Loading AI tools
רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק[1] או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי אחרי שנת 1954. נחשב מתנגד תקיף לציונות.
 | |
| הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק | |
| לידה |
19 באוקטובר 1886 כ' בתשרי תרמ"ז וולוז'ין |
|---|---|
| פטירה |
11 באוקטובר 1959 (בגיל 72) ט' בתשרי תש"ך ירושלים |
| כינוי | הגרי"ז, הרב מבריסק, הבריסקר רב |
| מקום קבורה | הר המנוחות בירושלים |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | בריסק, ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 11 באוקטובר 1959 |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | ש"ס, הלכה, חינוך |
| תפקידים נוספים |
רב, ראש ישיבה |
| רבותיו | אביו הגר"ח |
| תלמידיו | הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב משה שמואל שפירא, הרב משה שטרנבוך ועוד. |
| חיבוריו |
|
| שם השושלת |
סולובייצ'יק |
| אב |
חיים הלוי סולובייצ'יק |
| אם |
ליפשא סולובייצ'יק |
| צאצאים |
|
  | |
נולד לרבי חיים מבריסק שכיהן באותה תקופה כראש ישיבת וולוז'ין, ולליפשא בת הרב רפאל שפירא, חתנו של הנצי"ב. נודע כעילוי, בגיל צעיר. נישא לאלטע הענדיל, ילידת ירושלים, בת הרב חיים אוירבך (נכדו של ה"אמרי בינה"). בעת מלחמת העולם הראשונה שהה בוורשה בירת פולין, ונתמנה שם לראש ישיבת תורת חיים לצד גיסו הרב צבי הירש גליקסון.[2]
בשנת 1918, לאחר פטירת אביו, מונה לרבה של בריסק. בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה שהה בעיר המרפא קריניצה, הרחק מביתו, ומאז לא חזר לעיר בריסק.
בתקופת רבנותו בבריסק, שלח אליו הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר, תלמידים מובחרים כדי שישמעו את שיעוריו.
הוא הגיע לווילנה[3], בחלון הזמן שבו אפשר הסכם ריבנטרופ–מולוטוב להמוני יהודים, ובהם בני ישיבות רבים, להימלט משטחי הכיבוש הגרמני בפולין, אל וילנה שנכבשה בידי הסובייטים. בווילנה התארגן סביבו מחדש ה"קיבוץ", קבוצת הבחורים ששמעה שיעורים מפיו. בשיעורים בווילנה בתקופה זו השתתפו בין היתר: רבי דוד פוברסקי, רבי אליהו חזן, רבי נח שימנוביץ ורבי הלל כגן.
הוא הצליח להימלט מאירופה בשנת 1941 ועלה לירושלים[4]. רעייתו ושלושה מילדיו נרצחו בשואה.
בשנת 1945 החל למסור שיעורים בביתו לבניו ולמספר תלמידים נבחרים, בהם רבי יצחק חיים קרנסקי, רבי חיים אהרון טורצין, רבי צבי האפור, רבי יעקב משה בנו של רבי ברוך בר ליבוביץ ורבי אברהם לנדא – האדמו"ר מסטריקוב. בהמשך הצטרף גם הרב אברהם פרבשטין[5].
בשנותיו האחרונות סבל הרב סולובייצ'יק ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך מספר פעמים בשווייץ, עבור האוויר הצח שבה. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל.
הרב מבריסק נפטר בערב יום הכיפורים, יום ראשון, ט' בתשרי ה'תש"ך, 11 באוקטובר 1959. הלווייתו התקיימה בבוקר יום שלישי בירושלים בהשתתפות כ-20,000 אנשים ולא נישאו בה הספדים[6][7]. הוא נקבר בהר המנוחות בירושלים[8]. הספדו של אחיינו, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, התפרסם בשם "מה דודך מדוד".
בדרך לימודו היה הרב סולוביצ'יק תלמיד מובהק של אביו, רבי חיים מבריסק: ניתוח מעמיק של כל הלכה למרכיביה הבסיסיים, והעלאת תובנות חדשות שנגזרות משורשו המדויק של הדין, והתמקדות דווקא בפורמליזם של ההלכה וזאת בניגוד מובהק לדרך לימודו של החזון איש אשר התמקד בהנמקה של ההלכה.
התפרסם בהחמרתו בשמירת המצוות, ובשאלות הלכתיות השנויות במחלוקת הקפיד לצאת ידי כל הדעות. ישיבות בריסק והקהילות שסביבן רואות בו את רבן וממשיכות את דרכו בנקיטת חומרות הלכתיות ובשיטת לימודו. החמרתן באה לידי ביטוי, למשל, בכך שאנשיהן אינם אוכלים אוכל שבושל בכלים שאינם שלהם, ושוחטים ומכשירים את הבשר בעצמם בביתם.
הרב סולובייצ'יק היה מתנגד מובהק של הציונות ומדינת ישראל ואף ניסה לערער ולהמעיט את סמכותה של הרבנות הראשית[9], אך ראה את ניצחון מלחמת העצמאות בניגוד לכל היגיון נס גמור[10]. הוא לא הביע את דעתו בפומבי בעניין ההצבעה בבחירות לכנסת. פורסם בשמו שזו אינה מצווה גדולה שהרב אהרן קוטלר צריך להגיע בשבילה במיוחד מארצות הברית, ואינה עבירה גדולה שהרבי מסאטמר צריך לבוא בשבילה מארצות הברית[11]. לקראת הבחירות לכנסת הרביעית, שנערכו שבועות ספורים לאחר פטירתו, פורסם בעיתונות החרדית כרוז שכתב ובו תמיכה בהצבעה בבחירות. לדברי המפרסמים הוא ביקש לפרסם את הדברים רק סמוך למועד הבחירות[12]. חוגי נטורי קרתא והעדה החרדית, טענו שהכרוז מזויף[דרוש מקור].
מלחמתו נגד הממסד הייתה חסרת פשרות, אך בגישה שונה מנטורי קרתא. הוא התנגד להפגנות שלהם בטענה: "האם ברוסיה הייתם מעיזים להפגין נגד השלטון? הלא הייתם חוששים לחייכם! מדוע אם כן כאן, בארץ ישראל, אתם מפגינים נגד הציונים?... אם כן, בסתר לבכם גם אתם נתפסתם לציונות!"[13].
בשונה מהאנטי־ציונים הקיצונים כמו הרבי מסאטמר, גילה הערכה לרבנים מסוימים שתמכו בציונות. כך למשל כתב לרב קוק ביטויים כמו "פאר הדור" ו"הדר"ג הרמה שליט"א"[14]. על הרב הרצוג אמר שהוא גאון וצדיק[15]. החשיב במיוחד את הרב יעקב משה חרל"פ, ובבואו לירושלים שלח את בניו לחזות באמירת שיר השירים שלו בערב שבת. הוא ביקר אצל הרב חרל"פ כשחלה[16]. ראש ישיבת מרכז הרב הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא היה ממקורביו, והרב מבריסק אף ביקש שיביאו לו מאמרים וחידושי תורה משל הרב שפירא[17].
נודע במלחמתו נגד גיוס בנות. התנגד לכל הסכם עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. אף על פי שמנהיגם של הליטאים, החזון איש, נפגש עם בן-גוריון, הרב מבריסק התנגד לכל דו-שיח עם הציונים. עם זאת שררו יחסי הערכה בינו לבין החזון איש, והרב אסר על קנאי ירושלים לפרסם מודעות נגד החזון איש בעקבות הביקור, ואף התבטא כי ייאלץ לעזוב את ירושלים אם יעשו כך[18]. מאבק נוסף שלו שיזם הוא מחאה על חפירות קברים בטבריה.
לרב סולובייצ'יק היו עוד חמישה ילדים, שנים מהם נפטרו בצעירותם ושלושה נרצחו עם אמם בשואה.
רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".
יצחק זאב סולוביצ'יק (1886-1959), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
