Remove ads
המכונה ר' יוד'ל (יידל) גרודנֶר או העילוי מגרודנה, היה רב וראש ישיבה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יהודה גרשוני (כ"ג בתשרי תרס"ט, 18 באוקטובר 1908 - י' בשבט תש"ס, 17 בינואר 2000), המכונה ר' יוד'ל (יידל) גרודנֶר או העילוי מגרודנה, היה רב וראש ישיבה. מתלמידיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
הרב יהודה גרשוני נואם ב'כנס תורה שבעל פה', תשל"א, ירושלים | |
לידה |
18 באוקטובר 1908 כ"ג בתשרי תרס"ט גרודנו |
---|---|
פטירה |
17 בינואר 2000 (בגיל 91) י' בשבט תש"ס |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
תאריך עלייה | חשוון תרצ"ד (1933) |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | ? – 17 בינואר 2000 |
השתייכות | ציונות דתית |
תחומי עיסוק | תלמוד, ראשות ישיבה, אמונה |
רבותיו | הרב שמעון שקופ, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב ברוך בער לייבוביץ, הרב אליעזר יהודה פינקל |
תלמידיו | יהודה הרצל הנקין |
נולד בגרודנו למשפחת סורוקשבל. אביו נרצח כשהיה בן 13, והוא גדל על ברכי סבו אבי-אמו. החל מגיל 15 למד במכינה של ישיבת שער התורה בגרודנו, שכללה לימודי קודש ולימודי חול, ודבק בדרך לימודו של רבו הרב שמעון שקופ. בהמשך למד אצל הרב ברוך בער לייבוביץ מישיבת קמיניץ (מחבר הספר ברכת שמואל), ובישיבת מיר אצל הרב אליעזר יהודה פינקל. כבר בצעירותו נתפרסם שמו בעולם הישיבות כעילוי, מאז דבק בו הכינוי "העילוי מגרודנה".
בחודש חשוון תרצ"ד (1933) עלה לארץ ישראל בעידוד רבו הרב ליבוביץ ובסיוע הראי"ה קוק, על מנת ללמוד בישיבת מרכז הרב. הוא למד ולימד בה כחמש עשרה שנה. בשנות לימודיו במרכז הרב למד מדי יום בחברותא 3–4 שעות עם הרב שאר ישוב כהן שהיה אז כבן 14, לבקשת אביו הרב הנזיר.[1] כן למד עם הרב משה צבי נריה, הצעיר ממנו, לבקשת הראי"ה. הוסמך לרב על ידי הרב חיים עוזר גרודזינסקי, הראי"ה, הרב איסר זלמן מלצר והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. לאחר עלייתו של הרב יצחק זאב סולובייציק לארץ היה מגיע אליו לדבר בלימוד[2], בשנת תש"י הדפיס את ספרו הראשון "חוקת הפסח" אשר זכה להסכמות נלהבות, ביניהם מהרב איסר זלמן מלצר שהגדירו "מהמיוחדים שבמיוחדים בין חכמי התורה מהדור הצעיר בארץ קדשנו".[3]
בשנות ה-50 עקר לארצות הברית, עמד בראש ישיבת "יבנה" בברוקלין[4] והקים את "ישיבת ארץ ישראל",[5][דרושה הבהרה] בה למדו כמה עשרות תלמידים במקביל ללימודיהם באוניברסיטה. לאור דרכו של הראי"ה, הוא הנהיג בישיבתו אווירה ציונית ולימוד בעברית (שלא כמקובל בישיבות צפון אמריקה באותן שנים), ודאג שמלבד לימוד התלמוד, יעסקו תלמידיו גם בתחומים נוספים כגון תנ"ך, אגדה ומחשבת ישראל. באותן שנים היה פעיל בתנועת המזרחי.
בשנת תשל"ד שב לארץ ישראל, ועסק בכתיבה תורנית מביתו שבשכונת רסקו בירושלים. בין השאר כתב חומר לערכים עבור האנציקלופדיה התלמודית מאז היווסדה.[6] לאורך חייו פרסם מאות מאמרים בתחומים תורניים מגוונים, בכתבי עת תורניים ובעיתונים.
זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית - הראשון בשנת תש"ז על ספרו "חוקת הפסח".[7]
לדברי הרב גרשוני בריאיון עיתונאי, "יש בכל הספרים שלי קשר חזק וזיקה עמוקה לגאולת ישראל". את ספרו "משפט המלוכה" חיבר בעקבות קום המדינה ובספרו "חוקת הפסח" הוא מברר את הלכות הקרבנות והלכות מלכים הקשורים קשר הדוק עם גאולת ישראל.[3]
הרב גרשוני החשיב את הראי"ה קוק כרבו המובהק. לדבריו, רבו השפיע על מסלול חייו, הפנים בו את מהותה ודרכה של "תורת ארץ ישראל", וכן "השקפת עולם ישראלית עמוקה ורחבה... על תקומת ישראל ותחיית הקודש".[3] הוא עברת את שם משפחתו ל"גרשוני", לאחר שהראי"ה העיר לו כי ראוי ששמו יהיה עברי ולא רוסי, וכאמור הנהיג את ישיבתו בארצות הברית על פי דרכו של הראי"ה, כפי שראה אותה.
על ייחודיותו של הראי"ה עמד הרב גרשוני בעזרת דברי המהר"ל על הפסוק (משלי ו, כג) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" – כל מצווה היא כנר, מוגדר ומצומצם; ולעומת זאת התורה היא אור, אינסופית וחסרת גבול. כך הייתה לדבריו תורתו של הרב קוק, אשר "תורת ארץ ישראל" שלו היא "בחינת אור שופע, אור עליון, החובק במעוף רב ובהיקף אדיר את כל הפרטים והמקצועות ומאיר את כולם באור אין סוף".[3]
אשתו הראשונה זהבה לבית שער, ילידת קמניץ, נפטרה בשנת תש"ה בהיותה בת 33, והותירה אחריה שתי בנות.[8] בשנת ה'תש"ט (1948) נישא בשנית לפסיה, בתו של הרב אליעזר סילבר, נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית והרב של סינסינטי.[9] בתו הבכורה, ציפורה, נפטרה על פניו בגיל 41. הוא הקדיש את ספרו "קול צופייך" לזכרה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.