Loading AI tools
אלוף בצה"ל, פוליטיקאי ודיפלומט ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושע שגיא (ברמן) (27 בספטמבר 1933 בירושלים – 18 בפברואר 2021) היה איש ציבור ישראלי. כיהן כראש אמ"ן, חבר הכנסת, ראש עיריית בת ים ושגריר ישראל בפיליפינים.
.jpg) | |||||||||||||||
| שגיא, פברואר 1979 | |||||||||||||||
| לידה |
27 בספטמבר 1933 ירושלים, פלשתינה (א"י)  | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 בפברואר 2021 (בגיל 87) ישראל | ||||||||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב | ||||||||||||||
| מפלגה |
הליכוד | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
שגיא נולד בישראל, בן לאב שעלה מרוסיה ואם ילידת העיר העתיקה בירושלים. הוא למד בתיכון בית הכרם (כיום התיכון ליד האוניברסיטה).
בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב.
שגיא התגייס לצה"ל באוגוסט 1951. החל את שירותו ביחידה 504 של אגף המודיעין. לאחר שסיים קורס קצינים, מונה ב-1953 לקצין מודיעין בפיקוד הדרום, במלחמת סיני שימש קצין מודיעין של גוש באר שבע והצטרף לחטיבת הצנחנים. בסוף שנות ה-50 שירת כקצין מודיעין של חטיבת שריון. לאחר מכן שירת כקמ"ן אוגדה.
במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, בשנים 1967–1970, היה קצין המודיעין של פיקוד הדרום. במאי 1967 הוא העריך, בניגוד לעמדת אמ"ן, שהמצרים יסגרו את מצרי טיראן.[1]
בשנת 1972 מונה שגיא למפקד בית הספר למודיעין ובמינוי חירום כקמ"ן אוגדה 143, בתפקיד זה שירת במלחמת יום הכיפורים תחת פיקודו של האלוף אריאל שרון.
בשנים 1974–1978 כיהן כעוזר ראש אמ"ן למחקר.
בשנים 1978–1979 כיהן כסגן ראש אמ"ן והתנגד להסכם השלום בין ישראל למצרים. גם בשנת 1985 עמד על דעתו שצדק בהתנגדותו להסכם.[2]
ב-1 בפברואר 1979 מונה שגיא לראש אמ"ן. במאי 1979 ביקר יחד עם הרמטכ"ל רפאל איתן במצרים.[3] כראש אמ"ן פתח את חיל המודיעין לשירות משמעותי של נשים והביא למצב שבו כמחצית הקצינים בחיל היו נשים.[4]
הוא התנגד לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981, מחשש לתגובה בינלאומית חריפה נגד ישראל, והציע להמתין עד שהכור יהיה "חם", אך דעתו לא התקבלה.[5] שגיא גם חשש שהפצצת הכור תביא לאיחוד מחדש של העולם הערבי נגד ישראל, וטען שאין תקדים להשמדת כור גרעיני.[6] בסוף 1985 עוד טען שצדק, והעריך שישראל תשלם מחיר על הפגיעה בכור,[2] אך בדיעבד בירך על התקיפה.[7]
שגיא התנגד לברית עם הנוצרים בלבנון, טען שאין סיכוי שהם יצליחו להקים מדינה עצמאית בלבנון, וכי בסופו של דבר הם יחברו לסורים.[8] הוא התנגד לתקיפת המסוקים הסוריים בזחלה באפריל 1981, וטען שהוא יוביל לעימות עם הסורים שיסייע לסוריה בעולם הערבי.[9] ב-13 במאי 1982 הציג שגיא את הערכת המודיעין בישיבה המסכמת האחרונה של אלופי צה"ל לפני מלחמת לבנון הראשונה. שגיא טען בה כי התנגשות עם הכוחות הסוריים בלבנון היא בלתי נמנעת מאחר ש"אי אפשר לצאת למלחמה ולא לתקוף את הטילים", ושהעימות עמם יתחיל כבר מהשלב הראשון. שגיא חזה גם כי הנוצרים לא ישתתפו במלחמה לצד צה"ל. הוא הדגיש כי פעולה צבאית לא תוכל לחסל כליל את התשתית הצבאית של המחבלים בלבנון, וטען שהם יתארגנו מחדש במקום אחר במקום בביירות. באותו חודש הזהיר שגיא ממעשי טבח שיבצעו הנוצרים וייוחסו לישראל:
בדיון שנערך בלשכת שר הביטחון ב-12 באוגוסט 1982, העריך שגיא שגם לאחר פינוי לוחמי אש"ף מביירות, עדיין יישארו מחבלים בעיר "והפלנגות ימצאו דרך להיכנס פנימה ולחסל חשבונות... כל עיתונאי העולם יהיו שם כדי לסקר את הפינוי... על כל דבר קטן יבואו אלינו". שגיא טען כי אסור לשבת בביירות: "נשב שם כל עוד יושב שם הכוח הרב-לאומי והטענות לא יהיו אלינו. אחר כך צריך להסתלק משם".[10] לדברי שגיא, בקשתו להפעיל את אמ"ן נגד הנוצרים בלבנון נדחתה על ידי בגין בטענה ש"לא נרגל אחרי ידידים". לאחר רצח בשיר ג'ומאייל ביקש לנצל את ההזדמנות להתנתק מהנוצרים, אך דעתו לא התקבלה.[8] בבוקר 15 בספטמבר, בדרכם לחפ"ק שהועתק לגג של בניין מעל מחנה הפליטים שתילה, הציע שגיא לשר הביטחון שישראל תנתק עצמה מהפלנגות, אולם שרון דחה את הרעיון. על הגג, חזר שרון על הוראתו להכניס את הפלנגות למחנות הפליטים "תחת פיקוד צה"ל", אולם שגיא טען בוועדת החקירה כי לא שמע על ההוראה וכדי לתמוך בטענתו הציג תמונה שבה הוא נראה יושב על כורסא מהצד.[11]
שגיא סבר שהתנהלות צה"ל במלחמת לבנון הראשונה הייתה כישלון וכך גם זה של הדרג המדיני.[12] כבר באוגוסט 1982 אמר: "אם לא סילקנו את הסורים מלבנון, לא עשינו כלום."[13]
ב-1983 אולץ שגיא להתפטר מתפקידו כראש אמ"ן לאחר שוועדת כהן, שחקרה את טבח סברה ושתילה, סירבה להאמין לעדותו בפניה שהוא לא ידע שמתכוונים להכניס את הפלנגות למחנות הפליטים. לטענת הוועדה:
אם אכן ראש אמ"ן לא שמע אז על התוכנית להכנסת הפלנגות למחנות, הרי הסיבה היחידה לכך שניתן להעלותה היא שהוא היה אדיש לגמרי... ולא גילה כל התעניינות בנושאים שבתוקף תפקידו היה צריך להיות מעוניין בהם. ...התמונה שמתקבלת לפי עדות אלוף שגיא עצמו היא של אדישות ואי אכפתיות בולטת, של עצימת עיניים ואטימת אוזניים
— [14]
בכך הוועדה מצאה שהוא מעל בתפקידו והמליצה על פיטוריו. שגיא טען שנעשה לו עיוות דין וכי הוא נענש מפני שדיבר אמת בוועדה. שגיא גם האשים את פרקליטו, דוד ליבאי, במסקנות הוועדה כלפיו.[2] גם רפאל איתן טען שנעשה לשגיא עוול.[15]
ביוני 1985 קרא להקמת ועדת חקירה לגבי המלחמה.[16] בנוגע לשאלה האם הממשלה הוטעתה לגבי היקף המלחמה, טען שגיא שכן, ושגם מנחם בגין לא ידע בתחילת המלחמה שהכוונה היא להפעיל את תוכנית אורנים הגדול. שגיא אמר: "לו היה יודע, היה מביא את הממשלה לדיון ולהצבעה על כך. בגין הוא דמוקרט גדול."[8] לאחר שעזב את צה"ל קרא להקמת המועצה לביטחון לאומי.[2]
לאחר שחרורו עבד בחברת תדיראן, אותה עזב בסוף שנת 1985. כמו כן היה דירקטור בחברת החשמל.[17] בסוף 1985 בחן שגיא את אפשרויותיו בפוליטיקה. הוא הלך לפגישה של חוג ניצי במפלגת העבודה אך לא הרגיש שזה מקומו. הוא ניהל מגעים עם רחבעם זאבי וצבי שילוח על הקמת מפלגת ימין חדשה,[18] ובדצמבר 1985 הוצע לו להצטרף למפלגה הליברלית הישראלית ולהיות למנכ"ל המפלגה,[19] שהייתה אז חלק מתנועת הליכוד. לבסוף הוא הצטרף לתנועת החרות בדצמבר 1987.[20]
הוא כיהן מטעם הליכוד כחבר הכנסת ה-12 בשנים 1988–1992, היה חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ובוועדת החוץ והביטחון.
בנובמבר 1987 הוכרז ששגיא יהיה מועמד הליכוד לראשות עיריית בת ים.[21] בשנים 1989–1993 כיהן כסגן ראש עיריית בת-ים, ב-1993 נבחר לראשות העירייה, וב-1998 נבחר לקדנציה נוספת שנמשכה עד 2003.
ב-2003 מונה לשגריר ישראל במנילה, בירת הפיליפינים.[22] בשנת 2004, בעודו מכהן כשגריר, לקה בשבץ מוחי קל.[23] ב-2007 סיים את כהונתו כשגריר. ב-18 בפברואר 2021 הלך לעולמו בגיל 87.[24]
במרץ 2022 נקרא חדר הדיונים במרכז למורשת המודיעין (מל"מ) בגלילות על שמו של ראש אמ"ן, אלוף יהושע שגיא, שיזם ופעל להקמת המל"מ כאתר הנצחה ממלכתי משותף לכל ארגוני קהילת המודיעין.
בבת-ים שונה שמו של היכל התרבות ל'היכל התרבות בת ים ע"ש יהושע שגיא'.
יהושע שגיא, באתר הכנסתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
