Loading AI tools
רב ישראלי, מחבר סדרת "תורה שלמה" מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה". עסק רבות בתורת רבי יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר"), הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - צפנת פענח (על הרמב"ם) וצפנת פענח (שאלות ותשובות).
לידה |
7 במרץ 1895 י"א באדר ה'תרנ"ה ורשה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
3 בנובמבר 1983 (בגיל 88) כ"ז בחשון ה'תשמ"ד ירושלים, ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מדינה | פולין, ישראל |
מקום פעילות | ישראל, ארצות הברית |
תקופת הפעילות | ? – 3 בנובמבר 1983 |
השתייכות | חסידות גור |
תחומי עיסוק | מדרש, הגדה של פסח, ביבליוגרפיה |
תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
חיבוריו | תורה שלמה, התקופה הגדולה |
צאצאים | |
פרסים והוקרה |
|
זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשכ"ג (1963) ופעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951). בעל תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי. השתייך לחסידות גור, ותמך בציונות.
נולד בוורשה לרבי יצחק פרץ קאַשער[1] ולפערלא (פאולה) לבית פכהולדר[2]. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מקוצק על פי בקשתו של רבי יחיאל מאיר מגוסטינין[3]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל שישה סדרי משנה בעל פה. בעודו צעיר לימים התכתב עם כמה רבנים ידועים בענייני הלכה. בהם: הרב יוסף רוזין, הרב מאיר דן פלוצקי מחבר "כלי חמדה", הרב מנחם זמבא, הרב אלחנן וסרמן, הרב אברהם ישעיה קרליץ ("החזון איש"), הרב ירוחם פישל פרלא, הרב שלמה אליעזר אלפנדרי, הרב חיים משה אלישר ועוד. בגיל 19 החל לערוך את הירחון התורני "דגל התורה" בהוצאת אגודת ישראל בפולין, שהופיע בוורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פיירמן מוורטה התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף נסמך להוראה על ידו.
בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת ה'תרפ"ז הוציא לאור את הכרך הראשון[4]. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט.
הרב כשר היה מעורב בעסקי ציבור ובין השאר היה מזכיר מועצת גדולי התורה בפולין, היה בין מיסדי ה"מתיבתא" בוורשה, חבר הנשיאות ומ"מ ראש המתיבתא[5], והיה חבר ויו"ר של חברת "זיכרון דוד" "מגדל עדר" שפעלה לרכישת קרקעות בין ירושלים לחברון לפני קום המדינה.
עמד בראש הוועד הציבורי שפעל להעלות את האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר ועוד כמה מבני משפחתו לארץ ישראל כחצי שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ובכך הצילם ממוות.
את עיקר פעילותו הקדיש ליצירה התורנית.
מחלוקת עזה הייתה בינו לבין הרב חיים צימרמן בענייני קו התאריך בהלכה. בספרו 'קו התאריך הישראלי' האריך להוכיח הרב כשר את שיטתו בה תמכו גדולי תורה בירושלים, בהם הרב הרצוג, הרב צבי פסח פרנק, הרב זלמן סורוצקין, ועוד[6].
נישא לאסתר לבית פיירמן, בשנת 1913. נולדו להם 3 בנים ושתי בנות[7]. בין בניו נמנים: הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, והרב שמעון כשר – חוקר, סופר ומשורר.
שני חתניו הם הרב ד"ר אהרן גרינבאום, שהיה מראשי הג'וינט וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן. בניו של שמעון הם הפרופסור אסא כשר והפרופסור רימון כשר.
מנחם מנדל כשר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
משה שלמה כשר | שמעון כשר | מרים כשר | אהרן גרינבאום | ||||||||||||||||||||||||||||||||
נעמי כשר | אסא כשר | רימון כשר | אפרים גרינבאום | ||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב כשר לא הותיר אחריו ישיבה או תלמידים. מכון "תורה שלמה" האט את פעילותו לאחר פטירתו. ולאחר פטירת הרב משה כשר והרב גרינבוים פסקה לגמרי. עיקר מורשתו היא בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, אסא כשר: "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"[8].
באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון "צפנת פענח" להוצאת דברי תורת הרוגצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגצ'ובר על התורה, על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות התלמוד, כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה.
על אף השתייכותו המוצהרת לחסידות גור, המתנגדת באופן עקרוני לרעיונות הציונות, תמך הרב כשר בציונות באופן חד וברור. את השקפתו בעניין זה ביטא במיוחד בספרו הנרחב "התקופה הגדולה" וכן בספרו "הכוס החמישי" (ראה להלן קישור לספרים אלו).
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.