שמחה זיסל זיו

רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו (תקפ"ד, 1824 – ח' באב תרנ"ח, 26 ביולי 1898), היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט ומראשי תנועת המוסר, עמד בראש ה"תלמוד תורה" בקלם. התפרסם בכינוי "הסבא מקלם".

שמחה זיסל זיו

אין תמונה חופשית
לידה	1824 תקפ"ד קלם, האימפריה הרוסית
פטירה	1898 (בגיל 74 בערך) ח' באב תרנ"ח ליטא
כינוי	הסבא מקלם
מדינה	ליטא
תקופת הפעילות	?–1898
רבותיו	ישראל מסלנט
תלמידיו	אליהו דב ליזרוביץ

ביוגרפיה

נולד בעיירה קלם בגוברניית קובנה שבליטא בשנת תקפ"ד (1824) למשפחת ברוידא, מהמשפחות המיוחסות בליטא. הוריו היו מחשובי הקהל בעיירה. אביו נחשב לאחד מגדולי הלמדנים שבדור, וגם אמו הייתה מפורסמת בצדקותהּ. בילדותו התבלט רבי שמחה בכושר מנהיגותו, בעמקות מחשבתו, ובכשרונותיו הגדולים. נשא אישה בגיל צעיר מאוד, ונסע ללמוד בבית מדרשו של רבי ישראל מסלנט, שהיה אז בקובנה.

הוא נהג לספר כי כאשר הגיע לבית מדרשו של רבי ישראל, עשה זאת במטרה להתנגד ללימוד המוסר, אך לאחר ששמע את השיחה הראשונה דבק ברבי ישראל מסלנט לכל ימיו. הוא סיפר שכשהתחיל ללמוד אצל רבי ישראל הורה לו הרב להתמקד בתחילה בהכרת מדותיו^{[דרוש מקור]}. הוא, כך סיפר, נשאר לעסוק בעבודה זו כל חייו.

לאחר שעזב רבי ישראל מסלנט את קובנה ועבר לגרמניה, שב רבי שמחה זיסל לקלם, שם פרש מן העולם, והסתגר בחדרו, עוסק בתורה ובמוסר במשך כמה שנים רצופות ללא הפסקות. מסופר כי נהג לישון שעתיים וחצי ביממה – כאשר השינה מחולקת לחמש פעמים, חצי שעה כל פעם (בדומה לגאון מווילנא), כי למד למעלה משתים עשרה שעות רצוף ללא הפסקה, וכי שום הפרעה שבעולם לא יכלה להוציאו מלימודיו הקבועים.

בשנים אלו התפרסם שמו של רבי שמחה זיסל בליטא כולה כדמות תורנית ומוסרית משכמה ומעלה, ותלמידי חכמים רבים נהרו ללמוד מפיו.

לאחר מספר שנים החל בפעולותיו החינוכיות. בתחילה פתח בית מוסר בעיירה זאגר (Żagory) שבגוברניית קובנה, לא ידוע באלו שנים. לאחר מכן נפגש עם העשיר היהודי קלונימוס זאב ויסוצקי, שהתגורר בזאגר, וכאשר עבר ויסוצקי להתגורר במוסקבה, נשלח רבי שמחה זיסל על ידי רבי ישראל מסלנט כדי לודא שישמור על רמתו הרוחנית, ושם התגורר אצלו ונסמך על שולחנו. לאחר שנתיים נטש את מוסקבה, בשל ויכוח עם ויסוצקי שגרם לו לחשוב שלא יהיה מסוגל להשפיע עליו כראוי, וחזר לעיירה קלם.

לאחר ששב לקלם ניסה רבי שמחה לדרוש את רעיונותיו המוסריים בפני הקהל, אך לשונו העמוקה וסגנונו הפילוסופי הרחיקו את הקהל. בעקבות כך יצר סביבו חוג של תלמידים שבאו לשמוע את שיעוריו, ופתח בקלם בית "תלמוד תורה", בו לימדו על פי רעיונותיו. בית ה"תלמוד תורה דקלם" התפרסם בכל ליטא, והוא ייצג נאמנה את רוחו ודרכו של רבי שמחה זיסל.

בשנת 1876 הסתבך בית התלמוד תורה בקלם עם חקירות מצד השלטונות, לאחר הלשנות בדבר הסתה מהפכנית בין כתליו. רבי שמחה זיסל נחלץ בקושי רב מהעניין, ונאלץ לשנות את שם משפחתו מברוידא לזיו. בית התלמוד תורה נסגר ונפתח מחדש בעיירה גרובין שבקורלנד (כיום בלטביה). שם העלה רבי שמחה את בית התלמוד תורה לשיא הצלחתו. ניהול התלמוד תורה גזל את כל כוחותיו של רבי שמחה זיסל, ולאחר שחלה וראה שאין בכוחות עצמו להמשיך ולנהל את המוסד, החליט בשנת 1886 לסגור את המוסד. לאחר שסגר את התלמוד תורה בגרובין שב רבי שמחה זיסל בכל כוחו לבית התלמוד שלו בקלם, שהתקיים במשך כל אותן שנים. בית התלמוד בקלם היה אחת הישיבות הידועות ביותר בליטא, וחלק גדול מהרבנים ותלמידי החכמים שבליטא היו חניכיו.

רבי שמחה זיסל זיו נפטר בקלם בבוקרו של ערב תשעה באב בח' באב שנת תרנ"ח (1898).

הלחין ניגונים מהפסוקים "תשב אנוש עד דכא"^[1] ו"וזכור את בוראיך"^[2].

צאצאיו

• בנו הרב נחום זאב זיו, שניהל את התלמוד תורה בקלם לאחר פטירת אביו
• בתו רחל גיטל, נישאה לדודנה הרב חיים יצחק זיו. לאחר פטירת הסבא מקלם עלו השניים עם הרבנית האלמנה לירושלים והתגוררו בחצר שטרויס. נפטרה בלי בנים.
• בתו נחמה ליבה, נישאה לרב צבי הירש ברוידא. הייתה ידועה בחוכמתה ובקיאותה בתורה ובמוסר. נרצחה בטבח שביצעו הנאצים בקלם בשנת תש"א. היה לה בן אחד שנפטר בצעירותו.

שיטתו המוסרית והחינוכית

סדר ומשמעת עצמית

שמה של אסכולת קלם בתנועת המוסר יצא למרחוק, בעיקר בשל אחד הנושאים המרכזיים שלה, והוא הדרישה הקיצונית לסדר, משמעת עצמית מוחלטת, ויושר קיצוני.

בקלם לא היה מושג של הפסקה בלימוד, איחור כלשהו, או הסחת הדעת לדברים אחרים. דוגמאות רבות מספור מספרות על כך. מסופר על רבי שמחה זיסל שבעת שישב בחדר לימודו ביקש סוחר עשיר ועז-פנים להיכנס אליו, ודפק בדלתו עד שנעו אמות הספים של הבית, אולם רבי שמחה כלל לא הבחין בכך, מאחר שהיה שקוע בעיונו.

סיפור הממחיש את הדרישה למשמעת בישיבת קלם, מסופר על תלמיד שהורחק מהישיבה למשך שבוע כקנס על כך שהסב את ראשו אינסטינקטיבית לכיוון החלון כאשר עבר שם ברעש רכב מכבי-האש. בישיבה לימדו את החניכים שלא לבצע שום פעולה, ולו הטיית הראש, מבלי מחשבה תחילה.

מסופר גם שמטבע בשווי גרוש היה מונח בבית המדרש בקלם על החלון במשך שישים שנה עד השואה, מבלי שאיש יסיטנו ממקומו.

את הדרישה לסדר השריש רבי שמחה זיסל עמוק בתלמידיו. שנה אחת, בליל יום-הכיפורים, התמקד בדרשתו על כך שנטלת המים לא הייתה במקומה. פעם אחרת כינס את כל תלמידי הישיבה לשיחת מוסר מאחר שאחד התלמידים נעל את הערדליים שלו הפוכים. בחוסר סדר קל ראה רבי שמחה זיסל את שורש הפגמים הנפשיים.

גדלות האדם

נקודה מרכזית נוספת שהדגיש רבי שמחה זיסל הייתה "גדלות האדם". גישה זו פותחה בעקבותיו בידי תלמידו רבי נתן צבי פינקל והייתה לסימן הייחודיות של אסכולת סלבודקה. בקלם הדגישו את חשיבותו של התלמיד, לא על ידי גאווה, אלא בהכרת ערך עצמו. על ידי הכרת ערך עצמו, גרס רבי שמחה, יבין התלמיד את התפקידים המוטלים עליו, ואת גודל האחריות הרובצת עליו. תלמידי קלם היו לבושים תמיד במיטב האופנה, ורבי שמחה נהג לומר שבן-תורה שמזלזל בלבושו מחלל שם שמים. בגישתו זו, היה חלוק על ידידו רבי יוסף יוזל הורוביץ, "הסבא מנובהרדוק", שגרס כי השפלת האדם את עצמו תביאו לעשיית רצון ה' בלי חשבונות ולהכרה שכלית שלמה.

התלמוד תורה בקלם

ה"תלמוד תורה" שהקים רבי שמחה זיסל בקלם היה הראשון מסוגו בליטא. הוא היה הראשון שפעל על פי תוכנית לימודים מדוקדקת, שכללה לימודים רחבים מאוד, כלימוד תנ"ך, דקדוק, רוסית וגרמנית, ומקצועות חול. התלמוד תורה התבלט גם באופיו הדקדקני והמסודר. מסופר כי כאשר הגיעו התלמידים באחד הימים, והבניין היה סגור, טיפס אחד התלמידים על הגדר ופתח את השער מבפנים. רבי שמחה זיסל ראה בכך פריצת גדר וגער בתלמיד, באומרו: "מי שמסוגל לטפס על שער, ולא מתחשב בכך שהוא נעול, יכול לרמוס כל סדרי עולם".

ההכרה השכלית

מטרתו של רבי שמחה זיסל בכל הדברים הייתה להביא את התלמידים לידי הכרה שכלית מוחלטת על כל מעשיהם. לכן טרח והדגיש בפניהם כל נקודה שראה בה משום אי שימת-לב, ואימן אותם בתרגילי-שליטה אין-ספור. בכך היה רבי שמחה זיסל אבי ישיבות שיטת המוסר שהתפתחו בליטא בעקבותיו.

ה"דבק טוב" והספר "חכמה ומוסר"

לאחר שנסגר התלמוד תורה בגרובין ייסד רבי שמחה זיסל חבורה של המובחרים בתלמידיו שנקראה בשם "דבק טוב". חבורה זו קבלה על עצמה שתי קבלות עיקריות: האחת, להקפיד מאוד על דבוק חברים בתוך הקבוצה, והשנייה, לעסוק בקביעות בלימוד תורה ובלימוד ועבודה מוסרית. לצורך הקבלה הראשונה קבלו החברים להשתדל לאהוב אחד את השני באהבה שתהיה קרובה לאהבה טבעית וכן קבלו על עצמם להפגש אחת לשנה, בימים הנוראים, בקלם. לצורך העניין השני קבלו על עצמם חק ולא יעבור ללימוד תורה וללימוד מוסר. כמו כן, קבלו על עצמם קבלות נוספות.

רבי שמחה זיסל החשיב מאוד את החבורה הזו, וכתב עליה שבחים רבים מספור. רבי שמחה זיסל היה כותב לחבורה הזו מכתבים רבים, ומרוב אהבתו אליה כתב אליה מכתבים אפילו שבריאותו הפריעה לו בזה מאוד. ספרו העקרי של רבי שמחה זיסל, "חכמה ומוסר", הוא העתקה של כל אותם המכתבים שנשלחו לאותה חבורה. תחילתו של הספר נערכה על ידי רבי ירוחם ליבוביץ', אך הוא נפטר במהלך עריכתו ובניו סיימו את הוצאתו.

חברי "הדבק טוב" היו מגדולי רבני המוסר של אירופה. בראשם עמדו בנו רבי נחום זאב, וחתנו הרב צבי ברוידא. בנוסף השתתף בחבורה זו הרב ראובן דוב דסלר, אביו של הרב דסלר ועוד רבנים חשובים.

מכתביו

• ספר חכמה ומוסר : בענייני תורה מוסר ויראה ... עם באור דברי חז"ל ללימוד היראה והמוסר / מכתב יד רבינו ר’ שמחה זיסל, הועתקו, נערכו ובוארו על ידי הרב שמשון הררי, ירושלים : מכון מירב, תשנ"ה.
• הרב אליהו אליעזר דסלר (השני) כתבי הסבא מקלם ותלמידיו: ה' כרכים ענייני אלול וימים הנוראים, פנקס הקבלות, חנוכה ופורים, תלמידיו א', תלמידיו ב', מלוקטים מתוך מאמריו וכתביו מכתי"ק והעתקות ומכתבי גדולי תלמידיו, בני ברק : שפתי חכמים - ועד להפצת תורה ומוסר.
• הרב אליהו אליעזר דסלר (השני) בית קלם - ד' כרכים, מלוקטים מתוך מאמריו וכתביו מכתי"ק והעתקות ומכתבי גדולי תלמידיו, בני ברק : שפתי חכמים - ועד להפצת תורה ומוסר.
• הרב חיים שרגא לוין [ע], אור רש"ז : על חמישה חומשי תורה, ב"כ, ירושלים : נתיב הברכה, תשנ"ז.

ראו גם

• תנועת המוסר
• ישראל מסלנט

לקריאה נוספת

• ג'פרי קלוסן, נושא בעול: רבי שמחה זיסל זיו ודרך המוסר (2016 ,SUNY Press)
• יעקב מרק, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת גויל, ירושלים תשי"ח, עמ' 218–221.
• הרב ד' כ"ץ, תנועת המוסר, ירושלים תשי"ד, כרך ב (במהדורה המחודשת, פלדהיים תשס"א, פרקים ב-יז, עמ' 25–178).
• ארי אבנר, רבי שמחה זיסל ברוידא (זיו), נוטרי מורשת, ירושלים: מוסד הרב קוק תשכ"ח עמ' 48–60.
• ספר הזיכרון בית קלם, חלק א, בני ברק תשס"ב.

קישורים חיצוניים

• 'זיו (ברוידא), ר' שמחה־זיסל ב"ר ישראל', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 48 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1246).
• חכמה ומוסר, באתר היברובוקס
• ברק שריג, הסבא מקלם, אתר Tog
• בנימין בראון, ‏האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 6: המוסר הקפדני של קלם, באתר iCast
• קטע מתוך ספר של ג'פרי קלאוסן, Sharing the Burden: Rabbi Simhah Zissel Ziv and the Path of Musar (excerpt from ch. 1)
• שמחה זיסל זיו (1824-1898), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. השיר פורסם מחדש בדיסק "לבקר בהיכלו" שצורף לשבועון משפחה בחג סוכות תשע"ד
2. וזכור את בוראיך, באתר זמרשת

תקופת חייו של הרב שמחה זיסל זיו על ציר הזמן
ציר הזמן