Loading AI tools
מנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו שברכסים, וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב דב יפה (וילנא, ט"ו בסיוון ה'תרפ"ח, 3 ביוני 1928 - רכסים, י"ט בחשוון ה'תשע"ח, 8 בנובמבר 2017) היה מן הבולטים בקרב אישי תנועת המוסר במאה ה-21[1], מנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו שברכסים. בשנותיו האחרונות כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
לידה |
3 ביוני 1928 ט"ו בסיון ה'תרפ"ח וילנה |
---|---|
פטירה |
8 בנובמבר 2017 (בגיל 89) י"ט בחשוון ה'תשע"ח |
כינוי | זקן המשגיחים בארץ ישראל |
מקום קבורה | רכסים |
מדינה | ישראל |
השכלה | ישיבת פוניבז' |
מקום פעילות | זכרון יעקב, כפר חסידים, רכסים, ירושלים |
תקופת הפעילות | ? – 8 בנובמבר 2017 |
השתייכות | ליטאים |
תחומי עיסוק | משגיח רוחני |
חיבוריו | "לעבדך באמת" |
בת זוג | רבקה |
נולד[2] בווילנה לטובה גיטל ולצבי יחזקאל יפה. בשנת ה'תרצ"ה (1935) עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. למד בישיבת היישוב החדש, שם התקרב לרב יואל קלופט, ובהמשך למד בישיבה שהקים רבו בפרדס חנה. אחר כך למד בישיבת חברון שבירושלים, חלק מהתקופה בחברותא עם הרב חיים ישעיהו הדרי. באותה תקופה התקרב לרב יחזקאל סרנא, והושפע רבות מהרב יעקב משה חרל"פ[3]. בעקבות מלחמת ה'תש"ח עבר לישיבת פוניבז' שבבני ברק, שם הכיר את המשגיח הרב אליהו אליעזר דסלר. באותה תקופה הוא עמד בקשר אישי עם החזון איש, ובעקבות הדרכה ממנו עבר ללמוד בישיבת סלבודקה שבעיר עם חבר. לימים הרבה לצטט בשמו אמרות והדרכות[4].
בשנת ה'תשי"א התחתן עם רבקה כהן, שגדלה כיתומה בבית דודה הרב אהרן כהן, ראש ישיבת חברון. לאחר נישואיו גר בשכונת גאולה, בסמוך לישיבה, ולמד כשלוש שנים בכולל שבישיבת מיר. שם שמע שיחות מהמשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין.
בתמיכת הרב אליהו לופיאן, המנהל הרוחני של ישיבת כנסת חזקיהו, החל הרב יפה למסור בה ועדים, עוד כששכנה בזכרון יעקב. בשנת ה'תשט"ו, כאשר היה הרב יפה בן 27, הזמינו הרב לופיאן לכהן לצדו כמשגיח קבוע. הרב יפה עבר להתגורר ברכסים, בסמוך לישיבה. הוא מסר "ועדים", ופעם בשלושה שבועות מסר שיחה במקום הרב לופיאן. באלול ה'תש"ל, לאחר פטירת הרב לופיאן, התמנה תחתיו למנהל הרוחני של הישיבה. כאשר נפתחה ישיבת "כנסת חזקיהו לצעירים", על ידי הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, מסר הרב יפה את שיעור הפתיחה.
בשנת ה'תש"ל נקרא הרב יפה על ידי הרב הלל כגן, משגיח ישיבת גרודנא, לכהן בה כמנהל רוחני ומסר שם שיחות מספר שנים. בשנת ה'תשמ"ז החל למסור שיחות בישיבת קול יעקב בירושלים. בשנותיו האחרונות מסר גם שיחה שבועית בישיבת "קרן אורה" שבכרמיאל. כן מסר שיחות מוסר בבית המוסר בירושלים. בביתו שברכסים מסר בכל שבוע מספר "ועדים" מוסריים, למחנכים, לאברכים ולבחורים.
בכ"ו באב ה'תשע"ב צורף הרב יפה למועצת גדולי התורה של דגל התורה. היה מנשיאי קופת העיר בני ברק והצטרף למסעות גדולי התורה שארגנה הקופה החל משנת ה'תשס"ט, כן יסד את מעמדי התפילה בי"א בסיוון, יום פטירת השל"ה, על קברו. היה מורה הדרך של מוסדות חרדיים, בהם רשת הכוללים "רינה של תורה".
נפטר לאחר תקופת מחלה, בי"ט בחשוון ה'תשע"ח. הלווייתו יצאה מקריית צאנז בנתניה שם שהה בתקופת חייו האחרונה בבית החולים לניאדו. האדמו"ר מצאנז הספידו. לאחר מכן המשיכה ההלוויה לישיבת קול יעקב בירושלים, שם ספדוהו הרב שמואל אוירבך, הרב יהודה עדס והרב דוד כהן. משם המשיכה ההלוויה לישיבתו ברכסים, שם ספדו לו ראשי הישיבה, וכן הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב ברוך דב פוברסקי והרב דוב לנדו. נטמן בבית הקברות ברכסים.
בשיחותיו דיבר בעברית רגילה, ולא ב"לשון הקודש" הנהוגה בישיבות הליטאיות. נהג לומר שהוא עצמו לא בא אלא להגיש בפני השומעים את דברי חז"ל והעבודה המוסרית מוטלת על כל אחד ואחד, כמאמר חז"ל: "אם אין אני לי מי לי". עוד הדגיש שעל כל אחד ואחד ללמוד מדי יום ספר מוסר קבוע, עד לסיומו, ואת הבאים אליו נהג לשאול איזה ספר מוסר הם לומדים בקביעות.
הוא מחה נגד עשיית מצוות כ"עול", ללא רגשי הנאה ואושר, והתנהלות דתית מתוך עצבים ("נרווים") וקפדנות, ואמר בשם החזון איש שהדבר גורם לחילול השם, כי נראה שכדי להיות צדיק צריך להיות קפדן. התנהל באופן רך ומקרב כלפי התלמידים.
בזקנותו אמר: ”כשהתחלתי לכהן כמשגיח הייתי צעיר המשגיחים שבדור, ועתה קוראים לי זקן המשגיחים שבדור, וזה עבר כל כך מהר - ללמדכם שהחיים עוברים ביעף ועל האדם לנצלם אך למוטב, כי לא יהא סיפק בידו להתעלות כמשאלתו כל ימיו”.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.