Loading AI tools
איש צבא ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה שמיר (15 ביוני 1915 – 19 במאי 2009) היה אחד מ-12 אלופי המטה הכללי הראשון של צה"ל. שמיר היה המפקד השני של חיל הים הישראלי (1949–1950) והראשון שנשא דרגות אלוף בתפקידו זה. היה גם המפקד השלישי של חיל האוויר הישראלי (דצמבר 1950 עד אוגוסט 1951).
.jpg) | |
| שלמה שמיר, 1949 | |
| לידה |
15 ביוני 1915 האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
19 במאי 2009 (בגיל 93) תל אביב-יפו, ישראל  |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| תאריך עלייה | 1925 |
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| השתייכות |
 ההגנה הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות |
1929–1940 (ההגנה) 1940–1946 (הצבא הבריטי) 1946–1948 (ההגנה) 1948 – אוגוסט 1951 (צה"ל) |
| דרגה |
 מייג'ור אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנהל פוספטים בנגב, מנהל מינהל מקרקעי ישראל | |
  | |
שלמה שמיר נולד ברוסיה בשנת 1915 בשם שלמה רבינוביץ'. עלה לארץ ישראל בשנת 1925. בשנת 1929 התגייס לארגון "ההגנה", בתחילה למחלקת הקשר ובהמשך שירת כמפקד פלוגה בפלוגות השדה (פו"ש) ובחי"ש בירושלים. בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט מונה כמפקד הפו"ם בירושלים, בתפקידו זה פיקד על פעולות גמול של ההגנה בכפרים ערביים, כמו הפעולה בלוביה. כן השתתף בעלייה לחניתה, עסק בייצור והעברת נשק ליישובים ברחבי הארץ ובהבאת מעפילים לארץ ישראל.
באפריל 1940 סיים את קורס הטיס האזרחי הראשון שנערך בשדה התעופה בלוד. באותה שנה התנדב לצבא הבריטי. עבר את קורס הקצינים הראשון של מגויסי היישוב בצבא הבריטי ושירת כאיש חיל הרגלים בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה. דוד בן-גוריון מינה אותו ל"מפקד כל החיילים היהודים בצבא בריטניה". בשנת 1946 השתחרר בדרגת רב-סרן, ונשלח מטעם ה"הגנה" לארצות הברית, להחליף את יעקב דורי בראש המשלחת הביטחונית של ההגנה, לשם רכישת ציוד צבאי, מכונות לייצור נשק ושכנוע קצינים אמריקאים לבוא ולסייע לארגון "ההגנה" להפוך לצבא סדיר (ביניהם נמנה הקולונל דוד מרכוס, שנתמנה כאלוף בצה"ל).
בפברואר 1948 קרא לו בן-גוריון לחזור לארץ לשם הקמת חטיבה ניידת שחלקה משוריינת שתפרוץ את הדרך לירושלים. הוא נתמנה כמפקדה הראשון של חטיבה 7, שהקים מאפס בזמן שיא, ופיקד על קרבות החטיבה בחזית ירושלים, בקרב על לטרון שלא צלח אך הסתיים בפריצת הדרך העקיפה לירושלים שכונתה דרך בורמה.
עם סיום המלחמה הוצע לו תפקיד הרמטכ"ל אך הוא סירב. שמיר שירת כראש מת"מ (המחלקה לתפקידי מטה) ואחר כך כמפקד חזית ב' (חזית המרכז, שאוחדה מאוחר יותר עם חזית ג', חזית המזרח, לפיקוד המרכז). ב-16 במאי 1949 מונה לתפקיד מפקד חיל הים. בתפקיד זה החליף הן את פול שולמן והן את גרשון זק, ממנו נטל את תפקיד מנהל שירות הים, ששולב בתפקיד מפקד החיל. בתקופתו התגבש והתעצם החיל, נקבעו מסגרות ארגוניות ותוכנן רכש של כלי שיט שבמסגרתו הגיעו פריגטות וספינות טורפדו. ב-14 בדצמבר 1950 הוחלף על ידי מרדכי (מוקה) לימון ומונה למפקד חיל האוויר. בתקופת כהונתו הוקם מערך הנ"מ ונבנה בסיס חצור. באוגוסט 1951 העביר שמיר את הפיקוד על החיל לחיים לסקוב, ופרש מצה"ל.
בשנת 1952 הקים שמיר את חברת "פוספטים בנגב", הכורה פוספטים באזור הנגב ועמד בראשה עד 1963. בתקופה זו שימש גם כדירקטוריון בחברות "מקורות נפט" ו"דשנים". בשנים 1964–1967 היה מנהל מינהל מקרקעי ישראל. לאחר מכן ניהל את חברת הגז "פזגז" ואת המועצה לתעופה אזרחית. היה סגן היושב ראש של ארגון האווירונאוטיקה העולמי.
בגיל 55 השלים שמיר בחינות בגרות וסיים תואר שני במדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, וכן השתתף בתוכנית המנהלים AMP באוניברסיטת הרווארד.
ימים ספורים לפני מותו עוד עסק שמיר בכל תחביביו ובהם ציור ונגינה בפסנתר. בראיון האחרון שהעניק ל"ידיעות אחרונות" בערב ראש השנה תשס"ט, נשאל אם הוא פוחד מהמוות. בתשובה ענה: "אני פוחד מהאפשרות להיות במצב של חוסר אונים, של צמח. התקווה שלי שאחרי 150 אמות בריא".
שלמה שמיר נפטר ביום שלישי, 19 במאי 2009, כשהוא משאיר אחריו בת יחידה, יעל. שמיר היה נשוי לשופטת מינה שמיר עד למותה ב-1996.
שלמה שמיר (1915-2009), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
