מלחמות ישראל

מיום הקמתה, נלחמה מדינת ישראל בתשע מלחמות, עברה שתי אינתיפאדות וגלי טרור פלסטיני והייתה מעורבת במספר רב של מבצעים צבאיים, פעולות תגמול, עימותים צבאיים וסבבי לחימה, שאינם מוגדרים כמלחמות. כל אלה מהווים את ההיבט הצבאי במכלול המורכב של יחסי החוץ של ישראל.

מלחמות ישראל

העימותים הבאים הוכרו בישראל רשמית כמלחמות ישראל:^[1]

• מלחמת העצמאות (30 בנובמבר 1947 – 20 ביולי 1949), הידועה גם בשם "מלחמת השחרור", "מלחמת הקוממיות" או "מלחמת תש"ח". הייתה מלחמה יזומה על ידי מדינות ערב וערביי ארץ ישראל לסיכולה של תוכנית החלוקה ומניעת הקמתה של מדינת ישראל. בסיומה נקבע קו שביתת הנשק המכונה "הקו הירוק". ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל: יעקב דורי.
• מלחמת סיני (29 באוקטובר 1956 – 5 בנובמבר 1956), הידועה גם בשמה הרשמי "מבצע קדש", הייתה מלחמה יזומה של ישראל, בשיתוף המעצמות האירופיות הממלכה המאוחדת וצרפת, לכיבוש חצי-האי סיני והשתלטות על תעלת סואץ. ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל: משה דיין.
• מלחמת ששת הימים (5 ביוני 1967 – 10 ביוני 1967), שבעקבותיה התרחב בכמה מונים השטח שבשליטת מדינת ישראל ("הקו הסגול"): יהודה ושומרון, רמת הגולן וסיני נכבשו מידי ירדן, סוריה ומצרים, בהתאמה. רה"מ: לוי אשכול, שר הביטחון: משה דיין, הרמטכ"ל: יצחק רבין.
• מלחמת ההתשה (11 ביוני 1967 – 7 באוגוסט 1970) הייתה מאמץ מצרי בעיקרו לשחוק את רצון הלחימה של כוחות צה"ל בחצי-האי סיני ובתעלת סואץ, ולעורר התנגדות בעורף הישראלי להמשך הכיבוש של סיני – זאת, לא עלה בידי המצרים לעשות. ראש הממשלה: לוי אשכול ואחר כך גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: חיים בר-לב.
• מלחמת יום הכיפורים (6 באוקטובר 1973 – 24 באוקטובר 1973), הידועה בפי הערבים כמלחמת אוקטובר הגדולה או מלחמת הרמאדן, בה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, ובסופה היו בירותיהן מאוימות על ידי כוחות צה"ל. ראש הממשלה: גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: דוד אלעזר (דדו).
• מלחמת לבנון הראשונה (6 ביוני 1982 – 29 בספטמבר 1982), או בשמה הרשמי מבצע שלום הגליל; החלה כ"מבצע שלום הגליל", שנועד להרחיק את איומי הקטיושות מלבנון ולסלק ממנה את ארגוני הטרור. ראש הממשלה: מנחם בגין. שר הביטחון: אריאל שרון. הרמטכ"ל: רפאל איתן.
• המערכה ברצועת הביטחון (30 בספטמבר 1982 – 24 במאי 2000) מערכה צבאית שהחלה ב-30 בספטמבר 1982, עם סיום מבצע שלום הגליל, והסתיימה ב-24 במאי 2000, עם יציאת צה"ל מלבנון. במערכה נלחמה ישראל לצד צד"ל בארגונים השיעים אמל וחזבאללה, שנהנו מתמיכת סוריה ואיראן. המערכה הסתיימה עם נסיגת ישראל מרצועת הביטחון. ראש הממשלה: מנחם בגין (בתחילתה), אהוד ברק (בתומה). שר הביטחון: אריאל שרון (בתחילתה), אהוד ברק (בתומה). הרמטכ"ל: רפאל איתן (בתחילתה), שאול מופז (בתומה).
• מלחמת לבנון השנייה (12 ביולי 2006 – 14 באוגוסט 2006), התחילה כמבצע צבאי מוגבל בתגובה לחטיפת שני חיילי מילואים על ידי חזבאללה, אך בהדרגה התעצמה לעימות רחב יותר. ראש הממשלה: אהוד אולמרט. שר הביטחון: עמיר פרץ. הרמטכ"ל: דני חלוץ.
• מלחמת חרבות ברזל (7 באוקטובר 2023 – מתמשך) נפתחה בעקבות מתקפת פתע שארגן חמאס, ארגון הטרור השולט ברצועת עזה מאז השתלט עליה בשנת 2007. במתקפה נרצחו ונהרגו כ-1,145 ישראלים ונחטפו 250 חטופים לעזה. בתגובה, ישראל פתחה במלחמה כנגד חמאס ושלטונו ברצועת עזה בתמיכת ארצות הברית ומדינות נוספות, במהלך המלחמה הצטרפו ארגוני טרור נוספים ללחימה נגד ישראל כמו חזבאללה, החות'ים ואף הרפובליקה האיסלאמית של איראן. ראש הממשלה: בנימין נתניהו. שר הביטחון: יואב גלנט ואחר כך ישראל כץ. הרמטכ"ל: הרצי הלוי, אייל זמיר.

מלחמה	שנים	צד ראשון	צד שני	ראש הממשלה	שר הביטחון	רמטכ"ל	אבדות למדינת ישראל		תוצאה
							כוחות צה"ל	אזרחים
מלחמת העצמאות	1947–1949	ישראלהיישוב ואחר כך ישראל	ממלכת מצרים ממלכת מצרים הרפובליקה הסורית הראשונה הרפובליקה הסורית הראשונה ירדן ירדן ממלכת עיראק לבנון לבנון צבא הג'יהאד הקדוש צבא הג'יהאד הקדוש	דוד בן-גוריון		יעקב דורי	כ-4,000 חיילים נהרגו	2,373 אזרחים נהרגו	ניצחון צבאי ישראלי כישלון טקטי ואסטרטגי של מדינות ערב הסכמי שביתת הנשק של 1949
מלחמת סיני	1956	ישראל ישראל בריטניה הממלכה המאוחדת צרפת צרפת	מצרים (1952-1958) מצרים			משה דיין	231 חיילים נהרגו[2]; 4 נשבו[3]; 899 חיילים נפצעו	לא נהרגו אזרחים	ניצחון צבאי ישראלי כיבוש ישראלי של סיני (עד 1957) כוח חירום של האו"ם מתפרס בסיני
מלחמת ששת הימים	1967	ישראל ישראל	מצרים מצרים סוריה סוריה ירדן ירדן	לוי אשכול	משה דיין	יצחק רבין	779 חיילים נהרגו; 15 נשבו; 2,593 חיילים נפצעו	20 הרוגים	ניצחון צבאי ישראלי ישראל כבשה את רצועת עזה וסיני ממצרים ישראל כבשה את הגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) מירדן ישראל כבשה את רמת הגולן מסוריה
מלחמת ההתשה	1967–1970	ישראל ישראל	הרפובליקה הערבית המאוחדת מצרים ברית המועצות ברית המועצות	גולדה מאיר		חיים בר-לב	721 חיילים נהרגו; 8 נשבו; 705 חיילים נפצעו	מעל 100 אזרחים נהרגו[4][5]; מעל 700 אזרחים נפצעו[2]; 2 נשבו	שני הצדדים טענו שניצחו במלחמה המשך הכיבוש הישראלי בסיני התחזקות ארגון ספטמבר השחור בירדן
מלחמת יום הכיפורים	1973	ישראל ישראל	מצרים 1972 מצרים סוריה סוריה			דוד אלעזר	2,689 חיילים נהרגו; 314 נשבו; 7300 חיילים נפצעו	17 אזרחים הרוגים בהפצצות חיל האוויר הסורי על רמת הגולן	ניצחון צבאי ישראלי בחזית הסורית, בחזית המצרית שני הצדדים טענו שניצחו במלחמה האומות המאוחדות מחילות הפסקת אש חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים ולאחריו הסכם הביניים בין ישראל למצרים
מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל)	1982	ישראל ישראל החזית הלבנונית צד"ל (צבא דרום לבנון הכוחות הלבנוניים	סוריה סוריה הארגון לשחרור פלסטין חזבאללה חזבאללה אמל	מנחם בגין	אריאל שרון	רפאל איתן	675 חיילים נהרגו; לפחות 4,000 חיילים נפצעו[6][7]	2–3	ניצחון צבאי ישראלי סילוק אש"ף מלבנון (1982) כיבוש ישראלי בדרום לבנון (1982–1985) יצירת רצועת הביטחון הישראלית בדרום לבנון (1985–2000)
המערכה ברצועת הביטחון	1982–2000	ישראל ישראל צד"ל (צבא דרום לבנון	חזבאללה חזבאללה אמל	מנחם בגין, שמעון פרס, יצחק שמיר, יצחק רבין, בנימין נתניהו, אהוד ברק	יצחק רבין, יצחק שמיר, משה ארנס, יצחק מרדכי	משה לוי, דן שומרון, אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז	546 חיילים נהרגו (מהם שניים שנשבו); 840 חיילים נפצעו	7 אזרחים נהרגו	נסיגה ישראלית מרצועת הביטחון
מלחמת לבנון השנייה	2006	ישראל ישראל	חזבאללה חזבאללה אמל[8]	אהוד אולמרט	עמיר פרץ	דני חלוץ	121 חיילים נהרגו (מהם 2 שנחטפו); 628 חיילים נפצעו[9]	44 אזרחים נהרגו 2,000 אזרחים נפצעו	המלחמה לא הניבה ניצחון ברור לאף אחד מהצדדים הפסקת אש פריסת צבא לבנון בדרום לבנון והצבת כוח יוניפי"ל ליד הגבול בדרום לבנון
מלחמת חרבות ברזל	2023–הווה	ישראל ישראל	חדר המבצעים הפלסטיני המשותף חמאס חמאס הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני חזבאללה חזבאללה חות'ים חות'ים מיליציות פרו-איראניות איראן איראן סוריה סוריה	בנימין נתניהו	יואב גלנט, ישראל כץ	הרצי הלוי, אייל זמיר	848[10] חיילים נהרגו, 5,791[11] נפצעו	860[12] אזרחים נהרגו, כ-18,771 נפצעו	ניצחון צבאי ישראלי בחזית הלבנונית בשאר הזירות טרם נקבע

מפקדי המטה הכללי צה"ל במלחמות ישראל

במלחמת העצמאות טרם התגבשו תפקידי המטה הכללי. מפקדי צה"ל היו:

רמטכ"ל: יעקב דורי, ס.: צבי איילון, ראש אג"ם: יגאל ידין, ראש שירות מודיעין: איסר בארי, חיים הרצוג, ראש אכ"א: משה צדוק, אפסנאות: יוסף אבידר, מ. חזית הצפון: משה כרמל, מ. חזית תיכון: דן אבן, שלמה שמיר, מ. חזית מרכז: צבי איילון, מ. חזית דרום: יגאל אלון מ. חזית ירושלים: דוד מרכוס, מ. שירות אוויר: יהושע אשל, ישראל עמיר, אהרן רמז, מ. שירות ים: גרשון זק, נחמן (פול) שולמן, שלמה שמיר, מ. שירות משוריינים: יצחק שדה, ראש אגף הדרכה: אליהו בן חור

תפקיד במטכ"ל	מלחמת העצמאות	מלחמת סיני	מלחמת ששת הימים	מלחמת ההתשה	מלחמת יום הכיפורים	מלחמת לבנון הראשונה	מלחמת לבנון השנייה	מלחמת חרבות ברזל
רמטכ"ל	יעקב דורי	משה דיין	יצחק רבין	יצחק רבין חיים בר-לב	דוד אלעזר	רפאל איתן	דן חלוץ	הרצי הלוי, אייל זמיר
סגן הרמטכ"ל	צבי איילון	חיים בר-לב	חיים בר-לב	ישראל טל	ישראל טל	משה לוי	משה קפלינסקי	אמיר ברעם
ראש אג"ם/ראש אמ"ץ	יגאל ידין	מאיר עמית	עזר ויצמן	עזר ויצמן דוד אלעזר	ישראל טל	משה לוי	גדי איזנקוט	עודד בסיוק
ראש אמ"ן	חיים הרצוג	יהושפט הרכבי	אהרן יריב	אהרן יריב	אליהו זעירא	יהושע שגיא	עמוס ידלין	אהרון חליוה, שלומי בינדר
ראש אכ"א	משה צדוק	גדעון שוקן	שמואל איל	שמואל איל שלמה להט	הרצל שפיר	משה נתיב	אלעזר שטרן	יניב עשור, דדו בר כליפא
ראש אגף אפסנאות/אט"ל	יוסף אבידר	מאיר אילן	מתתיהו פלד	מתתיהו פלד עמוס חורב	נחמיה קין	יוחנן גור	אבי מזרחי	מישל ינקו
אלוף פיקוד הצפון	משה כרמל	יצחק רבין	דוד אלעזר	דוד אלעזר מרדכי גור	יצחק חופי	אמיר דרורי	אודי אדם	אורי גורדין, אורי דאובה
אלוף פיקוד המרכז	צבי איילון	צבי צור	עוזי נרקיס	רחבעם זאבי	יונה אפרת	אורי אור	יאיר נוה	יהודה פוקס, אבי בלוט
אלוף פיקוד הדרום	יגאל אלון	אסף שמחוני	ישעיהו גביש	ישעיהו גביש אריאל שרון	שמואל גונן חיים בר-לב	חיים ארז	יואב גלנט	ירון פינקלמן, יניב עשור
מפקד חיל האוויר	אהרן רמז	דן טולקובסקי	מרדכי הוד	מרדכי הוד	בני פלד	דוד עברי	אליעזר שקדי	תומר בר
מפקד חיל הים	פול שולמן	שמואל טנקוס	שלמה אראל	אברהם בוצר	בנימין תלם	זאב אלמוג	דוד בן בעש"ט	דוד סער סלמה
מפקד גייסות השריון/זרוע היבשה	יצחק שדה	חיים לסקוב	ישראל טל	ישראל טל אברהם אדן	אברהם אדן	משה בר כוכבא	בני גנץ	תמיר ידעי, נדב לוטן
ראש מחלקת ההדרכה	אליהו בן חור	חיים בר-לב[13]	אריאל שרון	אריאל שרון יצחק חופי	מנחם מרון	אורי שמחוני	-	-
ראש אג"ת	-	-	-	-	-	אהוד ברק	יצחק הראל	אייל הראל
אלוף פיקוד העורף	-	-	-	-	-	-	יצחק גרשון	רפי מילוא
ראש אגף התקשוב	-	-	-	-	-	-	אודי שני	ערן ניב, אביעד דגן

עימותים בולטים שלא הוכרו כמלחמות ישראל

ערך מורחב – מבצעי צבא הגנה לישראל

• מבצע ליטני (14 במרץ 1978 – 21 במרץ 1978) שלושה ימים לאחר פיגוע כביש החוף פלש צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים.
• מבצע ענבי זעם (11 באפריל 1996 – 27 באפריל 1996) מבצע צבאי שביצע צה"ל בדרום לבנון במשך 17 יום בין 11 באפריל ו-27 באפריל 1996, בעקבות ירי רקטות של ארגון חזבאללה ליישובים בגבול הצפון. היה זה המבצע הנרחב והארוך ביותר שנערך בתקופת המערכה ברצועת הביטחון.
• מבצע עופרת יצוקה (27 בדצמבר 2008 – 18 בינואר 2009) היה מבצע צבאי של צה"ל שהחל בתגובה לשיגור רקטות מרצועת עזה לישראל, והוא כלל תקיפות אוויריות וכניסה קרקעית. המבצע הסתיים לאחר 22 ימי לחימה, לאחר שישראל הכריזה על הפסקת אש חד-צדדית.
• מבצע צוק איתן (8 ביולי 2014 – 26 באוגוסט 2014), מבצע צבאי נגד חמאס בעזה שהחל לנוכח ירי הרקטות המתגבר מאז תחילת "מבצע שובו אחים" שהחל לאחר ששלושה נערים ישראלים נחטפו ונרצחו. בתחילה נערך על ידי כוחות חיל האוויר וחיל הים ובהמשך הצטרפו גם כוחות היבשה.
• מבצע שומר החומות (10 במאי 2021 – 21 במאי 2021), מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ביום ירושלים, כ"ח באייר ה'תשפ"א, 10 במאי 2021, לאחר שארגוני הטרור הפלסטינים בהובלת חמאס החלו בירי רקטות מסיבי לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה (ובהמשך גם למרכז ולצפון הארץ) בעקבות המהומות בישראל (2021).

מבצעים ומלחמות בין-לאומיות בהן ישראל התערבה

• מלחמת האזרחים של צפון תימן (26 בספטמבר 1962 – 1 בדצמבר 1970) – מעורבות מוגבלת שהתבטאה בהצנחת סיוע לממלכת תימן במסגרת מבצע רוטב ודורבן.
• מלחמת האזרחים בלבנון (13 באפריל 1975 – 13 באוקטובר 1990) – לחמה לצד החזית הלבנונית נגד חזבאללה (בתמיכת איראן), נגד אש"ף ונגד צבא סוריה ששלט בחלקים גדולים בלבנון. ישראל השתלבה במלחמות אלו במבצע ליטאני, מלחמת שלום הגליל והמערכה ברצועת הביטחון.
• מבצע המאמץ הפעיל (4 באוקטובר 2001 – 9 בנובמבר 2016) – הייתה חלק מהקואליציה שסייעה למדינות נאט"ו באחת ממבצעי הארגון למלחמה בטרור. המבצע נועד למנוע תנועת מחבלים או הברחת נשק להשמדה המונית.
• מלחמת האזרחים בסוריה (15 במרץ 2011 – עד היום) – במהלך המלחמה אירעו תקריות בקרבת הגבול וישראל הרבתה לתקוף כוחות איראנים שהוצבו במדינה. בנוסף היו דיווחים שישראל חימשה קבוצות מורדים מתונות, בעיקר את ארגון פורסאן אל-ג'ולאן.^{[דרוש מקור]}
• המלחמה בטרור בסיני (14 באוגוסט 2011 – עד היום) – חיל האוויר הישראלי תקף יעדים של פעילי טרור בצפון סיני, באישור נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי.

מאפייני מלחמות ישראל

בפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים.

לכל אחת מהמלחמות מאפיינים משלה, ואין מלחמה דומה לרעותה. בכל זאת יש מקום לבחינה משווה של המלחמות לפי קטגוריות שונות:

• מלחמת ברירה: האם הייתה בידי ישראל היכולת להימנע ממלחמה זו, או שהמלחמה נכפתה עליה על ידי אויביה? "מלחמת שלום הגליל" היא המלחמה הראשונה שעליה נאמר שהיא מלחמת "יש ברירה"^[14], אך משנטבע מונח זה, קל לטעון שגם "מבצע קדש" נכלל בקטגוריה זו, שהרי החל ביוזמת ישראל. בשני המקרים עמדה מדינת ישראל בפני בעיה קשה שהציבו בפניה אויביה, אך גדול הספק, בהתאם לנתונים שהיו ידועים לפני המלחמה, ועוד יותר מכך לפי תוצאותיה, האם יציאה למלחמה הייתה הצעד ההכרחי לפתרון בעיות אלה. יש הטוענים שאף מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמת "יש ברירה", משום שישראל לא התקדמה במסלול של שיחות שלום שהוצע לה בשנים שקדמו למלחמה, ובכך בחרה במודע במסלול המלחמה^[15].
• מידת הפגיעה באוכלוסייה האזרחית: מלחמת חרבות ברזל בולטת יותר מכל קודמותיה בהיקף הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. האסטרטגיה של חמאס במלחמה זו היא לפגוע באוכלוסייה האזרחית בישראל, ומרבית הקורבנות הישראלים במלחמה זו הם אזרחים. גם במלחמת העצמאות, שבה ניסו שני הצדדים לכבוש יישובים אזרחיים, הייתה פגיעה ניכרת באוכלוסייה אזרחית; ונהרגו מעל ל-2,400 אזרחים ישראלים, כך, כמה יישובים יהודיים חרבו ותושביהם גורשו (כפר עציון, בית הערבה, הרובע היהודי ועוד), וגורל דומה פקד כארבע-מאות יישובים פלסטינים שחרבו.
• הישגים טריטוריאליים: במרבית המלחמות כבשה ישראל שטחים נרחבים, מהם שנותרו בידה עד היום, ומהם שהוחזרו לאחר זמן קצר או ממושך. מלחמת ההתשה ומלחמת לבנון השנייה הן המלחמות היחידות שבהן לא היו לישראל יעדים טריטוריאליים (מעבר ליעד של שמירת הקיים).

גלריית תמונות

• 
  הנפת דגל הדיו המסמל את סיום מלחמת העצמאות
• 
  טנקים ישראליים בעזה, מלחמת סיני
• 
  תצלום הצנחנים בכותל המערבי שזכורה כתמונת הניצחון במלחמת ששת הימים, הכותל, ירושלים
• 
  חיילים ישראליים על גשר פירדאן בתעלת סואץ במלחמת ההתשה, 1969
• 
  תמונות ממלחמת יום הכיפורים
• 
  כוחות צה"ל בלבנון במלחמת לבנון הראשונה, 1982
• 
  תמונות מהמערכה ברצועת הביטחון
• 
  חיילים מגדוד גרניט של חטיבת הנח"ל חוזרים מלבנון לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה, אוגוסט 2006
• 
  כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה במלחמת חרבות ברזל, 16 באוקטובר 2023

ראו גם

• מבצעי צבא הגנה לישראל
• היסטוריה של צבא הגנה לישראל

לקריאה נוספת

• גד ברזילי, דמוקרטיה במלחמות: מחלוקת וקונצנזוס בישראל, ספרית פועלים, 1992
• מוטי גולני, מלחמות לא קורות מעצמן, הוצאת מודן, 2002
• בני מוריס, קורבנות: תולדות הסכסוך הציוני-הערבי: 1881–2001 (תרגם מאנגלית: יעקב שרת), עם עובד, 2004
• ערן אלדר, מלחמת העמקים, התשה, צבא ואזרחים בחזית הצפון-מזרחית 1967–1970, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2022

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלחמות ישראל בוויקישיתוף

• נזכור את כולם, אתר הנצחה לחללי מערכות ישראל
• ארצ'יבלד וייוול, ‏הטופוגרפיה של שדה-המלחמה הארץ ישראלי, מערכות גיליונות 2–3, יולי 1940
• ד"ר טל טובי, צבא כותב היסטוריה : המחלקה להיסטוריה של צה"ל ותרומתה לחקר מלחמות ישראל, מערכות, 18 בינואר 2025
• פרופ' זאב מעוז, מ-1948 ועד "עמוד ענן". ישראל מכורה למלחמות, באתר ynet, 23 בדצמבר 2012