השואה – מונחים

חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט

דף זה מכיל הגדרות קצרות למונחים הקשורים לשואה

• שואה: כינוי שניתן בשפה העברית לאסון גדול רב-ממדים.
• השואה הייתה ניסיון לטיהור אתני של האנושות מבני הגזע היהודי באמצעות רצח עם ורדיפות אתניות, פרי אידאולוגיה ותכנון נאצי, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

גרמניה הנאצית

• המפלגה הנאצית: בגרמנית NSDAP - Nationalsozialistische Arbeitspartei Deutschland ("מפלגת הפועלים הלאומית-חברתית של גרמניה") מפלגה לאומנית ששלטה בגרמניה בשנים 1933–1945, תחת הנהגתו של אדולף היטלר. הייתה בעלת משנה סדורה, שעיקריה לאומנות פאן-גרמנית, גזענות ובמיוחד אנטישמיות, טוטליטריזם מוחלט, אנטי-ליברליזם, אנטי-דמוקרטיה ואנטי-קומוניזם. הביאה לפרוץ מלחמת העולם השנייה ולשואת יהודי אירופה.
• גרמניה הנאצית: כינוי לגרמניה בתקופת השלטון הנאצי (בשנים 1933–1945).
• נאציזם: (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא כינוי לאידאולוגיה שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. האידאולוגיה הנאצית כללה השקפה גזענית בדבר עליונותם של "גזעים" אנושיים מסוימים על פני אחרים, ודגלה בדיכוי ואף השמדה של "גזעים נחותים", לעומת שמירת ה"טוהר" של "הגזעים העליונים".

מוסדות וגופים

• פיהרר: בגרמנית Führer "מנהיג". זהו התואר שבו כינה עצמו אדולף היטלר, מנהיגה של גרמניה הנאצית.
• אס אה: בגרמנית SA, קיצור של Sturmabteilung "פלוגות הסער", כונו גם "החולצות החומות" בשל צבע המדים שלהם. ארגון מיליציה של המפלגה הנאצית. אוסף בריונים פאשיסטים שעזרו למפלגה הנאצית לעלות לשלטון על ידי אלימות. אחרי שעלה לשלטון, חיסל היטלר את ראשי ה-SA בליל הסכינים הארוכות.
• גסטפו: בגרמנית Gestapo, קיצור של geheime Staatspolizei "משטרת המדינה החשאית". המשטרה החשאית של האס אס, הייתה אחראית על השמדת היהודים ועל השמירה במחנות ההשמדה.
• אס אס: בגרמנית SS, קיצור של Schutzstaffel "יחידת הגנה", ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית, היה אחראי על כל מחנות הריכוז בשטחי הכיבוש הנאצי. מפקדי ושומרי מחנות הריכוז וההשמדה היו חיילי אס אס.
• ואפן אס אס: בגרמנית: Waffen-SS "האס-אס המזוין" - הזרוע הצבאית של האס אס.
• אס דה: בגרמנית SD, קיצור של Sicherheitsdienst "שירות הביטחון", סוכנות המודיעין של המפלגה תפקידו העיקרי היה איסוף מודיעין ופיקוח על כל גורם שעלול לסכן את המפלגה.
• המשרד הראשי לביטחון הרייך: בגרמנית Reichssicherheitshauptamt או RSHA, ארגון שהוקם על ידי היינריך הימלר, באמצעות מיזוג של ה-SD (שירות הביטחון) ומשטרת הביטחון שכללה את הגסטפו (המשטרה החשאית) והקריפו (משטרת הפלילים, Kriminalpolizei).
• איינזצגרופן בגרמנית Einsatzgruppen "עוצבות מבצע" או "קבוצות ביצוע", יחידות השמדה של האס אס, שנלוו לוורמאכט בכיבושיו ועסקו בהשמדת אוכלוסייה שהייתה לא רצויה לנאצים.
• ורמאכט: בגרמנית Wehrmacht "כוח ההגנה", הצבא הגרמני (לא כולל הוואפן אס אס).

שנאת היהודים

• התעמולה הנאצית: התעמולה שבה השתמשו הנאצים להנחיל את האידאולוגיה הנאצית ושנאת היהודים שכללה סרטים, קריקטורות, ספרים ועיתונים.
  • יוזף גבלס: שר התעמולה הנאצי.
  • משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם: מנגנון התעמולה הנאצי המרכזי.
  • דר שטירמר: עיתון אנטישמי יומי בעריכת יוליוס שטרייכר.
  • היהודי זיס והיהודי הנצחי: סרטי תעמולה נאציים ידועים.
  • היהודי הנצחי: תערוכה אנטישמית נאצית.
• אנטישמיות: האנטישמיות היא תופעה של שנאה כלפי העם היהודי ועמים שמים נוספים, שהייתה נפוצה בעמי אירופה במשך מאות שנים. את האנטישמיות בגרמניה ליבו הנאצים עם עלייתם לשלטון, דבר שהיווה תמריץ להשמדת היהודים בשואה.
  • אנטישמיות מודרנית
  • אנטישמיות בגרמניה

אירועים שקדמו להשמדה

• עליית הנאצים לשלטון: שהגיעה לשיאה ב-30 בינואר 1933, עם מינויו של אדולף היטלר לקנצלר גרמניה, ולאחר מכן הפכה גרמניה הנאצית לדיקטטורה
• חוקי נירנברג: חוקים בגרמניה הנאצית, שמטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מהיהודים ומכל מי שאינו עונה להגדרה של גרמני "טהור".
• ליל הבדולח: הלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, שבו נערך בכל רחבי גרמניה פוגרום ביהודים. כונה כך בשל הזגוגיות הרבות שנופצו באותו לילה, בבתי היהודים ובעסקיהם.
• ועידת ואנזה: ועידה בה החליטו ראשי המשטר הנאצי על תיאום הפעולות לביצוע "הפתרון הסופי בנוגע לשאלה היהודית", קרי - השמדת יהודי אירופה.
• הפתרון הסופי: תוכנית כללית שמטרתה הייתה להשמיד כליל את כל יהודי אירופה בדרך המהירה ביותר.

מהלך השואה

מקומות איסוף

• גטו: שם לרובע מוקף חומה שבו חויבו לגור יהודי העיר.
• מחנה ריכוז: מתקן כליאה רחב ידיים שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, שנכלאו ללא כל הליך משפטי. מחנה הריכוז שימש לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים קיצוניים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה).
• מחנה עבודה: שם כולל למחנות שהקימו הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה בתקופת השואה כחלק מן הפתרון הסופי של אדולף אייכמן. במחנות נכלאו יהודים, צוענים, מתנגדי המשטר, הומוסקסואלים ושבויי מלחמה. מבין כל אלה סבלו היהודים מהיחס הנוקשה ביותר.
• מחנה השמדה: מחנה שבו רצחו הנאצים יהודים ובני עמים אחרים באופן שיטתי. ההשמדה במחנות התבצעה בעיקר באמצעות תאי גזים, והגופות נשרפו בקרמטוריום משרפות או גרילרים.

אמצעים ופעולות השמדה

• אקציה (בגרמנית: "פעולה"): פעולה של הגסטפו וכוחות ביטחון אחרים בגטו, על מנת לאתר, לעצור ולרכז יהודים לקראת שילוח למחנות ריכוז, מחנות השמדה, או מחנות לעבודה כפייה. המתנגדים למעצר בדרך כלל נורו במקום.
• סלקציה (בגרמנית: "מיון"): פעולה במחנות הריכוז ומחנות עבודה, וגם בגטאות בזמן אקציה לקראת שילוח למחנות. בוצע מיון בעיקר לפי גיל וכושר עבודה, וכל השאר (חולים, ילדים, זקנים ונשים) נשלחו להשמדה. הסלקציה נעשתה בדרך כלל מיד עם הגעת טרנספורט של יהודים למחנה, והשורדים אותה נאלצו לעבור סלקציה חוזרת מדי פעם.
• טרנספורט: שילוחים מאורגנים ממחנות הריכוז למחנות ההשמדה, לרוב על פי רשימה שנקבעה מראש.
• ניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואה: ניסויים רפואיים שנערכו באסירי מחנות הריכוז ברחבי אירופה, איתם היה מזוהה במיוחד יוזף מנגלה, שגרמו למוות רב תוך כדי עינויים קשים למספר גדול של בני-אדם. מפורסמים במיוחד ניסויי מנגלה בתאומים.
• תא גזים: במחנות ההשמדה הומתו היהודים באמצעות תאי גזים.
• ציקלון בה: הגז ששימש בתאי הגזים. הגיע במכלי מתכת בהם נשמר כגרגירי מוצק. הגז היה גז חנק שחדר לגוף. לעיתים נקרא בשגגה "ציקלון בי".
• איינזצגרופן: יחידות חיסול ממונעות שפעלו אחרי הצבא הפולש בחזית המזרחית. שימשו גורם מרכזי בהשמדת יהודי אירופה בתקופת השואה. מעריכים כי יחידות אלה רצחו כמיליון וחצי יהודים ומעל לשלושה מיליון שבויי מלחמה.
• בור ירי: שיטת ההשמדה הראשונית, בעיקר בשטחי רוסיה הכבושים. תושבי עיירה מסוימת היו נלקחים מחוץ לעיירה ונורים אל תוך בור כך שהבור שימש להם קבר אחים.
• צעדות המוות: הכינוי לתהליך הצעדתם של אסירים יהודים ממחנות ההשמדה הגרמניים במזרח אירופה בסוף מלחמת העולם השנייה לאורך קילומטרים רבים בתוואי נסיגת הצבא הנאצי, בקור עז ותוך כדי טבח מתמיד.
• מבצע ריינהרד (Aktion Reinhard): מבצע השמדתם של יהודי הגנרלגוברנמן (החלק המרכזי של פולין). במסגרת המבצע נרצחו 1,700,000 בני אדם, רובם המוחלט יהודים.
• תוכנית 1005: תוכנית שנהגתה בגרמניה לקראת סיום המלחמה ומטרתה הייתה להסוות את השמדת היהודים. הגרמנים פוצצו מחנות, פתחו בורות ירי ושרפו גופות. כן הושמדו מסמכים רבים כדי לטשטש את הכמות. כך, לדוגמה, לא נותר זכר למחנה ההשמדה טרבלינקה ולמחנה העבודה פלאשוב.

חיי היהודים בשואה

ארגונים ומושגים כלליים

• הטלאי הצהוב: סימן היכר אותו היו חייבים היהודים לענוד. בדרך כלל מגן דוד צהוב עם האות J עליו.
• יודנראט: מועצות יהודיות לניהול חיי הפנים בגטאות, תחת פיקוחו של הגסטפו. פעמים רבות נדרשו לספק לנאצים רשימות של המיועדים להישלח להשמדה.
• מוזלמן: (ביידיש: מוסלמי) הוא כינוי לאדם שאיבד כל עניין בחיים והוא מעין מת מהלך. כינוי זה שימש, במחנות הריכוז באירופה הכבושה בידי הנאצים, לתיאור אסיר מורעב עד מוות, שאינו מסוגל לעבוד יותר.
• קאפו: כינויו של אסיר שהיה ממונה מטעם הנאצים על אסירים אחרים במחנות הריכוז. חלק מהקאפואים עזרו לשוכני המחנות, אחרים היו אדישים למצוקתם והיו כאלה שנודעו באכזריותם כלפיהם.
• עונג שבת: ארכיון שנאסף בגטו ורשה על ידי עמנואל רינגלבלום ואסירים נוספים, המהווה עדות חשובה על חיי הגטו.

דמויות מפתח

• יאנוש קורצ'אק - מחנך, סופר ומנהל בית יתומים לנוער יהודי בפולין, שהלך יחד עם חניכיו לדרכם האחרונה
• יעקב גנס - מפקד המשטרה היהודית ויושב ראש היודנראט בגטו וילנה
• ישראל קסטנר - חבר ועד העזרה וההצלה בבודפשט שנכנס למשא-ומתן עם הנאצים על הצלת יהודי גרמניה, הצליח להוציא רכבת מלאה ביהודים מהונגריה ובכך הציל את חייהם. הופנו כלפיו טענות שהוא "מכר את נפשו לשטן" ושיתף פעולה עם הנאצים. פרשת משפט הדיבה שבו תבע את משמיציו ורציחתו בשנות ה-50 הסעירה את ישראל
• מרדכי חיים רומקובסקי - ראש היודנראט בגטו לודז'. שלטון היחיד הקשוח שלו הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת בזיכרון השואה

סופרי ומשוררי השואה

• אלי ויזל: סופר ניצול שואה הפועל רבות להנצחתה, חתן פרס נובל לשלום
• ק. צטניק: כינויו של סופר השואה הישראלי יחיאל דינור
• פרימו לוי: סופר שואה יהודי-איטלקי
• יצחק קצנלסון: משורר בולט שכתב גם על חיי הגטו. נספה באושוויץ

מורדי הגטאות

• מרדכי אנילביץ', מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה
• פאוול פרנקל, ממפקדי הארגון הצבאי היהודי במרד גטו ורשה
• יצחק צוקרמן וצביה לובטקין, ממנהיגי המרד בגטו ורשה
• אבא קובנר, ממנהיגי המרד בגטו וילנה
• מרדכי טננבוים, ממנהיגי המרד בגטו ביאליסטוק
• מארק אדלמן, ממנהיגי המרד בגטו ורשה
• חייקה גרוסמן, ממנהיגי המרד בגטו ביאליסטוק

ילדים בשואה

• אנה פרנק: נערה יהודייה ממוצא גרמני שנרצחה בשואה. היומן שכתבה, בו תיעדה את התקופה בה הסתתרה עם משפחתה מאימת הנאצים במחבוא בבית דירות באמסטרדם, היה לאחד התיעודים המפורסמים בעולם של חיי היהודים בתקופת השואה
• מרי ברג: נערה שכתבה יומן בגטו ורשה, אשר ביטא את התמורות שחלו בחייהם של בני הנוער בגטאות

נאצים בכירים האחראים לשואה

• אדולף היטלר: הפיהרר של גרמניה הנאצית, הגה את תוכנית "הפתרון הסופי", היה האחראי הראשי לרדיפות היהודים ולרציחתם בשואה
• מרטין בורמן : סגנו של היטלר, אחראי לארגון "הפתרון הסופי".
• יוזף גבלס: שר התעמולה הנאצי. אחראי על התעמולה האנטישמית ברייך שהסיתה נגד היהודים. יזם בין היתר את שריפת הספרים בליל הבדולח
• הרמן גרינג: מושל פרוסיה, שר התעופה ומקים הגסטפו. היה בעל תפקיד מכריע ברדיפות היהודים שקדמו להשמדתם בשואה, להחרמת רכושם ולפרעות ליל הבדולח. היה גם בין האחראים להשמדת היהודים בשואה
• היינריך הימלר: ראש האס אס והגסטפו, האחראי הראשי לביצוע בפועל של השמדת היהודים בשואה
• ריינהרד היידריך: ראש הגסטפו ולאחר מכן ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך. המתכנן הראשי של "הפתרון הסופי" בוועידת ואנזה, ואחראי על ביצוע בפועל של השמדת היהודים
• היינריך מילר: מפקד הגסטפו אחרי היידריך, אחראי על השמדת היהודים במחנות הריכוז
• ארנסט קלטנברונר: מפקד המשרד לביטחון הרייך אחרי היידריך. אחראי על השמדת יהודים
• הנס פרנק: מושל שטחי הכיבוש הנאצי בפולין, פיקח על העברת היהודים לגטאות ולמחנות ההשמדה
• אדולף אייכמן: ראש המחלקה היהודית במשרד לביטחון הרייך. אחראי לארגון המשלוחים למחנות ההשמדה
• רודולף הס: היה בתחילה מזכירו האישי של אדולף היטלר ולאחר מכן סגנו. נחשב לאחד הבכירים בהיררכיה של המפלגה הנאצית
• רודולף פרנץ הס: מפקד אושוויץ, אחראי להמתת מיליוני אנשים במחנה
• יירגן שטרופ: גנרל, מפקד האס אס והמשטרה במחוז ורשה. מחריבו של גטו ורשה ומדכא מרד גטו ורשה
• יוזף מנגלה: רופא נאצי שערך ניסויים סדיסטיים באסירי אושוויץ והיה ממונה גם על סלקציות במחנה
• פאול בלובל - ממפקדי האיינזצגרופן, מהאחראים לטבח באבי יאר. מפקד מבצע 1005

גטאות ואתרי השמדה

גטאות

• גטו ורשה: הגדול שבגטאות פולין שמנה בשיאו קרוב לחצי מיליון יהודים. הוקם בעיר הבירה ורשה.
  • אומשלגפלץ: כיכר המשלוחים של הגטו, ממנה נשלחו מעל 300,000 יהודים אל מותם.
• גטו טרזיינשטט: ה"מודל" לגטאות הנאצים שהוקם בצ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה) וריכז יהודים ממרכז אירופה.
• גטו לודז': הגטו הראשון שהוקם על אדמת פולין, בשטח שסופח לגרמניה בעיר לודז'.
• גטו קרקוב: גטו גדול שהוקם בקרבת העיר קרקוב, פולין.
• גטו וילנה: הגטו הגדול ביותר בליטא.
• גטו לבוב: מהגדולים שבגטאות שהוקם בעיר לבוב שבגליציה (כיום אוקראינה).
• גטו פיוטרקוב טריבונלסקי: הגטו הראשון בפולין.
• גטו ביאליסטוק: הגטו בעיר הפולנית ביאליסטוק.
• גטו בלוניה: גטו בעיירה בלוניה בפולין, קרוב לגטו ורשה.

מחנות

• אושוויץ: שם כולל למערכת של מחנות ריכוז, עבודה והשמדה-
  • מחנה ההשמדה בירקנאו (אושוויץ 2): מחנה שעיקר פעילותו הייתה השמדה (בין 1.1 מיליון בני אדם ל-1.35 מיליון בני אדם, מהם 430 אלף יהודי הונגריה) ובחלקו היה מחנה עבודה בעיקר לנשים.
  • מחנה ענישה אושוויץ (אושוויץ 1): מחנה קטן שבו הועבדו ונענשו אסירים רבים מהם יהודים. לא התרחשה בו השמדה מסודרת אלא רק ניסיונית.
  • אושוויץ מונוביץ: (מוכר גם בשם בונה מונוביץ) מחנה עבודה לאסירים רבים, בהם יהודים.
• בלז'ץ: הראשון מבין מחנות ההשמדה הנאציים שפעלו במסגרת "מבצע ריינהרד".
• ברגן-בלזן: מחנה ריכוז הנמצא בסכסוניה התחתית, גרמניה.
• בוכנוואלד: מחנה ריכוז, מהגדולים בגרמניה, ששכן צפונית לוויימאר, הכולל כ־130 מחנות משנה ויחידות חוץ.
• גירס: מחנה מעצר בצרפת שנפתח על ידי ממשלת הרפובליקה הצרפתית השלישית ב-1939; עם הקמת משטר צרפת של וישי, ששיתף פעולה עם הנאצים הפך המחנה למחנה כליאה ליהודים שלא היו אזרחי צרפת, וגם לאחרים שנחשבו למסוכנים למשטר.
• דראנסי מחנה ריכוז מרכזי בצרפת שהוקם בעיר דראנסי שמצפון לפריז כדי לשמש תחנת מעבר בגירושם והשמדתם של יהודי העיר.
• זקסנהאוזן: מחנה הריכוז הראשי לאזור ברלין.
• חלמנו: מחנה השמדה הממוקם כ-70 ק"מ מלודז'.
• טרבלינקה: מחנה השמדה גדול ומרכזי בין ורשה לביאליסטוק.
• ינובסקה: מחנה עבודה שהוקם בפאתי העיר לבוב.
• מאוטהאוזן: מחנה ריכוז מרכזי באוסטריה.
• מאלי טרוסטינץ: מחנה עבודה והשמדה בפאתי העיר מינסק.
• מיידנק: מחנה השמדה בסמוך ללובלין.
• סוביבור: מחנה השמדה מרכזי בגליל לובלין.
• מחנות משנה בתקופת השואה

אתרי השמדה

• פונאר: בור ירי גדול בסמוך לעיר וילנה (ליטא) בו נרצחו בין שבעים למאה אלף נפש, רובם יהודים.
• באבי יאר: גיא הסמוך לקייב אוקראינה בו נרצחו כמאה אלף נפש, מרביתם יהודים.
• טבח יער רומבולה: יער אורנים הסמוך לריגה (לטביה) בו נרצחו כעשרים וחמישה אלף יהודים, כ-90% מיהודי ריגה.
• יער לופוחובה - שבו הושמדו כל יהודי העיר טיקטין; ב-3 ימים נרצחו קרוב ל-2,500 יהודים בבורות מוות.
• גנרלגוברנמן: אזור הממשל הכללי בפולין, שכלל את אזורי פולין שלא סופחו לגרמניה, והיה אחד מהאזורים הראשיים בהם בוצעה השמדת היהודים.

התנגדות וההצלה

התנגדות

התנגדות יהודית בשואה

• מרד גטו ורשה: בשנת 1943, לאחר שרוב הגטו חוסל, פתח הארגון היהודי הלוחם במרד שבראשו עמד מרדכי אנילביץ'. במקביל לו פעל ארגון אצ"י. הלוחמים היהודים גרמו נזק לכוחות הגרמניים ופעמיים הסיגו אותם מהגטו. בעקבות המרד החלו הגרמנים לשרוף את הגטו. המרד היה צעד חשוב בהתנגדות היהודית והיווה תמריץ למרידות נוספות.
• מרידות בגטאות: מרידות התרחשו בעשרות גטאות שהוקמו במהלך השואה על ידי הנאצים ועוזריהם.
• אי"ל (הארגון היהודי הלוחם) ואצ"י (ארגון צבאי יהודי) - שני ארגוני מחתרת שהורכבו מתנועות נוער שונות, אשר פעלו במקביל במרד גטו ורשה, אך ללא שיתוף פעולה ביניהם.
• צנחני היישוב: כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל, והוצנחה על ידי הבריטים באירופה הכבושה על מנת לסייע במאמץ המלחמתי הבריטי.

התנגדות לנאצים של לא יהודים

• התנגדות גרמנית לנאציזם: כללה ניסיונות התנקשות בהיטלר.
• פרטיזנים: לוחמים אנטי-נאצים, בהם גם יהודים, שהסתתרו בעיקר ביערות ויצאו לפגוע בנקודות תורפה של הגרמנים באזורים הכפריים. בין הפרטיזנים המפורסמים: טיטו, אוג'ניו קאלו.
• ארמייה קריובה ("צבא המולדת", ה-AK): תנועת המחתרת המרכזית בפולין, שנאבקה נגד הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה.
• מרד ורשה: מאבק חמוש שבמהלכו ניסה "צבא המולדת" הפולני לשחרר את ורשה מהכיבוש הנאצי.

הצלה

• חסידי אומות העולם: כינוי לאישים שהצילו יהודים בזמן השואה, לעיתים קרובות תוך סיכון חייהם, עקב האיסור המפורש של הנאצים על הסתרת יהודים. אישים אלה מוכרים רשמית כחסידי אומות עולם על ידי מוסד יד ושם.

מחסידי אומות העולם

• ראול ולנברג – דיפלומט שוודי, שהציל את חייהם של עשרות אלפי יהודים בהונגריה ועקבותיו נעלמו עם סיום המלחמה.
• אוסקר שינדלר – תעשיין גרמני שהקים מפעלים לייצור נשק במלחמה והציל ממוות את עובדיו היהודיים.
• צִ'יאוּנֶה (סֶמְפּוֹ) סוּגִיהַארַה – קונסול יפני בליטא, שהציל בזמן השואה את חייהם של אלפי יהודים באמצעות הנפקת ויזות מזויפות.
• הצלת יהודי דנמרק – מבצע הברחתם של אלפי יהודי דנמרק בסירות דיג אל שוודיה הנייטרלית בשנת 1943.
• לה שמבון-סור-ליניון – עיירה בדרום צרפת שתושביה סייעו ליהודים בדרכים שונות להימלט מפני הנאצים.
• קינדר-טרנספורט (בגרמנית: Kindertransport, "משלוח ילדים") – כינוי למשלוחי הצלה של עשרת אלפים ילדים יהודים מגרמניה (בעיקר מהמבורג), אוסטריה, צ'כיה ופולין בספינות לבריטניה בין דצמבר 1938 לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939.

ארגונים יהודיים

• תנועות נוער יהודיות בשואה: במהלך השואה המשיכו בפעילותן תנועות הנוער היהודיות שהוקמו עד קודם השואה, היוו מסגרת תרבותית, דאגו למלא מחסורים שונים והצילו יהודים רבים בדרכים שונות.
• ועדת העזרה וההצלה בבודפשט: ועד של תנועת העבודה הציונית שהייתה קשורה גם לסוכנות היהודית, שפעל בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה, הבריח יהודים מפולין להונגריה בטרם כיבושה ופתח במשא ומתן עם הנאצים במטרה להציל את יהדות הונגריה. בראשו עמדו אוטו קומוי, יואל ברנד, ישראל קסטנר ושמואל שפרינגמן.
• קבוצת העבודה: קבוצה מחתרתית מקרב יהודי סלובקיה ששמה לה למטרה להציל יהודים ולהפיץ מידע על גורלם של היהודים ששולחו לפולין. היא עודדה בריחת יהודים והקמת מחנה עבודה למטרת הצלה, קיימה משא ומתן להצלת יהודים תמורת שוחד ויזמה את תוכנית אירופה להצלת שרידי יהדות אירופה.
• הוועד היהודי האנטי פשיסטי: ארגון יהודי סובייטי שהוקם על מנת לסייע לברית המועצות במלחמה נגד גרמניה הנאצית.
• הקונגרס היהודי האמריקני: גוף של יהודי ארצות הברית שהוקם לפני השואה וסייע בדרכים שונות ליהודי אירופה במהלך השואה.
• ג'וינט: ארגון צדקה יהודי שסייע ליהודי אירופה במהלך ולאחר השואה. היה אחראי בין השאר לניהול מחנות העקורים לאחר המלחמה.
• ועד ההצלה של הסוכנות היהודית: ארגון שהוקם בארץ ישראל על ידי הסוכנות היהודית במטרה להציל את היהודים תחת הכיבוש הנאצי.

השואה לפי ארצות

ברית המועצות

• השואה באוקראינה
• השואה בלטביה
• השואה באסטוניה
• השואה בבלארוס

פולין

• שואת יהודי פולין: מיד לאחר הפלישה הגרמנית לפולין ב-1939, החלה רדיפת היהודים שם, שכלל גזל רכוש, כליאת היהודים בגטאות ומשלוחם לעבודות כפייה
• יחס הפולנים לשואה: במהלך הכיבוש הגרמני, לא היה ביכולתם של הפולנים להתנגד באופן פעיל להשמדת היהודים. על אף העובדה שהיו מקרים של הצלת יהודים בידי פולנים, היחס הפולני לשואת היהודים היה לרוב אדיש, ולעיתים אף משתף פעולה

גרמניה

• היהודים בגרמניה הנאצית: בשנים 1933–1939 סבלו יהודי גרמניה מרדיפה ואפליה עקב עליית המפלגה הנאצית לשלטון. מימוש פן האנטישמיות בנאציזם נעשה במספר שלבים: תחילה, בידוד חברתי שכלל חרמות ופיטורים ולאחר מכן בידוד חוקי ופוגרומים בחסות הממשל ולבסוף - השמדה

הונגריה

• שואת יהודי הונגריה: גרמניה כבשה את הונגריה רק ב-1944 ותוך שבועות ספורים רוכזו, גורשו ונרצחו כחצי מיליון מיהודיה. על גרוש היהודים להשמדה ניצח אדולף אייכמן
• ועדת העזרה וההצלה בבודפשט: ועד יהודי שפתח במשא ומתן עם הנאצים במטרה להציל את יהדות הונגריה

רומניה

• שואת יהודי רומניה
• פרעות דורוחוי: פוגרום שנערך בעיר הרומנית דורוחוי על ידי הצבא הרומני, לפני כניסת רומניה למלחמת העולם השנייה, מעין ניסוי כלים של השלטון האנטישמי
• תקנון היהודים ברומניה: חקיקה מפלה על רקע גזעי ודתי נגד יהודי רומניה, ברוח חוקי נירנברג, חקיקה שנעשתה לפני עלייתם לשלטון של יון אנטונסקו ושל הלגיונרים
• שבוע ההתלהבות הרומנטית: הכינוי שניתן ברומניה לבזיזת והכאת היהודים, חילול בתי הכנסת וראשית החרם הכלכלי נגדם בימים הראשונים לאחר כינון השלטון הלגיונרי ברומניה
• סילוק החיילים היהודים מצבא רומניה: הרחקת החיילים היהודים מהצבא הרומני, על פי תקנון היהודים שהוזכר לעיל. התהליך לווה בהשפלות, הכאות ואף רציחות של חיילים יהודים.
• רומניזציה: תהליך של שוד הרכוש היהודי, הפרטי והקהילתי והרחקתם מהחיים הכלכליים ברומניה. התהליך בוצע על בסיס חוקי תקנון היהודים שהוזכר לעיל ולווה במעשי אלימות קשים ביותר.
• מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט: פרעות קשות במיוחד שנעשו ביהודי בוקרשט על ידי חברי התנועה הלגיונרית ברומניה.
• פרעות יאשי ורכבות המוות: פרעות קשות שבוצעו ביהודי יאשי במהלכן נרצחו מעל 15,000 יהודים ביאשי עצמה וברכבות הסגורות בהן נדחסו היהודים.

ארצות צפון-אפריקה

• יהודי צפון אפריקה בשואה: תוכנית "הפתרון הסופי" שאפה לחסל גם את יהודי צפון אפריקה. לאחר תבוסת צרפת ב-1940 וביסוס משטר וישי במדינות החסות שלה באפריקה, החמיר מצב היהודים עד לכיבושן על ידי צבא בעלות הברית.
• התוכנית להשמדת יהדות אתיופיה: תוכנית איטלקית להשמדת יהדות אתיופיה במשך הכיבוש האיטלקי באתיופיה (1936–1941) בהשפעת גרמניה הנאצית, התוכנית לא ייצאה לפעול אך מספר יהודים נהרגו על ידי האיטלקים עד לתחילת המערכה האתיופית של מלחמת העולם השנייה.

השמדת לא יהודים

• השמדת לא יהודים במלחמת העולם השנייה
• שואת הצוענים: רדיפות הצוענים במלחמת העולם השנייה היו חלק בלתי נפרד ממדיניות הגזע הנאצית, והתחוללו במקביל להשמדת היהודים. הנאצים שאפו לחסל את אוכלוסיית הצוענים באירופה, ובמהלך המלחמה חיסלו מאות אלפים מביניהם.
• סעיף 175: הסעיף בחוק העונשין הגרמני האוסר על יחסים הומוסקסואליים. המשטר הנאצי עשה בו שימוש לכליאת הומוסקסואלים במחנות ריכוז, סירוסם והמתתם.
• תוכנית T4 - אותנסיה: מבצע שנערך במהלך שלטונם של הנאצים בגרמניה שנועד לחיסול כל ה"לא כשירים" - כל מי שסבל מפגמים פיזיים קשים או ממחלות נפשיות קשות.

התגובה לשואה

תגובות בעולם

• תגובת העולם לשואה: תגובות הממשלות, הציבור והתקשורת במדינות העולם לידיעות על החקיקה, הגירושים ורצח המונים מאורגן של היהודים בשטחים שתחת ריבונותה או השפעתה של גרמניה הנאצית, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ולאחריה.
• מחנות העקורים: מחנות באירופה ששוכנו בהם פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה.
• משפטי נירנברג: סדרה של משפטים לאחר מלחמת העולם השנייה, בהם הועמדו ראשי הפושעים הנאצים לדין על ידי בעלות הברית (ארצות הברית, בריטניה ורוסיה).
• יום הזיכרון הבינלאומי לשואה: יום זיכרון לשואה אותו קבע האו"ם בשנת 2005, ליום בו שוחרר מחנה אושוויץ. יום זה משמש מדינות אחדות, בהן גרמניה.
• הכחשת השואה: הטענה כי השואה לא ארעה, או כי לא הייתה בממדים המיוחסים לה על ידי ההיסטוריונים מהזרם המרכזי, או כי לא הייתה מכוונת ומאורגנת על ידי הממשלה הנאצית בגרמניה או כי לא הייתה מכוונת דווקא כלפי יהודים.

תגובות בישראל ובקרב יהודים

• תגובת היישוב היהודי: עם הסתננות הידיעות על המתרחש בקרב יהודי אירופה, ניסה היישוב היהודי הקטן בארץ ישראל לנקוט במספר אמצעים כדי לעזור לאחיהם, כולל התנדבות לצבא הבריטי, שליחת צנחנים לאירופה (ביניהם חנה סנש וחביבה רייק), הקמת ועד ההצלה של הסוכנות היהודית ועוד אמצעים, שלא היה בהם די לשנות את האירועים.

זיכרון השואה

• תגובת החברה הישראלית: מקומה של השואה באתוס הישראלי ודרכי הנצחתה של השואה השתנו במהלך השנים, מהתייחסות קולקטיבית של "שישה מיליון" להתייחסות פרטנית-אישית של פנים ושמות. גם היחס לניצולים ולנרצחים השתנה, מביקורת על "הליכה כצאן לטבח" להעלתם על נס בשלושים השנים האחרונות
• משפט גרינוולד: משפט שדן בפעילותו של ישראל קסטנר, מראשי ועד ההצלה בהונגריה בזמן השואה. עיקר הדיון לגביו נסוב סביב השאלה, האם הוא ניסה להציל יהודים רבים ככל הניתן, או שמא הסתיר מיהודי הונגריה את הגורל הצפוי להם לטובת הצלת קומץ מיוחסים
• משפט אייכמן: משפט שבו הועמד לדין בירושלים ב-1961 הפושע הנאצי אדולף אייכמן
• שמעון ויזנטל: ניצול שואה שהקים לאחריה מכון מחקר קטן והביא למשפט פושעים נאצים רבים
• עמותת עמך: עמותה ישראלית המסייעת נפשית לניצולי שואה
• יד ושם: המוסד הממלכתי של מדינת ישראל להנצחה ולחקר השואה
• יום הזיכרון לשואה ולגבורה: יום זיכרון שקבעה מדינת ישראל להנחלת זיכרון השואה ולהנצחת קורבנותיה
• מסע בני נוער לפולין: מסעות לגטאות ומחנות ההשמדה שנערכים לאורך כל השנה על ידי בני נוער מישראל ומהתפוצות כאקט חינוכי-לימודי להנצחת השואה וקורבנותיה וחיזוק השורשים היהודיים. בשבוע שבו חל יום השואה והגבורה, נערך מצעד החיים, ששיאו בטקס במחנה ההשמדה אושוויץ
• ארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים: ארכיון ומרכז מידע ותיעוד בגרמניה, אודות פשעי המשטר הנאצי וגורל הניצולים לאחר המלחמה
• לימודי השואה