לייטנינג (פוד)
פוד תקיפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"לייטנינג" (באנגלית: Litening, סימולו AN/AAQ-28) הוא פוד המשמש לניווט מטוסי קרב, לאיתור מטרות והכוונת חימוש מונחה, פרי פיתוח של חברת "רפאל - מערכות לחימה מתקדמות".

היסטוריה
הדור הראשון של המערכת פותח בשנת 1992 על ידי "רפאל".[1] בשנת 1995 חברה ל"רפאל" חברת "נורת'רופ גראמן" לצורך המשך פיתוח של המערכת. משנת 1996 ועד 2017, נמכרו מעלה 1,500 יחידות עבור למעלה מ-27 מדינות ברחבי העולם ובוצעו למעלה ממיליון שעות טיסה.[2]
תיאור המערכת
סכם
פרספקטיבה

פוד (AN/AAQ-28(V מותקן מתחת לכנף המטוס ומצויד בחיישן CCD וחיישן תת-אדום לראיית לילה (FLIR) לאיתור מטרות ביום ובלילה בהתאמה ובמזג אוויר קשה.[3] הכוונת החימוש המונחה מתבצעת באמצעות סמן לייזר. בנוסף לפוד עוקב לייזר - המסוגל גם לעקוב אחרי כתם לייזר שסומן על ידי סמן לייזר.[4][5]
המערכת מאפשרת תהליך של סגירת מעגל מהיר ואמין לתקיפת מטרות קרקעיות, אוויריות, ימיות, נייחות וניידות - זאת החל משלב רכישת המטרה, זיהויה, וידוא אי-נוכחות גורמים בלתי מעורבים בסביבה - ותקיפתה באמצעות מגוון סוגי חימוש מונחים ומדויקים.
דגמים
- לייטנינג II/ER/AT[6]- הדור השני הושק בשנת 1999. ב-2001 הושקה מערכת ER ראשי תיבות של (Enhanced Range) - לצורך הגדלת טווח הרכשת המטרות הוחלף חיישן ה-FLIR בממדים 320x256 לחיישן בעל ממדים 640x512. ב-2003 הושקה מערכת מתקדמת יותר AT בה שופר טווח הרכשת וזיהוי המטרות, דיוק הקואורדינטות של המטרה ויכולות הקישוריות והזנת תקשורת נתונים.
- לייטנינג G4 - הושק ב-2008 וכולל חיישנים נוספים בתחום עיבוד התמונה ויכולות אינפרא אדום, כולל מבט קדמי 1Kx1K באינפרא אדום. משמש את חיל האוויר הבריטי, חיל האוויר ההודי וחיל האוויר של דנמרק.
- לייטנינג SE[7]- הרחבת טווח הרכשת מטרות, יכולת תקשורת דיגיטלית דו כיוונית, הקלטת מידע כולל תקשורת LRU פנימית. שימוש לצורכי ניסוי
- לייטנינג 3 - פיתוח מתקדם של המערכות הקודמות, כולל יכולות סינון ומיקוד כתלות במשימה.
- לייטנינג 5[8] -הליטנינג 5 הוא הגרסה העדכנית ביותר של הפוד שהוצג בשנת 2019. הוא משפר את הרזולוציה של מצלמות האינפרא אדום בגלים קצרים ובינוניים ומציג מכ"ם צמצם סינתטי עם טווח של 100 ק"מ. ה-ליטנינג 5 מוצג לשירות במטוסים מסוג גריפן וטייפון.
מבצעיות
סכם
פרספקטיבה

הפוד משמש כ-20 פלטפורמות שונות בהן מטוסים המשמשים את חיל האוויר הישראלי וחיל האוויר האמריקאי כמו מטוסי הקרב F-15E סטרייק איגל ונגזרותיו ו-F-16C/D פייטינג פלקון.
ישראל
אוסטרליה
- F/A-18A/B - לייטנינג 5
ברזיל
- AMX
קולומביה
- כפיר C-10 / C-12
דנמרק
- F-16 - לייטנינג G4
צ'ילה
- F-16 - לייטנינג 3
שווייץ
מרוקו
- F-16
- F-5E Tiger III
פינלנד
גרמניה
- פאנביה טורנדו - לייטנינג 2
- יורופייטר טייפון - לייטנינג 2
יוון
הונגריה
אינדונזיה
- F-16
הודו
- Sukhoi Su-30MKI
- טג'אס
- SEPECAT Jaguar
- מיראז' 2000
- מיג 29k
איטליה
קזחסטן
הולנד
- F-16
פורטוגל
- F-16
רומניה
סינגפור
- F-16
דרום אפריקה
שוודיה
ספרד
תאילנד
טורקיה
בריטניה
ארצות הברית
- מקדונל דאגלס AV-8B הרייר II
- A-10 ת'נדרבולט II
- B-52 סטרטופורטרס
- F-16 פייטינג פלקון
- F/A-18 הורנט
- נורת'רופ גראמן EA-6B Prowler
- F-15E סטרייק איגל
ונצואלה
- F-16
ראו גם
קישורים חיצוניים
- LITENING Advanced Targeting Pod
- נועם אופיר, העיקר הכוונה, בטאון חיל האוויר 211, אוגוסט 1996, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.