Loading AI tools
ישיבת הסדר בקיבוץ שעלבים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת שעלבים היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקריית החינוך שעלבים. בראשות הישיבה עומד הרב מיכאל ימר. הישיבה הוקמה בשנת תשכ"א (1961), היא ישיבת ההסדר השנייה שהוקמה והרביעית בגודלה,ידועה כ"אם הגרעינים התורניים" לומדים בה כ-350 תלמידים (נכון לאלול תשפ"ב).
אולם בית המדרש, נובמבר 2009 | |
ישיבת הסדר | |
---|---|
השתייכות | ציונות דתית, פא"י ישיבות הסדר |
תקופת הפעילות | שנת ה'תשכ"א – הווה |
מייסדים | הרב מאיר שלזינגר |
בעלי תפקידים | |
ראש ישיבת ההסדר | הרב מיכאל ימר (מתשע"ו) |
תלמידים | |
למעלה מ-300 | |
מיקום | |
מיקום | קיבוץ שעלבים |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°52′03″N 34°59′22″E |
http://shaalvim.co.il | |
הישיבה הוקמה על ידי הרב מאיר שלזינגר בשנת תשכ"א (1961), והיא ישיבת ההסדר השנייה שהוקמה לאחר ישיבת כרם ביבנה. הרב שלזינגר שימש אז, ומשך שנים רבות לאחר כך, כרב קיבוץ שעלבים. הישיבה נוסדה בנוכחות הרב יחזקאל אברמסקי והרב שלמה זלמן אויערבך, ראש ישיבת קול תורה רבו של הרב שלזינגר. לאחר הרב מאיר שלזינגר, ראש הישיבה היה הרב אברהם אבידן, בוגר ישיבת חברון וכולל "מכון ירושלים" ואשר כיהן כסגן הרב הצבאי הראשי וכר"מ בישיבה.
כחמש שנים לאחר הקמתה, תלמידי ישיבת ההסדר יחד עם תושבי קיבוץ שעלבים נלחמו ולקחו חלק בשמירה על האזור בפני האיום הירדני, במלחמת ששת הימים. בתקופה שקדמה למלחמה, סבל הקיבוץ והאזור מפגיעות קשות מכיוון ששכן לצידו של הגבול הירדני על עמק איילון. כאשר פרצה מלחמת ששת הימים, ניתנה פקודה צבאית לשמור על מוצבי האזור בכל דרך כך שהדרך לשדה התעופה ולתל אביב לא תיפתח ללוחמים הירדנים. בהמשך המלחמה השתתפו התלמידים בכוח הפריצה של צה"ל ללטרון ולעמק איילון כולו.
משך שנים רבות שימש הרב יצחק גיטלמן, תלמיד הרב ירוחם ליבוביץ כמשגיח רוחני בישיבה. לאחריו שימש הרב משה צוריאל כמשגיח של הישיבה ולאחריו הרב אריה בן יעקב. השיעור היומי הכי גבוה (שיעור ד') נמסר שנים רבות על ידי הרב שמעון זלזניק, תלמיד של הרב איסר זלמן מלצר. הרב זלזניק גם מסר שיעור כללי שבועי ושיחה מוסרית שבועית. שיעור כללי שבועי נוסף נמסר על ידי הרב יצחק דזימיטרובסקי, תלמיד הרב שמואל רוזובסקי ור"מ בישיבת קול יעקב. הרב זכריה בן שלמה שימש כראש הכולל בישיבה בעבר. ניתן להחשיב את התקופה, בשנות (לערך) 1970-1985 שבה שימשו רבנים אלה בצמרת הישיבה, כ"שנות הזהב" של הישיבה[דרוש מקור], בה הגיעה לשיאה ברמת הלימוד. רוב רבני הישיבה כיום הם בוגרי הישיבה מן התקופה הזאת.
סביב הישיבה הלכה והתגבשה עם השנים קריית חינוך ובה מוסדות חינוך שונים דוגמת ישיבה תיכונית, ישיבה קטנה לאומית, חטיבת ביניים, בית ספר יסודי "שלהבת" בנים, בית ספר יסודי "שלהבת" בנות, אולפנה לבנות, מרכז לבני חו"ל, מכון למחקר תורני, תלמוד תורה ועוד.
הישיבה דוגלת בהתווית גישה חינוכית אחידה, ברורה וקבועה אך השיטה החינוכית מורכבת מנרטיבים שונים ומגוונים (ליטאיות, חסידות, מוסר, הרב קוק והרב סולובייצ'יק) בנוסף לשיעורי ראש הישיבה והר"מים, בעבר, התקיים מידי בוקר שיעור ב'עין אי"ה' מפי הרב משה גנץ, תלמיד הרצי"ה ור"מ בישיבה. את מועמדי הישיבה לגיוס מדריך ראש כולל הלכה הרב שאול בטאט בהלכות צבא ועירובין בפרט. בנוסף, בכל בוקר מתקיימים שיעור בהלכות שבת של הרב מרדכי ברקוביץ, מבוגרי כולל הדיינות ור"מ בישיבת דרך חיים.
הרמי"ם של התוכנית הישראלית בישיבה הם הרב עופר אונגר, הרב דוד שטרן, הרב נתנאל לוריא והרב זכריה רבינוביץ. בנוסף לרבנים נוספים שמעבירים שיעורים ותוכניות נוספות, ובהם הרב יצחק וולברשטיין, הרב ליאור קיי ועוד.
כחלק מדרכה החינוכית של הישיבה, בסוף סדרי ערב מתקיימים 'אשכולות' - תוכניות לימוד שונות ומגוונות בנושאים שונים. כדוגמת: הלכה, אמונה בעומק, מוסר, תנ"ך וגמרא.
רוב תלמידי הישיבה בוחרים להתגייס לצה"ל במסגרת ה"הסדר". בנוסף למסלול ההסדר, מאפשרת הישיבה ללמוד במסגרת "תורתו אומנותו", הישיבה מוציאה עלון דו שבועי בשם "מחיל אל חיל", אשר מופץ בקרב החיילים המשרתים בשירות פעיל בצה"ל.
רוב הרבנים המלמדים בה הם בוגרי הישיבה עצמה, ומתוכם:
בישיבה פועלת זה שנים רבות תוכנית לבני חו"ל. בחורים בוגרי ישיבות תיכוניות בעיקר מרחבי ארצות הברית מגיעים לשנת לימודים אחת לפחות בישיבה. שיעורי העיון בגמרא ניתנים על ידי צוות הר"מים של תוכנית בני חו"ל שכולו מורכב מבוגרי תוכנית בני חו"ל בישיבה עצמה. את שיעוריהם מעבירים הר"מים בעברית, ברמה גבוהה ובסגנון עיוני ישיבתי.
במשך שנים רבות ניהל את תוכנית בני חו"ל הרב מעלה גלינסקי. לאחר פרישתו החליפו במשך שנים ארוכות הרב ארי וקסמן. בסוף שנת תשפ"ד פרש ובראשות התוכנית עומד כיום הרב אריה ליבוביץ.
במהלך שנת הלימודים נערכות פעילויות משותפות לתלמידים הישראלים ולבני חו"ל. בישיבה פועל אולפן עברית המתקיים בשעות הפסקת הצהרים והמופעל על ידי אחד מתלמידי הישיבה. במהלך השנה, בימי שישי ובעיקר בחופשות, יוצאים בני חו"ל לסיורים ולטיולים שמטרתם היכרות עם ארץ ישראל, עם ישראל, והמורשת הישראלית.
חלק נכבד[דרוש מקור: כמה?] מבני החו"ל מתגייסים לשירות צבאי עם חבריהם הישראלים במסגרת ה"מח"ל" (מתנדב חוץ לארץ).. בשנים האחרונות נפתחה מדרשה לנשים בירושלים[דרוש מקור: היכן?].
מדי שנה יוצאת משלחת מקרב בני חו"ל למסע לפולין, בראש המשלחת וכמדריך המסע עומד הרב אריה הנדלר.
בספריית הישיבה היו, נכון ל-2012, כ-130,000 כרכים של יהדות, תורה ונ"ך, משנה, גמרא בעיון ובבקיאות, מחשבת ישראל, חסידות, קבלה ועוד. בנוסף קיים באוצר מאגר של אלפי שיעורים מוקלטים. רוב מוחלט באוצר הספרים הוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין הישיבה לבין משפחת החייל אברהם מוצן (אחיו של החזן יעקב מוצן), שנהרג במלחמת שלום הגליל[2].
מדי שנה מוציאה הישיבה את "שעלי הילולים", חוברת המכילה מאמרים תורניים פרי יצירותיהם של תלמידי שיעור ב', המאמרים עוסקים בסוגיות אשר השתלבו במהלך השנה על המסכת הנלמדת. בעבר, יצא כתב העת של הישיבה - "שעלי דעת".[3] בכל מספר שנים יוצאים לאור ספרים הערוכים על ידי רבני הישיבה, לדוגמה:
בשנים האחרונות הוקמה ההוצאה לאור 'משעול' שהוציאה מספר ספרים של רבני הישיבה ובוגריה.
מכון שלמה אומן הוא מכון תורני למחקר ופרסום של ספרים תורניים. נקרא על שמו של תלמיד הישיבה וחייל צה"ל שלמה אומן, בנו של פרופ' ישראל אומן, שנהרג בקרב במלחמת שלום הגליל. המכון נוצר על ידי שיתוף פעולה בין ישיבת שעלבים ו'מכון ירושלים', בראש המכון עומד מאז שנת תשנ"ב הרב יואל קטן.
המכון עוסק במחקר תורני של ספרות תורנית ובהוצאה לאור של ספרי הראשונים והאחרונים מכתבי-יד ודפוסים ישנים, בשילוב מנגנון של השוואת נוסחאות, הערות, מראי-מקומות והפניות. בין עורכי המכון נמנים הרב משה צוריאל, הרב יואל עמיטל, הרב עמיחי כנרתי, הרב צבי ארנטל.
שעלי תורה, אשר שמה נגזר מ"שעלבים", היא רשת גרעינים תורניים אשר הוקמה בשנת 1988, ומטרתה הפצת התורה והמסורת היהודית באמצעות גרעינים תורניים - חברתיים הפרוסים ברחבי הארץ, בעיקר באזורי הפריפריה, בהם הם מקדמים את נושאי הרוח והחברה.
באמצעות הגרעינים התורנים - חברתיים ברחבי הארץ להם שותפים מאות משפחות ומתנדבים, משלבת שעלי תורה בין פעילות חינוכית-תורנית ("שעלי תורה"), לבין פעילות רווחה ומפעלי חסד ("שעלי תקווה"). נכון ל-2008, הקימה הרשת 10 גרעינים עם יותר מ-500 משפחות ומאות מתנדבים.
הגרעין הראשון של שעלי תורה הוקם בעיר בית שמש בשנת תשמ"ח (1988), על ידי משפחות בוגרות ישיבת שעלבים בהנהגת הרב רחמים נסימי, בוגר הישיבה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.