Loading AI tools
מגדולי בעלי המוסר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליהו אליעזר דסלר המכונה גם המכתב מאליהו (ה'תרנ"ב, 1892 – 30 בדצמבר 1953, כ"ד בטבת ה'תשי"ד) נחשב לאחד מגדולי בעלי המוסר בשיטת קלם במאה ה-20. כיהן כרב באנגליה וכמשגיח רוחני בישיבת פוניבז'.
 | |
| לידה |
30 במאי 1892 (יוליאני) ד' בסיוון ה'תרנ"ב הומל, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1953 (בגיל 61) כ"ד בטבת ה'תשי"ד בני ברק, ישראל |
| מקום פעילות | גייטסהד, צפון-מזרח אנגליה |
| תקופת הפעילות |
? – 30 בדצמבר 1953 |
| השתייכות |
תנועת המוסר, חרדים ליטאים |
| תפקידים נוספים | משגיח רוחני בישיבת פוניבז' |
| רבותיו | הרב צבי הירש ברוידא, הרב חיים עוזר גרודזינסקי |
| תלמידיו | הרב אריה כרמל, הרב חיים פרידלנדר |
| חיבוריו | מכתב מאליהו |
| אב |
ראובן דב דסלר |
  | |
נולד בהומל (כיום בבלארוס), לרב ראובן דב דסלר, תלמידו המובהק של אחד מחשובי תנועת המוסר, הרב שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם" שהתפרנס כסוחר עצים מצליח בהומל. אמו, חנה פריידל, הייתה נכדתו של מייסד התנועה, רבי ישראל מסלנט (בת חתנו, הרב אליהו אליעזר גרודזנסקי, שהיה גם חותנו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי).
עד גיל 14 למד מפי מורים פרטיים ולאחר מכן למד בישיבת קלם אצל הרב צבי הירש ברוידא, חתנו של "הסבא מקלם". תקופה זו הותירה בו את חותמה, וכל חייו החשיב את עצמו כבן טיפוחיה של ישיבת קלם. הרב דסלר קיבל הסמכה מידי דודו, הרב חיים עוזר גרודזינסקי, מנהיגה הרוחני של יהדות ליטא, אשר לא הרבה בסמיכת תלמידים. ב-1920 נשא לאישה את בלומה, בתו של הרב נחום זאב זיו ונכדתו של הסבא מקלם. גם גיסיו, חתניו האחרים של רבי נחום זאב זיו היו לדמויות מרכזיות בשיטת קלם.
הרב דסלר סירב להצעה להיות דיין בווילנה והצטרף לאחיו בעסקיו.
ב-1928, לאחר מות אמו החורגת, נסע עם אביו לאנגליה לצורך טיפול רפואי של האב. הוא החליט להישאר באנגליה ונתמנה לרב. אשתו ובתו נשארו בליטא והצטרפו אליו רק כעבור שלוש שנים. הרב דסלר כיהן כרב באיסט אנד ובדלסטון (אנ'). בדלסטון הוא פתח ישיבה ולימד באופן אישי את סלימאן ששון, בנו של דוד סלימאן ששון ממשפחת ששון.[1]
בתחילת שנות ה-40 הצטרף הרב דסלר לכולל שנוסד בגייטסהד, כמנהיג רוחני, כיוון שראה שם אפשרות רבה יותר להשפיע ולהעמיק בלימודי הגמרא. הרב דסלר השקיע רבות בפיתוח הכולל, הן בתוכנית לימודיו והן בצד הפיננסי.
בשנת 1947 נענה להזמנת הרב יוסף שלמה כהנמן לכהן כמשגיח רוחני בישיבת פוניבז', עלה לארץ והתיישב בבני ברק. שיחות המוסר שנשא בישיבה ידועות גם היום בעולם הישיבות. שיחותיו התבססו על תורתם של המהר"ל הרמח"ל ובעל התניא.[2] הרב דסלר נפטר בפתאומיות מהתקף לב ב-1953 ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בזכרון מאיר שבבני ברק.[3][4]
בנו היה הרב נחום זאב דסלר, מייסד האקדמיה העברית של קליבלנד (אנ') בקליבלנד. חתנו היה הרב אליהו יהושע גלדצהלר.
ערך מורחב – מכתב מאליהולאחר פטירתו של הרב דסלר ערכו מספר תלמידים שלו (בראשות הרב אריה כרמל והרב חיים פרידלנדר) את ספרו המרכזי "מכתב מאליהו", שיצא בחמישה כרכים, בין השנים תשט"ו - תשנ"ז. הספר תורגם לאנגלית וחלקים ממנו תורגמו גם לצרפתית. הגרסה העברית יצאה במהדורות רבות.
סדרת הספרים, הנפוצה בעולם הישיבות, כוללת כתבים, שיחות ומכתבים של הרב דסלר בענייני אמונה ומוסר "המשקפים את הרעיונות החברתיים של ישיבת המוסר הליטאית, כפי שבאה לידי ביטוי בישיבות המוסר במאה הקודמת".[5]
שמו של הספר נגזר מהפסוק בדברי הימים ב' פרק כ"א- "וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִיד אָבִיךָ וכו'" ומכיוון שהספר עוסק בעיקר במכתבים, ונכתב על ידי הרב "אליהו".
בספריו עשה הרב דסלר שימוש במקורות רבים, כולל מספרי חסידות, דבר שאינו שכיח אצל רב ליטאי. אחד המושגים המפורסמים שטבע הרב דסלר הוא "נקודת הבחירה", העוסק במהותו של התחום המצומצם שבו ישנה לאדם בחירה חופשית, ועליו הוא נשפט.[6] הוא עוסק גם בסוגיות קבליות, ולמשל מנסה ליישב את הסתירה בין דעת הגר"א לדעת תלמידו רבי חיים מוולוז'ין בנושא הצמצום. הוא משלב בגלוי תפיסות חסידיות בכתביו, ואף טען כי לאמתו של דבר אין מקום להפרדה בין חסידים לליטאים. חתנו מסר כי למד גם את ספר הזוהר עם פירוש בעל הסולם, "ועל ידי יגיעה רבה מאוד בפנימיות התורה הצליח לבאר מושגים חדשים על דרך המוסר".[7]
הספר עוסק גם בתאולוגיה של השואה. לדעת הרב דסלר השואה אירעה בגלל אי התאמה בין החסד האלוהי שירד לעם ישראל בדמות האמנציפציה לבין תגובתו של העם, שפנה לכיוונים חומריים ולהתבוללות ולא להתעלות בעבודת ה'. שני מאמרים נוספים בספר, שבהם הרב דסלר נרתם למטרותיה של החברה החרדית לאחר השואה, הם: 'ויהי אחר החורבן' ו'מכתב בדבר אמונת חכמים'. בראשון הוא מתווה לחברה החרדית את היעד המרכזי שלה: שיקום עולם התורה בניסיון להתקרב ככל האפשר לעולם שאבד במזרח אירופה. בשני הוא מסביר כי לא גדולי התורה טעו ערב השואה, אלא כל מי שמבקש לבקרם ולשפוט אותם. המכתב מציג למעשה תפיסה הקרובה לדוקטרינת אלטעות, אם כי אין הוא טוען במפורש שחכמי ישראל אינם מסוגלים לשגות אלא רק שאנו איננו מסוגלים לרדת אל סוף דעתם.
בנימין בראון, האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 12: המוסר לעזרת ההשקפה החרדית, באתר iCast
אליהו אליעזר דסלר (1892-1953), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
