המילה "אָדֹם", כמו גם המילים הנרדפות לה, "תּוֹלָע" ו"שָׁנִי", מצויות כבר במקרא. הפירוש המקורי שלהן תיאר גם את הצבע האדום וגם את הצבע החום. לפי מודל השפה הפרוטו-שמית, המילה "אָדֹם" דומה מאוד למילה, שתיארה את הצבע האדום ואת הצבע החום באם השפות השמיות[2]. (לפי המודל, בפרוטו-שמית היו שמות רק לארבעה צבעים: לאדום-חום, לירוק-צהוב, ללבן ולשחור). ככל הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" לבין מוצא המילים "דם" ו"אדמה".
הצבע האדום בטבע
שקיות דם בעלי חיים (מרכיב במטבח התאילנדי) בשוק בסמוט פרקןמושיות אדומות האדום המזוהה עם רעילות/מרירות הוא צבע אזהרה לטורפים פוטנציאליים
הפסיכואבולוציה של האדם התפתחה לקלוט אדום כצבע בולט מאוד לעין. בשונה מרוב מיני היונקים, קופיהעולם הישן (הקופים צרי האף) ובהם האדם, מסוגלים להבחין בין ירוק לאדום משום שיש להם 3 סוגי מדוכים ברשתית העין (אדום, ירוק וכחול) לעומת 2 בלבד אצל יונקים אחרים כמו הקופים רחבי האף של אמריקה הדרומית והקיפופים. יש המייחסים התפתחות זו לצורך במציאת פירות בגווני אדום על רקע חופת עלים ירוקה[3] או לצורך בהבחנה בין עלים צעירים אכילים בגוון אדמדם לעומת עלים בוגרים ירוקים ודלי ערך תזונתי. הסבר אלטרנטיבי לראיית הצבע מתמקד לא בחיפוש מזון אלא יכולת הבחנה חברתית כמניע האבולוציוני להבחנת צבעים משוכללת להתמקדות באדום דווקא. ניתן למסור ולהפיק אינפורמציה על מצב רוחו ומצב בריאותו של אדם או בעל חיים מצבע עורו אם עור קירח משיער גלוי לעין. גון העור נקבע לא מעט על ידי לחץ הדם הקובע כמה המוגלובין יהיה בנימי העור ומצב החמצון של הדם. הדם בהיר יותר ככל שיותר המוגלובין קשור לחמצן. נתוח ספקטרום של האור המוחזר מעור חשוף מעלה כי כמות הדם משנה את הגוון מצהוב (חוסר דם) לכחול ואילו מצב החמצון של ההמוגלובין משנה את הספקטרום בציר שבין ירוק (דם עני בחמצן) לאדום. בעלי חיים שלהם רק שני סוגים של תאים רגישים לצבע יוכלו להבחין רק במימד אחד של שינוי גוון ודרושה התוספת החדשה יחסית מבחינה אבולוציונית, ההבחנה בין ירוק לאדום, כדי לקבל אינפורמציה מלאה. שיא הרגישות של המדוכים ברשתית העין האחראים להפרדה בין אדום לירוק הוא באורכי גל בו נמצא ההבדל המקסימלי בין ההחזרה מדם מחומצן לדם עני בחמצן. קופים שלהם ראיית צבעים מלאה נוטים להשאיר אזורים קרחים על גופם ובפרט בפנים, באחוריים וליד אברי המין ואילו הקופים עיוורי הצבעים נוטים לכסות את כל גופם בשיער[4]. הצבע האדום, באופן אוניברסלי, מתקשר לכעס, לקנאה ולעוצמה[5]. במחקר בו הוצגו צורות פשוטות בצבעים שונים הנחקרים מייחסים לאדום יותר כח, סטטוס חברתי ותוקפנות[6] .
התהדרות פרחים בצבעים מרהיבים אינה קשורה לאסתטיקה. צבעם מכוון לתדירויות אור שאינן נקלטות בעין האנושית, אך מובילות חרקים לאיבוקם. בני אדם בייתו פרחים והכליאו אותם כדי ליצור מגוון צבעים.[דרושה הבהרה]
ישנם אנשים הלוקים מעיוורון צבעים לאדום (protanopia) - נובע מחוסר מוחלט בקולטני הצבע האדום ברשתית. הלוקים בפגם זה רואים אדום כשחור. כאחוז אחד מכלל הזכרים לוקה בעיוורון לאדום.
הצבע האדום בתרבות
נשים אדומות שיער לבושות בשמלות אדומותהמלכה האדומה - בובת ראווה לבושה באדום מכף רגל ועד ראש וסביבה תפאורה אדומה, מיצג מהתיאטדון הדני המלכותי (אנ') בקופנהגןלוחם שוורים מנופף בבד אדום במהלך מלחמת שוורים במטרה להרגיז את השור. מכאן צמח הביטוי לנופף בסדין אדום לפני שור.
אדום מקושר לאהבה. ציורים של לבבות באים לעיתים קרובות בצבע אדום.
בשל העובדה שהצבע האדום הוא צבעו של הדם, האדום מקושר לאל המלחמה היווני, ארס ולאל המלחמה הרומי מרס, ולכוכב הלכתמאדים הבולט בצבעו האדום וששמו העברי והלועזי קשור לכך.
אדום הוא אחד מצבעיה המסורתיים (לצד כחול) של מריה הקדושה, ואחד מצבעי חג המולד. השימוש בצבע אדום בקישור לחג המולד יסודו בשימוש בצבע כלבושו של סנטה קלאוס בפרסומות של קוקה-קולה (שצבעיה אדום ולבן).
אדום מושך את תשומת לבם של אנשים, ולרוב הוא מתפרש כסימן של סכנה, לכן צבע זה דומיננטי בשלטים ותמרורי אזהרה, נורות בלימה של כלי רכב, מנורות של רכבי חירום כמו אמבולנסים וכבאיות ונורות בראשי מגדלים ואנטנות.
כיוון שאדום בולט ומושך את העין נעשה בו שימוש רב בעולם העסקי וחברות רבות משלבות אותו בלוגו, בשלטים, בפרסומות ובאריזות שלהם. בין החברות הבינלאומיות בעלות לוגו שכולל צבע אדום: קוקה קולה, מקדונלד, לגו, טויוטה, מיצובישי, מוטורולה, CNN ,BBC, נטפליקס ועוד. ובישראל בנק הפועלים, סופר פארם, שופרסל, הום סנטר, רשת פוקס, to go ורבים נוספים.
בתוכנות מחשב נעשה שימוש בצבע אדום בהודעות קריטיות ובאזהרות.
הצבע האדום משמש תדיר לסימול כעס כמו בביטוי "רואה אדום".
לנופף בבד אדום לפני שור - הוא ביטוי שלקוח ממלחמת שוורים שמשמעותו התגרות חזקה.
ניתוח סטטיסטי של תוצאות משחקי כדורגל באנגליה משנת 1947 ועד 2008 מראה כי לקבוצה בתלבושת אדומה יתרון על יריבותיה הלבושות בכל צבע אחר. לא רק שקבוצות "אדומות" זכו ביותר אליפויות ממה שניתן היה לצפות באופן אקראי אלא שבכל הליגות המיקום של לובשי האדום גבוה באופן מובהק משל יריבותיהן[7]. התופעה קשורה, כנראה, להשפעה הרגשית של הצבע על היריבים ועל השופטים.
לשימוש באדום כצבע השמאל והסוציאליזם יש היסטוריה ותיקה וברוב מקורותיה היא נובעת מצבע הדם. השימוש הראשון של האדום בתור מייצג הפועלים והשמאל הוא בצרפת, כאשר היו אומרים שצבע דמם של האצולה הוא כחול לעומת צבע הדם של העם הפשוט שהוא אדום, מכאן גם דגל צרפת, שבו האדום מסמל את העם, הכחול את האצולה והלבן את הכנסייה. השימוש בצבע כסמל השמאל קיבל תפנית, כאשר בהפגנה למען זכויות עובדים בסוף המאה ה-19 בשיקגו נהרגו מספר מפגינים מירי השוטרים ומיד לאחר מכן, הניף אחד מהמפגינים את חולצתו של חברו שמת, החולצה הייתה לבנה ומלאה בדם, כך שנראתה אדומה ובכך נחרת הדגל האדום כסמל הסוציאליזם. וברוח זאת נבחרו מילות ושם השיר "דגל אדום".
בעקבות הקשר שנוצר בין הצבע האדום לסוציאליזם ולמעמד הפועלים, מפלגות המזוהות עם הרעיון הסוציאליסטי השתמשו בצבע זה, אך לא רק הן. מפלגות מוכרות אשר אדום הוא צבען המסורתי:
גרמניה: המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה -Sozialdemokratische Partei Deutschlands ומפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי הנוספת - Partei des Demokratischen Sozialismus.
רקע אדום לכנפי צניחה קיבלו הצנחנים שהשתתפו בצניחות המבצעיות במבצע קדש.
חיילי החטיבות צנחנים, נח"ל וכפיר, כמו גם חיילי היחידות המטכ"ליות נועלים נעליים המכונות "אדומות" (בפועל צבען חום-אדמדם), הנחשבות יוקרתיות יותר מאלה השחורות, אותן נועלים שאר חיילי צה"ל.
תעודת הלוחם, אותה מקבלים לוחמים בצה"ל לקראת סוף שירותם - צבעה אדום.
לוחמים נוהגים למקם חתיכת פלסטיק אדום או בד אדום ברקע של סיכת הכומתה שלהם. סימן זה מצביע על שירות בגזרה מבצעית.
הדגל האדום מסמל מצבי סכנה - כגון מצב בו מותרת פתיחה באש או שטחי אש. בחיל הים מסמל הדגל האדום מצב בו יש "משמעת אש" - במסגרתה אין להדליק אש, כגון בשעת תדלוק כלי שיט.
רבי יוסף קארו בחיבורו בית יוסף ורבי משה איסרליש בהגהותיו לשולחן ערוך, בסימן העוסק באיסור הליכה בחוקות הגויים[8], כתבו שבמקום שנהגו הגויים ללבוש בגדים אדומים אסור ללבשם.
מקור דבריהם הוא מהמהרי"ק שכתב[9] שאם הבגד מבטא אמונה אלילית או פריצות, חל האיסור "ובחקותיהם לא תלכו"[10], שלא לנהוג כמנהגם. ומאחר והצבע האדום מבטא יותר מכל הצבעים את הפריצות והגאווה, לכן יש איסור ללבוש בגדים אדומים, כמנהג הגויים.
לדעת רוב פוסקי ההלכה גם היום חל האיסור ללבוש בגדים אדומים. אכן האיסור הוא רק בבגד שכולו או רובו הבולט אדום, אבל בגד שרק מיעוטו אדום או שצבעו לא ממש אדום, כגון ורוד או בורדו, מותר לדעת כל הפוסקים ללובשו. ישנם כמה פוסקים שמקילים בזמננו (למשל הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה[11] פסק שבימינו אין איסור ללבוש בגדים אדומים, משום שלדעתו רק כאשר נהגו הגויים ללכת עם בגדים אדומים, חל האיסור לנהוג כמנהגם. אבל, מאחר שהיום אין מנהג מובהק של גויים ללכת בבגדים אדומים, ממילא אין בזה איסור) ללבוש בגדים אדומים.
לפי טבלת נתונים ספקטרלית מקדם הבליעה של מים באדום הוא בערך 0.003 לס"מ כלומר במרחק מטר תהיה הבליעה 10 בחזקת מינוס 0.3 או כחצי (הדג עדיין יראה אדום למי ששוחה קרוב אליו) . רק עשירית מעצמת האור האדום תעבור 3 מטרים בתוך המים וממרחק 10 מטרים יונחת האור האדום פי 1000. מקדם הבליעה לאור כחול נמוך בערך פי 40 ולכן יראה למרחק רב בהרבה
.jpg)
עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק, אדומים בחצר, "טבע הדברים" (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט)
אדום (צבע), דף שער בספרייה הלאומית
