Loading AI tools
חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח וייצור אמצעי לחימה וטכנולוגיה צבאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רַפַאֵל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (בעבר נקראה "רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה" וקודם לכן, "אמ"ת – האגף למחקר ותיכוּן") היא חברה ממשלתית ישראלית, שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים ומערכות הגנה אקטיבית. מטה החברה הוא במכון דוד ששוכן בקריית ים.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־76 שנים) |
| מיקום המטה |
קריית ביאליק  |
| קואורדינטות | 32°52′06″N 35°05′35″E |
| משרד ראשי |
 קריית ים, ישראל |
| ענפי תעשייה |
תעשיית הנשק |
| מוצרים עיקריים | מערכות נשק, אמצעי לחימה ומערכות הגנה אקטיבית |
| הכנסות |
מכירות בהיקף של כ-14 מיליארד ש"ח (2023) הזמנות בהיקף של כ-30 מיליארד ש"ח (2023) |
| רווח |
588,000,000 שקל חדש (נכון ל־2023) |
| יו"ר | יובל שטייניץ |
| מנכ"ל | יואב תורג'מן |
| עובדים | כ-8,500 (2023) |
| אתר רשמי | |
  | |
החברה הוקמה בשנת 1948, כיחידת סמך (יחידה עצמאית) של משרד הביטחון.[1] בסוף שנות ה-80 נקלעה למשבר כלכלי, ובעקבותיו הפכה לחברה ממשלתית. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור, עבור השוק הישראלי והשוק הבינלאומי. מפעלי החברה נבנו באזור הגליל והמפרץ, במטרה לתרום לפיתוחו, ונכון ל-2019 היא המעסיקה הגדולה ביותר באזור הצפון.
ערך מורחב – חיל המדעעוד לפני קום המדינה הציב דוד בן-גוריון את המחקר המדעי הביטחוני בראש מעייניו. באמצע 1947, כיושב ראש הסוכנות היהודית, הקים את המחלקה למדע במפקדת ההגנה בראשות שלמה גור. למחלקה היה תקציב שנתי גדול מכפי שיכלו אנשיה להוציא. במרץ 1948 הכיר מטכ"ל ההגנה (שעתיד היה להפוך בתוך כחודשיים למטכ"ל צה"ל) במחלקת המדע כיחידה באגף המבצעים המתאמת את פעילות חיל המדע (חמ"ד), שהוקם זה עתה כמעבדת המחקר והפיתוח הביטחונית הלאומית של ישראל. בשנים 1949–1951 עסקה יחידה מיוחדת של חמ"ד – חמ"ד ג', בפיקודו של רס"ן ד"ר ישראל דוסטרובסקי (לימים פרופ' ויו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית) – בחיפוש אחר שדות נפט ומרבצי עפרות אורניום בנגב, זמן קצר לאחר שצה"ל השתלט על הנגב במלחמת העצמאות. על אף שלא נמצאו באזור כמויות אורניום משמעותיות, פעילות זאת הייתה תחילתו של מיזם הגרעין הישראלי.
ב־1951 החלה תקופה של שידוד מערכות נרחב בצה"ל ובמשרד הביטחון, ועם קיצוץ תקציבו הוחלט להיפטר מנטל מימונו של חמ"ד – שתרומתו הצבאית לא הייתה מובנת מאליה לאנשי המטכ"ל, וממילא רוב אנשיו היו אזרחים. הצבא היה מעוניין ברכישת אמצעי לחימה מוגמרים מן המוכן, ולא להשקיע את כספיו המוקצבים במחקר לטווח ארוך שתוצאותיו אינן ודאיות. על רקע זאת החליט בן-גוריון על הרחבת המחלקה המדעית הקטנה לאגף אזרחי במשרד הביטחון, וקבע את שמו – האגף למחקר ותיכוּן (אמ"ת). בראש האגף החדש הוצב מאיר (מוניה) מרדור, איש הרכש הוותיק של ההגנה, ולאגף הוכפפו כל יחידות חמ"ד (כולל היחידות שעסקו, לפי פרסומים שונים, במיזם הגרעין).
ב־1958 הוטל על מרדור להכשיר את אמ"ת לקראת "עידן הפרויקטים החדשים" (ע"פ הגדרתם של בן-גוריון ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס). ביצוע שינוי ארגוני, הכולל התרחבות, ושונה שמו ל"הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)", כשמרדור בראשה.
החל משנות ה-60 של המאה ה-20 נראה כאילו התמקדה "רפא"ל" בטכנולוגיית טילים, ועובדיה שקדו בין היתר על פיתוח טילי השפריר. במשך השנים, פיתחה "רפא"ל" מערכות לכל זרועות צה"ל.
בדצמבר 2001, נחתם הסכם שהפך את "רפא"ל" לחברה בע"מ בבעלות ממשלתית בשם רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ. במסגרת ההסכם לקחה על עצמה ממשלת ישראל התחייבויות כספיות בסך כ-7.5 מיליארד ש"ח, שכללו את עלות הפרישה המוקדמת של עובדי החברה והשתתפות בשכר בין השנים 2010-2001.[2][3]
באוקטובר 2007 שינתה החברה את שמה לרפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ ובכך השמיטה סופית משם החברה את ההתייחסות להיותה רשות ממשלתית בעבר. עם זאת, מבנה החברה נשאר זהה וכן השליטה הממשלתית בה, כאשר 50% מרווחיה השנתיים מועברים למדינת ישראל, והיתר נשאר בידי החברה (לצורכי גדילה, מחקר וכולי).
בשנת 2011 רשמה רפאל שתי הצלחות פומביות גדולות כאשר מערכות "מעיל רוח" (מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ורק"ם) ו"כיפת ברזל" (מערכת הגנה אווירית וטיל נגד טילים המיירט רקטות וטילים בינוניים) רשמו יירוטים מבצעים ראשונים והיסטוריים, והוכיחו את יעילותן וכשירותן המבצעית. הצלחות אלה הזניקו את המוניטין של החברה והחברה זכתה על כך בפרס ביטחון ישראל לשנת 2012 עבור פיתוח "כיפת ברזל"[4] ולשנת 2014 עבור פיתוח "מעיל רוח".[5]
ב-2018 חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת ROMAERO מרומניה, במסגרתה החברה הרומנית תייצר מערכות הגנה ונשק של רפאל ברישיון, בהן כיפת ברזל. תמורת ההסכם תקבל רפאל מאות מיליוני דולרים ותמלוגים.[6]
ב-13 באוגוסט 2019 הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את עסקת הרכישה של חברת "אירונאוטיקס" על ידי חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו בסכום של כ-850 מיליון ש"ח,[7] סטולרו מחזיק ב-50% מ"אירונאוטיקס" ורפאל ב-50% נוספים. עם השלמת תהליך הרכישה, "אירונאוטיקס" נמחקה מהמסחר בבורסה.
בספטמבר 2019 רכשה רפאל 50% מחברת "כנפית" ממגדל העמק, המייצרת חלקי מבנה לכטמ"מים. 50% הנותרים נותרו בידי מייסדי "כנפית", שי ושולה פיין.[8]
בספטמבר 2022 רכשה רפאל את חברת פירסון אנג'ינירינג הבריטית, המייצרת ציוד גישור והנדסה קרבית.[9]
| שם | תקופת כהונה כמנכ"ל |
| מאיר מרדור | 1958–1968 |
| ישעיהו לביא | 1968–1970 |
| זאב בונן | 1970–1978 |
| בן ציון נוה | 1978–1982 |
| זאב בונן | 1982–1987 |
| משה פלד | 1987–1992 |
| יצחק גת | 1992–1998 |
| גיורא שלגי | 1998–2004 |
| ידידיה יערי | 2004–2016 |
| יואב הר אבן | 2016–2024 |
| יואב תורג'מן | 2024– |
בשנת 2009 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־6.3 מיליארד ש"ח (כ־1.6 מיליארד דולר), ורווחיה באותה השנה – כ־441 מיליון ש"ח.[10] מעל ל־50% מההכנסות וההזמנות של החברה מגיעות מלקוחות מחוץ לישראל, ולפי דיווחי החברה כ־8% מההכנסות מושקעות במחקר ופיתוח (מו"פ).
בשנת 2013 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־2 מיליארד דולר.
בשנת 2014 מכירות החברה הסתכמו בכ-7 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 322 מיליון ש"ח.[11]
בשנת 2015 מכירות החברה הסתכמו בכ-7.8 מיליארד ש"ח ורווח נקי 459 מיליון ש"ח.[12]
בשנת 2016 מכירות החברה הסתכמו ב-8.32 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 473 מיליון ש"ח.[13]
בשנת 2017 מכירות החברה הסתכמו ב-8.1 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 446 מיליון ש"ח.[14]
בשנת 2018 מכירות החברה הסתכמו ב-9.3 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 479 מיליון ש"ח.[15]
בשנת 2019 מכירות החברה הסתכמו בכ-9.7 מיליארד ש"ח ורווח נקי של כ-397 מיליון ש"ח.
בשנת 2020 מכירות החברה הסתכמו בכ-9.5 מיליארד ש"ח ורווח נקי של כ-322 מיליון ש"ח.[16]
גרף התפתחות המכירות לאורך השנים במיליארדי ש"ח:
מנכ"ל החברה (מאז 2024) הוא יואב תורג'מן, ויו"ר הדירקטוריון הוא ד״ר יובל שטייניץ. החברה מעסיקה מעל ל-8,000 עובדים, רובם מהנדסים וטכנאים, ונחשבת למעסיקה הגדולה ביותר בצפון הארץ.
בשנת 2013 בוצע שינוי במבנה הארגוני של רפאל, שכלל בין היתר בפיצול סמכויות "חטיבת הטילים", וכיום כוללת מספר חטיבות שאחראיות על פיתוח כל אחד ממוצריה:
משרדי החברה פרוסים במקומות שונים ברחבי-הארץ, ובעיקר בגליל:
לרפאל מספר חברות בת בבעלות מלאה או חלקית[28][29][30]:
RDC – Rafael Development Corporation – הממוקמת במגדלי עזריאלי בתל אביב, היא חברה להשקעות בחברות הזנק המוחזקת בשותפות עם אלרון. החברה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 במטרה למסחר טכנולוגיות צבאיות שפותחו ברפאל לשימושים אזרחיים. בין השאר השקיעה ב:
.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של רפאל מערכות לחימה מתקדמות (בעברית ובאנגלית)
רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ברשת החברתית פייסבוק
רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ברשת החברתית אינסטגרם
רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ברשת החברתית LinkedIn.svg){kind=icon}
רפאל מערכות לחימה מתקדמות, סרטונים בערוץ היוטיוב
אמיר טייג וענבל אורפז, "רק אנחנו יכולנו להוציא לפועל את כיפת ברזל", באתר TheMarker, 27 בנובמבר 2014
רשות לפיתוח אמצעי לחימה, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
