Remove ads
תמונה לאחר ניצחון מדינת ישראל במלחמת ששת הימים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תצלום הצנחנים בכותל המערבי הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. הצילום הפך מאז לאחד הידועים ביותר בתולדות מדינת ישראל ולאחד מסמליהם של מלחמת ששת הימים והקרב על ירושלים, לצד תמונתם של משה דיין, יצחק רבין ועוזי נרקיס בשער האריות ותמונתו של קצין המבצעים של חטיבה 7 יוסי בן-חנן מניף קלשניקוב כשהוא טובל במימי תעלת סואץ (שהתפרסמה על שער מגזין "לייף" שבועיים לאחר תום המלחמה). התצלום מוכר גם בכינוי "הצנחנים הבוכים"[2], אך רובינגר העיר על כך: "למען האמת, איש מהמצולמים אינו בוכה".[3]
התצלום, מימין: אלכס שביט (מאחור; תמונת פניו קטועה), חיים אושרי, חיים כהן (מאחור באמצע), יצחק יפעת, שמעון פיטוסי (מאחור) וציון כרסנטי או אברהם בורשטין (משמאל)[1] | |
מידע כללי | |
---|---|
צלם | דוד רובינגר |
תאריך יצירה | 7 ביוני 1967 |
נתונים על היצירה | |
מיקום | העיר העתיקה, ירושלים שבישראל |
בקדמת הצילום נראים שניים מחיילי גדוד 66 של חטיבת הצנחנים 55 – חיים אושרי (מימין), יצחק יפעת (לימים רופא נודע) וחייל שלישי, ציון כרסנטי (מגדוד 66) או אברהם בורשטיין (מגדוד 28) – כאשר הם מביטים בהשתאות על רקע הכותל המערבי שזה עתה נכבש.[4] יצחק יפעת סיפר, שבועיים לאחר שהתמונה התפרסמה, כי לא היה מודע שרובינגר צילם אותם באותה עת.[4] בין ציון כרסנטי לבין אברהם בורשטיין התחולל מאבק שהגיע אף לבית משפט משום ששניהם טענו שהם החייל הניצב בצד שמאל. בשנת 2024 נקבע בהסכמה בין הצדדים (ציון כרסנטי וצאצאיו של אברהם בורשטיין) ששני הצדדים יוכלו להציג עצמם כצנחן השמאלי.[1][5] הצנחן הרביעי הנמצא מאחור הוא חיים כהן.[6] העיתון "ידיעות אחרונות" רכש את אוסף התצלומים של דוד רובינגר, ומתצלום הצנחנים בכותל המערבי החליט דואר ישראל להפיק בול בכמות קטנה שלא היה מיועד למשלוח מכתבים. גיליון הבול הוענק לשלושת הצנחנים ולשני ילדיו של רובינגר בטקס שהתקיים בכותל המערבי ב-21 במאי 2017.[7] באביב 2017 אותרו בארכיון גבעת התחמושת תמונות נוספות מאותה סדרה, ובהן נראות דמויות נוספות.[8]
אושרי תיאר בראיון שנערך עמו את המעמד:
דוד רובינגר תיאר את נסיבות צילום התמונה:
עשיתי את דרכי ברגל מהר ככל יכולתי לעיר העתיקה. הגעתי לשם בדיוק בזמן לקראת הכניסה לכותל המערבי, חמש עשרה דקות בלבד לאחר שחטיבת הצנחנים של צה"ל שחררה אותו. המרווח בין הכותל המערבי לבתים הסמוכים לא עלה על שלושה או ארבעה מטרים. כדי להשיג את הזווית הטובה ביותר בשטח כה צר, היה עלי להשתרע על האדמה ולצלם כלפי מעלה, כדי שהעדשה תקלוט במידת האפשר את הצנחנים המנצחים ואת אבני הכותל.[10]
על התמונה עצמה כתב רובינגר:
לא אחת נשאלתי אם אני רואה בתמונת שלושת הצנחנים ליד הכותל את התמונה הגדולה של חיי. תשובתי חדה ונחרצת – לא. מה שהעניק לה את חשיבותה היו הנסיבות שבהן צולמה, וזה מה שהפך אותה לסמל שרבים יכולים להזדהות אתו.[11]
רובינגר תיאר: "בהשפעת שיכרון החושים של הניצחון והגאווה הגדולה על צבא הגנה לישראל, גזרתי ברגע של נדיבות את תשליל התמונה והגשתי אותה לדובר צה"ל, בלא להרהר במשמעות מעשי. הוא לא בזבז זמן והעביר את התשליל ללשכת העיתונות הממשלתית, וזו הדפיסה את התמונה והפיצה אותה לכל דורש במחיר דולר לתמונה."[12]
התצלום פורסם לראשונה בעיתון "הניו יורק טיימס" ב-11 ביוני 1967. בישראל הוא פורסם לראשונה בשער מוסף "הארץ" מ-16 ביוני,[4] וכעבור ארבעה ימים הופיע בשער השבועון "דבר לילדים".[13]
השימוש העיקרי בתמונה היה באלבומי ניצחון, בכתבות ואף בעטיפת רומן[14] שעסקו במלחמת ששת הימים.
בגלל הסנטימנטליות הרבה שמביעה התמונה השתמשו בה למטרות נוספות, למורת רוחו של רובינגר:
רובינגר, שכינה את התצלום "הסמל המסחרי שלי",[12] בחר בתצלום זה לעטיפת ספרו Israel Through My Lens: Sixty Years As a Photojournalist[19] ולעטיפת המהדורה העברית, ישראל מבעד לעדשה: 60 שנה כצלם עיתונות (הוצאת כתר, 2008).[20]
את הניצחון הגורף של צה"ל במלחמת ששת הימים ליוו תצלומי ניצחון נוספים, שזכו אף הם לפרסום רב:
רוביק רוזנטל, בספרו "האם השכול מת?", טוען כי שתי התמונות הבולטות במלחמה הן "הרוחנית" - הצנחן הבוכה מול הכותל, ו"הצבאית-לאומית" - תצלום החייל המניף תת-מקלע כשהוא טובל במימי תעלת סואץ.[23]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.