מטוס נשיאותי

מטוס נשיאותי הוא, במדינות רבות, מטוס נוסעים או מטוס מנהלים, אשר מסופק ומתוחזק על ידי גורם רשמי של אותה מדינה, לרוב חיל האוויר, לצורך תנועה אווירית של המנהיג או של בכירי המדינה. ייחודו של המטוס הוא בציודו המיוחד המאפשר הגנה על המנהיג וכן בציוד תקשורת מתקדם ומוצפן המאפשר את המשך ניהול ענייני המדינה גם בעת התנועה האווירית. מטוס זה צבוע בצבעי הלאום, מעוטר בסמל של אותה המדינה ונושא עליו כיתוב רשמי של שמה.

מטוס אייר פורס 1 של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בעת ביקורו בשוודיה ב-2013

במדינות רבות לא קיים מטוס ייחודי עבור המנהיג, וזה משתמש במטוס נוסעים רגיל, לרוב מחברת הדגל של מדינתו. כמו כן, בחלק מן המדינות נמצא בשימוש המנהיג מסוק מאחר שעלותו נמוכה יחסית והתנועה באמצעותו מהירה, יעילה ונוחה יותר מאשר בכביש.

היסטוריה

ראו גם – היסטוריה של התעופה

ב-15 ביולי 1910 היה פרדיננד הראשון, מלך בולגריה למנהיג הראשון שטס במסגרת תפקידו, בעת ביקורו הרשמי בבלגיה.^[1]

שימוש מאוחר יותר עשה ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, דייוויד לויד ג'ורג', במטוס Airco DH.4 (אנ'), בעת הגעתו לוועידת השלום בפריז ב-1919. מטוס זה תוכנן כמפציץ במלחמת העולם הראשונה, והוסב למטוס נוסעים לשני נוסעים. זה היה כנראה המטוס הראשון אשר הוסב לצרכים של ראש מדינה.

המלוכה הבריטית הייתה הראשונה עם מטוס רשמי המיועד עבור ראש מדינה, עם קבלתם של שני מטוסי וסטלנד וופיטי (Westland Wapiti) בבסיסי חיל האוויר המלכותי בשנת 1928, ועד 1935 רכש אדוארד כנסיך ויילס עוד 13 מטוסים. לאחר שנהיה אדוארד השמיני למלך ב-1936 הוא היה הראשון להקים יחידה מיוחדת לשם הטסת מנהיג, כאשר בתחילת דרכה השתמשה לצורך כך במטוסי דה הבילנד דרגון רפיד (אנ') אשר במאי 1937 הוחלפו למטוסי Airspeed AS.6J Envoy III (אנ').

טיסות של נשיא ארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה, הן בתוך המדינה ובכלל, היו נדירות. פרנקלין דלאנו רוזוולט היה לנשיא הראשון שערך טיסה טרנס-אטלנטית, כאשר טס לוועידת קזבלנקה ב-1943 באמצעות מטוס ימי בואינג 314 אשר אויש בידי צוות של פאן אמריקן וורלד איירווייז.

לאחר מלחמת העולם השנייה מדינות ברחבי העולם הכשירו מטוסים לצורכי טיסות מנהיגיהן.

מטוסים נשיאותיים ברחבי העולם

דגל	שם המדינה	דגם המטוס/מסוק	הערות
אוגנדה	אוגנדה	מיל מי-17	נשיא אוגנדה משתמש במסוק חיל האוויר ייעודי לטיסותיו בתוך המדינה, והוא מכיל מקום ל-12 נוסעים ומצויד בחדר מנהלים.
אוזבקיסטן	אוזבקיסטן	בואינג 300–767	מטוס VIP של צבא אוזבקיסטן.
אוסטריה	אוסטריה	סאאב 105OE	המטוס, בעל 4 המקומות, שייך לחיל האוויר האוסטרי ומשמש לטיסות פנים. קנצלר אוסטריה נוהג להשתמש בטיסות סדירות של חברת הדגל אוסטריאן איירליינס.
אוסטרליה	אוסטרליה		חיל האוויר המלכותי האוסטרלי מחזיק מספר מטוסי אח"מ לצורכי הממשלה: איירבוס KC-30A - מטוס אחד. מטוס מנהלים מדגם בואינג 737 - שני מטוסים. Dassault Falcon 7X - שלושה מטוסים.
אוקראינה	אוקראינה		אוקראינה היא חברת תעופה בבעלות ממשלת אוקראינה וזו משתמשת במטוסיה.
אורוגוואי	אורוגוואי	אמבראר EMB 120 Brasilia (אנ')	טיסות באמריקה הדרומית מתבצעות גם במטוס ססנה 414 (אנ').
אזרבייג'ן	אזרבייג'ן	איירבוס A319 בואינג 300–767ER איירבוס A310	לרשותו של נשיא אזרבייג'ן ישנם שלושה מטוסים המוחזקים על ידי הממשלה.
איחוד האמירויות הערביות	איחוד האמירויות הערביות		למדינה ישנים שבעה אמירים ולכל אחד מהם צי מטוסים משל עצמו: לאמיר של דובאי ישנו צי של 12 מטוסים בגדלים שונים, המתוחזקים על ידי חברת Dubai Royal Air Wing (אנ').[2] חברת ההטסה הנשיאותית (Presidential Flight (UAE)) אחראית לצי של שישה מטוסים המשויכים לאמיר אבו דאבי, שהוא גם שליט המדינה. המטוס הגדול ביניהם הוא בואינג 300–777. לרשותו של אמיר שארג'ה יש שני מטוסים: איירבוס A319 ו-איירבוס A320. לאמיר פוג'יירה יש מטוס אחד מסוג איירבוס A320.
איטליה	איטליה		יחידת כנף 31 (אנ') של חיל האוויר האיטלקי אמון על צי מטוסי האח"מים, הכולל שלושה מטוסי איירבוס A319, שלושה מטוסי דאסו 900s ושני מטוסי דאסו פלקון 50s. נשיא איטליה וחברי ממשלתו משתמשים גם במסוק מסוג בואינג MH-139 גריי וולף, המשמש גם את האפיפיור.
בהאמה	איי בהאמה
איי מרשל	איי מרשל
סיישל	איי סיישל
	איי פיג'י		בשנת 2016 נחת נשיא פיג'י ג'ורג' קונורוט בנמל התעופה אילת עם מטוס מסוג EADS CASA C-295 (אנ') של חיל האוויר הצ'כי בעודו טס לבקר חיילי או"ם המוצבים בסיני.[3]
	איי קומורו
איי שלמה	איי שלמה
אינדונזיה	אינדונזיה	בואינג 737–800	החל משנת 2014, המטוס הנשיאותי של אינדונזיה (אנ'), המבוסס על מטוס בואינג 737–800, משמש את נשיא אינדונזיה וסגנו. לפני כן נהגו לשכור את שירותי חברת הדגל גארודה אינדונזיה.
איראן	איראן	איירבוס A321 איירבוס A340-300	שני מטוסי אח"מ שמוחזקים על ידי חברת התעופה מראז' איירליינס (Meraj Airlines)
		דאסו פלקון דאסו פלקון 50s לוקהיד ג'טסטאר(אנ')	מתופעלים על ידי חיל האוויר האיראני
אירלנד	אירלנד	לירג'ט 45 (Learjet 45)	יחידת ההטסה של השרים (MATS) היא חלק מחיל האוויר האירי (אנ') והיא זו שדואגת להטסה מאובטחת את בכירי המדינה. ליחידה ישנם מסוקי בואינג MH-139 גריי וולף המשמשים גם להטסה.
אל סלוודור	אל סלוודור	בל 412 (אנ')	מסוק לטיסות מקומיות.
		האוקר 400 (אנ')	מטוס מנהלים לטיסות בינלאומיות.
אלבניה	אלבניה	איירבוס A319	מטוס שהושאל מממשלת טורקיה בינואר 2020, לפני כן נעזרו במטוסי מנהלים פרטיים.
אלג'יריה	אלג'יריה	איירבוס A340-500	בנוסף יש מספר מטוסי מנהלים לשימוש הממשלה. לעיתים שוכרים מטוס מחברת הדגל הלאומית אייר אלג'יר.
אנגולה	אנגולה	בומברדייה איירוספייס גלובל אקספרס (אנ') בומברדייה דאש 8 גאלפסטרים 3 (אנ') דאסו פלקון 7X (אנ')
אנדורה	אנדורה		אין מטוס נשיאותי, בעבר עשו שימוש במטוס בואינג 707 של חיל האוויר הספרדי.
אנטיגואה וברבודה	אנטיגואה וברבודה		ראש הממשלה משתמש בטיסות מסחריות.
אסוואטיני	אסוואטיני	מקדונל דאגלס MD-80 איירבוס A340-300
אסטוניה	אסטוניה
אפגניסטן	אפגניסטן		נעשה שימוש במטוסי החברות אריאנה נתיבי אוויר אפגנים וקאם אייר (אנ').
אקוודור	אקוודור	אמבראר לגאסי 600 דאסו פלקון 7X
ארגנטינה	ארגנטינה	בואינג 200–737	המטוס מיועד לטיסות רשמיות בינלאומיות, אך נשיא ארגנטינה משתמש גם במטוס אחר, מסוג בואינג 500–737 לטיסות פנים וטיסות בינלאומיות קצרות טווח. צי המטוסים הנשיאותי כולל גם מטוסים מסוג פוקר F28, לירג'ט 60 (Learjet 60) וכן מסוקים מתוצרת סיקורסקי.
אריתריאה	אריתריאה	בומברדייה צ'לנג'ר	לפי דיווח משנת 2015.
ארמניה	ארמניה	איירבוס A319
ארצות הברית	ארצות הברית	בואינג VC-25 (אנ')	המטוס של נשיא ארצות הברית, אשר אות הקריאה שלו הוא אייר פורס 1, הוא גרסה צבאית של המטוס בואינג 747. ישנם שני מטוסים זהים, כאשר יש תכנון להחליפם לשני מטוסים מדגם B המתקדם יותר.
		בואינג C-32 (אנ')	ישנם 8 מטוסים מאותו הדגם, שהוא הגרסה הצבאית של בואינג 757. כאשר סגן נשיא ארצות הברית משתמש, אות הקריאה של המטוס הוא אייר פורס 2. כמו כן, ישנם שני מטוסים מסוג בואינג C-40 קליפר (אנ'), שהוא גרסה צבאית של בואינג 700–737.
			כאשר הנשיא טס במטוס מנהלים, אות הקריאה הוא Executive One (אנ'). במקרה שהנשיא משתמש במסוק, אות הקריאה הוא מארין 1.
אתיופיה	אתיופיה
בהוטן	בהוטן	איירבוס A319	מלך בהוטן וממשלתו משתמשים במטוסי חברת הדגל דרוק אייר.
בוטסואנה	בוטסואנה	בומברדייה גלובאל אקספרס	מטוס המופעל על ידי צבא בוטסואנה (אנ'), נכון ל-2015.
בולגריה	בולגריה		יחידה אווירית 28 (אנ'), חברה בבעלות המדינה שכפופה למשרדו של ראש ממשלת בולגריה, אחראית להטסת בכירי המדינה, תפעול ואחזקה המטוסים. הצי כולל (נכון ל-2018): איירבוס A319, דאסו פלקון 2000, שני מסוקי מיל מי-8 ומסוק אגוסטה וסטלנד AW109 (אנ')
בוליביה	בוליביה	דאסו פלקון 900EX EASy	מטוס לשימוש נשיא בוליביה.
		דאסו פלקון 50 EX	מטוס מנהלים לצרכים ממשלתיים אחרים.
בוסניה והרצגובינה	בוסניה והרצגובינה		שני מטוסים מתוצרת ססנה איירקראפט קומפני, נכון ל-2015.
בורונדי	בורונדי	גאלפסטרים 4 (אנ')	נכון ל-2015.
בורקינה פאסו	בורקינה פאסו	בואינג 727	מטוס בעל רישום XT-BFA משמש לטיסות בטווח בינוני. שוכרים מטוסי מנהלים לטווחים רחוקים יותר.
בחריין	בחריין	בואינג 400–747[2] בואינג 747SP (אנ')	ישנם שני מטוסים לשימוש המלך. בנוסף אליהם, יש לממשלה מטוסים ומסוקים מדגמים שונים: בואינג 727, BAE 146, בל 430, מטוסי מנהלים מתוצרת גאלפסטרים איירוספייס ומסוקים מתוצרת סיקורסקי
בלגיה	בלגיה	איירבוס A321	מטוס האיירבוס שכור ומשמש את משפחת המלך. בנוסף מחזיק חיל האוויר מטוסי מנהלים מסוג דאסו פלקון 900 ושני מטוסים מתוצרת אמבראר.
בליז	בליז
בלארוס	בלארוס	בואינג 300–767ER Boeing Business Jet (אנ') טופולב Tu-154	מטוסים של חברת בלאביה שמתפקדים כמטוסים ממשלתיים.
בנגלדש	בנגלדש	בואינג 787	הנשיא וראש הממשלה משתמשים במטוס ייעודי עבורם של חברת הדגל בימאן בנגלדש איירליינס. לחיל האוויר של בנגלדש יש מסוקי אח"מ לשימוש הבכירים: שני מיל מי-17 ושני בל 212.
בנין	בנין		משתמשים במטוסי מנהלים פרטיים.
ברבדוס	ברבדוס
ברוניי	ברוניי		לסולטאן ברוניי ומשפחת המלוכה ישנם מספר מטוסים שיוצרו בתצורה שיועדה עבורם. הצי כולל: בואינג 767-200ER, נמצא בשימוש מאז 1992. בואינג 8–747 (אנ'), בשימוש מאז 2016. בואינג 787, בשימוש מאז 2019. בעבר היו בשימוש הסולטאן גם מטוסי בואינג 400–747 ואיירבוס A340-200, וכן שני מטוסים סיקורסקי S-70A (אנ') שאחד מהם ניתן במתנה לחיל האוויר של מלזיה בשנת 2015.
ברזיל	ברזיל	איירבוס A319	מטוס אייר פורס 1 הברזילאי (אנ'), מסוג איירבוס A319 המוחזק על ידי חיל האוויר הברזילאי ונקרא על שם אלברטו סנטוס דימון, הוא מטוסו הרשמי של נשיא ברזיל וממשלתו והוא מיועד לטיסות בטווח קצר ובינוני. מטוס נוסף, מדגם בואינג 767 שכור משנת 2017 ועד 2025 מיועד לטיסות ארוכות טווח. ישנם גם מספר מטוסי מנהלים מתוצרת אמבראר המיועדים לטיסות בטווח קצר.
גאורגיה	גאורגיה	בומברדייה צ'לנג'ר 850 (אנ')	מטוס המופעל על ידי ג'ורג'יאן איירווייז ומיועד עבור נשיא גאורגיה.
גאנה	גאנה	דאסו פלקון 900EX	נכון לשנת 2015.
גבון	גבון	בואינג 200–777	מטוס לשימוש נשיא גבון (אנ').
גואטמלה	גואטמלה	קינג אייר 300 בל הליקופטר 412	נשיא גואטמלה משתמש במטוס מנהלים בן 10 מקומות לטיסות בינלאומיות, או במסוק לטיסות קצרות. לטווחים יותר ארוכים נעשה שימוש במטוס של חיל האוויר הגוואטמלי או בטיסות מסחריות.
גיאנה	גיאנה
ג'יבוטי	ג'יבוטי	דאסו פלקון 7X (אנ')
גינאה	גינאה
גינאה ביסאו	גינאה ביסאו
גינאה המשוונית	גינאה המשוונית
גמביה	גמביה	בואינג 727 בומברדייה צ'לנג'ר	נכון לשנת 2015.
ג'מייקה	ג'מייקה		הממשל שוכר מטוס איירבוס A340 לטווחים ארוכים, ומטוסים בואינג 737–800 לטווחים בינוניים. כמו כן, נעשה שימוש במסוקים של צבא המדינה.
גרמניה	גרמניה	איירבוס A340	המטוס הרשמי (אנ'), הנקרא על שם המדינאי קונראד אדנאואר ששימש כקנצלר הראשון של גרמניה המערבית בתום מלחמת העולם השנייה, הוא מדגם איירבוס A340 ששימש בעבר את חברת לופטהנזה וכיום הוא מוחזק על ידי הלופטוואפה בבסיס שנמצא בנמל התעופה קלן/בון וכך כל מטוסי הממשלה בגרמניה. הצי כולל: שני מטוסי איירבוס A340-313X VIP. שני מטוסי איירבוס A319-133X CJ. אירבוס A321-200 שלושה Bombardier Global 5000 שלושה Bombardier Global 6000 שלושה מסוקי איירבוס הליקופטרס (Eurocopter AS532 Cougar) כמו כן, באפריל 2019 הוזמנו שלושה מטוסי איירבוס A350-900, אשר מתוכננים להחליף מטוסי איירבוס A340 ואיירבוס A319.
גרנדה (מדינה)	גרנדה
דומיניקה	דומיניקה
דנמרק	דנמרק	בומברדייה צ'לנג'ר 604 (אנ')	מוחזק על ידי חיל האוויר המלכותי הדני עבור משפחת המלוכה הדנית (אנ').
דרום אפריקה	דרום אפריקה	בואינג 737	אינקווזי (אנ'), המופעל על ידי טייסת 21 של חיל האוויר הדרום-אפריקאי, הוא מטוסו הרשמי של נשיא דרום אפריקה. כמו כן, הטייסת מפעילה גם מספר מטוסי מנהלים עבור טווחים קצרים. לטווחים ארוכים נהוג לשכור מטוס איירבוס A340 או A330 מחברת הדגל הלאומי סאות' אפריקן איירווייז.
דרום סודאן	דרום סודאן		הממשל שוכר מטוס בואינג 737 של חברת רואנדאייר תודות ליחסים הטובים השוררים בין שתי המדינות.
האיטי	האיטי
	האיים המלדיביים
הודו	הודו	בואינג 400–747 בואינג 300–777ER בואינג 737	אייר אינדיה 1 (אנ') הוא אות הקריאה לטיסות שבהן נוכח נשיא הודו, סגנו וראש ממשלת הודו. מאז 2003 נעשה שימוש במטוס בואינג 400–747 של אייר אינדיה, אשר מוחלפים בשני מטוסים בואינג 777-300ER שיהיו תחת אחריות חיל האוויר ההודי ואחד מהם כבר הגיע באוקטובר 2020. לטיסות קצרות נעשה שימוש במטוס בואינג 737.
הולנד	הולנד	בואינג 737	ממשלת הולנד מחזיקה מטוס (רישום PH-GOV) לשימוש משפחת המלוכה וכן את ראש ממשלת הולנד ובכיריה. ישנו גם מטוס גאלפסטרים 4 לשימוש הממשלה. לטווחים ארוכים נעשה שימוש במטוס שכור של חברת הדגל KLM.
הונגריה	הונגריה	שני דאסו פלקון 7X שני איירבוס A319
הונדורס	הונדורס	וסטווינד 1124
הממלכה המאוחדת	הממלכה המאוחדת	איירבוס A330 MRTT (אנ')	מטוס, המוחזק ומתופעל על ידי חיל האוויר המלכותי, משמש את ממשלת בריטניה ואת משפחת המלוכה הבריטית. בנוסף, חיל האוויר המלכותי מחזיק מסוק אגוסטה וסטלנד AW109 (אנ') ומטוס בריטיש אירוספייס 146 (אנ').
	הפיליפינים	פוקר F28	כנף 250 של חיל האוויר הפיליפיני (אנ') אחראי על הטסת נשיא הפיליפינים (אנ'). צי המטוסים כולל מספר מטוסי מנהלים, כאשר פוקר F28 הוא המטוס העיקרי להטסת הנשיא. בשנת 2019 רכש הנשיא רודריגו דוטרטה מטוס מדגם גאלפסטרים G280 (אנ') במיגון התעשייה האווירית לישראל.[4] לטיסות ארוכי טווח נעשה שימוש במטוסי חברת הדגל פיליפין איירליינס.
	הרפובליקה הדומיניקנית	אירו קומנדר 500 (אנ')	חיל האוויר הדומיניקני (אנ') מפעיל צי של שלושה מסוקים, לטיסות בינלאומיות קצרות נעשה שימוש במטוס אירו קומנדר 500.
	הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
	הרפובליקה המרכז אפריקנית		בכירי המדינה שוכרים מטוסים לנסיעותיהם. בשנת 2018 הנשיא פוסטאן-ארקאנז' טואדרה שכר מטוס בואינג 777 של אייר פראנס לצורך טיסתו לסין.
וייטנאם	וייטנאם		בכירי המדינה עושים שימוש במטוסיה של חברה הדגל וייטנאם איירליינס.
ונואטו	ונואטו
ונצואלה	ונצואלה	איירבוס A319CJ	מטוס לשימוש הנשיא, אם כי הנשיא לשעבר הוגו צ'אווס נהג לטוס גם במטוס איליושין Il-96 של קובאנה דה אוויאסיון. נעשה גם שימוש במטוס אמבראר של חברת הדגל קונביאסה ומספר מטוסי מנהלים אחרים.
זימבבואה	זימבבואה	בואינג 767-200ER	נשיא זימבבואה שוכר מטוס זה מחברת הדגל אייר זימבבואה (אנ') ולעיתים אף משתף בטיסה זו נוסעים כבטיסה מסחרית רגילה.
זמביה	זמביה	בומברדייה צ'לנג'ר 604	בסוף שנת 2018 רכש חיל האוויר הזמבי מטוס מסוג גאלפסטרים 650 (אנ') לדרישת הנשיא אדגר לונגו, מה שעורר ביקורת רבה במדינה סביב פזרנות הכספים שלו.[5] לרכישת אותו מטוס מעורב חשד לפרשיית שחיתות בגינה נעצרו בכירים במשרד הביטחון הזמבי.[6]
חוף השנהב	חוף השנהב	גאלפסטרים 4 איירבוס A319
טג'יקיסטן	טג'יקיסטן
	טובאלו
	טוגו
	טונגה
	טורקיה		חברת הדגל טורקיש איירליינס מחזיקה צי מטוסים ומסוקים המיועדים עבור נשיא טורקיה ובכירי ממשלתו, והם נמצאים בהאנגר מיוחד שנחנך ב-2013 בנמל התעופה הבינלאומי אנקרה אסנבואה. הצי כולל: שלושה מטוסים מסוג איירבוס A319 איירבוס A330 איירבוס A340 בואינג 8–747 בומברדייה CL-600-2B19 שלושה גאלפסטרים G550 שלושה גאלפסטרים 4
	טורקמניסטן	בואינג 200–777ER	מטוס מיוחד עבור הנשיא, אשר צבוע בצבעים של חברת הדגל טורקמניסטן איירלינס.
	טנזניה	גאלפסטרים G550 פוקר F28
	טרינידד וטובגו
	יוון	גאלפסטרים 5	המטוס נרכש על ידי הממשלה בשנת 2003 בהיותה הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי וכחלק מההכנות לאולימפיאדת אתונה. חיל האוויר היווני גם מחזיק שני מטוסי אח"מ מתוצרת אמבראר.
	יפן	בואינג 777-300ER	כוח ההגנה העצמית האווירי של יפן מחזיק שני מטוסים מדגם זה לשימוש ראש הממשלה והקיסר, אשר אות הקריאה של המטוס הוא "אייר פורס 1 היפני (Japanese Air Force One).
	ירדן	איירבוס A318-112 Elite
ישראל	ישראל	מטוס"כנף ציון" מדגם בואינג 767	מטוס "כנף ציון" מטוס ראשי המדינה בו משתמשים נשיא המדינה וראש ממשלת ישראל . בנוסף חיל האוויר הישראלי מחזיק מספר כלי טיס, בהם מטוס מנהלים מסוג גאלפסטרים 5 ("נחשון") לטיסות פנים.
	כווית	איירבוס A340-500[2] בואינג 8–747	שני המטוסים הללו, המצוידים בציוד צבאי לצורכי הגנה, עומדים לרשותו של אמיר כווית וכן משתמש בהם יורש העצר. בנוסף, לשימוש הממשל ישנו צי מטוסים הכולל איירבוס A319, איירבוס A320, בואינג 737-900ER וגאלפסטרים G500.
	כף ורדה
	לאוס
	לבנון	בואינג MH-139 גריי וולף	נשיא לבנון משתמש במסוק אח"מ של חיל האוויר הלבנוני לטיסות קצרות, זה ניתן לו במתנה על ידי אמיר קטר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני. לטווחים יותר ארוכים נעשה שימוש במטוסים של חברת הדגל מידל איסט איירליינס.
	לוב	איירבוס A340-200 דאסו פלקון 900EX	נכון לשנת 2015.
	לוקסמבורג		בכירי הממשל משתמשים בשירות של חברת הדגל לוקסאייר.
	לטביה
	ליבריה
	ליטא	אלניה איירמאקי C-27J ספרטן (אנ')	נשיא ליטא משתמש באחד משלושת המטוסים מסוג זה ששייכים חיל האוויר הליטאי.
	ליכטנשטיין
	לסוטו
מאוריטניה	מאוריטניה		לנשיא מאוריטניה אין מטוס פרטי, אך לצורך טיסות הוא משתמש במטוס בואינג 737–800 או אמבראר ERJ 145 של חברת הדגל מאוריטניה איירליינס (אנ').
	מאוריציוס
	מאלי	בואינג 737-700BBJ	נכון לשנת 2015.
	מדגסקר	בואינג 300–737	נכון לשנת 2015.
	מוזמביק
	מולדובה	איירבוס A320	מטוס זה שייך לחברת הדגל אייר מולדובה. בעבר שימשו את הממשל מטוס טופולב Tu-134 וכן מטוס יאק-40 שגם הוא היה שייך לאייר מולדובה.
	מונגוליה		לטיסות לטווח בינוני וארוך משתמש הממשל במטוסי בואינג 767-300ER או 737-800 של חברת הדגל MIAT מונגוליאן איירליינס. לטיסות פנים שוכר הממשל מטוסי סאאב 340 או פוקר 50 מחברת אנזיס אירוויז (אנ') או מחברת אירו מונגוליה (אנ').
	מונטנגרו	לירג'ט 45 (אנ')	רישום המטוס 4O-MNE.
	מונקו	דאסו פלקון 8X	מטוס מנהלים עם רישום 3A-MGA, השימוש בו נעשה באמצעות נמל התעופה ניס קוט ד'אזור שבצרפת.
	מזרח טימור
	מיאנמר
	מיקרונזיה
	מלאווי		בזמן שלטונו של נשיא מלאווי בינגו וה מותריקה היה ברשותו מטוס דאסו פלקון 900. לאחר מותו, עם עלייתה לשלטון של ג'ויס באנדה המטוס נמכר וכיום הנשיאה משתמשת במטוסים שכורים.
	מלזיה	איירבוס 319ACJ	מטוס זה המשמש את השליט נרכש בשנת 2007 ושייך לחיל האוויר המלזי (אנ'). המטוס השני הוא מסוג איירבוס 320ACJ שנרכש ב-2015. מטוסים נוספים שעומדים לרשות הממשל הם: בואינג 737–800BBJ, דאסו פלקון 900 ובומברדייה גלובל אקספרס BD-700.
	מלטה
	מצרים	איירבוס A340-200	בנוסף למטוס זה, ממשלת מצרים מחזיקה גם מטוסים מסוג גאלפסטרים 4 ודאסו פלקון 20s, נכון ל-2015. חיל האוויר המצרי מחזיק צי נוסף של מטוסים שיכולים לשמש גם כן את צורכי הממשלה, הכולל: ארבעה מטוסי קינג אייר, ארבעה בואינג 737–800, בואינג 707, לוקהיד C-130 הרקולס, מטוסי מנהלים מתוצרת דאסו וגאלפסטרים וכן מסוקים מתוצרת סיקורסקי.
	מקדוניה הצפונית	לירג'ט 25 לירג'ט 60	נכון ל-2015.
	מקסיקו	בואינג 8–787	המטוס נרכש בשנת 2012, אולם עם היבחרותו של אנדרס מנואל לופס אוברדור לנשיא מקסיקו ב-2018 הוא ניסה למכור את המטוס מאחר שלא נעשה בו שימוש וכדי שהכסף יגיע לנזקקים, אך ללא הצלחה.[7] בנוסף עומד לרשות הממשלה צי מטוסים הכוללים (נכון ל-2016): בואינג 200–757 שני בואינג 300–737 שני גאלפסטרים 3 אירו קומנדר 500 שני לירג'ט 35A גאלפסטרים 4 שני EC-225 סופר פומה חמישה AS-332 סופר פומה שני Aérospatiale SA 330 Puma
	מרוקו		חיל האוויר המרוקאי (אנ') מפעיל צי מטוסים לשימוש בכירי המדינה, כולל המלך וראש ממשלת מרוקו: בואינג 8–747 בואינג 737–800 שני ססנה סייטאשן X שני ססנה סייטאשן V דאסו פלקון 50 דאסו פלקון 10 גראמן גאלפסטרים 2 גראמן גאלפסטרים 3 שני גאלפסטרים G550 גאלפסטרים G650 בריטיש איירוספייס 146 בואינג MH-139 גריי וולף
	נאורו
	נורווגיה	דאסו פלקון 20	חיל האוויר המלכותי הנורווגי מחזיק מטוס זה לשימוש משפחת המלוכה הנורווגית ובכירי המדינה, אך אלה לרוב טסים בטיסות מסחריות.
	ניגריה	בואינג ביזנס ג'ט (737)	מוכר בשם "Eagle One" וסימונו NAF-001, מוחזק על ידי חיל האוויר הניגרי (אנ') עבור נשיא ניגריה (אנ'). בנוסף ישנם עוד מספר מטוסי מנהלים ומסוקים בשירות חיל האוויר.
	ניו זילנד	בואינג 757-200s	שני מטוסים מסוג זה לשימוש המושל הכללי, ראש הממשלה וכן עבור משפחת המלוכה של ניו זילנד.
	ניז'ר	בואינג 700–737 (BBJ)
	ניקרגואה
	נמיביה	דאסו פלקון 900	מטוס עבור טיסות בינלאומיות. מטוס לירג'ט 31A ומסוק אגוסטה וסטלנד AW139 מיועדים עבור טיסות פנים.
	נפאל		שוכרים מטוסים מחברות נפאל איירליינס והימלאיה איירליינס.
	סאו טומה ופרינסיפה
	סודאן
	סומליה	ביצ'קראפט 1900
	סוריה	דאסו פלקון 900	נכון ל-2016.
	סורינאם	איירבוס A340-300 בואינג 300–737	מושכרים מחברת הדגל סורינאם אירווייז (אנ').
	סיירה לאון
	סין		הטיסות של בכירי המדינה מנוהלים על ידי הדיוויזיה ה-34 של חיל האוויר של צבא השחרור העממי, כאשר עשרה מטוסי מסוג בואינג 737 עומדים לרשות היחידה. שלושה מטוסים נוספים, בואינג 400–747 של אייר צ'יינה שעוברים התאמות מיוחדות, משמשים את הבכירים לטיסות בינלאומיות וכך גם בואינג 787 של חברת התעופה הלאומית. סגן הנשיא משתמש במטוס איירבוס A330 של אייר צ'יינה.
	סינגפור		ראש ממשלת סינגפור, הנשיא ושאר בכירי המדינה נוהגים לטוס בטיסות סדירות של חברת הדגל סינגפור איירליינס.
	סלובניה	דאסו פלקון 2000EX	מופעל על ידי הכוחות המזוינים של סלובניה.
	סלובקיה	שני איירבוס A319 - 115 ACE שני פוקר 100 מסוק בל 429 (אנ') מסוק מיל מי-17	מוחזקים ומופעלים על ידי ממשלת סלובקיה.
	סמואה
	סן מרינו
	סנגל	איירבוס A320-251N
	סנט וינסנט והגרנדינים
	סנט לוסיה
	סנט קיטס ונוויס
	ספרד	שני איירבוס A310s חמישה דאסון פלקון 900s	באחריות חיל האוויר הספרדי (אנ'). איירבוס A330 כבר אושר.
	סרביה	דאסו פלקון 50 לירג'ט 31A
	סרי לנקה		טיסות בינלאומיות באמצעות חברת הדגל סרילנקן איירליינס. בטיסות פנים משתמשים במטוסים ומסוקים שונים של חיל האוויר של סרי לנקה (אנ').
	עומאן	איירבוס A319 איירבוס A320 בואינג 747SP בואינג 400–747 בואינג 8–747 שני גאלפסטרים G550 שישה מסוקי יורוקופטר EC225 סופר פומה שלושה מסוקי יורוקופטר פאנאק (אנ')	The Royal Flight of Oman (RFO) (אנ')[2] הוא ארגון אזרחי (לא קשור לחיל האוויר) האחראי על הטסתו של הסולטאן וחברי הממשלה.
	עיראק		נעשה שימוש במטוסי בואינג 737–800 או בואינג 300–777 של חברת הדגל עיראקי איירווייז.
	ערב הסעודית		למשפחת המלוכה יש מספר מטוסים: בואינג 300–747, בואינג 400–747, איירבוס A340-200 ובואינג 777-200ER. כמו כן, נרכשו שני מטוסי בואינג 787 עבור יורש העצר מוחמד בן סלמאן אאל סעוד, אך הם לא נצבעו בסמלים הרשמיים של הממשלה ופועלים בשם משרד האוצר והכלכלה, אשר מפעיל גם שלושה מטוסי Boeing Business Jets ושלושה מטוסי גאלפסטרים G300s. שני מטוסי בואינג 737 BBJ ומטוס גאלפסטרים G450 מופעלים ומתוחזקים על ידי חיל האוויר הסעודי.
	פולין	גאלפסטרים G550 בואינג 737–800	מתופעלים על ידי חיל האוויר הפולני.
	פורטוגל	שלושה דאסו פלקון 50s.	מתופעלים על ידי חיל האוויר הפורטוגלי.
	פינלנד		לממשלה אין מטוס רשמי ובכירי הממשלה משתמשים בטיסות מסחריות. חיל האוויר הפיני מחזיק שלושה מטוסי לירג'ט 35 לשימוש מוגבל טווח וקיבולת, וכן צבא פינלנד שלרשותו מספר מסוקים.
	פלאו
	פנמה	אמבראר ERJ 145	בנוסף, מסוק סיקורסקי S-76 לטיסות פנים.
	פפואה גינאה החדשה
	פקיסטן	איירבוס A310-300	ב-2007 מטוס זה ניתן במתנה על ידי ממשלת קטר, וכעת מתופעל על ידי חיל האוויר הפקיסטני אשר מפעיל עבור הממשלה גם שני מטוסי גאלפסטרים 4 וארבעה מסוקי אגוסטה וסטלנד AW139.
	פרגוואי
	פרו	בואינג 500–737
	צ'אד	מקדונל דאגלס MD-80	נכון ל-2015. במהלך השנים שלאחר מכן השתמשו במספר מטוסים פרטיים.
	צ'ילה	בואינג 767-300ER	המטוס הובא כתחליף למטוס בואינג 500–737 עבור טיסות בין-יבשתיות, אולם האחרון עדיין בשימוש. כל המטוסים תחת אחריותו של חיל האוויר הצ'יליאני (אנ') ובנוסף לשני הקודמים עומדים לרשות הממשלה גם מטוס Beechcraft 200 King Air ומטוס גאלפסטרים 4.
	צ'כיה	שני איירבוס A319CJs בומברדייה צ'לנג'ר 600 שני יאק-40 מסוק מיל מי-8	מטוסי אח"מ באחריות חיל האוויר הצ'כי (אנ') לשימוש בכירי המדינה.
	צרפת	דאסו פלקון 50s דאסו פלקון 900s דאסו פלקון 7Xs איירבוס A330-200	מוחזקים ומתופעלים על ידי יחידת התחבורה 60 (Escadron de Transport 60) של חיל האוויר, הכפופה לשרת ההגנה. אות הקריאה לטיסות בהן נמצא הנשיא הוא Cotam 001 (אנ').
		שלושה איירבוס A310-304 שני איירבוס A340-200s	מטוסים נוספים לשימוש הממשלה שבאחריות יחידה 3/60 (Escadron de Transport 3/60 Estérel).
	קובה	איליושין Il-96	המטוס העיקרי מצי המטוסים של חברת הדגל קובאנה דה אוויאסיון השייכת למדינה בו עושה שימוש הנשיא. כל מטוסיה של חברת הדגל עומדים לרשותו.
	קולומביה	בואינג 700–737	לטווחים יותר רחוקים נוהג הנשיא להשתמש במטוס בואינג KC-767. כמו כן, נכון ל-2005 מחזיקה קולומביה שני מטוסי מנהלים פוקר F28, מטוסי אמבראר לגאסי 600 וכן לירג'ט 60. ישנו גם מסוק סיקורסקי UH-60 בלקהוק ושני בל 412.
קוסובו	קוסובו
	קוסטה ריקה	קינג אייר 250	בנוסף, המשמר האווירי (אנ') מחזיק מטוס קינג אייר F90-1 ומסוק MD 600N (אנ').
קוריאה הדרומית	קוריאה הדרומית	בואינג 400–747	מאז 2010 המטוס מוחכר לחיל האוויר מחברת הדגל קוריאן אייר והוא עבר התאמות מיוחדות כך שמיועד לשימושו של הנשיא. כאשר הנשיא מוטס, אות הקריאה הוא Code One (אנ'). חיל האוויר מפעיל גם בואינג 300–737. מסוק סיקורסקי S-92 הוא המסוק הנשיאותי.
	קוריאה הצפונית	איליושין Il-62	שני מטוסי אח"מ מסוג זה שייכים לחיל האוויר הצפון קוריאני (אנ') ומתופעלים על ידי צוות של חברת הדגל אייר קוריו. לפסגת ארצות הברית-קוריאה הצפונית בסינגפור הגיע קים ג'ונג-און באמצעות מטוס בואינג 747 של חברת הדגל הסינית אייר צ'יינה.
	קזחסטן	בואינג 700–737 BBJ איירבוס A320 איירבוס A321 טופולב Tu-154 בואינג 757 איירבוס A330-200	נכון ל-2015.
	קטר	שלושה מטוסי בואינג 8–747/BBJ וכן מטוסי איירבוס הבאים: A319-100/ACJ (שלושה מטוסים). A320-200 A320-200/ACJ (שני מטוסים) A330-200 (שני מטוסים) A340-200 A340-300[2] A340-500	קטר אמירי פלייט (Qatar Amiri Flight) היא חברה בבעלות ממשלתית האחראית להטסת אח"מים.
	קירגיזסטן	טופולב Tu-154	נכון ל-2010.
	קיריבטי
	קמבודיה	איירבוס A320	נכון ל-2015.
	קמרון	גאלפסטרים 3	נכון ל-2015. בנוסף למטוס זה הממשלה שוכרת מטוסים פרטיים לצורך טיסות יותר ארוכות.
	קנדה	איירבוס A310-300s	חמישה מטוסים מסוג זה מוחזקים ומתופעלים על ידי יחידה 437 של חיל האוויר המלכותי הקנדי בבסיס טרנטון (CFB Trenton) שבאונטריו.
		בומברדייה צ'לנג'ר 600	ארבעה מטוסים מסוג זה מוחזקים ומתופעלים על ידי יחידה 412 הנמצאת בנמל התעופה של אוטווה (Ottawa Macdonald–Cartier International Airport).
	קניה	פוקר 70	כמו כן מחזיקה הממשלה בומברדייה דאש 8 ומסוק איירוספסיאל פומה.
	קפריסין	דאסו פלקון 7X	מטוס שנשכר למטרה זו.
	קרואטיה	בומברדייה צ'לנג'ר CL-604	מטוס השייך לחיל האוויר הקרואטי (אנ') ומשמש את הממשלה. בנוסף, מופעל מסוק מיל מי-8 לטווחים קצרים.
	קריית הוותיקן	בואינג MH-139 גריי וולף	מסוק המשויך לחיל האוויר האיטלקי ופועל בשירות האפיפיור כאשר נדרש, בעוד ישנם שני מנחתי מסוקים במדינה. בטיסות לטווח רחוק נהוג לשכור מטוס של חברת הדגל האיטלקית אלאיטליה. אות הקריאה לטיסותיו של האפיפיור בתוך תחומי איטליה היא "volo papale".
	רואנדה	גאלפסטרים G650ER	מטוס מנהלים שנשכר ממדינת קטר.
	רומניה		אין מטוס רשמי, במידת הצורך משתמשים בשירות חברת הדגל טארום.
	רוסיה	איליושין Il-96-300PU	המטוס הנשיאותי של רוסיה הוא מטוסו הרשמי של נשיא רוסיה, עליו ממונה יחידת הטיסה המיוחדת "רוסיה" יחד עם מגוון מטוסים המיועדים להטסת בכירי המדינה ואנשי הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית.
	רפובליקת קונגו
	שוודיה	גאלפסטרים 4 גאלפסטרים G550	כנף 7 של חיל האוויר השוודי מפעיל את השני המטוסים מנמל התעופה סטוקהולם ברומה (אנ') לשימוש ממשלת שוודיה (אנ'). חיל האוויר מפעיל גם כן שלושה מטוסי סאאב 340 לשימוש אח"מים.
	שווייץ	דאסו פלקון 900EX EASy II ססנה 560XL פילאטוס PC-24 (אנ') בורמרדייה צ'לנג'ר 604	שירות ההטסה הפדרלית של הממשלה (Lufttransportdienst des Bundes) השייך לחיל האוויר השווייצרי (אנ') אחראי על המטוסים העומדים לשירות הממשלה ונמצאים בנמל התעופה ברן (אנ').
	תאילנד	בואינג 737–800	מטוס עבור משפחת המלוכה, עליו אחראי חיל האוויר המלכותי התאילנדי.
		איירבוס A340-500 איירבוס A319CJ איירבוס A320CJ	מטוסים לשימוש הממשלה, באחריות חברת הדגל תאי איירווייז. בכירים בממשלה וחברי המשפחה המלכותית גם נוהגים לטוס בטיסות מסחריות של חברת הדגל.
		אמבראר ERJ-135LRs	מטוס לשימוש הממשלה, באחריות הצבא.
	תוניסיה	בואינג 737BBJ	מטוס שנרכש ב-1999 ועדיין בשימוש. לפני המהפכה ב-2011 נרכש מטוס איירבוס A340-542, אולם הוא נמכר לממשלת טורקיה ב-2016.
	תימן	בואינג 747SP	שייך לחברת הדגל ימנייה, מופעל על ידיה וצבוע כמטוסיה.

טריטוריות שונות

דגל	שם	דגם המטוס/מסוק	הערות
הונג קונג	הונג קונג		ראש הרשות המבצעת של הונג קונג טסה בטיסות מסחריות של חברת הדגל קת'אי פסיפיק, בנוסף עומדים לרשותה מסוקים של שירות ההטסה הממשלתי (אנ').
הרשות הפלסטינית	הרשות הפלסטינית	בואינג 737-7GJ(BBJ)	נשיא הרשות הפלסטינית נוהג להשתמש במטוס, אשר רישומו T7-PAL, ושייך לחברת התעופה הירדנית ערב וינגס (אנ').
טאיוואן	טאיוואן	בואינג 737–800	אייר פורס 3701 (אנ') הוא אות הקריאה למטוס המשמש את נשיא הרפובליקה הסינית. כשדרושים מטוסים לטווחים יותר ארוכים נעשה שימוש במטוסים השייכים לחברת הדגל צ'יינה איירליינס.

גלריה

• 
  בואינג 700–737 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי (2012)
• 
  מסוק AW-139 של ממשלת איטליה (2012)
• 
  בואינג 737 של ממשלת אינדונזיה (2016)
• 
  איירבוס A340 של איראן (2015)
• 
  מטוס בואינג 757 (Tango 1) של ארגנטינה (2004)
• 
  מטוס איירבוס A340-500 של חיל האוויר האלג'יראי (2011)
• 
  מטוס איירבוס A340-313 של אסוואטיני (2019)
• 
  איירבוס A319-132CJ של חיל האוויר הארמני (2009)
• 
  המטוס של מלך בחריין (2015)
• 
  דאסו פלקון 900 של בוליביה (2014)
• 
  המטוס הנשיאותי של ברזיל (2020)
• 
  איירבוס A340-313X של חיל האוויר הגרמני (2019)
• 
  בואינג 747 של אייר אינדיה, בשירות נשיא הודו בעת ביקורו במדריד (2009)
• 
  אמבראר 135BJ של הונדורס (2015)
• 
  מטוס איירבוס CC-150 Polaris (אנ') של קנדה (2014)
• 
  מטוס אייר צ'יינה המשמש את נשיא סין מלווה במטוסי חיל האוויר הפקיסטני (2015)
• 
  בומברדייה צ'לנג'ר 604 של חיל האוויר הדני (2010)
• 
  איירבוס A340-212 של נשיא צרפת (2013)
• 
  מסוק מיל מי-8 של ממשלת קזחסטן (2009)
• 
  מטוס סופר קינג של חיל האוויר השווייצרי (2010)

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא מטוס נשיאותי בוויקישיתוף
• מישהו נתן להם משהו להעביר? צפו במטוסים של מנהיגי העולם, באתר כלכליסט, 31 באוקטובר 2016
• מיכל רז-חיימוביץ', ‏בין הצי של ארדואן למטוסים של פוטין: כל מה שצריך לדעת על מטוס ראשי המדינה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2019
• איתי בלומנטל, כך נראית הרכבת האווירית: מבט על מטוסי המנהיגים, באתר ynet, 23 בינואר 2020