משרד החוץ

משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה - המשרד מטפל בניהול יחסיה הבינלאומיים של המדינה. המשרד מייצג את המדינה בפני ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים; שוקד על קידום קשרי הכלכלה, התרבות והמדע, ומקדם את שיתוף הפעולה עם ארצות מתפתחות. המשרד גם משמש ככלי מרכזי בטיפוח הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות. המשרד פועל בכמה מוקדים, דרך המשרד הראשי הממוקם בקריית הלאום בירושלים, ודרך נציגויות ישראל מחוץ לישראל, שגרירויות וקונסוליות.

ערך זה עוסק במשרד החוץ הישראלי. אם התכוונתם למשרדי חוץ באופן כללי, ראו משרד חוץ.

משרד החוץ

חזית המשרד
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	ישראל ישראל
משרד אחראי	משרד החוץ
תאריך הקמה	1948
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	גדעון סער
תאריך כניסה	8 בנובמבר 2024
מנהל	גדעון סער
מנכ"ל	עדן בר-טל
מטה מרכזי	ירושלים
www.mfa.gov.il

בניין משרד החוץ החדש בקריית הממשלה בירושלים. בקדמת התמונה, קרוב לכביש. מאחוריו, באלכסון, בניין בנק ישראל

לוח זיכרון ברחבת הכניסה הראשית לזכרו של אבא אבן

בראש המשרד עומד שר החוץ, והוא האחראי על הניהול התקין של המשרד, ועל ביצוע מדיניות החוץ של הממשלה. בעיצוב וגיבוש של מדיניות החוץ יש השפעה רבה לראש הממשלה (השפעה רבה מהשפעתו על משרדי ממשלה אחרים), ולעיתים מבצע ראש הממשלה מהלכים מדיניים חשובים באופן עצמאי, או תוך שיתוף מזערי של משרד החוץ.

משרד החוץ אמון גם על ההסברה ויצירת תדמית חיובית למדינת ישראל. בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה והמלחמה על ההסברה בתקשורת, נמתחה ביקורת על תפקודו של מערך ההסברה במשרד החוץ.

משרד החוץ הישראלי נוהג לסייע לישראלים השוהים מחוץ לישראל ונקלעים למצוקה בשל אסון טבע, תאונה או מלחמה. במקרים כאלה מקים משרד החוץ חדר מצב ומעדכן את משפחותיהם בישראל.

רחבת הכניסה הראשית קרויה על שם אבא אבן.

שר החוץ

שר החוץ הוא העומד בראש משרד החוץ. תפקידו הוא לייצג את ממשלת ישראל בעולם וליישם את מדיניות החוץ שהיא מתווה. מאחר שראש הממשלה הוא גורם מרכזי בקביעת מדיניות החוץ, נתפש שר החוץ כמייצג אותו אישית, במיוחד בעת שהוא נפגש עם שרים וראשי מדינות זרים. כפועל יוצא ממבנה המשטר בישראל (ממשלה הנשענת על קואליציה רב-מפלגתית), נהנה שר החוץ מחופש פעולה רחב, והדבר גורם לעיתים לחוסר אחידות בניהול מדיניות החוץ: מחד, שר החוץ עלול לחרוג מן המדיניות הממשלתית המוצהרת. מאידך, ראש הממשלה יכול לעקוף מצב זה, הן באמצעות פניה ישירה לנציגים הדיפלומטיים מחוץ לישראל (בפרט שגריר ישראל בארצות הברית), והן באמצעות שימוש בגורמים אחרים לייצוג ראש הממשלה (שרים אחרים או שליחים אישיים).

שר החוץ נדרש להיות דמות ייצוגית של ישראל בתחומה ומחוצה לה, וכ"דיפלומט הראשון של ישראל" הוא מרבה לייצג את ישראל ועמדותיה בכנסים, פגישות אישיות ופגישות פסגה, שבהם נוכחים אישים בכירים מעצבי מדיניות ודעת קהל.

בהיותו אחד התפקידים הבכירים בממשלה, תיק שר החוץ היה בשליטתן הכמעט-בלעדית של שתי מפלגות השלטון הגדולות: העבודה (על גלגוליה השונים) והליכוד. רבים מאלה שכיהנו בתפקיד שר החוץ כיהנו גם כראש ממשלת ישראל בתקופה אחרת בחייהם.

כחלק מהיותו אחד משבעת סמלי השלטון שר החוץ מאובטח בידי היחידה הממלכתית לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי.

שר החוץ הראשון של ישראל היה משה שרת, מטעם מפלגת מפא״י, והשר הנוכחי הוא גדעון סער מטעם מפלגת הימין הממלכתי.

מטה

לשכתו של שר החוץ מורכבת מעובדים במשרות אמון ומעובדים מקצועיים. הראשונים אינם עובדים מן המניין של המשרד, וכל שר חוץ רשאי למנות אותם על פי שיקוליו. העובדים המקצועיים הם העובדים הקבועים של משרד החוץ, והם אמונים על ביצוע העבודה השוטפת בלשכה.

ועדות שרים

שר החוץ נחשב לאחד מהשרים הבכירים בממשלת ישראל וכתוצאה מכך הוא חבר בוועדות שרים:

• ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (על פי חוק)
• ועדת שרים למינויים בשירות החוץ
• ועדת השרים לענייני שירות ביטחון כללי

שיקולים של מוסר במדיניות המשרד

ערך מורחב – יחסי החוץ של ישראל

למשרד החוץ תפקיד מכריע בכינון יחסים דיפלומטים עם מדינות בעולם, הידוקם ושימורם. תפקיד זה מוטל על אגפיו השונים של המשרד, אך נשען על שרי החוץ ושגרירי ישראל כגורמי מפתח. כפי שמלמד העבר, ובכל אימת שהלה מייצגים את ישראל בעולם, הם פועלים לחזק ולהעמיק את קשריה של ישראל, עם מדינות שיש לישראל עימן יחסים דיפלומטים קיימים או עם מדינות איתן טרם הוכשרו היחסים. החלטותיהן של מדינות לניתוק או הגבלת היחסים הדיפלומטים עם ישראל נובעים ממניעים שונים, אידאולוגיים, ביטחוניים, כלכליים ודתיים. לאור זאת, אפשר לתמרן את מדיניותו של משרד החוץ לפעול באפיקים שונים, כדי "לשכנע" את אותן המדינות בתועלת שבקיום יחסים משותפים או בקיומם של אינטרסים משותפים. יחסים בין מדינתיים של ישראל עם מדינות המבוססים על יחסי מסחר, מכירת נשק, טכנולוגיה וכיוצא בזה תורמים אף הם לחיזוק היחסים.

עם זאת, ישנם קווים אדומים מוסריים בביצוע מדיניות החוץ, עליהם ישראל איננה מוכנה לעבור, אף על פי שהם פוגעים במטרותיה הבינלאומיות. מספר פעמים סירבה ישראל, בלחצם של נציגי משרד החוץ, למכור ולהעביר נשק אל גופים שונים בעולם, למשל לניקרגואה ולאל סלוודור. בשנות השמונים ניסה להימנע משרד החוץ מתמיכה פומבית במשטרי האפרטהייד באפריקה. שיקולים אלה של ישראל מסכנים ופוגעים ביחסיה הדיפלומטים עם מדינות שונות. אולם, שיקולים מוסריים שגויים עשויים אף הם להוביל להסתבכות ישראל בזירה הבינלאומית, כפי שהיה במבצע שלום הגליל, כאשר ניסתה ישראל לסייע למיעוט הנוצרי להגן על עצמו בלבנון.

בניהול מדיניות חוץ אין מוסר אבסולוטי, אך חייבת להיות שאיפה לפעול לפי נורמות מוסריות מקובלות. כמי שעבד שנים רבות במשרד החוץ, אני משוכנע שזו הייתה שאיפתם של רוב רובם של קובעי מדיניות החוץ הישראלית ומבצעיה.

— דוד קמחי, מנכ"ל משרד החוץ 1980 - 1987^[1]

הקמת המשרד

בניין משרד החוץ הישן בקריה בשנת 1950

מתחם משרד החוץ ובנייניי האומה בשנות ה-60. בתי הכפר שייח' באדר שימושו באותה עת את משרד החוץ, בין הבתים הערבים נבנו מבנים חד קומתיים בבנייה טרומית (בחלק העליון של התמונה).

בטרם הוקם המשרד, הפעילות בנושא מדיניות החוץ רוכזה במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, בראשה עמד משה שרת, לימים שר החוץ הראשון. ההחלטה על הקמת משרד החוץ נפלה בקיץ 1946 בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית בראשות דוד בן-גוריון ומשה שרת. מלאכת ההקמה הוטלה על ד"ר ולטר איתן, דובר הסוכנות והמנכ"ל העתידי של המשרד. איתן הקים באותה שנה את המוסד להשתלמות שליד המחלקה המדינית. מוסד זה נועד להכשיר פקידים בכירים בשירות המדינה ובמשרד החוץ לכשיקום. תפקיד המוסד היה לחנך את בוגריו לתחום המגעים והקשרים עם גורמי חוץ. ב-30 בינואר 1948 העבירו חניכי המוסד הצעה להקמת משרד החוץ העתידי של ישראל לעיונו של שרת. אף על פי שלא התקיים דיון על המסמך בסוכנות ולא התקבלה החלטה עליו, עם הכרזת המדינה, הוקם משרד החוץ על פי התוכנית.^[2] בראשית ימי המדינה שכן משרד החוץ בתל אביב-יפו, גם לאחר שמשרדי ממשלה רבים עברו לירושלים. שר החוץ, משה שרת, חשש שמעבר משרד החוץ לירושלים, בניגוד להחלטות האומות המאוחדות, עלול לקומם את מדינות העולם.^[3]

במהלך 1952 עבר משרד החוץ לירושלים, לבתי הכפר הערבי הנטוש שייח' באדר, עד אז שוכנו במקום עולים חדשים שפונו מהבתים. בשטח הריק בין בתי הכפר הוקמו במהירות 25 מבנים נוספים, חד קומתיים, בבנייה טרומית, ששימשו בנוסף למשרד החוץ גם כמשרדים לרשות הפיתוח, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדי ממשלה נוספים.^[4]

שירות החוץ

ערך מורחב – שירות החוץ הישראלי

כמה מאנשי שירות החוץ הישראלי לדורותיו. שורה עליונה (מימין לשמאל): אריה לוין, יעקב הרצוג, קולט אביטל. שורה אמצעית: אסתר הרליץ, אבא אבן, אבי פרימור. שורה תחתונה: רון פרושאור, בליינש זבדיה, מיכאל קומיי.

שירות החוץ מורכב מסגל העובדים הדיפלומטים, הממלאים תפקידים מדיניים, מינהליים וקונסולריים בנציגויות ובמטה המשרד בירושלים. התפיסה המונחת בבסיסו היא של שירות חוץ מקצועי ולא פוליטי. השירות נחלק לשניים:

• שירות החוץ המדיני - אמון על ניהול המגעים המדיניים עם נציגי ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים, פעילות בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, סיכול מדיני, דיפלומטיה כלכלית, קשרים בין-דתות ועם היהודים בתפוצות ועוד.
• שירות החוץ המינהלי - אמון על ניהול ההיבטים האדמיניסטרטיביים בעבודת משרד החוץ וכן על השירות הקונסולרי.

עובדי המשרד שאינם חלק משירות החוץ שייכים לדירוג האחיד בשירות המדינה (השירות המינהלי) או מועסקים בחוזי העסקה אישיים. הנהלים וההוראות הנוגעים לשירות החוץ מאוגדים בתקנון שירות החוץ, המתפרסם על ידי הנהלת המשרד. התקנון הנוכחי נכנס לתוקף ב-1 במרץ 2004 והוא מתעדכן מעת לעת. התקנון נפתח בקוד האתי של משרד החוץ, המפרט את הערכים והנורמות המצופים מאנשי שירות החוץ.

אולם הכניסה של משרד החוץ

מינויים וקידום עובדים במשרד

עבודת משרד החוץ מחייבת מבנה וארגון שונים של כח אדם מאלה של יתר משרדי הממשלה. על פי הסדרים בין הנהלת המשרד לוועד העובדים ולנציבות שירות המדינה, נקבע כי בשירות המדיני ובשירות החוץ המנהלי לא ימונו עובדים למשרות בישראל ומחוצה לה על פי מכרזים פנימיים, כנהוג בשאר משרדי הממשלה, אלא בידי ועדות מינויים של המשרד (ועדת מינויים לראשי נציגויות, ועדת מינויים עליונה וועדת מינויים שנייה). עם זאת, הממשלה יכולה למנות, על פי המלצת שר החוץ וחוות דעת נוספת של ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה, 11 ראשי נציגויות דיפלומטיות. מינויים אלה פטורים ממכרז פומבי ואינם נדונים בוועדות המינויים של המשרד.

ועדת המינויים לראשי נציגויות מחליטה על מינויים לראשי נציגויות (שגרירים וקונסולים כלליים) בכפוף לאישור הממשלה, ועדת המינויים העליונה מחליטה על מינויי סמנכ"לים וראשי אגפים. ועדת המינויים השנייה מחליטה על מינויים בדרגות נמוכות יותר: עד ראש חטיבה בישראל ועד ציר מחוץ לישראל, ובנוסף היא מחליטה גם על קידום עובדים - העלאה בדרגה או מעבר של עובד משירות לשירות. התקנון קובע ששיבוץ עובד בתפקיד או העברתו לתפקיד אחר טעונים אישורה של ועדת המינויים המתאימה.^[5]

מערך הנציגויות

ערך מורחב – נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם

שגרירות ישראל בברלין

משרד החוץ מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחות דיפלומטיות, מתוכן כשמונים שגרירויות, כעשרים קונסוליות כלליות ומשרדי ייצוג וחמש משלחות מיוחדות. בשל העובדה שלישראל יחסים דיפלומטיים עם כ-160 מדינות, רבות מהשגרירויות מואמנות ליותר ממדינה אחת. בנוסף, לישראל כעשרה שגרירים ניידים היושבים בירושלים ומואמנים למדינות שונות ברחבי העולם.

הנציגויות מופקדות על הידוק הקשרים בין ארץ השרות למדינת ישראל במישור המדיני, הכלכלי, ההסברתי, התרבותי והמדעי על פי מדיניות המשרד. בנוסף, עליהן להביא בפני הגורמים הממשלתיים הבכירים בארצות הכהונה את קווי המדיניות הישראלית בתחומים השונים. גודלן של הנציגויות משתנה ממדינה למדינה: בנציגויות גדולות עשויים לשרת שליחים רבים, הכוללים דיפלומטים מקצועיים לצד נספחים ביטחוניים ומסחריים, נספחי משטרה, תיירות, חקלאות ועוד. בנציגויות קטנות, לעומת זאת, משרתים לרוב 2–3 דיפלומטים, הממלאים את מגוון התפקידים הקשורים לעבודת הנציגות. ראשי הנציגויות, הנושאים באחריות הכוללת לעבודת הנציגות, כפופים למטה משרד החוץ ומדווחים לו על פעולותיהם.

מבנה

האגף לעניינים קונסולריים

אחראי תחומי הטיפול הקונסולריים עליהם מופקד משרד החוץ: החל בהענקת שירות לאזרחי ישראל בארץ; דרך הקשר עם גופים ומוסדות ישראליים וזרים בישראל ובחו"ל, וכן הקשר עם נציגויות זרות וארגונים בין-לאומיים בארץ; וכלה בניהול המערך הקונסולרי של המדינה בנציגויות ישראל הפזורות בחוץ-לארץ.

המחלקה הקונסולרית המרחבית

אחראית על פעילות הקונסולים ועובדי המדורים הקונסולריים בחוץ לארץ. המחלקה מופקדת, בין היתר, על תיאום וקישור בין הנציגויות בחו"ל לגורמים בארץ בתחומים שבאחריות משרד הפנים, צבא, הסוכנות היהודית ועוד.

מחלקת הדרכה ומחשוב

המחלקה מופקדת על הכשרת היוצאים לחוץ לארץ לכהן במדורים הקונסולריים (קונסולים, עובדים מקומיים, ישראלים וזרים), ביקורי מטה בנציגויות ומתן הדרכה שוטפת במקום.

מחלקת דרכונים רשמיים ואשרות רשמיות

המחלקה מופקדת על ניפוק דרכונים ישראליים רשמיים (דיפלומטי ושירות) ולהשגת אשרות רשמיות ליוצאים לשליחות בחוץ לארץ ולנוסעים בדרכונים רשמיים. המחלקה עוסקת באימות (כולל "אפוסטיל") של מסמכים ציבוריים, לא נוטריוניים, המיועדים לשימוש בחוץ לארץ ובניפוק תעודות של משרד הפנים לאזרחים ישראלים בחוץ לארץ. המחלקה אחראית גם על הענקת אשרות רשמיות לדיפלומטים זרים המשרתים בארץ ולעובדי משק בית זרים המועסקים אצל הדיפלומטים בארץ.

מחלקת ישראלים בחוץ לארץ

מופקדת על סיוע לישראלים בחוץ לארץ, במתן מידע מוקדם ואזהרות נסיעה על אזורים שונים בעולם, ובסיוע לישראלים במצוקה. כמו-כן, עוסקת המחלקה בכל הנוגע לטיפול הקונסולרי בעצירים ואסירים ישראלים בחו"ל.

מחלקת קשרי חוץ וזרים

מופקדת על הקשר עם הנציגויות הזרות בארץ ואחראית על התאום והקישור למול הגופים הממסדיים בישראל.

מחלקת פיקוח ובקרה

מפקחת ומבקרת את פעילות האגף לעניינים קונסולריים במשרד החוץ ואת פעילות הקונסולים והעובדים במדורים הקונסולריים בחו"ל. בנוסף, אמונה המחלקה על הטיפול בפניות ותלונות הציבור בנושאים קונסולריים ומקדמת את תחום שיפור השרות ללקוחות במדורים הקונסולריים בחו"ל.

נציג משרד החוץ במשרד הפנים

נציג משרד החוץ ברשות האוכלוסין וההגירה טיפול בסוגיות של מדיניות בין משרד החוץ ורשות האוכלוסין, ניתוח נהלים של רשות האוכלוסין והתאמתם למציאות בנציגויות ישראל בחו"ל וגישור ותיאום בין עובדי לשכות רשות האוכלוסין והקונסולים בחו"ל. בנוסף לכך הנציג חבר בוועדה ההומניטרית ובוועדה למשתלמים בחקלאות ומטפל במגוון רחב של מקרים פרטניים מורכבים או מעוכבים בהם נדרש תיאום צמוד בין משרד החוץ לרשות האוכלוסין.

המערך המדיני-אסטרטגי

מסגרת הפעילות של האגפים הללו מבוססת על חלוקה גאוגרפית. כל אגף מרכז את הפעילות הנמצאת בתחום אחריותו הגאוגרפית. קיימים שבעה אגפים ולהם מספר מחלקות המייצגות חלוקת משנה גאוגרפית. כל אגף אחראי לפעילות המדינית הנערכת במדינות אשר בתחום עיסוקו, פעילות המתבצעת על ידי השגרירויות והקונסוליות.

אגף צפון אמריקה

אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל בצפון אמריקה ומתמקד במגזרי הממשל, בקונגרס בוושינגטון וביחסים עם המדינות הנפרדות באמריקה (באמצעות הקונסוליות הכלליות ברחבי ארצות הברית) ובתיאום עם משרדי ממשלת ישראל (בעיקר לשכת ראש הממשלה ומשרדי הביטחון והאוצר). מחלקת צפון אמריקה מופקדת גם על מערכת היחסים של ישראל עם קנדה ומקיימת קשר שוטף עם השגרירות באוטווה ועם שתי הקונסוליות הכלליות בטורונטו ובמונטריאול.

אגף אסיה והפאסיפיק

אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב אסיה והפאסיפיק, כולל מדינות חשובות כמו סין, יפן, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות דרום-מזרח אסיה. האגף פועל לשפר ולהעמיק את שיתוף הפעולה המדיני, הכלכלי, התרבותי והטכנולוגי בין ישראל למדינות אסיה והפאסיפיק, תוך הדגשת החשיבות האסטרטגית של יחסים אלו לקידום האינטרסים של מדינת ישראל באזור.

אגף אירו-אסיה

אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב מרכז אסיה וכל המדינות שנכללו בעבר בברית המועצות, ובראשן רוסיה, נכללות באגף אירו אסיה, למעט שלוש (ליטא, לטביה ואסטוניה) שהצטרפו מאז לאיחוד האירופי. האגף פועל לשפר ולהעמיק את שיתוף הפעולה המדיני, הכלכלי, התרבותי והטכנולוגי בין ישראל למדינות מרכז אסיה והבלקן, תוך הדגשת החשיבות האסטרטגית של יחסים אלו לקידום האינטרסים של מדינת ישראל באזור.

אגף שלום והמזרח התיכון

מופקד על המשא ומתן המולטילטרלי בין ישראל למדינות ערב, על תיאום עם משרדי הממשלה בנושא המשא ומתן הבילטרלי, על הובלה ועל ריכוז ותיאום הפעילות במסלול הרב-צדדי. כמו כן עוסק האגף בטיפוח תהליך הנורמליזציה עם העולם הערבי, והוא מופקד על מחקר וגיבוש יחסים בילטרליים עתידיים עם כלל מדינות ערב. האגף מתאם את פעולות המשרד עם משרדי ממשלה אחרים בנושאי ירושלים ומתאם את פעולות קבוצות העבודה לניהול המשא ומתן בענייני מים, פליטים, פיתוח כלכלי, בקרת נשק ואיכות הסביבה.

אגף אפריקה

מופקד על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם 47 מדינות אפריקה שמדרום לסהרה. האגף מקדם את היחסים המדיניים עם מדינות אלו, אחראי על הפעלת 11 שגרירויות ישראל הנמצאות ביבשת ומתאם ומתכלל את עבודת אגפי משרד החוץ השונים הפעילים באפריקה, ביניהם אגפי כלכלה, מש"ב ואסטרטגית.

אגף אמריקה הלטינית והקריביים

אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב אמריקה הדרומית, מקסיקו, וכן מדינות מרכז אמריקה.

אגף האו"ם וארגונים בינלאומיים

אחראי על הייצוג הישראלי וקידום יחסי ישראל עם ארגון האו"ם על שלוחותיו השונות. תפקידו המרכזי של האגף הוא גיוס תמיכה בינלאומית בעמדות ובמהלכים מדיניים של ממשלת ישראל בזירה בינלאומית, בלימת מהלכים פלסטינים וערביים כנגד ישראל בזירת האו"ם, והפסקת האפליה ביחס לישראל באו"ם.

אגף אירופה המערבית

אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב מרכז ומערב אירופה. האגף מחולק לארבע מחלקות:

• מרכז אירופה – מופקדת על קשרים בילטרליים עם עשר המדינות הבאות: גרמניה, צרפת, בלגיה, שווייץ, הולנד, פולין, צ'כיה, הונגריה, סלובקיה ואוסטריה, שבהן מיוצגת ישראל על ידי שגרירים בנציגויות תושבות, ועם ארבע המדינות: סלובניה, לוקסמבורג, ליכטנשטיין ונסיכות מונקו שבהן מיוצגת ישראל על ידי שגרירים לא תושבים;
• דרום אירופה – מופקדת על קשרים בילטרליים עם שמונה המדינות הבאות: בולגריה, רומניה, טורקיה, יוון, קפריסין, איטליה, ספרד ופורטוגל, שבכולן מיוצגת ישראל על ידי שגרירים בנציגויות תושבות, ועם שלוש מדינות נוספות: אנדורה, סן מרינו ומלטה, שבהן מיוצגת ישראל על ידי שגרירים לא תושבים.
• צפון אירופה – מופקדת על קשרים בילטרליים עם המדינות הבאות: בריטניה, אירלנד, דנמרק, נורווגיה, שוודיה, לטביה, ליטא ופינלנד, שבהן מיוצגת ישראל על ידי שגרירים בנציגויות תושבות, ושתי מדינות: אסטוניה ואיסלנד, שבה מיוצגת ישראל על ידי שגריר לא תושב.
• מחלקת ארגונים אירופאיים– אחראית על קידום היחסים הבילטרליים בין ישראל לשורה של ארגונים מולטילטרליים באירופה: האיחוד האירופי, נאט"ו, מועצת אירופה, ואבש"א.

אגף דיפלומטיה ציבורית

האגף אחראי על המאמץ המנוהל באמצעות מטה משרד החוץ והנציגויות לקדם בזירה הציבורית והתקשורתית את מגוון האינטרסים המדיניים, ביטחוניים וכלכליים של מדינת ישראל.

חטיבת הדוברות

גוף מקצועי הפועל מול מערכות תקשורת ועיתונאים בישראל ובמדינות העולם. פעול ישירות מהמטה ובאמצעות נציגויות ישראל בחוץ לארץ.

מחלקת דיפלומטיה דיגיטלית

אמונה על הובלת הפעילות הדיגיטלית של משרד החוץ, שבמרכזה תפעול הנכסים הדיגיטליים של המשרד, חיזוקם ומינופם, בשרות יעדי המשרד המדיניים, הדיפלומטים והמיתוגיים.

מחלקת מידע והפקה

אמונה על איתור והפקת תכנים ותוצרים כתובים, ויזואליים ואלקטרוניים לשימושים של הדיפלומטיה הציבורית והדיגיטלית לטובת נציגויות ישראל בחוץ לארץ כמו גם עבור ציבורי יעד ספציפיים והקהל הרחב.

מחלקת דיפלומטיה אזרחית

אחראית על הובלת אסטרטגיית ההסברה לטווח הבינוני והארוך, הנחלתה לגורמי המשרד, לנציגויות ולגופים נוספים. המחלקה עובדת מול ועם גופים חוץ ממשלתיים במטרה לקדם את תדמית ישראל מול קהלי יעד נבחרים בחוץ לארץ.

מחלקת תכנון, פיתוח ופרויקטים

עוסקת בהקמת פרויקטים רוחביים ובניית תוכניות פעולה ארוכות טווח בדיפלומטיה ציבורית. בתוך כך אחראית על ליווי ובקרה של פרויקטים ותוכניות פעולה.

מחלקת מדיניות אימפקט חברתי

מובילה קידום נרטיב ישראלי-ממסדי המדגיש ערכי שוויון וצדק המתכתב עם השיח הערכי הבינלאומי, תוך חיזוק מעורבות משרד החוץ בפעילותה החברתית הענפה של הממסד הישראלי.

החטיבה לדיפלומטיה תרבותית

מופקדת על יצוא התרבות וטיפוח קשרי תרבות בין היצירה הישראלית לעולם. עיקר פעילותנו הוא תיווך בין היצירה הישראלית ועולם התרבות ברחבי העולם, תיווך בין האמנים שלנו להיכלי התרבות והפסטיבלים ברחבי העולם, בדרך כלל דרך ובעזרת נציגויות ישראל הפרושות ברחבי הגלובוס.

חטיבת תפוצות ודתות

מופקדת על ההיבטים המדיניים של יחסי מדינת ישראל עם התפוצה היהודית בכל מקום, ועל המאבק באנטישמיות בכלים המדיניים של מדינת ישראל. בנוסף, מנהלת את הקשר של משרד החוץ עם הארגונים היהודים המרכזיים ברחבי תבל ועם מנהיגות הזרמים ביהדות בצפון אמריקה. כמו כן, מקדמת פיתוח מנהיגות יהודית צעירה בקהילות היהודיות באמצעות קורסים ומסגרות הכשרה, ופועלת לקדם באמצעות נציגויות ישראל את נרטיב הפליטות של הקהילות היהודיות מארצות ערב.

האגף לעניינים אסטרטגיים

עוסק בסוגיות מדיניות-ביטחוניות מרכזיות העומדות על סדר היום הלאומי. בין תחומי העשייה של האגף ניתן למנות את מכלול המאמצים המדיניים לסיכול הגרעין הצבאי האיראני, קידום האינטרסים הביטחוניים של ישראל במסגרות בינלאומיות העוסקות בבקרת נשק ומניעת פרוליפרציה של נשק קונבנציונלי ובלתי קונבנציונלי, מאמצים לשימור העליונות האסטרטגית של ישראל ומניעת בידודה בהקשרי פירוז מדיני, סיכול מדיני בתחומי המאבק בטרור בדגש על חמאס וחזבאללה וקידום קשרים מדיניים בתחום הסייבר. כן עוסק האגף, כחלק מחוק הפיקוח על הייצוא, גם במתן היתרי שיווק ורישיונות יצוא של נשק ישראלי לחו"ל.

אגף כלכלה

הגורם המנחה והמוביל את הדיפלומטיה הכלכלית של משרד החוץ. אחראי על ניהול והכוונה של מדיניות החוץ הכלכלית הישראלית, מרכז את הטיפול במגוון הנושאים הכלכליים הבינלאומיים ברמה הבילטרלית, האזורית והגלובלית, מול ארגונים כלכליים בינלאומיים ובכללם ה־OECD.

אגף התקשוב

המערך הטכנולוגי יוזם ומחדש אשר מציב את המשרד בחזית הידע והקדמה במטרה לתרום להעצמת יכולותיו בביצוע אפקטיבי של משימותיו, תוך שימוש בפתרונות תקשוב מתקדמים.

מחלקת מחשוב ומערכות מידע

אחראית על פיתוח ותחזוקת מערכות המידע במשרד החוץ. המערכות תומכות בעשייה המדינית והמנהלית של יחידות המשרד במגוון סביבות עבודה.

מחלקת הקשר

אחראית על תעבורת המברקים בכל ערוצי התקשורת בארץ ובחו"ל, הפצה וניתוב המברקים המבוסס על מערך נוהלי תפוצה, גיוס והכשרה של עובדי קשר בנציגויות, בקרה אפיון וניטור תקלות.

מחלקת אבטחת מידע

המחלקה אחראית על יישום מדיניות אבטחת המידע במערכות המידע אשר הנקבעת על ידי ממונה הגנה בסייבר.

מחלקת רשומות ומאגרי מידע

אחראית על ניהול, ארגון, ושימור המידע והידע הארגוני במשרד החוץ ובנציגויות ישראל ברחבי העולם ועל הטמעת הנחיות גנזך המדינה בארכיון האלקטרוני ובארכיון הפיזי.

מחלקת תקשורת

אחראית על הקמה פיתוח ותחזוקה של תשתיות תקשורת אקטיביות ופסיביות, בראייה של ארגון גלובאלי ובמתן תמיכה מתמשכת.

מחלקת סיוע מחשוב

המחלקה תומכת, מטפלת ופותרת תקלות מחשב לצד ביצוע מטלות ומשימות נקודתיות ורוחביות.

מחלקת מינהל ותקציב

מטפלת בתקציב וחלוקתו למטלות השונות, חוזים והתקשרויות ובמנהל התקין להוצאתו. כמו כן, אחראית המחלקה על ביצוע רכש ולוגיסטיקה בהיבטי תקשוב, גיוס וטיפול במשאבי אנוש ממיקור חוץ.

מחלקת הנדסה

אמונה על נושאי התקשוב בנציגויות ישראל בחוץ לארץ בהיבטים של אפיון התשתית בנציגויות חדשות, התקנת הציוד, תחזוקה ושדרוג מערכות. בנוסף, עוסקת המחלקה בפיתוח מערכות חדשות, תמיכה בתקלות באמצעות מוקד סיוע וביקורים תקופתיים בנציגויות.

האגף לתכנון מדיני

החטיבה לתכנון מדיני

שער הטקס של משרד החוץ

גוף החשיבה והתכנון האסטרטגי במשרד החוץ, שייעודו לבצע הערכת מצב אסטרטגית מקיפה, לבחון את משמעויותיה לישראל, לשרטט תרחישים אפשריים ולגבש חלופות למדיניות רצויה.

מחלקת הטקס ואורחים רשמיים

מופקדת ואחראית על ארגון ותיאום של הטקסים הרשמיים הקשורים לאישים רשמיים ממדינות זרות כגון ראשי מדינות, ראשי ממשלות, שרי חוץ ושרים אחרים בביקורים בישראל. היא מתאמת עם הלשכות ועם המשרדים הנוגעים בדבר את ביצוע האירועים והטקסים. הדבר אמור ביחס לביקוריהם הרשמיים בחוץ לארץ של נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר החוץ. בנוסף המחלקה אחראית לקיום קשר עם ראשי הנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות ועם עובדיהם וכן עם הנציגויות המיוחדות של מוסדות בינלאומיים. כמו כן, מופקדת על פרסום הרשימה הדיפלומטית ועל הנפקת תעודות מיוחדות לסגל הדיפלומטי, הקונסולרי והמינהלי של הנציגויות הזרות ושל המוסדות הבינלאומיים.

הבאת אורחים הוא אחד האמצעים היעילים להסברה ושכנוע בתנאים אופטימליים, גם לגבי אורחים רמי מעלה שהוזמנו במיוחד ביוזמת המשרד ונציגיו, גם בניצול שהותם של אורחים כאלה שבאו ביוזמתם שלהם ארצה... לפעולה זו אין תחליף וזאת משום שלא ניתן ליצור מחוץ לישראל את הרקע ואת התנאים להצגת הנושאים שלנו והסברתם.

— יהושע טריגור, סגן מנהל המחלקה 1978 - 1979, 1980 - 1981^[6]

המרכז למחקר מדיני (ממ"ד)

ערך מורחב – המרכז למחקר מדיני
גוף מחקר והערכה של משרד החוץ המתמקד במדינות ובנושאים העומדים במרכז הפעילות המדינית-דיפלומטית של ישראל. הממ"ד מהווה חלק מקהילת המודיעין הישראלית והוא כלי עבודה בשירות שר החוץ, הנהלת המשרד, האגפים המדיניים והנציגויות בחו"ל.

אגף מש"ב וסיוע חוץ

ערך מורחב – המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי

המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי אמון על סיוע של מדינת ישראל למדינות מתפתחות בעולם, באמצעות הדרכה והכשרה, בישראל ומחוצה לה בתחומי החקלאות, הרפואה, החינוך ורווחה.

אגף היועץ המשפטי

מעניק ייעוץ משפטי שוטף לגורמי המשרד והנציגויות, בין היתר, מייצגים את המדינה בפורומים בינלאומיים, שותפים להליכי ליטיגציה בארץ ובחו"ל, מנהלים משא ומתן לכינון הסכמים בינלאומיים ועוד. במסגרת עבודתם נוטלים נציגי האגף חלק פעיל בישיבות ממשלה, בוועדות הכנסת ובדיונים בבתי משפט, ועובדים בשיתוף פעולה עם המשפטנים בכל יתר משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אגף הון אנושי והדרכה

מופקד על ניהול כוח האדם, על הטיפול השוטף בעובדי משרד החוץ בארץ ובחוץ לארץ ועל הדרכת העובדים בארץ, לקראת נסיעה לחוץ לארץ ובמשך שירותם בחוץ לארץ. והיא מחולקת לשתי מחלקות וחטיבה אחת: מחלקת עובדים חו"ל, מחלקת עובדים פנים, וחטיבת הדרכה.

אגף כספים

אגף כספים אחראי על ביצוע תקציב המשרד בהתאם לחוק. האגף מקיים פיקוח ומעקב על ביצוע תקין של העבודה הקשורה בהוצאות כספיות ומקיים מערכת חשבונות, בארץ ובחוץ לארץ, העונה על צורכי המשרד בכל הקשור לניהול חשבונות

אגף תכנון ומנהל

החטיבה לפרט ורווחה

מופקדת על מערכת בנושא פרט ורווחה של עובדי המשרד ובני משפחותיהם בארץ ובחוץ לארץ. החטיבה מטפלת בתהליכי הקליטה, השיגור, הפרט והרווחה הקשורים בשיגור עובדי המשרד ובני משפחותיהם לחוץ לארץ ובקליטתם בארץ בשובם, כגון: שיגור מטענים, כרטיסי טיסה, רישום לבתי הספר בארץ וכיוצ"ב.

החטיבה למשאבים חומריים

מופקדת על נושאי נכסי המדינה בחוץ לארץ, הן בנדל"ן והן בנכסים אחרים.

חטיבת ביטחון

מופקדת על מכלול נושאי הביטחון בארץ ובנציגויות בחוץ לארץ. היא פועלת בהתאם להנחיות המקצועיות הניתנות על ידי שירות הביטחון הכללי.

חטיבת תיקצוב מרכזי

מופקדת על ריכוז עבודת המטה, על איסוף ומיון הדרישות התקציביות מיחידות המשרד השונות ועל התאמתן לתוכניות העבודה של האגפים והנציגויות.

מרכז המצב של משרד החוץ

שר החוץ יאיר לפיד ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן מקבלים תדריך במרכז המצב של משרד החוץ על ידי שגריר ישראל בקייב על מלחמת רוסיה-אוקראינה, 2022

מרכז המצב של משרד החוץ משמש כמרכז שליטה, דיווח ותיאום במצבי שגרה וחירום. מרכז מצב מאויש ופעיל בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה ומסוגל לתת מענה ראשוני לפניות של גופים ואזרחים, בכל שעה. ערוך לפעילות במצבי שיגרה ובמצבי חירום ו/או משבר ופועל בשיתוף פעולה עם גופים רשמיים בארץ וברחבי העולם. ב-2011 באירועי תקיפת שגרירות ישראל בקהיר עקב ראש הממשלה בנימין נתניהו אחר השתלשלות האירועים וניהל את האירוע ממרכז המצב של משרד החוץ. ב-2017

ב-2022 עקב שר החוץ יאיר לפיד ממרכז המצב אחר פינוי האזרחים הישראלים, הדיפלומטים ומשפחותיהם מקייב עם פרוץ מלחמת אוקראינה-רוסיה.

ב-2024 במהלך תקיפת אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם כדי לנהל ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.^[7]

למרכז המצב תפקידי ופעילות שונה במצב חירום ושגרה:^[8]

מרכז מצב במצבי שיגרה:

• קשר שוטף עם כלל גופי הביטחון בארץ
• גורם מקשר לנקודות הכניסה לארץ וטיפול בכל מעברי הגבול
• תאום וסיוע במתן אישורים לטיסות ועגינות מיוחדות
• ריכוז מידע רלוונטי מן התקשורת, מן הנציגויות ומגורמי פנים וחוץ אודות התרחשויות המהוות סיכון לאזרחים ישראלים ולנציגויות ישראל בעולם
• טיפול ומעקב אחר תלונות של אזרחים זרים

מרכז מצב במצבי חירום

• פעולות טרור בארץ ובחוץ לארץ
• אי יציבות מדינית/פוליטית
• אסונות טבע ותאונות בארץ ובחוץ לארץ
• מבצעים מיוחדים – אד הוק
• תיאום סיוע הומניטארי ושיגורו למדינה זרה

המרכז למחקר מדיני (ממ"ד)

ערך מורחב – המרכז למחקר מדיני

בשנת 1974 הוקם המרכז למחקר מדיני לאחר המלצתה של ועדת אגרנט לחזק את מסוגלותה של ישראל להערכות מדיניות אל מול ההערכות הביטחוניות של מחלקת המחקר של אמ"ן. תפקידו של המרכז הוא לחקור היבטים מדיניים וכלכליים של יחסי החוץ של ישראל.

המרכז הוא יחידה עצמאית במשרד החוץ והוא מהווה גם חלק מקהיליית המודיעין הישראלית. היחידה מגייסת כוח-אדם מחוץ לעובדי המשרד. כיום, עוסק המרכז, בנוסף להיבטים מדיניים, גם בהיבטים אסטרטגיים וכלכליים, והוא מתייחס לאזורים גאוגרפיים מגוונים ולא רק למזרח התיכון וסביבתו.^[9]

ביקורת על המשרד

לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2006 הבוחן היבטים בפעילות משרד החוץ, קיים במשרד פיצול ארגוני רב במחלקות, ובה בעת חל גם גידול משמעותי במספר יחידותיו בשנים 2000 - 2005. הגידול במספר היחידות מגדיל את מספר המנהלים וסגניהם. לדעת המבקר, השינויים הללו, כשנבחן הקשר בין מבנה המשרד להשגת יעדיו, מעוררים חשש שמא הם נועדו למלא גם את הצרכים האישיים של העובדים בו, ולא את צרכיו הארגוניים של המשרד בלבד.^[5]

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2015 על ניהול כוח האדם במשרד החוץ, נמתחה ביקורת חריפה על כך שבשנים 2010–2014 משרד החוץ לא קלט צוערים חדשים בהתאם לצרכיו או בהתאם למספר העובדים שפרשו באותה תקופה, והעדיף תחת זאת לאייש את תקני שירות החוץ בעובדי השירות המינהלי, אשר חלק ניכר מהם אינו כשיר לשרת בנציגויות. הדו"ח מצטט את מסמכי הנהלת המשרד מהם עולה, כי קיים מחסור בצוערים הנובע מפערים בהיקף גיוס הצוערים שהחלו בשנת 2000 עקב יישום החלטות ממשלה לקיצוץ כוח אדם בשירות המדינה.^[10]

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2020 נמתחה ביקורת על הפחתת תקציב המשרד בזמן שתקציב המדינה גדל וכן על ביזור נרחב של פעילויות החוץ למשרדי ממשלה אחרים.^[11]

תחומי המשרד עברו עם השנים לאחריותם של המטה לביטחון לאומי, משרד התפוצות, המשרד לשיתוף פעולה אזורי והמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, תקציביו קוצצו ונסגרו מספר שגרירויות. בתוכנית "עוצמה בשעת מבחן" שפרסם מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון בשנת 2019, נמתחה ביקורת על "הזנחה מתמשכת" של השירות המקצועי במשרד החוץ על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.^[12]

אנדרטת חללי משרד החוץ

ערך מורחב – הנופלים בשירות החוץ

בגינת משרד החוץ נמצאת אנדרטה לזכרם של עובדי משרד החוץ שנפלו בעת מילוי תפקידם בשליחויות שונות מחוץ לישראל. מדי שנה, כיום לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נערך טקס ממלכתי לזכר הנופלים בשירות החוץ. מרביתם נרצחו בפעילויות טרור מכוונת נגד שגרירויות ישראל בעולם. הטקס נערך במעמד שר החוץ ובני משפחות הנופלים. הטקס נערך ביום שלפני יום הזיכרון מאחר שהנופלים בשירות החוץ אינם נחשבים כחללי פעולות האיבה.

מערך האבטחה הדיפלומטי

יחידת הביטחון מופקדת על מכלול נושאי הביטחון בארץ ובנציגויות בחוץ לארץ. היא פועלת בהתאם להנחיות המקצועיות הניתנות על ידי שירות הביטחון הכללי.

המערך בנוי משתי יחידות:

• יחידת האבטחה הממלכתית בשגרירויות בחו"ל
• יחידת אבטחת המשרד והעובדים בארץ^[13]

תפקידי המערך:

א. אבטחה פיזית של המשרד בארץ ושל נציגויות ישראל בחוץ לארץ;

ב. הנחיות לגבי התנהגות מונעת בחוץ לארץ, בבתי מלון, בטיסות או בהפלגות;

ג. אבטחת מידע;

ד. אבטחת מהימנות העובדים;

ה. אספקת אמצעי ואביזרי ביטחון.^[14]

בניין משרד החוץ החדש

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הוחלט להקים בניין חדש למשרד החוץ במקום המתחם בשייח' באדר. בעיות במימון הפרויקט הביאו להחלטה לממן את הבנייה בעסקה סיבובית. אדמת מתחם משרד החוץ, תועבר לידי קבלן שיקים במקום שכונה מיוחדת לדיפלומטים זרים וישראלים, על פי התוכנית המקורית במקום היה אמור לקום גם בית ההארחה הרשמי של מדינת ישראל (דוגמת הבלייר האוס שבוואשינגטון) ושני בתי מלון עם 600 חדרים בסך הכל. בכסף ששולם בעבור אדמת מתחם משרד החוץ מומנה בנייתו של הבניין החדש.^[15][16] בשנת 2003 עבר משרד החוץ לבנייו החדש שהוקם ומינהל מקרקעי ישראל החל בשיווק הקרקע במתחם.^[17][18] חברת ב. יאיר זכתה במכרז על רוב השטח, תמורת 435 מיליון שקל, והחלה בהקמת פרויקט "משכנות האומה" בשנת 2007.^[19][20]

בשנת 2004, נבחר בניין משרד החוץ, בתחרות השנתית שעורך המכון האמריקאי לאדריכלות (AIA) בשיתוף עם מגזין Business Week ו-Architectural Record, בין עשרת הבניינים הטובים בעולם לשנה זו. הבניין, בתכנון משרד האדריכלים הישראלי קולקר קולקר אפשטיין, בשיתוף האדריכל הקנדי אי.ג'י. דיאמונד.^[21]

בשנת 2008 פורסם מחקר אשר בחן את הקשר בין אסתטיקה של משרד החוץ לבין יחסי הכוחות בין קבוצות העובדים בו.^[22]

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 

שרי החוץ

שרי החוץ בממשלות ישראל

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה		ממשלה
1		משה שרת (1894–1965)		מפא"י	14 במאי 1948	19 ביוני 1956	הזמנית
							הראשונה
							השנייה
							השלישית
							הרביעית
							החמישית
							השישית
							השביעית
2		גולדה מאיר (1898–1978)			19 ביוני 1956	12 בינואר 1966
							השמינית
							התשיעית
							העשירית
							האחת עשרה
							השתים עשרה
				המערך הראשון מפא"י
3		אבא אבן (1915–2002)			12 בינואר 1966	3 ביוני 1974	השלוש עשרה
				העבודה
				המערך השני העבודה
							הארבע עשרה
							החמש עשרה
							השש עשרה
4		יגאל אלון (1918–1980)			3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	השבע עשרה
5		משה דיין (1915–1981)		עצמאי	20 ביוני 1977	23 באוקטובר 1979	השמונה עשרה
6		ראש הממשלה מנחם בגין (1913–1992)		הליכוד חרות	23 באוקטובר 1979	10 במרץ 1980
7		יצחק שמיר (1915–2012)			10 במרץ 1980	20 באוקטובר 1986
							התשע עשרה
							העשרים
							העשרים ואחת
8		שמעון פרס (1923–2016)		המערך השני העבודה	20 באוקטובר 1986	22 בדצמבר 1988	העשרים ושתיים
9		משה ארנס (1925–2019)		הליכוד	22 בדצמבר 1988	11 ביוני 1990	העשרים ושלוש
10		דוד לוי (1937–2024)			11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	העשרים וארבע
(8)		שמעון פרס (1923–2016)		העבודה	13 ביולי 1992	22 בנובמבר 1995	העשרים וחמש
11		אהוד ברק (1942–)			22 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	העשרים ושש
(10)		דוד לוי (1937–2024)		הליכוד-גשר-צומת גשר	18 ביוני 1996	6 בינואר 1998	העשרים ושבע
12		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד-גשר-צומת הליכוד	6 בינואר 1998	13 באוקטובר 1998
13		אריאל שרון (1928–2014)		הליכוד	13 באוקטובר 1998	6 ביולי 1999
(10)		דוד לוי (1937–2024)		ישראל אחת גשר	6 ביולי 1999	4 באוגוסט 2000	העשרים ושמונה
14		שלמה בן עמי (1943–)		ישראל אחת העבודה	15 באוגוסט 2000	7 במרץ 2001
(8)		שמעון פרס (1923–2016)		עבודה-מימד העבודה	7 במרץ 2001	2 בנובמבר 2002	העשרים ותשע
(12)		בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד	6 בנובמבר 2002	28 בפברואר 2003
15		סילבן שלום (1958–)			28 בפברואר 2003	15 בינואר 2006	השלושים
16		ציפי לבני (1958–)		קדימה	18 בינואר 2006	31 במרץ 2009
							השלושים ואחת
17		אביגדור ליברמן (1958–)		ישראל ביתנו	31 במרץ 2009	18 בדצמבר 2012	השלושים ושתיים
(12)		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד	18 בדצמבר 2012	11 בנובמבר 2013
				הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד			השלושים ושלוש
(17)		אביגדור ליברמן (1958–)			11 בנובמבר 2013	6 במאי 2015
				ישראל ביתנו
(12)		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד	6 במאי 2015[23]	17 בפברואר 2019
							השלושים וארבע
18		ישראל כ"ץ (1958–)			17 בפברואר 2019[24]	17 במאי 2020
19		גבי אשכנזי (1954–)		כחול לבן חוסן לישראל	17 במאי 2020	13 ביוני 2021	השלושים וחמש
20		רה"מ/החלופי יאיר לפיד (1963–)		יש עתיד	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
21		אלי כהן (1972–)		הליכוד	29 בדצמבר 2022	1 בינואר 2024	השלושים ושבע
(18)		ישראל כ"ץ (1955–)			1 בינואר 2024	8 בנובמבר 2024
22		גדעון סער (1966–)		הימין הממלכתי	8 בנובמבר 2024	מכהן

סגני השרים

מקום המדינה תפקיד שר החוץ אויש באופן רציף, אך תפקיד סגן שר החוץ נראה לציבור בפעם הראשונה בשנת 1981, כשיהודה בן מאיר נבחר לכהן בתפקיד זה. בין השנים 2002–2009 לא כיהן סגן שר חוץ. האישה הראשונה לכהן בתפקיד זה היא חברת הכנסת ציפי חוטובלי, שכיהנה בין השנים 2015–2020 תחת רה"מ לשעבר בנימין נתניהו שכיהן גם כשר החוץ. עם מינויה לתפקיד זה, החל פולמוס סביב המינוי בטענה כי חוטובלי היא שומרת נגיעה, ומתוקף תפקידה יהיה עליה ללחוץ ידיים של פולטיקאים רבים מהעולם.

תמונה	שם (תקופת חיים)	סיעה		סגן לשר	תחילת כהונה	סיום כהונה	ממשלה
	יהודה בן-מאיר (1939–)		מפד"ל	יצחק שמיר	11 באוגוסט 1981	13 בספטמבר 1984	ממשלת ישראל התשע עשרה
							ממשלת ישראל העשרים
			גשר - מרכז ציוני דתי
			מפד"ל
	רוני מילוא (1949–)		הליכוד חרות		24 בספטמבר 1984	20 באוקטובר 1986	ממשלת ישראל העשרים ואחת
	בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד	משה ארנס	29 בדצמבר 1988	11 בנובמבר 1991	ממשלת ישראל העשרים ושלוש
				דוד לוי			ממשלת ישראל העשרים וארבע
	יוסי ביילין (1948–)		העבודה	שמעון פרס	4 באוגוסט 1992	17 ביולי 1995	ממשלת ישראל העשרים וחמש
	אלי דיין (1949–)				24 ביולי 1995	18 ביוני 1996
				אהוד ברק			ממשלת ישראל העשרים ושש
	נואף מסאלחה (1943–2021)		ישראל אחת העבודה	דוד לוי	5 באוגוסט 1999	7 במרץ 2001	ממשלת ישראל העשרים ושמונה
				אהוד ברק
				שלמה בן עמי
	מיכאל מלכיאור (1954–)		ישראל אחת מימד	שמעון פרס	7 במרץ 2001	2 בנובמבר 2002	ממשלת ישראל העשרים ותשע
			עבודה-מימד מימד
	מג'לי והבה (1954–)		קדימה	ציפי לבני	29 באוקטובר 2007	31 במרץ 2009	ממשלת ישראל השלושים ואחת
	דני אילון (1955–)		ישראל ביתנו	אביגדור ליברמן	1 באפריל 2009	5 בפברואר 2013	ממשלת ישראל השלושים ושתיים
				בנימין נתניהו
	זאב אלקין (1971–)		הליכוד - ישראל ביתנו ישראל ביתנו
					19 במרץ 2013	12 במאי 2014	ממשלת ישראל השלושים ושלוש
				אביגדור ליברמן
	צחי הנגבי (1957–)				2 ביוני 2014	6 במאי 2015
			הליכוד
	ציפי חוטובלי (1978–)			בנימין נתניהו	19 במאי 2015	5 בינואר 2020	ממשלת ישראל השלושים וארבע
				ישראל כ"ץ
	עידן רול (1984–)		יש עתיד	יאיר לפיד	28 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	ממשלת ישראל השלושים ושש
	שרן השכל (1984–)		הימין הממלכתי	גדעון סער	11 בנובמבר 2024	מכהנת	ממשלת ישראל השלושים ושבע

מנכ"לי המשרד

מספר	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
1	ולטר איתן	1948	1959
2	יעקב צור	1959	1960
3	חיים יחיל	1960	1964
4	אריה לבבי	1964	1967
5	גדעון רפאל	1967	1971
6	מרדכי גזית	1972	1973
7	אברהם קדרון	1973	1976
8	שלמה אבינרי	1976	1977
9	אפרים עברון	1977	1978
10	יוסף צ'חנובר	1978	1980
11	דוד קמחי	1980	1986
12	אברהם טמיר	1986	1988
13	יוסי ביילין ("מנכ"ל מדיני")	1986	1988
14	ראובן מרחב	1988	1991
15	יוסף הדס	1991	1993
16	אורי סביר	1993	1996
17	איתן בנצור	1996	2000
18	אלון ליאל	2000	2001
19	אבי גיל	2001	2002
20	יואב בירן	2002	2004
21	רון פרושאור	2004	2006
22	אהרון אברמוביץ'	2006	2009
23	יוסי גל	2009	2011
24	רפאל ברק	2011	2013
25	ניסים בן שטרית	2013	2015
26	דורי גולד	2015	2016
27	יובל רותם	2016	2020
28	אלון אושפיז	2020	2023
29	רונן לוי	2023	2024
30	קובי בליטשטיין	2024	2024
31	עדן בר-טל	2024	מכהן

לקריאה נוספת

• עינור ח., אבימור ש. (1990), שלושים שנות סיוע בינלאומי של מדינת ישראל, האוניברסיטה העברית ירושלים
• משה יגר, בשירות החוץ ולאחריו, ירושלים: יובלים, 2014
• משה יגר, יוסף גוברין ואריה עודד, משרד החוץ - 50 השנים הראשונות, הוצאת כתר, שני כרכים, 2002
• משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948 - 1967, הוצאת כרמל, 2021
• משה יגר, הערות של שירות החוץ של ישראל, שערי תקווה: מרכז אריאל למחקרי מדיניות, 2015
• משה יגר, Israel in Asia : selected essays, Jerusalem: Yuvalim Press, 2016
• דב בן-מאיר, מדיניות החוץ: תולדות, משימות, שליחות, ידיעות ספרים, 2011
• יצחק אלדן, הקוד האתי של משרד החוץ: ערכי יסוד ונורמות התנהגות, 1998
• ראובן מרחב, מקום במרחב – כשהאדם נפגש עם נתיבות ההיסטוריה, ידיעות ספרים, 2022, פרק 19, עמודים 214-207

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: משרד החוץ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משרד החוץ

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד החוץ (בעברית, באנגלית, בערבית, ברוסית, בספרדית ובצרפתית)
• משרד החוץ, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד החוץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• משרד החוץ, ביישום טלגרם
• משרד החוץ, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד החוץ, ברשת החברתית LinkedIn
• משרד החוץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
• משרד החוץ, באתר פליקר
  • נציגויות ישראל בחו"ל
  • מבנה משרד החוץ
• ישראל, משרד החוץ, דף שער בספרייה הלאומית
• ברק רביד, הדיפלומטים מקווים שעכשיו גם צה"ל ייקח אותם ברצינות, באתר הארץ, 2 במאי 2007
• דוח ביקורת מבקר המדינה על היבטים בפעילות משרד החוץ 2006
• משרד החוץ 24/7 - בערוץ היוטיוב של משרד החוץ
• מאחורי הקלעים: משרד החוץ נערך לארח משלחות מכל העולם אשר הגיעו להלווית שמעון פרס ז"ל - בערוץ היוטיוב של משרד החוץ
• אביבה רז-שכטר, ‏משרד החוץ והמאבק באנטישמיות, באתר הערוץ האקדמי, 30 באפריל 2008
• נעם ברקן, אמירה לם, משרד החוצה, באתר "ידיעות אחרונות", 16 באוקטובר 2019
• "תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל", אתר גנזך המדינה
• העברת משרד החוץ לירושלים, 13 ביולי 1953. פרסום בבלוג של ארכיון המדינה, 13 ביולי 2015:
• תקציב משרד החוץ במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
• ראשיתו של משרד החוץ, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 7 בנובמבר 2021
• ד"ר יורם פריד, כשאינטרסים משתלבים: שיתוף הפעולה המודיעיני בין משרד החוץ ובין שירות הביטחון הכללי לאחר קום המדינה, חברה, צבא וביטחון לאומי, גיליון 6–7, 28.7.2024, עמודים 47–65

הערות שוליים

1. קמחי, ד, שיקולי מוסר במדיניות החוץ, עמ' 1129–1131, מתוך: ר' יגר מ.(2002)
2. חלפון, א, קווים למבנה שירות החוץ של המדינה היהודית, ע' 8, מתוך: ר' יגר מ. (2002)
3. יצחק נבון, כל הדרך, 2015, עמ' 73
4. משלימים בניני משרד החוץ בבירה, הַבֹּקֶר, 23 ביולי 1952
5. דוח ביקורת מבקר המדינה על היבטים בפעילות משרד החוץ 2006. לעניין שינוי מתווה מינוי העובדים בשירות החוץ, ראה את הוראות סעיף 9 להסכם הקיבוצי מיום 16.11.2014, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 1/2015.
6. טריגור, י, ביקור אורחים רשמיים בישראל, ע' 1072, מתוך: ר' יגר מ. (2002)
7. אנה ברסקי, ‏נתניהו בחדר מצב משרד החוץ: "מסכן את כל העולם החופשי", באתר מעריב אונליין, 8 בנובמבר 2024
8. מרכז מצב, באתר www.gov.il
9. משרד החוץ של ישראל - האתר הרשמי
10. מבקר המדינה, התכנון והניהול של משאבי האנוש במשרד החוץ, דוח שנתי 65ג לשנת 2014
11. מבקר המדינה, מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ, דוח שנתי 70ב לשנת 2020
12. דוד וינברג, ‏עיקרי התכנית המדינית-ביטחונית של המכון לשנת 2019 - "עוצמה בשעת מבחן", השילוח, גיליון 15, יוני 2019
13. "ביטחון". GOV.IL. נבדק ב-2023-08-31.
14. "ביטחון". GOV.IL. נבדק ב-2023-08-31.
15. מאת יהונתן ליס, לעבור לקריית הלאום, באתר הארץ, 16 באפריל 2002
16. המינהל ישווק מתחם משרד החוץ בי-ם; יכלול 600 יח"ד ומלונאות, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2002
17. גיא ימין, ‏המינהל ישווק מתחם משרד החוץ שהתפנה, באתר גלובס, 11 בפברואר 2005
18. אורית בר-גיל, ‏המכרז על מתחם משרד החוץ בירושלים נדחה בשבוע, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2006
19. דליה טל, ‏ב. יאיר זכתה ב-3 מכרזים במתחם משרד החוץ בירושלים; תשלם 435 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2006
20. אריאל רוזנברג, ‏ירושלים: ב. יאיר תחל בשיווק מתחם משרד החוץ הישן, באתר גלובס, 15 ביולי 2007
    אריק מירובסקי, ב. יאיר: "לא מתחרטים על העסקות במשרד החוץ ובאנטוקולסקי", באתר הארץ, 28 במאי 2007
21. חגית פלג-רותם, ‏בניין משרד החוץ זכה ב-2004, באתר גלובס, 23 בינואר 2004
22. ורדה וסרמן, על כוחו של היפה - אסתטיקה ארגונית ככלי שליטה, ירושלים, 2008
23. כיהן כמ"מ על ל-14 במאי 2015
24. כיהן כמ"מ עד ל-29 במאי 2019