כפרופסור מן המנין להיסטוריה וספרות יהודית (1966-1968). משם עבר לאוניברסיטת דנבר ולבסוף לאוניברסיטת קורנל (1971-1975) כראש המחלקה לשפות שמיות וספרות עברית.
בהמלצתו של מורו יוסף קלוזנר, היה לעורך כללי של כרכים ב–ה, ו–ח של האנציקלופדיה העברית שבהם היה קלוזנר עורך ראשי.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] עם פטירתו של קלוזנר היה לעורך הראשי של כרכים ו, ט, יד–טו, עד 1962.[דרושה הבהרה]. בנוסף נמנה עם העורכים של מחלקת מדעי הרוח באנציקלופדיה בכרכים ב–ט, יד–טו.[14]
בשנת 1962 שבה המשפחה לארצות הברית,[דרושה הבהרה] שם היה בין העורכים של אנציקלופדיה יודאיקה והיה ראש המחלקה ללימודים שמיים באוניברסיטת קורנל.[דרוש מקור][דרושה הבהרה][דרושה הבהרה]
לאחר נפילת בנו יונתן, במהלך מבצע יונתן לחילוץ בני הערובה ממטוס אייר פראנס באנטבה בשנת 1976, שבה משפחת נתניהו לארץ. בנו, בנימין נתניהו, בחר בקריירה פוליטית, והיה לראש ממשלת ישראל. בנו הצעיר, עדו נתניהו, הוא רופא, סופר ומחזאי. בנציון נתניהו התאלמן מאשתו צילה בשנת 2000.
בסוף שנות ה-90 הביע נתניהו דאגה נוכח מה שראה כשילוב של האיום הערבי מול חולשת הדעת והשאננות הישראלית. הוא ראה בהסכמי אוסלו "מעשה טירוף", "מלכודת שאותה טמנו לנו הערבים ואויבינו בין האירופים בכוונה תחילה" ומי מבינינו שנלכד בה מתוך "עיוורון גמור", משך את כולנו לתוכה ואין יודע כיצד נחלץ ממנה. נתניהו האמין ששלום לא-מושלם בין ישראל ושכנותיה הוא אפשרי, אך רק אם יתבסס על הרתעה חזקה[15]. כשבנו בנימין כיהן כראש ממשלה והכריז כי הוא מסכים להעביר את חברון לשליטת הרשות הפלסטינית כחלק מהסכם חברון ביקר אותו אביו בחריפות. נתניהו הבן העיד כי אביו, הידוע בדעותיו בזכות "ארץ ישראל השלמה" השפיע עליו יותר מכל[16]. גם בגיל מתקדם המשיך להיות פעיל פוליטית, ובספטמבר 2004 נמנה (לצד בנו עידו נתניהו[17]) עם החותמים על עצומת אנשי ציבור נגד תוכנית ההתנתקות[18].
נתניהו היה פרופסור עמית באקדמיה למחקר יהודי, חבר באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות ומדעי ההיסטוריה בספרד, ופרופסור, ולאחר מכן פרופסור אמריטוס, באוניברסיטת קורנל. בשנות חייו האחרונות השתתף בסרט הביוגרפיה אודותיו, "בֶּן צִיּוֹן - חייו ופועלו של פרופ' בנציון נתניהו", בבימויו של משה לוינסון[19].
בנציון נתניהו נפטר בירושלים ב-30 באפריל 2012, בגיל 102, ונקבר בחלקת האבות השכולים בהר המנוחות בירושלים[20].
Remove ads
כהיסטוריון
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בספרו אודות הפילוסוף והמדינאי היהודי-ספרדי דון יצחק אברבנאל, מתאר נתניהו בין היתר את גדולתו כאיש רוח ומדינאי, ובו בזמן מצביע על חולשותיו ועל עיוורונו של אברבנאל, שנותן אמון במלך פרדיננד זמן קצר לפני גירוש ספרד, באופן שמזכיר את העיוורון של יהודי גרמניה ביחס למשטר הנאצי[21]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1953 באנגלית ובספרדית. בשנת 2005 הופיע הספר בתרגום לעברית וזכה לשבחים[22].
ב-21 בספטמבר 2011 העניקה עמותת דונה גרציה לנתניהו את מדליית דונה גרציה[א], כאות הוקרה על פועלו בחקר אנוסי ספרד והתאוריה שפיתח, לפיה מיתוס האנוסים אינו נכון ונוצר רק עקב תעמולת מוסדות האינקוויזיציה ומסמכיה[23].
Remove ads
חיים אישיים

ב־1944 נישא לצילה (לבית סגל)[24], שאותה פגש בעת לימודיו בארץ ישראל. היא הייתה נשואה קודם לכן לחברו נח בן טובים (בנו של זלמן בן-טובים). לבנציון וצילה נולדו שלושה בנים: יוני (1946), בנימין (1949) ועִדו (1952).
מספריו
בעברית:
- חמשת אבות הציונות, בהוצאת ידיעות אחרונות, 2004. מאמרים על יהודה לייב פינסקר, בנימין זאב הרצל, מקס נורדאו, ישראל זנגוויל וזאב ז'בוטינסקי.
- דון יצחק אברבנאל - מדינאי והוגה-דעות, הוצאת שוקן, 2005
באנגלית:
- 1953: Don Isaac Abravanel, Statesman & Philosopher, Jewish Publication Society of America
- 1966: The Marranos of Spain: From the Late 14th to the Early 16th Century, According to Contemporary Hebrew Sources, American Academy for Jewish Research
- 1976: Alonso de Espina: Was He a New Christian?, Proceedings of the American Academy for Jewish Research Vol. 43, pp. 107–165
- 1995: The origins of the Inquisition in fifteenth century Spain, Random House
- 1997: Toward the Inquisition - Essays on jewish and converso history in late medieval spain, cornell university press
בספרדית:
- 2005: De la anarquía a la Inquisición Trad. Ciriaco Morón Arroyo. La Esfera de los Libros
Remove ads
הנצחתו
כשנה לאחר פטירתו נחנך בירושלים מחלף על שמו[25]. ביוני 2013 נחנך בהתנחלות ברקן שבשומרון בית ספר יסודי על שמו[26]. בשנת 2020 נחנכה כיכר על שמו ועל שם רעיתו צילה נתניהו בשכונת הדר גנים בפתח תקווה[27].
אילן יוחסין
Remove ads
לקריאה נוספת
- יוסי אחימאיר, "בנציון נתניהו בן מאה אינו נח, משלים כתיבת זכרונותיו", "האומה", גיליון 177, מרץ 2010, עמ' 77–84
- ג'ושוע כהן הנתניהוז - אפיזודה שולים ובסופו של דבר אף זניחה בתולדות משמחה מפורסמת מאוד הוצאת "הבה לאור" 2021
- Joshua Cohen, The Netanyahus, An Account of a Minor and Ultimately Even Negligible Episode in the History of a Very Famous Family, Published by New York Review Books, 2021[30]
קישורים חיצוניים
- אלי אשד, "היסטוריון של ימי הביניים: שיחה עם פרופסור בנציון נתניהו"
- דן מרגלית, ריאיון עם בנציון נתניהו, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
מוסף המוספים - ראיון עם בנציון נתניהו, ריאיון באתר יוטיוב (אורך: 23:51)
- עדי ערמון, המאבקים הלאומיים שעיצבו את עולמו של בנציון נתניהו | פרק א' | פרק ב' | פרק ג' | מחקר של מכון מולד באתר הארץ, אוגוסט 2016 - מאי 2017
- בנציון נתניהו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רשימת הפרסומים של בנציון נתניהו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של בנציון נתניהו באתר רמב"י
בנציון נתניהו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בנציון נתניהו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מכּתביו:
- ריכוז או תכנית קונסטרוקטיבית, דואר היום, 4 בינואר 1931
- לזכרו של נורדוי, דואר היום, 3 בפברואר 1931
- הרצל – תופעה מלכותית ונבואית, באתר מידה
- מקורות האנטישמיות: שאלת היהודים, באתר מידה
על כתביו:
Remove ads
ביאורים
- מדליה ממלכתית שהונפקה בשנת 2010, לציון 500 שנה להולדת דונה גרציה
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads