בלז

בֶּלז
**Белз**
סמל בלז סמל בלז	דגל בלז דגל בלז
	בית הכנסת שבנה רבי שלום רוקח בעיירה
	בית הכנסת שבנה רבי שלום רוקח בעיירה
מדינה	אוקראינה
אובלסט	לבוב
ראש העיר	וולדימיר מוקה
תאריך ייסוד	לפני המאה ה-10, עיר משנת 1509
שטח	5.85 קמ"ר
גובה	200 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	2,191 (1 בינואר 2022)
קואורדינטות	50°22′56″N 24°00′04″E
אזור זמן	UTC +2
	https://belztg.gov.ua/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקיב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים בלז

בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא בפולנית: Bełz) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי. העיירה התפרסמה בעולם היהודי הודות לחסידות בעלז, שנוסדה בה. ב-2021 אוכלוסיית העיירה מנתה 2,229 תושבים,^[1] שמתפרנסים בעיקר מחקלאות.

ערך זה עוסק בעיירה באוקראינה. אם התכוונתם לחסידות בעלז, ראו חסידות בעלז.

עובדות מהירות מדינה, אובלסט ...

סגירה

Remove ads

העיר נזכרת לראשונה במאה ה-10. היא הייתה חלק מרוס של קייב ולאחר פירוקה מנסיכות גליציה-ווהלין. בסוף המאה ה-14 התחיל השלטון הפולני, מ-1462 הייתה בירת מחוז (וויבודסטבו) בלז. השלטון הפולני הסתיים ב-1772, בחלוקת פולין הראשונה, אז העיירה עברה לאוסטרו-הונגריה. העיר ירדה אדמיניסטרטיבית משמעותית בתקופה זו, מרכז המחוז עבר לסמבור. ב-1918 עם שאר גליציה צורפה לפולין העצמאית. מ-1939 עד 1944 בכיבוש גרמני, שבמהלכו נרצחו מרבית יהודי העיירה. מ-1944 עד 1951 חלק מפולין. וב-1951, לאחר מספר חילופי גבול בין פולין לברית המועצות, צורפה לרפובליקה האוקראינית הסובייטית. מ-1991 באוקראינה העצמאית.

Remove ads

ערך מורחב – חסידות בעלז

בהיות העיירה מרכז חבל בלז נודעה לה חשיבות רבה, פוליטית ומסחרית, בשנים 1462 – 1772. הקהילה היהודית גדלה משמעותית, ברבנותה כיהנו אנשים כמו הב"ח, ורבנים אחרונים אחרים. החסידות זכתה בעיר להתפשטות ניכרת כשבשנת 1817 התיישב בה ר' שלום רוקח, שביוזמתו הקים את בית הכנסת הגדול. שנחנך ב-1834 ונבנה בסגנון האדריכלות הנאו-מורית. היו בו למעלה מ-5000 מקומות. הנאצים פוצצו את המבנה ב-1942. האוכלוסיה בעיר הייתה כמחציתה יהודית.

אדמו"רי בלז ישבו בעיירה עד שנת 1939, כשר' אהרון רוקח ברח מהעיר לפני פלישת הנאצים. בתחילת הכיבוש הגרמני ב-1939, ברחו רוב יהודי העיר לפנים ברית המועצות. ב-2 ביוני 1942 אלף מיהודי בעלז והעיירות הסמוכות נשלחו לסוביבור, ובספטמבר 1943, נשלחו לשם כ-500. כמעט כולם הושמדו שם. לאחר המלחמה חזרו לעיר יהודים בודדים, והקהילה היהודית לא השתקמה.

חסידי בעלז הקימו בניין המשמש כאכסניה לאורחים, בסמוך לקבריהם של אדמו"רי בעלז, הטמונים בבית העלמין. הבניין המכיל חדרי לינה, חדר אוכל, מקווה ובית מדרש. ומאכלס קבוצות חסידים מרחבי תבל המגיעים במהלך השנה לבקר בעיר ולהתפלל על קברי האדמו"רים.