ישיבת כנסת חזקיהו
ישיבה גדולה ליטאית, בכפר חסידים - רכסים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת כנסת חזקיהו (יש המכנים אותה: ישיבת כפר חסידים) היא ישיבה חרדית ליטאית שנוסדה בשנת ה'תש"ט (1949) על ידי הרב נח שימנוביץ בזכרון יעקב. בשנת ה'תשט"ו (1955) עברה לכפר חסידים ובהמשך סופח שטחה ליישוב רכסים. בראשה עמדו גם הרב אליהו אליעזר מישקובסקי והרב דוד יצחק מן, ולאחריו עמד בראשה הרב יהושע מן. כיום נפתח במקום סניף של ישיבת ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית) בראשותו של הרב שמעון נוביק שליט"א והראש ישיבה הנוכחי הרב יהושע מן שליט"א, שם הישיבה נותר כנסת חזקיהו.
 | |
 | |
| בניין הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| תקופת הפעילות | ה'תש"ט–הווה |
| מייסדים | הרב נח שימנוביץ |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה |
הרב יהושע מן הרב שמעון נוביק |
| מיקום | |
| מיקום | רכסים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°44′52″N 35°05′57″E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   ישיבת כנסת חזקיהו | |
נכון לחורף תשפ"ד לומדים בישיבה 80 תלמידים.
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת ה'תש"ט על ידי הרב נח שימנוביץ, לזכר חותנו הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי - רבה של העיירה קריניק שבפולין ונקראה על שמו "כנסת חזקיהו". להקמה התלווה בנו של הרב מישקובסקי, הרב דוד, שגם עסק בניהול הישיבה, מהקמתה עד לפטירתו בשנת ה'תשס"ו (2005). מנהלה הרוחני היה הרב יצחק גרינברג[1], בוגר ישיבת חברון. דמות מפתח נוספת בישיבה הייתה הרבנית חנה, אשת מייסד הישיבה, שהייתה אחראית על הצרכים הגשמיים. בשנת תשי"ב הצטרף המנהל הרוחני הרב אליהו לופיאן.
עד הקמתה התרכזו הישיבות בעיקר בירושלים ובבני ברק ולפי עצת החזון איש הוקמה הישיבה בצפון הארץ.
משכנה הראשון של הישיבה היה בבית הכנסת המרכזי שבמושבה זכרון יעקב, בתקווה שהנוף, האוויר הצלול והשקט יתרמו לאיכות לימודם של התלמידים. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה בתנאים קשים ובמיעוט אמצעים. התלמידים התגוררו במבנה ישן ששימש בעבר מועדון צבאי.
בין שלושת התלמידים הראשונים היה הרב דוד צבי אליאך, מנהל רוחני בישיבות "נחלת דוד" ו"איתרי". שנה לאחר מכן מנתה הישיבה כ-30 תלמידים.
המעבר לכפר חסידים
כיוון שהישיבה שכנה בבית הכנסת בזכרון יעקב ששימש גם את תושבי המקום, נוצרו חיכוכים בין התושבים ללומדים. הנהלת הישיבה, שמלכתחילה רצתה לרכוש שטח משלה במקום, גנזה את הרעיון והחליטה להעתיק את משכנה ליישוב אחר. קבוצת עסקנים מכפר חסידים הציעה להעביר לשם את הישיבה ואף לסייע בהעברה[2]. רבני הישיבה פנו אל החזון איש לשאול בעצתו, והוא בירכם בברכת הצלחה, ואף תרם לישיבה סכום כסף לבניית מבנים.
הרב נח שימנוביץ רכש גבעה בת עשרה דונם בפאתי כפר חסידים. בתוך חורשת עצי נוי ואקליפטוסים, נבנו חמישה צריפים מתוצרת שוודיה ששימשו לבית מדרש ולמגורי הבחורים והרבנים[3].
לאחר המעבר לכפר חסידים בחודש אייר תשט"ו (1955), נקבע יום ל"ג בעומר (י"ח באייר) ליום הפתיחה וחנוכת הבית, אך ביום ה' באייר תשט"ו - יום העצמאות ה-7 למדינת ישראל, לקה הרב נח בהתקף לב ונפטר[4][5].
הרב מישקובסקי כראש ישיבה
הרב אליהו לופיאן מינה את גיסו של הרב נח שימנוביץ, הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, שהיה באותה עת רבה של כפר חסידים - לראש הישיבה החדש. מינוי זה גרם לעלייתה המחודשת של הישיבה. שנותיו של הרב מישקובסקי בראשות הישיבה, יחד עם מנהלה הרוחני רבי אליהו לופיאן, עיצבו את דמותה וטבעו את אופיו של ה"כפר-חַסִידִימְנִיק", עם אווירת לימוד המוסר והדגשת המידות ש"בין אדם לחברו".
הרב מישקובסקי היה אחד הבודדים בתקופתו שגם הרביץ תורה לתלמידים ונחשב "ממעתיקי השמועה" מרבותיו, וגם עסק בפסיקת הלכה - עד שאף החזון איש סמך על פסקיו[דרוש מקור] והפנה אליו שואלים.
הישיבה בבניינה הנוכחי
בחודש סיון ה'תשכ"ד הונחה אבן הפינה לבניין הישיבה הנוכחי[6]. חלק מבוגרי הישיבה התיישבו ביישוב רכסים הסמוך, שהתרחב בהמשך עד למתחם הישיבה ששכנה בפאתי כפר חסידים, עד שהיא סופחה אליו מבחינה מוניציפלית. את בניין הישיבה הנוכחי תכנן האדריכל ישראל קומט[7]. הבניין מתאפיין באולם בצורת תיבה פשוטה שמעליה כיפה שטוחה המאפשרת חדירת אור ואוורור טבעי ומדגישה את הבניין בנוף. הקיר הפונה לירושלים מחופה בלוחות עץ ובמרכזו ארון הקודש שעוצב באופן מודרני וחגיגי.
מנהל הישיבה במשך למעלה מיובל שנים היה דוד מישקובסקי, אחיו של ראש הישיבה, שנפטר בתשס"ו. בשנות השישים התמנה כמשגיח הרב דב יפה, לצדו של הרב אליהו לופיאן. באלול תש"ל, לאחר פטירת הרב לופיאן התמנה הרב יפה תחתיו למנהלה הרוחני של הישיבה, עד לפטירתו בחשוון תשע"ח (נובמבר 2017).
במשך השנים מסר הרב יעקב ניסן רוזנטל שהיה אב בית הדין בחיפה שיעורים בישיבה מדי שבוע, ואחר כך הרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל.
בשנת תשל"ז הצטרף להנהגת הישיבה הרב שמואל דוד ורשבצ'יק, ראש ישיבת "רבנו יעקב יוסף" בארצות הברית, לאחר שנישא בזיווג שני לחנה, אלמנת רבי נח. הרב ורשבצ'יק נפטר בתשמ"ח.
כשנישא הרב דוד יצחק מן, אביו של ראש הישיבה הנוכחי, לבתו של הרב מישקובסקי, הצטרף לכולל. לאחר מכן החל לומר שיעורים בישיבה. לאחר פטירת הרב מישקובסקי, בשנת תשמ"א, התמנה לראש הישיבה. בשנת תשע"ב נפטר הרב מן, ועל פי צוואתו מונה במקומו בנו, הרב יהושע מן, שכיהן עד אז כר"מ. יחד עם הרב מן כיהן כראש הישיבה הרב יצחק ברנשטיין, אחיינו של הרב משקובסקי. לאחר שנפטר בשנת תשע"ה ממלא את מקומו חתנו, הרב דוד שטרן.
בחודש אב תשפ"ג התבקשו הבחורים להתכנס לוועד שנמסר מפי הרב זלוצ'בסקי חתנו של ראש הישיבה הרב דוד יצחק מן, שם הודיע להם כי הישיבה החליטה עקב מצבה הירוד ומספר הבחורים המדולדל לפתוח סניף של ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)[8] ועל פי דרישותיו של ראש ישיבת כנסת יצחק הרב שמעון נוביק יחולו על הישיבה החדשה כללים חדשים ועל הבחורים שאינם מקבלים את הכללים מהם בצורת הלבוש ומהם בכללי ההתנהגות ושמירת הסדרים להודיע להנהלת הישיבה.
החל מאלול תשפ"ג הפכה הישיבה לסניף של ישיבת ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית) כשקבלת התלמידים וכללי המקום נקבעים על ידי ראש הישיבה הרב שמעון נוביק.
הישיבה מחזיקה כולל אברכים הנחלק לשתי קבוצות עיקריות תחת הנהגתם של שני רבנים:
- קבוצת הרב צבי גרינהויז - קבוצה המונה כ-50 אברכים, הלומדים מסכתות שונות בעיון ישיבתי וכן בעיון הלכתי.
- קבוצת הרב מרדכי חייקין - קבוצה צעירה המונה כ-40 אברכים, הלומדים את המסכת הנלמדת בישיבה.
הרבנים בעבר
- הרב נח שימנוביץ - מייסד הישיבה וראש הישיבה הראשון, מחבר ספר "חידושי רבי נח".
- הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי - גיסו של רבי נח וראש הישיבה לאחר פטירתו, כיהן גם כרבה של כפר חסידים. נפטר בשנת תשמ"א. נודע בכינויו "הרב", מחבר ספר "משנת אליהו".
- הרב אורי שרגא קלרמן - כיהן כר"מ בישיבה משנת ה'תשט"ו עד לפטירתו בתשנ"ג, מחבר ספר "אור לישרים".
- הרב שמואל דוד ורשבצ'יק - נישא בזיווג שני לחנה, אלמנת רבי נח שימנוביץ, מראשי הישיבה בשנים תשל"ז - תשמ"ח, שנת פטירתו.
- רבי אליהו לופיאן - מנהלה הרוחני של הישיבה, משנת תשי"ב ועד לפטירתו בשנת תש"ל. נודע בכינויו "ר' אל'ה". שיחותיו נערכו בספר "לב אליהו".
- הרב יצחק גרינברג - ממייסדי הישיבה, כיהן כמשגיח בישיבה בשנותיה הראשונות, לימים משגיח בישיבת לומז'ה בפתח תקווה.
- רבי דוד יצחק מן - חתנו של "הרב", וראש הישיבה משנת תשמ"א עד לפטירתו בשנת תשע"ב.
- רבי יצחק ברנשטיין - מתלמידיה הוותיקים של הישיבה ולימים אחד מראשיה עד לפטירתו בשנת תשע"ה, שימש כבעל התפילה מאז היותו בן 17 שנה ועד לשנת פטירתו[9].
- רבי דב יפה - משגיח בישיבה משנת ה'תשט"ו, ומנהלה הרוחני מאז פטירתו של רבי אליהו לופיאן באלול ה'תש"ל ועד לפטירתו בחשון ה'תשע"ח.
רבני הישיבה כיום
- הרב יהושע מן - ראש הישיבה
- הרב עובדיה ברוידא - מראשי הישיבה (חתנו של דוד מישקובסקי, בנו של רבי חזקיהו יוסף ומנהל הישיבה בעבר)
- הרב מנחם דוד - מנהל רוחני (החל מחשון ה'תשע"ח ממלא מקומו של רבי דב יפה)
- הרב מיכאל ולדמן - מראשי הישיבה (חתנו של הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי)
- הרב יעקב שמואלי - ר"מ (חתנו של הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי)
- הרב דוד שטרן - ר"מ (חתן רבי יצחק ברנשטיין)
- הרב צבי גרינהויז - ראש כולל הלכה
- הרב מרדכי חייקין - ראש כולל ישיבתי (משמש גם כרב קהילת חניכי הישיבות ברכסים)
- הרב ישראל מאיר לאו - הרב הראשי לישראל לשעבר ורבה הראשי של תל אביב
- הרב מנחם שלמה בורנשטיין האדמו"ר מסוכטשוב
- הרב מרדכי שטרנברג - מראשי ישיבת הר המור
- הרב אליעזר דינר - גאב"ד עדת ישראל ורב בית הכנסת שע"י המרכז הרפואי מעיני הישועה ב"ב
- הרב יהושע מן - ראש ישיבת כנסת חזקיהו
- הרב דב ביגון - ראש ישיבת מכון מאיר
- הרב צבי בן יעקב - אב בית דין בבית הדין הרבני בתל אביב
- הרב אליעזר ברלנד - ראש ישיבת שובו בנים
- הרב עמנואל תהילה - מרצה בולט בארגון התשובה ערכים
- הרב שמחה מירון מנהל בתי הדין הרבניים לשעבר
- הרב זלמן מנחם קורן - מחבר "ספר המקדש" ועורך באנציקלופדיה תלמודית
- אריאל אטיאס - לשעבר שר התקשורת ושר הבינוי והשיכון
- דוד הנשקה - פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן
- חיים ולדר - סופר חרדי
- מנחם נאמן - סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה
- יהושע פולק - לשעבר חבר הכנסת וסגן ראש עיריית ירושלים
- יעקב טננבאום - מנכ"ל בנק מרכנתיל
- הרב מתתיהו סלומון - משגיח ישיבת ליקווד
- קובי אריאלי - עיתונאי ואיש תקשורת
- שמוליק גרינברג - ראש עיריית בית שמש
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
