פיקניק

פיקניק היא ארוחה הנאכלת בחיק הטבע או במקום פתוח (פארק ציבורי) בקרב בני המשפחה או חברים. ארוחה זו מוכנת מראש (בניגוד לברביקיו המוכן בסמוך למועד האכילה) ומובאת למקום עריכת הפיקניק בצידנית או ב"סל פיקניק". הארוחה נאכלת לרוב בישיבה על הקרקע על גבי מחצלת או שמיכה.

ערך זה עוסק בארוחה בחיק הטבע. אם התכוונתם לאי בשם זה, ראו האי פיקניק.

מקורה של המילה "פיקניק" במילה הצרפתית pique-nique, שהופיעה בשנת 1692 בספר Origines de la Langue Françoise מאת ז'יל מנאז' (Ménage). מצרפתית עברה המילה לשפה האנגלית לצורה "picnic" (יש הסבורים שהמילה הגיעה לשפה האנגלית דרך הגרמנית - Picknick). בראשית המאה ה-20 חדרה המילה גם ללשון העברית. בעבר הוצעה המילה "טוּזִיג" (מארמית) כתחליף העברי ל"פיקניק", אולם לא השתרשה^[1].

לאחר המהפכה הצרפתית נפתחו לציבור הצרפתי הפארקים המלכותיים להם הכניסה הייתה אסורה לפשוטי העם. הבילוי של הצרפתים בפארקים כלל ארוחות שהתפתחו לאירוע הפיקניק המוכר בימינו.

בראשית המאה ה-19 הוקם בלונדון מועדון הפיקניק (Picnic Society) שהביא לאנגליה את הנוהג הצרפתי לאכול בפארקים בליווי משחקי בידור או נגינה.

הפיקניק הפך למנהג מקובל בתרבות המערבית ומופיע רבות הן באמנות והן בקולנוע. ציור הפיקניק הידוע ביותר הוא יצירתו של האמן הצרפתי אדואר מאנה משנת 1862 - ארוחת בוקר על הדשא.

הסרט "פיקניק" משנת 1955 שעלילתו מתרחשת בעת ארוחת פיקניק, זכה בשני פרסי אוסקר.