Loading AI tools
רב ליטאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה. יצר דרך ייחודית בלמדנות המזרח-אירופית הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בספרו "שערי יֹשר", ומתאפיינת בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה, ופחות בפלפול מקומי. ממנחילי דרך הלימוד הישיבתית.
.jpg) | |
| לידה |
1860 תר"כ טורעץ, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוקטובר 1939 (בגיל 79 בערך) ט' בחשוון ת"ש גרודנו, ברה"מ |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
? – 22 באוקטובר 1939 |
| השתייכות |
יהדות אורתודוקסית |
| תחומי עיסוק | גמרא, לימוד |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
| רבותיו |
חיים הלוי סולובייצ'יק |
| תלמידיו | הרבנים אלחנן וסרמן, חיים שמואלביץ, שמואל רוזובסקי, איסר יהודה אונטרמן, יהודה גרשוני |
| חיבוריו |
חידושי רבי שמעון יהודה הכהן, שַעֲרֵי יֹשֶׁר |
  | |
נולד ליצחק שמואל בעיירה טורעץ (Турэц) שבבלארוס (אז באימפריה הרוסית). בגיל 12 החל ללמוד בישיבת מיר ובגיל 14 עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם היה בקבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים שלמדו עם הרב חיים סולובייצ'יק. בהיותו כבן 20 נשא את לאה, בתו של ר' משה מרדכי יודלביץ, שהייתה אחייניתו של הרב אליעזר גורדון. כעבור ארבע שנים בחר בו הרב גורדון לשמש כר"מ בישיבת טלז. הוא לימד בישיבת טלז במשך 18 שנה ובה פיתח את תורתו החדשה שהתפרסמה בכל עולם הישיבות.
בשנת תרס"ב (1901) עזב את ישיבת טלז ועבר לשמש כרב וראש ישיבה בעיירה מאלטש. לאחר ארבע שנים במאלטש עבר לבריינסק והקים בה ישיבה, שבה כיהן שלש עשרה שנים עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.
בשנת תר"פ (1919), בגיל 60, נקרא על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה לעמוד בראש ישיבת שער התורה בגרודנה, משרה בה כיהן כעשרים שנים (למעט שנה אחת שבה שהה בארצות הברית), עד פטירתו. עקב מחלתו הוא נשאר בישיבה גם בעת כניסת הצבא האדום לעיר (בעת המלחמה הפולנית-סובייטית 1919-1921). בשנת תרפ"ו (1926), מתוך צורך כלכלי, קיבל הרב שקופ את משרת הרבנות בעיירה פערשטאט (בפרברי גרודנה). בשנת 1928 התפרסם ספרו הגדול 'שערי יושר'. את הספר כתב בעזרת הרב קלמן שקופ (נכדו) והרב אהרן ישעיה שפירא.
בשנת תרפ"ט (1929) נסע לארצות הברית לשנה כדי לגייס כספים עבור ישיבתו. בעת שהותו שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. הוא שימש שם כראש ישיבה למשך מספר חודשים, אך לבקשת החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי שב לגרודנה[1]. הוא ניסה למצוא משרה בישיבות בארץ ישראל, בין השאר ישיבת עץ חיים וישיבת מרכז הרב, אך ללא הצלחה[2][3].
הכרתו בעולם התורה הייתה רבה, דבר שהתבטא בהוצאת 'ספר היובל' עוד בחייו (תרצ"ו), שבו כתבו כמה מחשובי הרבנים בעולם, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי[4].
הרב שקאפ נודע במתינותו ואהד את הרעיון של עם ישראל חוזר לארצו שלא במסגרת התנועה הציונית החילונית. כדוגמה למתינות זו ניתן לראות שאת ספרו "שערי יושר" הוא העניק לאגודת ידידי האוניברסיטה העברית בורשה[5].
הרב שקופ נותר בישיבת שער התורה בגרודנה, ביחד עם קומץ תלמידים, אף לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, לאחר שרוב התלמידים ברחו לווילנה[6]. ביום ט' בחשוון ת"ש (1939) הספיק הרב שקופ להשמיע דבריו בפני אספת רבני הסביבה שהתכנסו בביתו לבקש מפיו עצה בענייני חינוך, ונפטר לאחר מכן, באמצע תפילת מנחה, בגיל 80[7].
הרב שקופ התאפיין בדרך לימוד מקורית, שהתאפיינה גם בתחום היצירה וגם בתחום הדידקטי. החידוש הגדול בתחום המשפט היהודי, היה בהעברת מרכז הכובד מהפן הפוזיטיבי (שאחז בו עד אז ר' חיים מבריסק) אל הפן הנורמטיבי. בלשון בני הישיבות: בעוד שדרך לימודו של ר' חיים מבריסק הוא "לא ה'פארוואס', אלא ה'וואס'" (= לא ה'למה', אלא ה'מה'), שיטתו של הרב שקופ היא ה"פארוואס" ולא רק ה"וואס". רבי חיים מבריסק אמר על הרב שקופ ש"דרך הלימוד שלו אינה הדרך שלנו"[8]
בין היתר כתב הרב שקאפ שחובתינו לקיים את תקנות חז"ל אינו מנימוק הלכתי אלא מסברא, כמו כן תפיסתו שראשית חל האדם חיוב משפטי שמקורו בשכל האנושי ורק אחרי זה באים החיובים המשפטיים של התורה. דבר שגרר עליו ביקורת מהאסכולה הבריסקאית, כמו הרב חזקיהו יוסף שרייבר שכתב על זה "רחמנא ליצלן מהאי דעתא"[9].
כמו כן היה מהראשונים ששילבו ניתוח נורמות ועקרונות משפטיים כלליים במשפט העברי. לאחר עזיבתו את ישיבת שער התורה, השקיע שמונה שנים של עבודה, להוצאת ספרו הידוע "שערי ישר", שבסופו של דבר יצא בשנת תרפ"ח.
בספר היובל שנדפס לכבודו בווילנה (תרצ"ו) פורסמו חידושיו בענייני קניינים כקונטרס בשם "מערכת הקנינים".
חידושיו על המסכתות בבא מציעא ובבא בתרא, שרובם נרשמו בשנים תרנ"ד-תרס"ה ומיעוטם בתרפ"א-תרפ"ט (1929-1920), נדפסו אחרי המלחמה (תש"ז) בניו יורק על ידי בנו רבי משה מרדכי שקופ. כתבים אלה הוצאו תוך סיכון עצמי מתוך גבולות ברית המועצות על ידי תלמיד ישיבת "שער התורה" הרב יצחק דב קופלמן. בהמשך נדפסו על ידי בנו שני חלקים נוספים: על נדרים, גיטין וקדושין (תשי"ב); ועל יבמות וכתובות (תשט"ז). המהדורה המלאה של חידושיו, הכוללת הוספות מתוך כתבי יד אחרים, נדפסה על ידי נכדי הרב שקופ בשנת תשנ"ג.
לגבי ספרות כללית לא ידוע על לימוד שלו בספרי השכלה ומדע[10].
בנו של הרב שקופ, הרב משה מרדכי, היה ר"מ בישיבת אביו "שער התורה" ומילא את מקומו ברבנות העיר הורדנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתחילת המלחמה הצליח להימלט מווילנה לארצות הברית. אחרי המלחמה עסק בהוצאת כתבי אביו. בתו של הרב משה מרדכי, חיה, נישאה לרב זליג עפשטיין, שהקים בקווינס ישיבה בשם "ישיבת שער התורה - גרודנה", לזכרה של ישיבתו של רבי שמעון.
בנו של הרב שקופ, אליעזר זלמן, הוא אביה של ד"ר שושנה שקופ-פרנקל, הרופאה הכירורגית הראשונה בארץ ישראל ושל רעיה שקופ, לימים נאור, שנישאה ליעקב פייבושוביץ - נאור.
בת נוספת של הרב שמעון, חנה, נישאה לרב שרגא פייבל הינדס. בתם היא פייגה אילנית, חברת הכנסת הראשונה מטעם תנועת מפ"ם, שלאחר מות אמהּ גדלה אצל סבה, הרב שקופ. הרב שקופ ניהל קשר מכתבים עם נכדתו, אף על פי שזו לא שמרה על אורח חיים דתי[11]; בין השאר, בעת נישואיה לשלמה אילן, אדם חילוני מהשומר הצעיר, כתב לה סבה[12]:
"הנני גם אני למלא חפץ לב. ולב כל אוהבכם, להגיש אליכם ברכת אב זקן, אברך אתכם מקרב ולב שתהא אגודתכם שלמה, וכשמו "שלמה" כן ישפיע העליון על שלמה ופייגא שיהיו שלמים בריאים וקיימים בגופם וברוחם, לבנות בית בכרם ד' צבאות לברכה ולתפארת, ודור ישרים מהם יבורך. וכאשר נכדתי פייגא תחי' הביאה לי מנחת ביכורים מארץ הקדושה, לשמחני בנשואיה כן אזכה בחיי עוד לשמוח בנישואי יתר נכדי ולראותם מוצלחים בחייהם, ונושאי דגל היהדות ברוח ישראל סבא, כעתירת אוהבם מברכם בברכה משולשת, שמעון יהודא הכהן שקאפ".
אחד מילדיה של פייגה אילנית היה אורי אילן, שהשתתף במבצע צרצר, נפל בשבי הסורי והתאבד בכלא הסורי לאחר עינויים.
שמעון יהודה בן יצחק שמואל שקאפ (1859-1939), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
