גאולה (שכונה)

גאולה
	רח' מלכי ישראל, מכיוון כיכר השבת
	רח' מלכי ישראל, מכיוון כיכר השבת
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1926
מייסדים	אברהם חסידוף, יוסף אליהו ואברהם חיים שלוש (האחים שלוש)
קואורדינטות	31°47′23.8″N 35°12′48″E
	שכונות נוספות בירושלים
	(למפת ירושלים רגילה) גאולה

שכונת גאולה היא שכונה בירושלים. אך השם משמש גם ככינוי לגוש שכונות בצפון ירושלים, המשמש כמרכז השכונות החרדיות בעיר.

עובדות מהירות מידע, עיר ...

סגירה

השם לקוח מספר ויקרא^[1]:

וּבְכֹל, אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, גְּאֻלָּה, תִּתְּנוּ לָאָרֶץ.

— ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק כ"ד

יזם השכונה, אברהם חסידוף, קרא לה על שם בתו גאולה.^[2]

שכונה חרדית במרכז ירושלים בגובה כ־780 מ' מעל פני הים. בגבול השכונה עובר רחוב מלכי ישראל, רחוב שהפך ברבות הימים להיות מרכז המסחר של שכונות כרם אברהם, זיכרון משה, בתי הורנשטיין, שכונת אחוה ויגיע כפיים. לעיתים מכונה כל גוש השכונות הזה בשם "גאולה", ומעטים זוכרים היכן נמצאת השכונה המקורית.

שכונת גאולה המקורית גובלת מדרום ברחוב מלכי ישראל (והמשכו ברחוב מאה שערים), ממזרח בשכונות שערי פינה ונחלת צבי, מצפון בשכונת הבוכרים, וממערב בכרם אברהם - שכונה קטנה ודומה שהוקמה במקביל. בשנת 1941 אוחדו שתי השכונות לשכונה אחת.

רחובותיה של שכונת כרם אברהם-גאולה קרויים על שמות הנביאים: נחמיה, עזרא, הושע, יואל, עמוס, מיכה, נחום, יונה, עובדיה, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי. רחובות שכונת אחוה, יגיע כפיים, וזיכרון משה, קרויים כולם על שמות רבנים, פוסקי הלכה, ואישי ציבור נודעים.

השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי אברהם חסידוף, יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים יוסף אליהו ואברהם חיים שלוש אדמות מבית היתומים הגרמני שנלר הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.

אחד מראשוני השכונה, שהיה לראש ועד השכונה בשנת 1930, זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד ספרדי ושניים אשכנזיים (לחסידים וליטאים). לפיכך פנה אל האחים שלוש בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.

במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים החרדיים בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. חסידות גור קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה למחנה שנלר. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ושטיבלך בשכונה, כמו חסידות סאטמר, חסידות בויאן, חסידות באבוב, חסידות ראדזין, וחסידות אשלג. ישיבת חברון שכנה בשכונה שנים רבות עד שעברה למשכנה בגבעת מרדכי, ובמקומה נפתחה ישיבת חברון גאולה שנסגרה.

בתחומי השכונה נמצא בית הילדים ציון-בלומנטל, בית יתומים אשר נוסד בשנת 1917.

חלקה המזרחי של השכונה, הגובל בשכונת נחלת צבי, מזוהה עם שכונת מאה שערים. מרכזן של שכונות גאולה הוא רחוב מלכי ישראל בחלקו מכיכר השבת - המהווה צומת חשוב בירושלים, ומזוהה עם מאבקי השבת של שנות החמישים - ועד למחנה שנלר. התחבורה בשכונה פקוקה מאוד, ובפרט בערבי שבת וחג, אין מקומות חניה מסודרים כמעט, מרחוב יעקב מאיר הכביש הוא לתחבורה ציבורית בלבד, בעשור האחרון הפך צביון השכונה למסחרי מאוד, עד שנהיה מרכז הסחר החרדי הגדול בירושלים, ויש עזיבה של תושבים לטובת הפריפריה, ובשכונה מוקמים בתי עסק רבים, ישיבות ומוסדות ציבור.