Loading AI tools
איש עסקים ופילנתרופ ישראלי-רוסי יליד אוזבקיסטן הסובייטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לב לֶבַיֶיב (שמו המלא; לב אבנרוביץ' "לוי" לֶבַיֶיב, נולד בכ"ב באב תשט"ז, 30 ביולי 1956) הוא איש עסקים מיליארדר ופילנתרופ ישראלי, ממוצא בוכרי, המשתייך למגזר החרדי. עומד בראש פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ובראשות הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה. לשעבר גם יו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות. היה יו"ר קבוצת אפריקה ישראל להשקעות בין השנים 1997-2018.[1] לבייב התגורר בישראל 36 שנים, מ-1971 עד 2007, אז עבר להתגורר בלונדון. משנת 2017 עד ספטמבר 2022 התגורר ברוסיה, וכיום מתגורר בישראל. על פי המגזין "פורבס", נכון לשנת 2018, הונו מוערך בכמיליארד דולר.
לב לבייב | |
לידה |
30 ביולי 1956 (בן 68) טשקנט, אוזבקיסטן הסובייטית, ברית המועצות |
---|---|
שם לידה | לב אבנרוביץ' לבייב (אנ') |
מדינה | ברית המועצות, ישראל, רוסיה |
מקום מגורים | לונדון, מוסקבה, סביון, פלורידה |
ידוע בשל | יו"ר דירקטוריון לשעבר של אפריקה ישראל להשקעות |
מקצוע | איש עסקים |
בת זוג | אולגה לבייב |
לבייב נולד בטשקנט, בירת אוזבקיסטן הסובייטית (אז חלק מברית המועצות)[2] לאבנר וחנה לביוב. חסידי חב"ד, מהקהילה הבוכרית המקומית, אשר היוותה דומיננטיות בתוכה. לב הוא חרדי בעל זיקה חזקה לחסידות חב"ד. אביו היה סוחר טקסטיל מצליח ואספן של שטיחים פרסיים. לפני שעלתה המשפחה לישראל ב-1971, המירה את נכסיה ביהלומי גלם בשווי מיליון דולר, ששימשו בסיס ראשוני לעסקי היהלומים שלהם כשהגיעו לישראל. ב-1971, בגיל 15, לאחר שעלה לישראל עם משפחתו השתקעו בעיר נתניה, והוא החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד. בגיל 16 החל לעבוד כשוליה בליטוש יהלומים בנתניה. לאחר שירותו בצה"ל ברבנות הצבאית. עבד כקבלן משנה של חברת סטאר דיאמונד.[3] לאחר תקופה עבר לגור בעיר בני ברק.
לבייב מדגיש את יהדותו, והתייחס לכך בראיון:
אנחנו מתביישים במה שאנחנו, בגלל זה אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להיפטר מהערכים של ההיסטוריה המפוארת שלנו ורצים ללמוד ממדינות חדשות אחרות. אני לא נראה לך איש העולם הגדול? אני לא אחד שמדבר עם אנשי עסקים המובילים ביותר בעולם? ולא מפריע שאני יהודי ויהודי גאה וחובש כיפה בכל מקום, וזה הסמל והזהות שלי. היו יהודים שאמרו לאנשים פה, אל תלבשו טלית, אל תלכו כמו יהודים, תתנהגו בשקט. אבל זה מה שמביא את האנטישמיות, כשיהודי מנסה להידמות לגוי. כשיהודי מתנהג כמו שהוא, יהודי, גם גוי מתחיל לכבד אותו. כשהוא לא מתבייש, אז מכבדים אותו. אני מגיע לאכול עם אנשים מאוד חשובים בעולם ואני אומר 'רק כשר', ותמיד עם כיפה. אני לא זוכר אי פעם שסבלתי מזה בעסקים שלי.
— [4]
בסוף דצמבר 2007 העתיק את מגוריו מבני ברק לשכונת המפסטד בלונדון שבאנגליה,[5] והפך לתושב בריטניה.[6]
בעקבות המשבר העולמי של שנת 2008, הירידה החדה במניות אפריקה-ישראל, והחובות הכבדים שצברו החברות שבבעלותו, הוערך כי הונו ירד ל-1.5 מיליארד דולר (על פי "פורבס").[7]
בספטמבר 2018 עבר לבייב מאנגליה לרוסיה. לפי יואב יצחק הוא עשה זאת בשל חקירה סמויה נגדו מצד שלטונות המס באנגליה.[8]
בשנת 1977, פתח לבייב מפעל קטן לליטוש יהלומים. בשנת 1980 רכש באמצעות משפחת חותנו אלישיוב 12 מפעלים מתחרים שסבלו ממצוקת אשראי בשל המיתון בענף. לבייב השתמש בטכנולוגיות לייזר ותוכנות חיתוך חדשות כדי לחלץ שווי רב ככל האפשר ממלאי יהלומי הגלם שלו. בשנת 1987, הזמינה דה בירס את לבייב להפוך ל"סייט-הולדר" (sightholder), אחד מכמה קונים ישירים בלעדיים של יהלומי הגלם. בשנת 1989, ביקשה ממנו אלרוסה (חברת היהלומים הממשלתית הרוסית) לסייע לה להקים מפעלי ליטוש יהלומים עצמאיים משלה, במסגרת מיזם משותף בשם רוס (Ruis). בהמשך רכש לבייב את הבעלות המלאה על רוס, המחזיקה פעילויות ליטוש ברוסיה ובארמניה. באותה תקופה טיפח קשרים עם ואלרי רודאקוב, שניהל את אלרוסה שהעניקה לו נתח מאספקת יהלומי הגלם של רוסיה. וגרם לדה בירס להפסיק לספק לו יהלומים בשנת 1995. בשנות ה-90 של המאה ה-20, בזכות קשריו הפוליטיים, הבטיח לעצמו מלאי יהלומים גולמיים מגוקראן (Gokhran), גנזך האבנים, הזהב של רוסיה.[9] בשנת 1997, השקיע לבייב 56 מיליון דולר במכרה היהלומים הגדול ביותר באנגולה תמורת 18% מהבעלות. בהמשך רכש עוד מכרה באנגולה. לבייב העיד כי בפגישותיו עם נשיא אנגולה שוחח עמו ברוסית וכך הפשיר הקרח ביניהם ויצר את הקשרים העסקיים שם. אך לטענת ארקדי גאידמק הוא שפתח לפניו את דלתות אנגולה מכיוון שהיה ידיד אישי של הנשיא (לתקופה מסוימת השקיע גאידמק בחברת אפריקה-ישראל של לבייב, אבל מכר את החזקותיו אחרי שנה).[10] גאידמק הגיש תביעה נגד לבייב על חלקו בעסקי יהלומים באנגולה.[11]
בסוף שנות ה-90 היה לבייב לקניין הישראלי הבלעדי של יהלומי גלם מרוסיה והחזיק גם זיכיון בלעדי ליצוא יהלומים מאנגולה. עד 1998, היה שותף עם גיסו, דוד אלישיוב, בחברת L.I.D ישראל בע"מ לסחר יהלומים. בשנה זו הקים את חברת LLD - Lev Leviev Diamonds שהייתה בין השנים 2001 ל-2010 יצואן היהלומים הגדול בישראל. בשנת 2005 איבד זיכיון הבלעדי יהלומי גלם מרוסיה ואנגולה.[12] המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 ריסק את ענף היהלומים בישראל, והיצוא של חברת LLD נחתך בכ-60%, משיא של 611 מיליון דולר בשנת 2004[13] ל-241 מיליון דולר בלבד ב-2009.[14]
ב-1996 רכש את גרעין השליטה בחברת ההחזקות אפריקה ישראל להשקעות. עיקר השקעותיה של החברה הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. בראיון שהעניק בתחילת 2007 העריך לבייב שעד סוף 2007 יגיע שווי החברה ל-7 מיליארד דולר - כפול משוויה בעת מתן הראיון.[15] בפועל הדברים התגלגלו אחרת, ובשנת 2008 הציגה החברה הפסד של 4.9 מיליארד ש"ח, שבעקבותיו ירד שוויה בצורה תלולה, והיא התקשתה לפרוע את איגרות החוב שלה.[16] גרעין השליטה באפריקה ישראל הועבר לחברת לפידות קפיטל שבשליטת יעקב לוקסנבורג שהגישו את הצעת הקנייה לצד בית ההשקעות אלטשולר שחם ובכך הושלמה העברתה מידיו של לבייב[17]
לבייב החזיק ב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. ומבעלי גוטקס, בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה בניו יורק בשנת 2007.
לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי ראשון ישראל, בדרום הארץ. לימים פסל בג"ץ את החוק שאיפשר הקמת בית סוהר פרטי בישראל ולמקימיו ניתן פיצוי כספי.
בשנת 1992, הקים לב לבייב את ארגון הצדקה 'אור אבנר', שעסק בסיוע לאוכלוסייה היהודית במדינות ברית המועצות לשעבר. בסיוע הקרן נפתחו למעלה מ-70 מוסדות חינוך בעלי אופי חילוני ודתי - גני ילדים, בתי ספר, קייטנות, אוניברסיטאות. המשימה של הקרן היא לסייע ליהודים החיים הרחק לשמור את זהותם היהודית ולשמר את המסורת היהודית. בסוף שנות ה-90, בסיועו של "אור אבנר", הקים את התאחדות הקהילות היהודיות של חבר העמים.[18]
לבייב הוא תורם בולט של חסידות חב"ד. בין היתר סייע בהקמה מחדש של פעילות חב"ד בחבר המדינות: בתי ספר, בתי כנסת, בתי תמחוי, בתי חב"ד ועוד. הוא עומד בראשות קרן אור אבנר על שם אביו שעוסקת בפעילות פילנתרופית וחינוכית במדינות ברית המועצות לשעבר. לבייב גם עומד בראשות פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה, ארגון גג המאגד מספר ארגונים יהודיים ומספר רב של קהילות יהודיות. כמו כן הוא עומד בראשות הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה, אותו הקים. באפריל 2024, ברקע הפולמוס הציבורי סביב גיוסם של בחורי הישיבות, התקיים אירוע הצדעה ללומדי התורה בבנייני האומה בירושלים ובה חילק לבייב מלגות לאברכים יוצאי העדה הבוכרית בבסך של למעלה משישה מיליון ש"ח.[19] באוקטובר 2023 העניק תרומה לקהילה הבוכרית באריזונה, הקהילה הבוכרית השלישית בגודלה בעולם, שתחנוך מחדש את בית הכנסת שנסגר כשנתיים קודם לכן.[20]
כמו כן, לבייב הוא יו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות.
בנובמבר 2018 נעצרו בישראל כמה מקורבים ללבייב,[21] בחשד להברחת יהלומים בשווי מאות מיליוני שקלים במשך שנים.[22] לפי החשד, במסגרת הפרשה, שכונתה "יהלום שחור", בלדרים הבריחו בגופם יהלומים בשווי מוערך של 300 מיליון שקלים מבלי לדווח לרשויות המס. בשל מחסור בראיות הקושרות אותו להברחת היהלומים, המשטרה החליטה לסגור את התיק נגד לבייב,[23] אך בהסדר טיעון עם חברת LLD שבבעלותו, שילמה החברה מס בסך 38 מיליון ש"ח, וחולטו לה 25 מיליון ש"ח.[24]
לבייב נשוי לאולגה, ואב לחמישה בנים ולארבע בנות.
ב-15 באוקטובר 2024 נהרג נכדו, ד"ר יואל לבייב, בתאונת דרכים.[25]
בסוף 2006, רכש לבייב מגרש ביישוב האמיד סביון ששטחו 23 דונם תמורת כ־61 מיליון שקל. עליו בנה אחוזה שהיא אחת מהגדולות בישראל, בשטח בנוי של 2,324 מ"ר על מגרש של 15 דונם (יתר השטח כולל מגרשים שלבייב מייעד לילדיו) וכוללת, בין היתר, 10 חדרי שינה, ספא ובריכת שחייה. עלות הבנייה הייתה כ־50 מיליון שקל. במרץ 2015 רכש לבייב גם את הווילה של נוני מוזס, ברחוב הגבעה שבסביון תמורת 10.5 מיליון שקל.[26]
ב-2008 רכש לבייב באזור היוקרתי המפסטד בלונדון שבאנגליה תמורת כ-70 מיליון דולר, בית, הכולל שבעה חדרי שינה, בריכה המעוטרת באריחי זהב ופסיפסים, מועדון לילה, חדר כושר עם סאונה, ספא ומספרה.[27]
כחובב גולף, הוא מחזיק גם בית בריזורט החוף של פונטה ודרה, פלורידה שבארצות הברית.[28]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.