זלמן סורוצקין

רב ליטאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זלמן סורוצקין

הרב זלמן סורוצקין (בכתיב יידישאי: סאראטשקין; ידוע בכינויי: הרב מלוצק; תר"מ, 1880ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
זלמן סורוצקין
Thumb
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1881
תר"מ
ליטא
פטירה 1966 (בגיל 85 בערך)
ט' בתמוז תשכ"ו
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה ישראל
תקופת הפעילות ?–1966
השתייכות חרדים ליטאים
צאצאים ברוך סורוצקין
תפקידים נוספים ראש ישיבה
סגירה
Thumb
הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

נולד בזחרינו (רו') בפלך מוהילב שבאימפריה הרוסיתרוסיה המודרנית), בנו של הרב בן ציון סורוצקין שהיה רב העיירה ולרבנית חינע סורוצ'קין לבית sherin. למד בישיבת סלובודקה, בישיבת וולוז'ין ובישיבת טלז. בשנת תרס"ה נשא לאשה את שרה מרים, בתו של הרב אליעזר גורדון מטלז.[1]

בשנת תר"ע התמנה לרב בוורונוב ובשנת תרע"ב עבר להיות הרב של ז'טל (עיירת הולדתו של החפץ חיים). בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט למינסק, בה עמד בראש הוועד לפליטי המלחמה במינסק. בשנת 1918 שב לז'טל[2]. היה בין מקימי ועד הישיבות בווילנה. בשנת תרפ"ט נבחר לרב ראשי של לוצק וחבל ווהלין, במקומו של הרב יחיאל יצחק רפופורט.[3]

הרב סורוצקין היה מראשי אגודת ישראל באירופה. בין השאר עמד בראש רשימת רשימה מטעמה לסנאט הפולני. לצד הרב אהרון לוין והרב מאיר שפירא, היה חבר בוועדה מטעם משרד הדתות הפולני, אשר אישרה מינויי רבני קהילות ברחבי פולין.[4]

בספר "אהלי שם" הוא מתואר: "הרב המצוין הזה הוא בעל כשרון נעלה, ולבד גדלו בתורה הוא גם שלם במדעים, עמד בניסיון וקיבל תעודה על ידיעת הלמודים מכל מחלקות הגימנזיום, ויש לו הרשות להיבחר גם לרב רשמי בכל מרחבי ארץ רוסיא, והוא גם דרשן מפואר, הוגה דעות, ולוקח את לבב שומעיו[5].

בשנת ת"ש, עם התפתחות מלחמת העולם השנייה, נמלט מפולין ועלה לארץ ישראל.[6] היה בין מקימיה מחדש של היהדות החרדית בארץ ישראל לאחר השואה.

כיהן כסגן יושב ראש מועצת גדולי התורה, ולאחר פטירת הרב איסר זלמן מלצר ב-1954 היה ליושב ראש המועצה עד לפטירתו ב-1966. כמו כן כיהן כיושב ראש החינוך העצמאי בארץ ישראל, והקים מחדש בשנת תש"א (1941) את ועד הישיבות בארץ ישראל.

פרסם ספרים רבים אשר המפורסם מביניהם הוא "אזניים לתורה" (חמישה חלקים) על התורה. בהקדמתו לספר בראשית מגולל המחבר את נדודיו, את קורבנות השואה מקרב קרובי משפחתו ועל אופן הספר ויצירתו. הספר יצא לאחרונה במהדורתו האחת עשרה על ידי "מכון הדעה והדיבור". בשנת תשי"ב זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

הרב זלמן סורוצקין נפטר בירושלים בט' בתמוז תשכ"ו ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות[7][8].

על שמו נקרא רחובה הראשי של השכונה החרדית אונסדורף בצפון ירושלים.

משפחתו

אחיו הם:

ילדיו הם:

  • הרב אלחנן סורוצקין – אב"ד זלודק ומראשי החינוך העצמאי
  • בתו טעמא סורוצקין - נישא לרב ישראל זיידענווארם, שניהם נרצחו בשואה [9]
    • בנם, בן ציון זיידענווארם, נרצח בשואה גם כן.
  • הרב ברוך סורוצקין – ראש ישיבת טלז בקליבלנד
  • הרב אליעזר סורוצקין – מקימה של קריית יערים-טלז סטון
  • הרב ישראל סורוצקין – אב"ד בפתח תקווה וחתנו של רבי ראובן כץ[10]
  • בן ציון סורוצקין – גזבר קק"ל וחתנו של הרב מאיר סגל שהיה רב בית המדרש המרכזי בחיפה

מספריו

לקריאה נוספת

  • מנחם פינס, בין הדעה לדבור: מסע חייו של 'הרב מלוצק' רבי זלמן סורוצקין..., קריית יערים: הדעה והדבור, תשפ"א[11]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זלמן סורוצקין בוויקישיתוף

ספריו

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.