כנף

הכנפיים הן הגפיים הקדמיות של העופות (וכן בעטלפים ובקבוצת הזוחלים הקדומים פטרוזאוריה), ואיברים אנלוגיים בחרקים, המאפשרים לרובם לעוף. במשך השנים התרחבה משמעות המושג וכיום הוא משמש גם לתיאור התקנים מלאכותיים מעשה ידי אדם (ראו כנף בכלי טיס).

ערך זה עוסק באיבר המשמש לייצור כוח עילוי בבעלי חיים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו כנף (פירושונים).

המונח "כנפיים" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו כנפיים (פירושונים).

בין כנפי העופות והחרקים קיים שוני רב מבחינת מבנה, תפקוד והתפתחות אבולוציונית.

על אף שנוצות מכסות כמעט את כל גופם של העופות, הרי שמטרתן העיקרית היא הרכבת הכנפיים. המבנה המיוחד של הנוצות מאפשר ליצור משטח נרחב (דבר המגביר את כוח העילוי) שמשקלו מועט. כנפי העופות התפתחו במשך מאות אלפי שנים מרגליהם הקדמיות של הזוחלים, אבותיהם הקדמונים של העופות.

עופות מסוימים, כגון דרור הבית, נדרשים להניע את כנפיהם במהירות כדי לעוף, ואילו עופות אחרים, כגון נשר, מסוגלים לדאות במשך זמן רב ללא הזזת הכנפיים, בנצלם את זרמי האוויר. עופות מסוימים אינם מסוגלים לעוף על אף שברשותם כנפיים; הידועים ביותר הם הפינגווין והיען. כנפיו של הראשון משמשות לשחייה.

כנפיהם של חרקים רבים נעות במהירות עצומה. הדבר מתאפשר הודות שרירים המיוחדים המפעילים כנפיים אלו, אשר אינם זקוקים לגירוי עצבי כדי לנוע; תנועתם היא מעין רפלקס. חוקרי אבולוציה משערים כי התפתחותן של כנפיים בחרקים היא אחד הגורמים העיקריים להצלחה המסחררת של קבוצת בעלי חיים זו (מספר מיני החרקים עולה בהרבה על מספר מיניהם של כל שאר בעלי החיים יחדיו).

כנפיהם של עופות ושל חרקים מעוטרים לעיתים קרובות בדוגמאות צבעוניות עזות; פרפרים ידועים בכך במיוחד. הדבר משמש לרוב לפיתוי ומשיכת בני המין השני למטרת רבייה, ולעיתים להגנה; ציפורים רבות פורשות את כנפיהן בעלות הצבעים העזים בפתאומיות בשעת סכנה ומרתיעות בדרך זו בעלי חיים המאיימים עליהן.

מחקר שפורסם בנובמבר 2024, בחן את מבנה הקשקשים של כמה מיני פרפרים, ועמד על ההבדל בין המבריקים לעמומים שבהם.^[1]

המילה 'כנף' בשפה העברית תקינה בצורת נקבה על פי האקדמיה ללשון העברית^[2]