אריה לייב מאלין

הרב אריה לייב מאלין (1906 - כ"ט בטבת ה'תשכ"ב, 5 בינואר 1962) היה מייסד וראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית.

אריה לייב מאלין

לידה	1906
פטירה	1962 (בגיל 56 בערך)
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	ישיבת מיר (בלארוס)
תקופת הפעילות	?–1962
תלמידיו	מרדכי אליפנט
תפקידים נוספים	ראש ישיבה

קורות חיים

שנותיו הראשונות

נולד בעיר ביאליסטוק בשנת 1906. אביו היה הרב אברהם משה מאלין, מו"צ בעיר ונכד לרב איסר יהודה מאלין מרבניה הנודעים של בריסק שבאחרית ימיו התגורר בירושלים ואשר כיהן כאב בית דין בה. בצעירותו למד תורה בישיבתו של הרב שמעון שקופ בעיר גרודנה, בישיבתו של הרב אלחנן וסרמן ובישיבתו של הרב ברוך דב לייבוביץ'. כמו כן למד בחברותא עם בן-עירו הרב משה שמואל שפירא.
לאחר שנים אלו פנה ללמוד בישיבת מיר. כאן החל להתפרסם כלמדן מעמיק, ובנוסף נעשה לתלמידו בתורת המוסר של משגיח הישיבה, הרב ירוחם לייבוביץ'. הוא ערך את חלקו השני של ספרו של הרב לייבוביץ', "דעת חכמה ומוסר", כמובא בהקדמה לספר.
על פי בקשתו של הרב איסר זלמן מלצר, נהג ראש ישיבת מיר, הרב אליעזר יהודה פינקל, לשלוח מדי שנה קבוצה מתלמידיו המובחרים לבריסק, על מנת לשמוע את שיעוריו על סדר קדשים של "הרב מבריסק", הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. אחד מתלמידים אלו היה הרב מאלין הצעיר, יחד עם הרב יונה קרפילוב, הרב יחיאל מיכל פיינשטיין ואחרים. בבריסק התקרב הרב מאלין מאוד לרב סולובייצ'יק וקיבל ממנו את דרך הלימוד הידועה כשיטת בריסק. רבים משיעוריו של הרב מבריסק שיצאו לאור אחר כך במהדורת סטנסיל נכתבו על ידו. הרב סולובייצ'יק מצידו הרשה לרב מאלין באופן מיוחד לעיין בכתביו של אביו, רבי חיים מבריסק, ואף שילם לו על מנת שילמד יחד עם בנו יוסף דב, לימים ראש ישיבת בריסק בירושלים.

במלחמת העולם השנייה

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, בהיות הרב מאלין בשנות השלושים לחייו, היה מוכר כבר כרב גדול בתורה, ולקח חלק בניהולה של ישיבת מיר. לאחר פרוץ המלחמה, בשנת 1941, דחה הרב מאלין הצעה להימלט לארצות הברית שקיבל מהרב אברהם קלמנוביץ', מראשי ועד ההצלה, והעדיף להישאר עם הישיבה. הוא דחף לפיתוח הקשר בין ישיבת מיר לחסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, אשר סיפק לרבים מבני הישיבה אשרות מעבר ליפן, והיה חבר בוועדה שהחליטה מי יקבל אשרות אלו וישתמש בהן, מי יימלט לאמריקה, ומי ייאלץ להישאר מאחור באירופה.
הרב מאלין עצמו נלווה לישיבת מיר במסעה המפורסם דרך רוסיה לעיר קובה שביפן ולאחר מכן לשאנגחאי שבסין.

בארצות הברית

קברו של הרב מאלין בהר המנוחות

אחרי המלחמה עבר הרב מאלין לארצות הברית. מיד לאחר הגעתו לשם דחה הזמנה שקיבל מהרב משה פיינשטיין לעמוד בראשות ישיבת תפארת ירושלים שבניו יורק, וכן הזמנה שקיבל מהרב אברהם קלמנוביץ לעמוד בראשות ישיבת מיר שנפתחה מחדש בברוקלין. הוא נישא אז לבתו של הרב דוד דב קרויזר, הרבנית יפה, (נפטרה בירושלים בג' באב ה'תשע"ז) והקים בברוקלין את בית התלמוד, ישיבה וכולל אותם ביקש לעצב בצביונם ורוחם של הישיבות והיכלי התורה באירופה שלפני המלחמה.
הרב מאלין קיבץ לבית התלמוד כמה מתלמידי החכמים והלמדנים הגדולים ששרדו את השואה והגיעו לארצות הברית, והנהיג במקום רמה גבוהה של לימוד התורה ושל מוסר. בית התלמוד סבלה באותן שנים ממצוקה תקציבית חמורה, והרב מאלין חילק את זמנו בין אמירת שיעורים לחברי הכולל ולתלמידי הישיבה, לימוד תורה ומוסר בביתו, והשגת מימון למוסדות שהקים.
באותה תקופה נחשב הרב מאלין לאחד מגדולי ראשי הישיבות באמריקה, לצידו של הרב אהרן קוטלר.
בכ"ט טבת תשכ"ב, 5 בינואר 1962, הוזמן הרב מאלין לפגישה עם מספר רבנים נוספים בביתו של הרב שבתי פרנקל. הוא הגיע לפגישה באיחור ניכר, ומיד אחר כך התמוטט ונפל, כנראה בעקבות התקף לב. לאחר זמן קצר נפטר, בגיל חמישים ושש שנים^[1].
פטירתו של הרב מאלין הייתה פתאומית ומפתיעה. הרב קוטלר אמר בשעת הלווייתו שעם מותו איבדה יהדות ארצות הברית אדם שהיה יכול להיות מנהיגו של הדור הבא. ארונו הועלה ארצה, והוא נטמן בבית הקברות שבהר המנוחות, בסמוך לקברו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

דרכו בלימוד התורה

דרך לימוד התורה של הרב מאלין נושאת את מאפייניה של שיטת הלמדנות מבית בריסק – חתירה לעומק היסודות, ההגדרות והכללים של הנידונים המובאים בסוגיה, ועיסוק מרובה בספר משנה תורה של הרמב"ם ובמסכתות סדר קדשים. עם זאת, סגנונו אינו זהה לחלוטין לזה של הרבנים לבית בריסק, ודרכו בהבנת סוגיות רבות היא עצמאית.
כמו כן, היה כאמור תלמידו של הרב ירוחם לייבוביץ', ועסק רבות בתורת המוסר.

ספריו ותלמידיו

חידושי תורתו של הרב מאלין נערכו ויצאו לאור לאחר מותו מתוך הקלטות משיעוריו ורשימות שכתב לעצמו בקיצור. בשנת תשכ"ב יצאו לאור חלק מהם במהדורה ראשונית ומצומצמת. בשנים תשמ"ב - תשמ"ג יצאו לאור על ידי אחיינו של הרב מאלין, הרב ברוך דב פוברסקי, שני כרכיו של הספר "חידושי רבי אריה לייב":

• חלק א' - על סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
• חלק ב' - על סדרי קדשים וטהרות, בתוספת מלואים ומפתחות

בשנת תשס"ה יצא לאור הספר "מתורתו של הגאון רבי אריה ליב", הכולל שיעורים של הרב מאלין על פרק ראשון ופרק חמישי של מסכת בבא מציעא, ומספר מאמרי מוסר. בשנת תשע"ב יצא לאור הספר "קובץ שיעורי רבי אריה לייב", הכולל אוסף שיעורים והערות של הרב מאלין במגוון נושאים אשר הופיעו בכתבי עת תורניים ובספרי זיכרון שונים.
על תלמידיו הידועים של הרב מאלין נמנים הרב אלי' חיים סורדלוף, הרב מרדכי אליפנט, הרב שמשון דוד פינקוס והרב אהרן פלדמן.

קישורים חיצוניים

• רבי אריה ליב מאלין, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
• הדף של הרב אריה לייב מאלין באתר צאצאי הרב איסר יהודה מאלין
• חדושי רבי אריה לייב, חלק ראשון, מהדורת בני ברק, תשמ"ג, באתר היברובוקס
• חדושי רבי אריה לייב, חלק שני, מהדורת בני ברק, תשמ"ג, באתר היברובוקס
• אריה ליב בן אברהם משה מאלין (1906-1962), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. הרב ר' אריה-לייב מאלין זצ"ל, הצופה, 7 בינואר 1962