Loading AI tools
רב בלארוסי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866[1] - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.
לידה |
1866 תרכ"ו Slutsk Uyezd, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
1939 (בגיל 73 בערך) ה' בכסלו ת"ש ליטא |
תקופת הפעילות | ?–1939 |
תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
רבותיו | רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק |
תלמידיו | הרב נח שימנוביץ, הרב נחום פרצוביץ, הרב ראובן גרוזובסקי, הרב יהודה גרשוני, הרב ישראל בארי, הרב שלמה היימן, הרב אליהו חזן |
חיבוריו | ברכת שמואל |
נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, שם למד ונודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק.
נשא לאשה את פייגא, בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. בשנת תרס"ד התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לווילנה, ובתרפ"ו לקמניץ. נסע לארצות הברית למשך מספר שנים כדי לגייס כספים לישיבתו.
על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים, הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. התאמץ לעמוד על רגליו נפל על המיטה ובעוד פיו ממלמל את דברי רבו, נפטר.
במקום להדגיש תירוץ קושיות או סתירת תירוצים, הדגיש דרך הלימוד שכללה איך להקשות קושיה, כיצד לתרץ תירוץ ואיך להטיל ספק. הוא הדגיש תמיד כי התורה אינה נקנית על פי כללי הלוגיקה של השכל האנושי, אלא את התורה צריכים ללמוד על פי כללי ודרכי התורה, ולכן יש לפתח את השכל על פי התורה ולא את התורה על פי שכלו של האדם[2]. כשהיה מזכיר שם של אחד האמוראים או הראשונים היה מזכירו בחרדה אומר "דער היילגער (הקדוש) רבא" "דער היילגער (הקדוש) רשב"א", וכן הלאה[3].
היה תלמידו של רבי חיים סולובייצ'יק בכל נפשו ומהותו, התבטל בפניו לחלוטין ובספריו עוסק רבות בביאור דבריו. הקפיד מאוד על לימוד מפי רב, היה אומר כי אינו יכול להבין איך יכול אדם לחיות ללא רב, וראה את האושר הכי גדול לאדם שזכה לרב. הוא ראה ברב את המשכיות התורה מדור לדור מרב לרב עד משה רבנו[2]. הקפיד על בחורים שהקשו באמצע השיעור, ופעם אחת אמר:
בשעה שמו"ר הגאון זיע"א (הרב חיים מבריסק) היה מגיד השיעור ואנכי הקשבתי רב לכל מילה, רעד היה עובר בעצמותיי... עד שלא יכולתי להוציא הגה מפי. ואיך יתיימר בן ישיבה לפרוק באמצע השיעור?!
(עדות תלמידו הרב ישראל בארי בהקדמת ספרו משנת ראשונים חלק א')
הרב ברוך בר ליבוביץ | פייגא צימרמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לייב ליבוביץ (נספה בשואה) | הרב יעקב משה ליבוביץ | סימה רוטשטיין | נחמה | הרב משה ברנשטיין | בת | הרב יצחק טורץ | חיה שרה מרים | הרב ראובן גרוזובסקי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב חיים שלמה ליבוביץ | הרב יצחק שיינר | אסתר לאה | בת | הרב אשר ליכטשטיין | אסתר | הרב דן אונגרישר | חיים גרוזובסקי | ? | רחל לאה | הרב לוי קרופני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב ירחמיאל אונגרישר | הרב יצחק ליכטנשטיין | בת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב ליבוביץ הלחין ניגונים רבים. בעת מלחמת העולם הראשונה שהה עם ישיבתו במינסק. ברצונו לעודד את הבחורים, החל ללמדם משיריו, באישורו של רבו רבי חיים סולובייצ'יק, ששהה אף הוא במינסק. רבי חיים אף נהג לבקר את ניגוניו. ניגוניו השתמרו על ידי משפחתו, וכן על ידי הרב משה שמואל שפירא ששמע ממנו בעת חתונת בנו רבי יעקב משה, שנערכה בברנוביץ', שם למד הרב שפירא. בין ניגוניו: "קול דודי", "שים שלום" ו"צור ישראל-ועתה בנים"[4] [5].
חלק מניגוניו יצאו בדיסק "ניגוני רבי ברוך בר ליבוביץ'", תשע"ד, על ידי ה"מגיד מישרים" הרב לוי יצחק שושן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.