שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אירונאוטיקס
חברה ישראלית בתחום הביטחון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אירונאוטיקס בע"מ היא חברה ישראלית שנוסדה ב-1997 ועוסקת בפיתוח וייצור של מערכות תעופה בלתי מאוישות: כלי טיס מאוישים מרחוק (כטמ"ם) ואמצעים לאיסוף מודיעין, סיור ומעקב (ISTAR). מוצרי החברה נמכרים לצבאות, סוכנויות ממשלתיות וגופים ביטחוניים בכ-50 מדינות.
Remove ads


אירונאוטיקס נרכשה על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות בשנת 2019. חברות הבת של הקבוצה כוללות את מגל פתרונות, Commtact, Zanzottera Technologies S.R.L, קונטרופ טכנולוגיות מדוייקות ו-CP North America.
מנכ"החברה החל מאפריל 2023 דן סלסקי, שכיהן לפני כן כמנכ"ל חברת SCD (חברה בת אחרת של רפאל). יו"ר דירקטוריון החברה הוא מנכ"ל רפאל אלוף-משנה (מיל') יואב תורג'מן. מטה החברה שוכן ביבנה.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
הקמת החברה
החברה נוסדה על ידי אבי לאומי ומשה כספי בנובמבר 1997. כספי שירת בחיל האוויר כמהנדס אלקטרוניקה, ואחר כך עבד כמומחה לפיתוח מערכות זמן אמת. בתחילת דרכה הייתה החברה סטארט-אפ לפיתוח יישומים להתקני תדלוק אוטומטי, דוגמת פזומט ודלקן[3].
בעקבות זיהוי צורך בשוק, החלה אירונאוטיקס לפתח מערכות שליטה ובקרה של מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"ט), תוך התבססות על שדרוג טכנולוגיות קיימות. תוך כמה שבועות בנתה החברה אב-טיפוס של המערכת. הפתרון היה מהפכני באותה עת, במקום לבנות תת-מערכות בקרה נפרדות לאופטיקה, לתקשורת, לחשמל ולניווט, שעליהן פיקד מחשב מרכזי (שהמשקל הכולל של המערכות נע בין 20 ל-25 ק"ג), המערכת הייתה ממוזערת פי 40–50, עם צריכת חשמל נמוכה בגלל כמות הכבלים הקטנה יותר, כך משקל המטוס נמוך יותר, צריכת הדלק פוחתת, וזמן השהייה באוויר גדל.[דרוש מקור]
צבי נווה הצטרף לחברה כמשקיע, באמצעות חברה בבעלותו בשם אירוטים הנדסה, ומונה כיושב ראש, ואבי לאומי שימש כמנכ"ל[3]. החברה גייסה השקעה מקבוצת האחים עופר ואיש העסקים קובי מימון, שבפברואר 2000 רכש 26% ממניות החברה תמורת 600 אלף דולר. שנה אחר כך מכר חלק מחבילת המניות, תמורת 2.3 מיליון דולר, לקבוצת משקיעים בראשותו של שלמה משיח, שהחזיקו 11% ממניות החברה. בתחילת 2001 החלו מגעים עם התעשייה האווירית על הסכם להשקעה באירונאוטיקס תמורת 25% ממניותיה אך בספטמבר 2002 בוטל ההסכם, בהסכמת שני הצדדים[4].
השקת המוצר הראשון
הפרויקט הראשון בו זכתה החברה היה שדרוג והשבחה של מל"טים תוצרת התעשייה האווירית של יחידת נחשון של חיל המודיעין, זאת לאחר הוכחת היתכנות שנערכה באפריל 1998 במנחת עין שמר. בתחילת 1999 עבדו בחברה חמישה אנשים והיא זכתה בחוזה בהיקף של 200 אלף דולר עם יחידת הניסויים של הצי האמריקאי לאספקת מערכות שליטה ובקרה. בהמשך מכרה מערכות בקרת טיסה בין היתר לחיל האוויר של יוון. המוצר שפיתחה היה מערכת האוויוניקה הקטנה ביותר בעולם UMAS, שאפשרה למפעיל לשלוט שליטה מלאה במזל"ט מתחנה קרקעית. החברה סיפקה תחילה ליחידת נחשון מערכות שליטה ובקרה, בהדרגה גם רכיבים נוספים למל"טים, והוחלט לפתוח קו ייצור עצמאי במפעל שהוקם בראש העין. באותה העת החברה פעלה בשם "נץ מערכות אוויוניקה". בשנת 2000 שונה שם החברה ל"אירונאוטיקס"[4].
בתחילת 2001 רכשה את הבעלות המלאה בחברת "אירובוט" מאשדוד. החברה, בבעלותו של אריה גולדברג, מחלוצי המל"טים בישראל, ייצרה את כלי הטיס כקבלן משנה עבור התעשייה האווירית ואלביט מערכות. העסקה בוצעה באמצעות החלפת מניות. לאחר הרכישה הייתה לחברה מערכת שלמה של כלי טיס ומערכת בקרת טיסה. באוגוסט 2001 נחנך המפעל החדש ביבנה, בו אוחדה הפעילות שהייתה באשדוד ובראש העין במתחם אחד, במעמד שר הביטחון בנימין בן-אליעזר[4]. באותה עת גייסה החברה את חיים מנדל שקד כיושב ראש ובהמשך גויסו למועצת המנהלים של החברה הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק, ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף דוד עברי, ומפקד יחידה 8200 לשעבר פנחס בוכריס[5]. ביוני 2001 הגיש צבי נווה תביעה נגד החברה בטענה שנושל מהחזקתו בחברה[6].[דרושה הבהרה]
גידול והתרחבות
פריצת הדרך של החברה הגיעה בשנת 2002, כאשר צה"ל החליט לרכוש את שירותי המזל"טים של אירונאוטיקס לביצוע משימות מודיעין טקטי, לצורכי ביטחון שוטף. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שהוא החליט להפריט שירותי מודיעין ולהפקיד אותם בידי חברה אזרחית, במודל של מיקור חוץ. המשימה שקיבלה החברה הייתה שיגור מזל"טים לרצועת עזה וליהודה ושומרון כדי לעקוב אחרי פעילות מחבלים, ולהתריע מפני ניסיונות שיגור חוליות טרור לשטח ישראל. לטענת אבי לאומי הוא זכה בחוזה לאחר שפגש את מפקד אוגדת עזה באותה העת, תא"ל ישראל זיו שסיפר לו שיש קשיים בעקבות סגירת יחידת נחשון בסוף שנת 2000. מאחר שאירונאוטיקס טיפלה קודם בציוד של היחידה, הציע לאומי למכור את שירותי המזל"טים כשעות טיסה[7]. בהמשך המודל העסקי של מכירת שעות טיסה שווק בהצלחה גם למדינות אחרות[8]. בעקבות הזכייה בחוזה התעשייה האווירית התלוננה שהוא ניתן ללא מכרז, ומשרד הביטחון נענה לבקשתה ופרסם מכרז. במכרז החדש זכתה התעשייה האווירית אך אירונאוטיקס הגישה תביעה לבית המשפט בטענה שהתעשייה האווירית הציעה מחיר הפסד כדי לדחוק אותה מהשוק[9].[דרושה הבהרה]
בשנת 2003, לצורך מימון המשך פיתוח החברה, נמכרו כ-40% מהמניות לקבוצת משקיעים זרים, אנשי עסקים בריטים והודים, לפי שווי של 80–100 מיליון דולר[10]. באותה שנה העסיקה החברה 150 עובדים ודיווחה על הכנסות של כ-30 מיליון דולר[5]. בסיוע המשקיעים הזרים זכתה החברה בחוזים גדולים בהודו ובניגריה, אך בשני המקרים עלו חשדות שהחברה שילמה שוחד כדי לזכות בחוזים אלו[11]. החברה נחקרה גם על העברת ציוד ללא אישורים לרוסיה[10].[דרושה הבהרה] בספטמבר 2006 הגישו המשקיעים הזרים תביעה נגד החברה בטענה כי הובטח להם שהשליטה תעבור לידיהם, בעקבות השקעות נוספות שביצעו, אך הדבר לא בוצע. לפי התביעה, בתמורה ל-50 מיליון ש"ח שהעמידו לחברה, היו צריכות להיות מוקצות להם מניות בחברה שהיו מגדילות את חלקם בה מ-40% ליותר מ-70% ומעניקות להם את השליטה בה, אך אבי לאומי לא עומד בהסכם זה[12].[דרושה הבהרה] בשנת 2007 האחים אבי ואהרון שקד, מבעלי חברת ההימורים באינטרנט 888 אחזקות, רכשו את מניות משקיעים הזרים, והיו לבעלי המניות הגדולים בה[13].
בתחילת 2012 החברה נקלעה לקשיים פיננסיים, בין היתר בגלל ביטול החוזה עם משרד ההגנה של פולין להספקת כטב"מים בשווי המוערך ב-30 מיליון דולר, עקב עיכובים רבים באספקת המערכות מצד החברה. בנובמבר 2012 קרנות המנוף קלאריטי קפיטל, קרן בראשית וקרן ויולה שהשקיעו בחברה הון קודם לכך, נטלו את השליטה בחברה. סמי תותח התמנה למנכ"ל זמני במקומו של אבי לאומי, מייסד החברה[14].
בשנים 2013–2020 כיהן עמוס מתן כמנכ"ל אירונאוטיקס.
בשנת 2017 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב לפי שווי של כמיליארד ש"ח[15].
תקרית באזרבייג'ן
ב-2017 הוגשה למשרד הביטחון תלונה לפיה משלחת של אירונאוטיקס ערכה ביולי באותה שנה הדגמה חיה של יכולות התקיפה של האורביטר K1, כטב"ם הנושא חומר נפץ (חימוש משוטט), בניגוד לכללים. על פי התלונה, במהלך ביקור עסקי בבאקו, בירת אזרבייג'ן[16]. מפעילי הנשק סירבו לתקוף עמדה של הצבא הארמני בנגורנו קרבאך, כפי שדרשו נציגי הצבא האזרי, על כן נאלצו בכירי המשלחת לחמש ולהטיס את שני הכטב"מים בכוחות עצמם. המנהלים החטיאו את מטרותיהם, אך בהתייחסות של בכיר בצבא הארמני נטען כי שני חיילים נפצעו בתקרית[17]. החברה הכחישה את הנטען בתלונה[16].
ב-29 באוגוסט 2017, בעקבות חקירת משרד הביטחון, הקפיא אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) את רישיונות השיווק והייצוא על דגם זה של החברה באזרבייג'ן[18][19], עד להשלמת הבירור. לאחר מכן ביטל אפ"י את ההקפאה באופן שמאפשר לחברה לשווק ולייצא את מערכות החברה לרבות דגם זה למדינה[20].
בדצמבר 2021 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד החברה ושלושה נושאי משרה בה לשעבר, בגין עבירה על חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני. בחודש יולי 2023 משכה המדינה את כתב האישום[21].
רכישת החברה בידי רפאל
ב-13 באוגוסט 2019 הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את עסקת הרכישה של אירונאוטיקס על ידי חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו בסכום של כ-850 מיליון ש"ח[22]. סטולרו ורפאל החזיקו בחלקים שווים במניות אירונאוטיקס. עם השלמת תהליך הרכישה, ב-2 בספטמבר 2019, נמחקה אירונאוטיקס מהמסחר בבורסה[23]. לאחר הרכישה, החברה ביצעה שינויים רבים בהנהלת החברה, שיטת הניהול, מבנה הארגוני ובקרה וכן זכתה במספר תוכניות מרכזיות בישראל ובחו"ל[24][25].
בפברואר 2021 רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של מגל מערכות בטחון[26].
ביוני 2021 רכשה החברה ממגה אור מחצית מקרקע בשטח 42 אלף מ"ר באזור התעשייה במודיעין. החברה מתכננת להעביר את כל פעילותה מיבנה למתחם החדש במודיעין לקראת שנת 2026[27].
בספטמבר 2021 פורסם כי ממשלת הודו בחרה בחברת אירונאוטיקס כזוכה במכרז בינלאומי לחידוש מערך המל"טים של חיל הים ההודי. במסגרת ההסכם תספק אירונאוטיקס לחיל הים ההודי כטב"מי אורביטר 4 עם מערכות אלקטרואופטיות מתוצרת חברת קונטרופ (חברה בבעלות משותפת של אירונאוטיקס ורפאל). היקף המכרז מוערך מעל ל-100 מיליון דולר[28].
בספטמבר 2023 רכשה רפאל את חלקו של סטולרו, והגיעה לבעלות מלאה בחברה[29].
Remove ads
פעילות
סכם
פרספקטיבה
קבוצת החברות הנמנות עם אירונאוטיקס מעסיקה כ-1,200 עובדים, והן פועלות בשלושה תחומים עיקריים: תחום מערכות בלתי מאוישות, במסגרתו עוסקת החברה בפיתוח, ייצור ושיווק של מטוסים ללא טייס; רחפנים; תחום מערכות אלקטרואופטיות, במסגרתו מייצרת החברה מערכות אלקטרואופטיות ואינפרה אדום ורכיבים לשליטה מדויקת בתנועה, להתקנה במגוון מערכות ויישומים.
הטכנולוגיה שפותחה באירונאוטיקס משלבת מערכות בלתי מאוישות מסוגים שונים הכוללות ציוד מעקב לצורכי מודיעין מגוונים. החברה מספקת כטמ"מים ללקוחות בעשרות מדינות.
החל משנת 2013 מדורגת החברה ברשימת החברות המובילות במכירות של אתר Dun's 100[30], עם עסקים בכ-50 מדינות בעולם בהן ישראל, אזרבייג'ן, סינגפור, קפריסין, יוון, פולין, תאילנד, ניגריה, פינלנד, קרואטיה, ספרד וקמרון.
חברות בנות (נכון למרץ 2024)
אירונאוטיקס מתאפיינת בגישת One-Stop Shop, כאשר היא מציעה את כל שירותי הפיתוח, הייצור והתחזוקה תחת קורת גג אחת. החברה משלבת בתוכה שורה של חברות בת, כמו Commtact המספקת פתרונות תקשורת נתונים, CONTROP המתמחה במטע"דים אלקטרו-אופטיים מיוצבים, ו-Zanzottera המייצרת מנועים לכלי טיס בלתי מאוישים.
- קומטקט (Commtact - 100%) - חברה ישראלית שהוקמה בשנת 2004 ומתמחה בפיתוח מערכות תקשורת אלחוטית לתחומים צבאיים ואזרחיים.
- קונטרופ (CONTROP - 50%) - עוסקת בפיתוח מערכות אלקטרו-אופטיות לשימושים צבאיים ואזרחיים. היא הוקמה בשנת 1988 וכיום נמצאת בבעלות רפאל ואירונאוטיקס. המערכות של קונטרופ כוללות מטע"דים (EO/IR) לכלי טיס בלתי מאוישים, כלי שיט וכלי רכב קרביים.
- פוזידרון (100%)
- Zanzottera Engins (100%) - חברה המתמחה בעיצוב, פיתוח וייצור מנועים לכלי טיס בלתי מאוישים.
- CP North America[31] (100%) - חברה אמריקאית המספקת פתרונות מחשוב מוקשחים התואמים לסטנדרטים צבאיים (MIL-STD).
Remove ads
מוצרים
סכם
פרספקטיבה
אירונאוטיקס מציעה מגוון רחב של כטמ"מים, החל מרחפנים ועד למערכות לגובה בינוני ופעילות ממושכת.
- משפחת הכטמ"מים הטקטיים Orbiter מציעה ביצועים מרובי-משימות לצורכי הגנה, ביטחון המולדת[32] ומשימות ימיות שונות, בהם הדגמים Orbiter 2, Orbiter 3, Orbiter 4 ו–Orbiter 5[25].
- כטמ"ם החימוש המשוטט של הקבוצה הוא אורביטר 2LM (בעבר נקרא Orbiter 1K).
- סדרת הכטמ"מים לגובה בינוני של אירונאוטיקס כוללת את המערכות Dominator ו–Aerostar.
- הרחפנים של הקבוצה כוללים פלטפורמות טקטיות אוטונומיות המסייעות לתכנון וניטור משימות, ומייצרות הבנה בזמן אמת של תמונת המצב.
- רכיב הקרקע מאפשר מאפייני שליטה קרקעית מתקדמת או מלאה ותקשורת בכל מצב נתון, לרבות GCS, MTCS, SCS ו־PGCS.[דרושה הבהרה]
כטמ"מים
- דומינטור- Dominator MP הוא כטמ"ם MALE[דרושה הבהרה] מסגמנט השהייה הארוכה עד 20 שעות וטווח של עד 250 ק"מ, המבוסס על מטוס DA-42 של חברת Diamond Aircraft. מל"ט דו-מנועי בעל כושר נשיאה לטווח ארוך, שילוב מספר מטע"דים בו-זמנית, מרווח גחון גדול, תקשורת לוויינית, כושר טיפוס ותעבורה מהירה בדרך למשימה. המערכת יכולה לשאת מטען, כולל חיישנים, תקשורת כפולה ואמצעים אחרים, ובכך מתאפשרת ביצוע משימות רב-שכבתיות עם מגוון מטע"דים, וזמינות מבצעית.
- ארוסטאר - ארוסטאר A הוא המל"ט הראשון שהחברה ייצרה. זהו כטמ"ם טקטי עם רקורד מבצעי של מעל 250,000 שעות טיסה ויותר משני עשורים של שירות מבצעי. המערכת נועדה למשימות מודיעין, סיור ומעקב (ISTAR) בסביבות יבשתיות וימיות ומותאמת למשימות כמו לוחמה אלקטרונית, הגנה על כוחות, הגנה על גבולות וזיהוי מטרות. הכטמ"ם מצויד במטע"דים הכוללים חיישנים אלקטרו-אופטיים (EO/IR), מכ"ם מפתח סינתטי (SAR) וחיישני מודיעין אלקטרוני (COMINT, ELINT, SIGINT). הארוסטאר פועל בטווח של עד 250 ק"מ בתצורת ה־LOS,[דרושה הבהרה] בעל יכולת נשיאת מטען במשקל עד 50 ק"ג. קיימת גרסה מתקדמת של כטמ"ם הארוסטאר בשם ארוסטאר NG. גרסה זו כוללת שיפורי אוויוניקה, מערכת הנעה ושורה של מטע"דים מתקדמים.
- Orbiter 2 - מערכת חשמלית בעלת כנפיים קבועות עם יכולות ISR[דרושה הבהרה] למודיעין, הגנה, פעילות ימית ו-HLS.[דרושה הבהרה] למערכת הנעה חשמלית, מגוון מטע"דים משימתיים, תקשורת דיגיטלית משופרת, בקרת טיסה מתקדמת, תמיכה בתקני כשירות-אווירית, חתימה לוגיסטית נמוכה, יכולת הפעלה ימית ופעילות בתנאי מזג אויר קשים/מתחת לבסיס ענן. לאורביטר 2 זמן שהייה באוויר של עד שלוש שעות וטווח של 50 ק"מ.
- Orbiter 3- מערכת Legacy,[דרושה הבהרה] בעלת הנעה חשמלית, מגוון מטע"דים משימתיים, תקשורת דיגיטלית, בקרת טיסה ופעילות בתנאי מזג אוויר קשים. לאורביטר 3 זמן שהייה ממושך באוויר של עד שש שעות וטווח של 120 ק"מ.
- Orbiter 4[33] - הכטמ"ם הטקטי ממשפחת אורביטר, בעל יכולת נשיאת שני מטע"דים בו זמנית, שילוב של מטע"ד אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR, מכ"ם סיור ימי MPR או סנסורים נוספים. הכטמ"ם משוגר ממתקן השיגור בשטח ונוחת בעזרת מצנח. לאורביטר 4 זמן שהייה ממושך באוויר של כ-24 שעות וטווח של עד 150 ק"מ, והוא מסוגל לביצוע מספר משימות במקביל.
החברה מציעה קיט המראה ונחיתה אנכית עבור אורביטר 4 המאפשר גמישות הפעלה למשתמשים ויכולת המראה ללא משגר, לרבות מספינה, ונחיתה מדויקת על שטח מצומצם ללא צורך בהנצלה. - Orbiter 5[34] - כטמ"ם טקטי, הושק בסלון האווירי בפריז. לאורביטר 5 זמן שהייה ממושך באוויר עד 25 שעות, והוא מסוגל לביצוע מספר משימות במקביל. הכלי מסוגל לשאת משקל מטע"דים של יותר מ-25 ק"ג, כולל שני מטע"דים בו-זמנית. תוכנן לטיסה בתנאי מזג אוויר קשים, והוא כולל מערכת ניווט מתקדמת ופועל באופן מלא גם בסביבה ללא GPS2. האורביטור 5 מחליף כ-80% ממשימות מל"טים גדולים ויקרים יותר מסוג MALE.[דרושה הבהרה]
- Octoper: רחפן האוקטופר מאפשר נשיאת מטע"דים במשקל של עד 12 ק"ג, בעל יכולות ניווט המאפשרות לפעול גם בסביבה ללא GPS, הרחפן בעל שתי תצורות מערכת, תצורה חשמלית המאפשרת זמן טיסה של מעל שעה. בשנת 2024 אירונאוטיקס השיקה את האוקטופר היברידי (Octoper Hybrid) שהוא רחפן טקטי רב-רוטורים עם מערכת הנעה היברידית, המבוססת על דלק כמקור אנרגיה עיקרי בגיבוי של סוללה חשמלית, ובכך מאפשר זמן טיסה ממושך (מעל 4 שעות טיסה) למימוש פעילות בטווח רחוק או במשך זמן משימה ארוך במיוחד.
חימוש משוטט
- Orbiter 1K LM - חימוש משוטט המתאפיין בזמן טיסה ממושך של מעל שעתיים, המאפשר ביצוע משימות "מארב אווירי" ממושכות. בעל חסינות לחסימות / הפרעות GPS. באורביטר 2LM מותקן מטע"ד אלקטרו-אופטי דואלי בעל רזולוציה גבוהה בשני הערוצים (יום ותרמי). משולבות בו יכולות המאפשרות איתור וזיהוי מטרות בצורה אוטומטית (ATR), והוא בעל הנעה חשמלית עם חתימה נמוכה.
גלריה
|
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אירונאוטיקס
- אירונאוטיקס בע"מ, באתר "מאיה"
- אתר חברה בת, RT מערכות בלוני תצפית
- אמיר בוחבוט, "כמו נשר בשמיים": המל"ט הישראלי שכובש את העולם, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2013
- רון שטיינבלט, הקרנות הצליחו לייצב את יצרנית המל"טים אירונאוטיקס, באתר גלובס, 11 במאי 2014
- אודי עציון, החברה מיבנה שהתברגה בתעשיית המל"טים העולמית - ונחקרת בעקבות עסקה חשאית, באתר ynet, 14 בנובמבר 2017
- עמיר קורץ, מל"ט חמקן, באתר כלכליסט, 22 בנובמבר 2018
אודי עציון, "המל"טים המודרניים מסוגלים לבצע כמעט כל משימה", באתר "ידיעות אחרונות", 20 במאי 2021
- אורביטר: לדאות, לראות ולבצע משימות, באתר "חדשנות ישראלית"
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads