אליהו לופיאן

הרב אליהו לופיאן (כינוי נפוץ: ר' אֱליְ' לופיאן או ר' אֱליְ' קעלמער; תרל"ו^[1], 1876 – כ' באלול תש"ל, 21 בספטמבר 1970) היה מהבולטים ברבני תנועת המוסר במאה העשרים. שימש כמנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו.

הרב אליהו לופיאן

הרב אליהו לופיאן מהלך בשבילי "ישיבת כנסת חזקיהו"
לידה	1876 ~תרל"ב גרייבו, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
פטירה	21 בספטמבר 1970 (בגיל 94 בערך) כ' באלול תש"ל ירושלים, ישראל ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום פעילות	האימפריה הרוסית, הממלכה המאוחדת, ישראל
השכלה
השתייכות	חרדים ליטאים, תנועת המוסר
השקפה דתית	יהדות
תלמידיו	עמנואל יעקובוביץ
תפקידים נוספים
ראש ישיבה

קורותיו

נולד לאביו יעקב בעיירה גרייבו שבפלך לומז'ה שבאימפריה הרוסית (בתחומי פולין של ימינו) ולמד שם אצל רבי חיים לייב מישקובסקי. בהיותו בן 9 סירב לעבור עם משפחתו להשתקע בארצות הברית כיוון שכמעט ולא היו קיימים בה בזמנו מוסדות חינוך תורניים, והוא נותר לבדו בעיר לומז'א, שם למד אצל הרב אליעזר שולביץ. משם עבר ללמוד בבית המדרש בקלם אצל הסבא מקלם (שנפטר שנה לאחר מכן) והרב יצחק בלאזר. נישא לשרה לאה, בת הרב יצחק דוד רוטמן, מתלמידי הסבא מקלם. השידוך נעשה בעצת הרב מישקובסקי.

נתפרסם כאחד האישים הבולטים בבית המדרש בקלם. במלחמת העולם הראשונה נשאר עם תלמידיו בישיבה, שלא כרוב בני העיר, והמשיך במסירת שיעורים. לאחר המלחמה התפזרה הישיבה והוא החל במסע בעיירות ליטא שבהן מסר שיחות. בהמשך השפיע על תלמידי קלם לחזור לישיבה והיא הוקמה מחדש.

הרב לופיאן נדד לגייס כספים לישיבה ובשנות ה-30 הגיע ללונדון, שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת "עץ חיים". הוא קיבל את המשרה.

בשנת תש"י (1950) עלה לישראל והתגורר בירושלים. הוא החל למסור שיחות מוסר בבית הכנסת זיכרון משה, בבית הכנסת "כלילת שאול" בשכונת גבעת שאול וכיהן כמשגיח בישיבת קמניץ^[2]. כן נתן שיעורים בישיבת היכל התלמוד תל אביב^[3]. בין תלמידיו מתקופה זו היו הרב שלום שבדרון והרב צבי הירש פלאי.

בשנת תשי"א מונה למנהל רוחני של ישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב^[4]. החזון איש בירכו במילים "עוד ינובון בשיבה", והוא ראה בזאת רמז שעל אף גילו המבוגר (75) יאריך במשרתו.

כחניך שיטת "קלם" היה ידוע כבעל סדר קפדני ושליטה עצמית. מסופר שלא היה מסובב את ראשו ללא סיבה והחלטה מוקדמת. כאשר ראה תלמיד מחכה בתחנת האוטובוס ומפנה ראשו כדי להסתכל אם האוטובוס מגיע, היה אומר: "בקלם היו מייסרים על הפקרות כזאת!". הנהיג בישיבה שכל בחור ממלא את הנטלה לבא אחריו.

בשנותיו האחרונות התגורר בבית חתנו הרב קלמן עזריאל ובתו הרבנית חיה איטה פינסקי בשכונת בית וגן בירושלים.

הרב לופיאן נפטר בספטמבר 1970^[5] בגיל 94 בכ' באלול תש"ל ונטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים. על שמו שכונת לב אליהו ברכסים ורחוב בשכונת רמת שלמה בירושלים.

מילדיו

לרב לופיאן נולדו תשעה בנים וארבע בנות:

• הרב שמחה זיסל, מייסד חברת "תורה ועבודה" בלונדון, רב קהילת מחזיקי הדת וראש ישיבה במקום.
• חנה ליבא, אשת הרב אריה זאב גורביץ, ראש ישיבת גייטסהד
• הרב חיים שמואל, ר"מ בישיבת מונטרה בשווייץ ובהמשך מראשי ישיבת "נצח ישראל" בסנדרלנד. ומחבר הספר "רווחא דשמעתא" על השב שמעתתא.
• הרב אריה ליב, ראש ישיבת גייטסהד
• הרב אליעזר, מראשי ישיבת תורת אמת בלונדון, חתנו של הרב משה שניידר
• פערל רייזל, אשת הרב דב דוד קליין, רב בלונדון ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית^{[דרוש מקור]}
• הרב בן ציון, רב באדג'וור (לונדון) ובהונג קונג, בסוף ימיו בישיבת דבר ירושלים בהר נוף.
• צבי הירש, תלמיד ישיבת קלם וישיבת טלז. סירב לחזור לבריטניה במלחמה, עקב היותה מדינה מערבית. נרצח בשואה.
• רחל, אשת הרב יוסף וילנסקי, חבר בית הדין במנצ'סטר, מראשי ועד ההצלה. לאחר המלחמה היה ראש ישיבה בברגן-בלזן לפליטי השואה והקים שם מוסדות חינוך.
• חיה איטה, אשת הרב קלמן עזריאל פינסקי, משגיח לצד חותנו בישיבת כנסת חזקיהו ובהמשך בישיבת קמניץ, מחבר ספר "נושא כלי יהונתן" על תרגום יונתן.
• יואל יעקב, נשיא מוסדות תורה במנצ'סטר ומדפיס ספרי אביו
• אברהם יהושע, התגורר בשיקגו.

חיבוריו

• לב אליהו - ביאורים על התורה ודרשות מוסר, בעריכת תלמידו, רבי שלום שבדרון (כרך א', ירושלים תשל"ב; כרך ב', ירושלים תשל"ה).

לקריאה נוספת

• דוד זריצקי, גילוי אליהו, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 296–302
• הרב דוד יוסף שלוסברג והרב משה לוי, ר' אל'ה: הליכות והנהגות, עובדות ומעשים מחיי זקן חכמי המוסר רבינו אליהו לופיאן, בית שמש תש"ע

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליהו לופיאן בוויקישיתוף

• 'לופיאן, ר' אליהו ב"ר יעקב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 61–62 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1259–1260).
• הפרדס, מרחשון תשל"א, עמוד 43, על ר' אליהו לופיאן
• אליהו לאפיאן (1876-1970), דף שער בספרייה הלאומית