השר הראשון שעסק בנושא בשנת 2006 היה אופיר פינס - אז שר המדע, התרבות והספורט - שהקים ועדה מייעצת לקראת חגיגות ה-60, בראשות נועם סמל, מנכ"ל התיאטרון הקאמרי, ובהשתתפות אישי ציבור ותרבות בולטים. הוועדה החלה את עבודתה בספטמבר 2006. בפני הוועדה עמדו לקחי חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל. לדברי סמל, הוא ניסה כמה שיותר לשתף את הציבור הפשוט "שבאמת רוצה לחגוג ולשמוח בשמחת המדינה"[2]. ועדה זו בדקה את הנושא עם מנהלי מוסדות תרבות גדולים, ועם מגזרי המדינה השונים, והגיעה למסקנה שהחגיגות צריכות להתמקד בארבעה ימים, ושנדרש נושא מרכזי. חברי הוועדה העלו הצעות שונות: מצעד צבאי, מופע אופרה גדול, תערוכה גדולה, אתר אינטרנט.
אופיר פינס התפטר מהממשלה ב-30 באוקטובר 2006, וכעבור ארבעה חודשים - ב-25 בפברואר2007 מינתה הממשלה את השר יעקב אדרי (אז השר לענייני ירושלים, והמקשר בין הממשלה לכנסת) לרכז את החגיגות. ראש הממשלהאהוד אולמרט אישר את תוכניות ועדת סמל, אולם לפי טענות שנשמעות נגדו - אדרי לא קידם כלל את נושא החגיגות, ומסקנות ועדת סמל נשכחו.
רוחמה אברהם - השרה המקשרת בין הממשלה לכנסת היא השרה השלישית שמונתה לעסוק בנושא, החל מ-4 ביולי 2007, וחודש אחר כך החליטה הממשלה[3] על הקמת ועדת שרים בראשות אברהם, ועל מינוי של מועצה מייעצת חדשה. אברהם עמדה בראש הוועדה שבחרה את הסמליל (לוגו), וקבעה שהנושא המרכזי בחגיגות יהיה ילדי ישראל. מכרז לבחירת חברת הניהול התפרסם ב-15 באוקטובר 2007. תקציב החגיגות עומד על כ-140 מיליון ש"ח (כרבע מעלויות חגיגות ה-50)[4].
בדצמבר 2007 הכריז פורום מוסדות התרבות בישראל חרם על חגיגות השישים כמחאה על הקיצוצים בתקציב התרבות[5], אך כשבועיים לאחר מכן חזר בו לאחר שהגיע להסכמה עם משרד האוצר.
את התחרות לבחירת לוגו לחגיגות ה-60 הובילה לשכת הפרסום הממשלתית, והבחירה נעשתה בישיבת ועדת השרים המיוחדת לענייני החגיגות ביום 3 בספטמבר2007, אשר בחרה את הסמל הרשמי שילווה את כל הכרזות והפרסומים הממשלתיים. הזוכה הוא משרד ארד תקשורת, והמעצב הוא רמו סינטס. להמנון החגיגות נבחר השיר בת שישים.
תערוכת הישגים - שביטאה את הישגי המדינה בכל התחומים. התערוכה הוצגה בארבעה מקומות מרכזיים - בגליל, בנגב, בירושלים ובתל אביב - באמצעי המחשה מתקדמים, בדגש על תכנים המיועדים לילדים ובני נוער.
מיצג נודד - אירוע חוויתי למשפחה, בסמיכות לשישים יישובים בארץ. במיצג שולבו נושאים ארציים מתחומים שונים, עם נושאים מקומיים, ביתנים עתידיים ובימות מופעים.
מסע אופניים ארצי "מצדיעים ברכיבה" - מסע האופניים הגדול ביותר שהופק בישראל, שהתקיים בחול המועד פסח - ארבעה ימים מדרום הארץ לצפונה. המסע אורגן על ידי צה"ל, והשתתפו בו רוכבים מהצבא, אזרחי ישראל, ויהודי התפוצות. במסלול שולבו נקודות יישוב ומורשת קרב שהן אבני דרך בתקומת ישראל[13].
ילדי ישראל בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע - התאפשר לילדים להיכנס ללא תשלום לאתרי רשות הטבע והגנים בחודשים אפריל-יוני 2008, וקוימו פעילויות הדרכה מיוחדות לילדים ולבני נוער באתרים אלה.
משחק כדורגל חופים - ב-11 ביולי 2008 נערך משחק כדורגל חופים בין נבחרת ישראל ואלופת העולם, נבחרת ברזיל[14]. נבחרת ברזיל גברה על ישראל בתוצאה 3–11.
דגל הדיו אילת - ב-16 במרץ 2008, נפרש דגל ישראל הגדול בעולם - באורך של 200 מטר וברוחב של 100 מטר - בעיר אילת, לציון 59 שנים ליום שחרור העיר אילת ולהנפת דגל הדיו[15].
"חוזרים הביתה ב-60 לישראל" - הטבות ותמריצים מיוחדים לתושבים ישראלים חוזרים ביוזמת המשרד לקליטת עלייה[17]; ומבצע מיוחד לרופאים ביוזמת משרד הבריאות: חבילת הטבות ומענקים בשווי 60 אלף דולר לכל רופא שיעלה, וזירוז תהליך הרישוי[18], וכן הקלות מס לחוזרים[19].
סלילת שביל אופניים בין תל אביב לירושלים - פרויקט תשתיתי בשיתוף הקרן הקיימת לישראל - סלילת שביל אופניים באורך של כ-60 ק"מ. מיועד להיחנך לקראת סוכות ה'תשס"ט (אוקטובר 2008).
הקמת 60 גני שעשועים לילדים - בעיירות פיתוח ובשכונות מצוקה.
שיקום של כ-60 אנדרטאות לנופלים - בשיתוף מטה השישים, היחידה להתיישבות ותשתיות לאומיות במשרד הביטחון והרשויות המקומיות. זה כלל גם הוספת שלטי מורשת באתרי הנצחה וקרבות היסטוריים.
שביל סובב כנרת - בשיתוף החברה להגנת הטבע. הקמת שביל מקיף כנרת שאורכו 60 ק"מ, עם נקודות מתאימות לנכים. סיורים יתקיימו לאורך השביל.
עצמאות לכולנו - הקמת 60 פינות פיקניק נגישות לאנשים עם מוגבלויות.
בחירת בול דואר מיוחד לשנת ה-60 - באמצעות הצבעות באינטרנט[22].
"נוער חושב מחר" - תחרות ארצית של בני נוער, שהוזמנו להציג, לקראת יום העצמאות ה-60, את החזון או התחזית שלהם למדינת ישראל בעוד 20 שנה[23].
"זה לא משחק ילדים" - הנצחת זכר הילדים היהודים שנספו בשואה. תלמידי בתי ספר מכל הארץ יאספו מיליון וחמש מאות אלף גולות צבעוניות, ובאמצעותן יבנו אנדרטת זיכרון לילדים שנרצחו בשואה[24].
ספרים
ספרים אחדים בפורמט אלבומי, העוסקים במדינת ישראל, יצאו לאור לציון 60 שנה למדינה:
בסוף 2007 ובתחילת 2008, החלו להשמע טענות כנגד הראוותנות הרבה. בסקר שפורסם במרץ 2008, נמצא ש-69% מתושבי ישראל מתנגדים לבזבוז הכסף הרב על חגיגות ה-60, ורובם מעדיפים להעביר את הכסף לסעיפים חברתיים (בריאות, חינוך, אוכלוסיות נזקקות)[29]. סטודנטים לתקשורת בחרו להתמקד בחלאים החברתיים בישראל[30].
הרעיון לשנות את שמו של לוויין התקשורת עמוס 3 ל-עמוס 60 הפך מושא לסאטירה[31][32], ובסופו של דבר - שם הלוויין לא שונה.
פרופ' אריאל רובינשטיין מתח ביקורת על הכוונה להעניק הקלות מס לתושבים חוזרים, וטען, בין השאר, שאלה יעודדו דווקא את הירידה, כדי לקבל הקלות מס בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל[33].
ביקורת נשמעה גם על ההדרה והייצוג הסטריאוטיפי בפרסומת הטלוויזיונית לאירוע שנות השישים. בפרסומת נראית ילדה שמוצגת לאורך מספר עשורים באותה תלבושת תימנית שלא מאפשרת לה להתחבר לשאר הילדים, ומצד שני בולט בה חסרון ייצוגם של ילדים אתיופים או דתיים. גם הפוסטר הרשמי של האירוע בו מופיעים ארבעה ילדים מחתך אתני-חברתי דומה ספג ביקורת על רקע חוסר היצוגיות.