מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה – 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה". עסק רבות בתורת רבי יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר"), הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - צפנת פענח (על הרמב"ם) וצפנת פענח (שאלות ותשובות).

הרב מנחם מנדל כשר

לידה	7 במרץ 1895 י"א באדר ה'תרנ"ה ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה	3 בנובמבר 1983 (בגיל 88) כ"ז בחשון ה'תשמ"ד ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	פולין
מקום פעילות	ישראל, ארצות הברית
חיבוריו	תורה שלמה, התקופה הגדולה
השתייכות	חסידות גור
השקפה דתית	יהדות
צאצאים	משה שלמה כשר, שמעון כשר
פרסים והוקרה	פרס ישראל פרס הרב קוק לספרות תורנית פרס הרב קוק לספרות תורנית
תפקידים נוספים
ראש ישיבה

זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשכ"ג (1963) ופעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951). בעל תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי. השתייך לחסידות גור, ותמך בציונות.

קורות חיים

נולד בוורשה לרבי יצחק פרץ קאַשער^[1] ולפערלא (פאולה) לבית פכהולדר^[2]. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מקוצק על פי בקשתו של רבי יחיאל מאיר מגוסטינין^[3]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל שישה סדרי משנה בעל פה. בעודו צעיר לימים התכתב עם כמה רבנים ידועים בענייני הלכה. בהם: הרב יוסף רוזין, הרב מאיר דן פלוצקי מחבר "כלי חמדה", הרב מנחם זמבא, הרב אלחנן וסרמן, הרב אברהם ישעיה קרליץ ("החזון איש"), הרב ירוחם פישל פרלא, הרב שלמה אליעזר אלפנדרי, הרב חיים משה אלישר ועוד. בגיל 19 החל לערוך את הירחון התורני "דגל התורה" בהוצאת אגודת ישראל בפולין, שהופיע בוורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פיירמן מוורטה התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף נסמך להוראה על ידו.

בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת ה'תרפ"ז הוציא לאור את הכרך הראשון^[4]. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט.

הרב כשר היה מעורב בעסקי ציבור ובין השאר היה מזכיר מועצת גדולי התורה בפולין, היה בין מיסדי ה"מתיבתא" בוורשה, חבר הנשיאות ומ"מ ראש המתיבתא^[5], והיה חבר ויו"ר של חברת "זיכרון דוד" "מגדל עדר" שפעלה לרכישת קרקעות בין ירושלים לחברון לפני קום המדינה.

עמד בראש הוועד הציבורי שפעל להעלות את האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר ועוד כמה מבני משפחתו לארץ ישראל כחצי שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ובכך הצילם ממוות.

את עיקר פעילותו הקדיש ליצירה התורנית.

מחלוקת עזה הייתה בינו לבין הרב חיים צימרמן בענייני קו התאריך בהלכה. בספרו 'קו התאריך הישראלי' האריך להוכיח הרב כשר את שיטתו בה תמכו גדולי תורה בירושלים, בהם הרב הרצוג, הרב צבי פסח פרנק, הרב זלמן סורוצקין, ועוד^[6].

משפחתו

נישא לאסתר לבית פיירמן, בשנת 1913. נולדו להם 3 בנים ושתי בנות^[7]. בין בניו נמנים: הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, ושמעון כשר – חוקר, סופר ומשורר.

שני חתניו הם הרב ד"ר אהרן גרינבאום, שהיה מראשי הג'וינט וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן. בניו של שמעון הם הפרופסור אסא כשר והפרופסור רימון כשר.

מנחם מנדל כשר

משה שלמה כשר

שמעון כשר

מרים כשר

אהרן גרינבאום

נעמי כשר

אסא כשר

רימון כשר

אפרים גרינבאום

מורשתו

הרב כשר לא הותיר אחריו ישיבה או תלמידים. מכון "תורה שלמה" האט את פעילותו לאחר פטירתו. ולאחר פטירת הרב משה כשר והרב גרינבוים פסקה לגמרי. עיקר מורשתו היא בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, אסא כשר: "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"^[8].

עיסוקו במשנת הרוגצ'ובר

באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון "צפנת פענח" להוצאת דברי תורת הרוגצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגצ'ובר על התורה, על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות התלמוד, כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה.

יחסו לציונות

על אף השתייכותו המוצהרת לחסידות גור, המתנגדת באופן עקרוני לרעיונות הציונות, תמך הרב כשר בציונות באופן חד וברור. את השקפתו בעניין זה ביטא במיוחד בספרו הנרחב "התקופה הגדולה" וכן בספרו "הכוס החמישי" (ראה להלן קישור לספרים אלו).

ספריו

• תורה שלמה הוצאה חדשה בתוספת תיקונים והשלמות-44 חלקים, ירושלים תשנ"ב.
• התקופה הגדולה, שאליו מצורף הספר קול התור של תלמיד הגר"א, 1969. הספר עוסק בדיון בשאלה על המצב המודרני והגדרת "אתחלתא דגאולה".
• מלחמת יום הכפורים בתוספת מאמר "שמע ישראל", ירושלים, תשל"ד. הספר עוסק במשמעותה של אותה מלחמה, על יסוד דברי חז"ל, ספרי ראשונים ואחרונים.
• ארבעת הרועים, דרכם של ארבעה מגדולי הרבנים (הגר"א, הבעש"ט, האור החיים והחתם סופר) בנושא הגאולה.
• גמרא שלמה בשיתוף עם הרב ברוך נאה, ירושלים תש"ך. יצאו לאור רק שני כרכים על תחילת מסכת פסחים עם שינוי נוסחאות.
• הגדה שלמה על הגדה של פסח, עם הרב שמואל אשכנזי^[9].
• הגדה ארצישראלית
• מפענח צפונות ירושלים תשל"ו (292 עמודים). עוסק בבירורי גדרים ומונחים מספרי הצפנת פענח.
• שו"ת דברי מנחם ארבעה כרכים, ירושלים תשל"ז (1376 עמודים).
• קו התאריך הישראלי בעריכת הרב זלמן קורן.
• שרי האלף בשיתוף עם יעקב דב מנדלבוים. ניו יורק, תשי"ט (888 עמודים). מהד' שנייה: ירושלים, מכון תורה שלמה, תשל"ט (2 כרכים).
  • שרי האלף, באתר ויקיטקסט
  • י"ד מנדלבוים, ’הוספות לספר "שרי האלף"’, נועם, כ"ג (תשמ"א), עמ’ רמד-שיג; שם, כ"ד (תשמ"ב), עמ’ רנב-רעד; שם, כ"ה (תשמ"ג-תשמ"ד), עמ’ רטו-רלג.
  • ד"ר שמחה עמנואל, ‏הוספות והשלמות לספר שרי האלף, JSIJ‏ 1, 2002.
  • הרב מרדכי מנחם הניג, לקראת מהדורה חדשה של הספר 'שרי האלף', בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו, ירושלים, תשס"ג.
• דעת הרבנים וקונטרס מלחמת מצווה, ורשה תרע"ט. ובו התייחסות להשתתפות נשים בבחירות.
• כוס חמישי, ניו יורק תש"י. בירור בשיטת המהר"ל בכוס חמישית בליל הסדר.
• האדם על הירח לאור התורה והאמונה, ניו יורק, תשכ"ט (72 עמודים). נכתב תוך ארבעה ימים, על פי עדות המחבר, בעקבות הגעת האדם אל הירח.
• הרמב"ם ומכילתא דרשב"י, ירושלים תש"ם - הוכחות שלפני הרמב"ם עמדה המכילתא דרשב"י, ופירוש של מאה הלכות במשנה תורה לרמב"ם על פי המכילתא דרשב"י.
• חמי טבריה, על כל נושאי חמי טבריה שבתלמוד.
• דין מצות יבום בזמן הזה.
• בעניין החתך שעושים בתפילין לשים בו היו"ד.

ספרים וירחונים שערך

• תשובות רש"י, ירושלים תרפ"ה. (40 עמודים)
• דגל התורה (ירחון תורני), ווארשא, תרפ"א-ג'.
• נועם, 25 כרכים, ירושלים, מכון תורה שלמה.
• שמע ישראל, חומש תורה שלמה על הפרשה הראשונה שבקריאת שמע, עם מדרשים ודברי ראשונים ואחרונים, בתוספת מילואים, ירושלים תש"ם. מהדורה מורחבת עם הוספות של בן נינו, ישראל פרנקל, שם תשע"ו

לקריאה נוספת

• על דעת רבו, ספר זיכרון, ירושלים תשפ"ד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנחם מנדל כשר בוויקישיתוף

מנחם מנדל כשר, באתר ויקיטקסט

• מנחם מנדל כשר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רשימת המאמרים של מנחם מנדל כשר באתר רמב"י
• ישראל מ' תא-שמע, גצל קרסל, מנחם מנדל כשר, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית), אנציקלופדיה יודאיקה
• יהושע ביצור, חתני פרס ישראל לשנת תשכ"ג: הרב מנחם מנדל כשר (ספרות רבנית) 30 עמוד על מלה אחת, מעריב, 28 באפריל 1963

ספריו המקוונים

• תורה שלמה חלק שלוש, חלק חמש, חלקים עשר ואחת עשרה, חלק שלוש עשרה, חלק ארבע עשרה וחלק חמש עשרה באתר HebrewBooks‏
• התקופה הגדולה חלק א ו חלק ב (כולל קול התור ו-ארבעת הרועים), באתר HebrewBooks
• גמרא שלמה - חלק ראשון, באתר היברובוקס
• שו"ת דברי מנחם חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי וחלק רביעי באתר HebrewBooks‏
• מפענח צפונות, באתר היברובוקס
• האדם על הירח, באתר היברובוקס
• כוס חמישי, באתר היברובוקס
• הרמב"ם והמכילתא דרשב"י, באתר היברובוקס
• חמי טבריא, על פי מקורות הספרות העברית העתיקה התלמודית והמדרשים ועוד, ‏ירושלים, תרצ"ד, באתר היברובוקס