Loading AI tools
זרוע האוויר של הכוחות המזוינים העממיים של קוריאה הצפונית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל האוויר העממי והנ"מ של קוריאה הצפונית (KPAAF) הוא כוח האווירי המאוחד של קוריאה הצפונית. זהו הכוח השני בגודלו של הכוחות המזוינים העממיים של קוריאה הצפונית הכולל כ-110,000 אנשים.[1] לחיל כ-950 מטוסים מסוגים שונים, רובם מתוצרת סובייטית וסינית בני עשרות שנים. המשימה העיקרית של החיל היא להגן על המרחב האווירי של קוריאה הצפונית.[2]
מדינה | קוריאה הצפונית | ||
---|---|---|---|
תקופת הפעילות | 1945–הווה (כ־79 שנים) | ||
מטה | פיונגיאנג, קוריאה הצפונית | ||
כוח אדם | |||
כוחות פעילים | 100,000 | ||
מלחמות שהשתתף בהן | |||
החיל החל ב-1945 בתור "אגודת התעופה הקוריאנית". ב-1946 הפכה האגודה לארגון צבאי והפכה לחטיבת תעופה בתוך צבא העם הקוריאני (KPA). בנובמבר 1948 הפך לחיל עצמאי כחלק מהכוחות המזוינים.[3] הכשרת כוח אדם היוותה מכשול גדול, כאשר הסובייטים דיווחו במאי 1950 שמתוך 120 הטייסים המאומנים, רק 32 היו מוכשרים לקרב. הטייסים המנוסים היחידים במדינה היו כאלה שטסו לפני כן עבור שירות האוויר של הצבא היפני הקיסרי, אך הם נדחו על ידי החברה והמשטר. ב-25 ביוני 1950 החיל החל לטוס במשימת תמיכה לפלישה לדרום קוריאה.
האיליושין Il-10 היו המפציצים העיקריים ששימוש בתקיפות נגד שדות תעופה, בעוד שהיאק-9 ומטוסי קרב אחרים שימשו בהתקפות אחרות. חיל האוויר של קוריאה הצפונית היו באותה תקופה מטוסים יפניים רבים כולל מטוסי תובלה מסוג Ki-54. במהלך המלחמה התרחש מפגש עם מטוסי חיל האוויר של ארצות הברית כאשר שני מטוסים צפון קוריאנים לא ידועים תקפו שני מטוסי F-82. מטוסי קוריאה הצפונית היו מחוץ לטווח ולכן לא הצליחו להשיג פגיעה.
ב-27 ביוני, מטוס F-82 של חיל האוויר של ארצות הברית הפילו מטוס יאק-11 שלווה על ידי ארבעה מטוסי יאק-9. ב-29 ביוני, לאחר נפילת סיאול, בוצעה תקיפה בשדה התעופה של סוואן על ידי 3 מטוסי איליושין Il-10 ו-6 מטוסי יאק-9, כתוצאה מהתקיפה הושמד מטוס C-54 Skymaster אמריקאי שהיה על הקרקע. אולם תקיפה שנייה על סוון סוכלה על ידי מטוסי F-80 אמריקאיים.
בחודשים יולי ואוגוסט, המשיך החיל לתמוך בכוחות הקרקעיים בקרב על פוסאן. במהלך אותה תקופה, הם באו במגע הולך וגובר עם מטוסי סילון של של חיל האוויר האמריקאי ובעלות בריתם, דבר שהביא לפגיעות רבות במטוסי קוריאה הצפונית.
ב-3 ביולי 1950 במהלך התקפת מטוסי הסילון מנושאת מטוסים הראשונה בהיסטוריה, הפיל מטוס סילון מסוג פאנת'ר F9F-3 של חיל הים של ארצות הברית מטוס מסוג יאק-9 של קוריאה הצפונית. בסופו של דבר, שדות התעופה פיונגיאנג, פיונגיאנג מזרח ו-Onjong-Ni (אשר סומנו כיעדים לתקיפה), נפגעו בהצלחה בזמן שחיל האוויר של קוריאה הצפונית איבד רבים ממטוסיו. במקביל חיל האוויר האמריקאי החל לתקוף מטרות קרקעיות בתוך קוריאה הצפונית, ונתקל בהתנגדות קטנה מאוד מצד החיל האוויר של קוריאה הצפונית.
מקורות סובייטים דיווחו כי חיל האוויר של קוריאה הצפונית לא פעל עוד לאחר ה-10 באוגוסט. הצפון קוריאנים הפילו רק 3 מטוסים אמריקאים בקרבות אוויר (B-29, L-4 ו-L-5).
לאחר האבדות הכבדות שנתקלו בהם ביולי ואוגוסט 1950, החלו הסובייטים לאמן את הצפון קוריאנים להטיס את המיג-15, על אף שהסובייטים היו הראשונים שהטיסו את המיג נגד כוחות האו"ם.[4][5]
חיל האוויר הצפון קוריאני הוצב מדי פעם מחוץ לגבולות המדינה. החיל פרס טייסת קרב לטובת לצפון וייטנאם במהלך מלחמת וייטנאם.[6] על פי הדיווחים קים איל-סונג אמר לטייסים הצפון קוריאנים "להילחם במלחמה כאילו השמים הווייטנאמיים הם שלהם".[7]
ב-15 באפריל 1969, מטוסי מיג-21 של החיל הפילו מטוס מודיעין אמריקאי בים יפן.[8] בשנים 1990–1991 הפעילה קוריאה הצפונית ארבעה בסיסי אוויר קדמיים ליד האזור המפורז הקוריאני (DMZ).
בשנת 1973 נפרסה טייסת צפון קוריאנית של מטוסי מיג-21 בבסיס חיל האוויר המצרי Bir Arida (הידוע גם כ-Wadi Abu Rish) כדי לסייע בהגנה על דרום מצרים במהלך מלחמת יום הכיפורים.[9]
סוג | יצרן | כמות |
---|---|---|
מטוסי תקיפה | ||
מיג-29 | רוסיה | 35 |
מיג-21 | ברית המועצות | 26 |
מיג-23 | ברית המועצות | 56 |
סוחוי Su-7 | ברית המועצות | 18 |
סוחוי Su-25 | רוסיה | 34 |
איליושין Il-28 | ברית המועצות | 80 |
שניאנג J-5 | סין | 106 |
שניאנג J-6 | סין | 97 |
צ'נגדו J-7 | סין | 120 |
מטוסי תובלה | ||
P-750 | ניו זילנד | 3[10] |
אנטונוב An-24 | אוקראינה | 1 |
מסוקים | ||
MD 500 | ארצות הברית | 84 |
PZL Mi-2 | פולין | 47 |
מיל מי-8 | ברית המועצות | 41 |
מיל מי-14 | ברית המועצות | 8 |
מיל מי-24 | רוסיה | 20 |
מיל מי-26 | רוסיה | 4 |
מטוסי אימון | ||
שניאנג J-5 | סין | 135 |
שניאנג FT-2 (מבוסס על מיג-15) | סין | 30 |
שניאנג J-6 | סין | |
מיג-15 | ברית המועצות | 15 |
סוג | יצרן | כמות |
---|---|---|
וימפל R-27 | רוסיה | 60 |
וימפל R-73 | רוסיה | |
R-60 | ברית המועצות | 190 |
וימפל K-13 | ברית המועצות | 1050 |
וימפל R-23 | ברית המועצות | 250 |
סוג | יצרן | כמות |
---|---|---|
טילי קרקע-אוויר | ||
S-200 | ברית המועצות | 75 |
S-125 נייבה | רוסיה | 300 |
S-75 דווינה | ברית המועצות | 1950 |
9K32 סטרלה-2 | רוסיה | 4000 |
תותחי נ"מ מתנייעים | ||
ZSU-57-2 | ברית המועצות | 250 |
ZSU-23-4 | ברית המועצות | 248 |
התרחשו מספר אירועים בהם ערקו טייסים צפון קוריאנים עם מטוסיהם. אירועים אלו כוללים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.