Loading AI tools
הרב הראשי לישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל (ולימים של מדינת ישראל) משנת 1936 עד יום פטירתו. לפני כן היה רבה הראשי של יהדות אירלנד. הרב הרצוג היה דוקטור לספרות וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958. הוא ידוע במיוחד בתרומתו הרבה לתחום הלכות המדינה ולחידוש מצוות התכלת.
 | |||||||
| לידה |
3 בדצמבר 1888 כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט  לומז'ה, האימפריה הרוסית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1959 (בגיל 70) י"ט בתמוז תשי"ט  ירושלים, ישראל | ||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה  | ||||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית, מדינת אירלנד החופשית, הרפובליקה האירית, האימפריה הבריטית, ישראל | ||||||
| השכלה | |||||||
| תקופת הפעילות |
? – 25 ביולי 1959 | ||||||
| תפקידים נוספים |
רב ראשי, רב ראשי, רב ראשי, רב ראשי, רב ראשי | ||||||
| רבותיו | הרב יעקב דוד וילובסקי | ||||||
| חיבוריו | שו"ת היכל יצחק, פסקים וכתבים, תורת האוהל, תחוקה לישראל על פי התורה | ||||||
| אב |
יואל לייב הלוי הרצוג | ||||||
| אם |
ליבה מרים הרצוג | ||||||
| צאצאים | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1958) | ||||||
  | |||||||
הרצוג נולד בעיר לומז'ה שבצפון-מזרח פולין, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית. בשנת 1897 עבר לאנגליה, שם מונה אביו, הרב יואל לייב הלוי הרצוג, לשמש כרב בלידס, ובהמשך לצרפת, שם כיהן אביו ברבנות. בשל חוסר במרכזי תורה משמעותיים בבריטניה באותה תקופה, הוא נהג להתכתב בנושאים תורניים עם גדולי הרבנים במזרח אירופה, ושלח להם קונטרסים בעילום שם מחידושי תורתו.
בשנת 1908 הוסמך לרבנות על ידי רבי יוסף שלופר, רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, והרידב"ז[1]. הוא למד מתמטיקה ושפות קלאסיות ושמיות[2] באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון. הוא ערך מחקר על "התכלת בישראל" (Hebrew Porphyrology), וקיבל עליו תואר M.A., וב-1914 קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.
בשנים 1915 עד 1936 כיהן כרב באירלנד: 3 שנים כרבה של בלפסט, אחר כך כרבה של דבלין ומשנת 1925 כרבה הראשי של יהדות אירלנד. כרב ראשי הצליח לסכל את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית. במהלך כהונתו קשר קשרי ידידות קרובים עם הקרדינל האירי ג'וזף מקרורי, ולעיתים קרובות היו נפגשים ומשוחחים בנושאים ברומו של עולם.[3][4]
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שדגל בהנהגה רבנית המשלבת תורה ומדע, שידלוֹ לעלות לארץ ישראל.[5] לאחר מותו של הרב קוק נבחר בי"ז בכסלו תרצ"ז לרבה הראשי של ארץ ישראל, על פני הרב יעקב משה חרל"פ, בתמיכתו של ה"חזון אי"ש".[6] אף שהיו כאלו שהתנגדו לו בהיותו "רב דוקטור".
בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט יצא בקריאה, יחד עם הראשון לציון, הרב יעקב מאיר, להקפיד על מדיניות ההבלגה ולהימנע ממעשי נקם.[7] ב-1939 היה בין המשתתפים בוועידת השולחן העגול בלונדון. לאחר כישלונה, כאשר יצא הספר הלבן השלישי, שהגביל את ההגירה היהודית לארץ ישראל ואת רכישת הקרקעות בידי יהודים, הזהיר הרב הרצוג "כי הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר שחור" וקרע אותו בהפגנה פומבית. מעשה זה העניק את ההשראה לבנו חיים הרצוג, אשר בנאומו ב-1975 כשגריר ישראל באו"ם, קרע באופן דומה את החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שהכריזה כי הציונות היא גזענות.
ב-1940 הקים את "ועד הישיבות", ארגון הגג של הישיבות הגבוהות בארץ ישראל, ונבחר לעמוד בראשו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה פעל הרב הרצוג להצלת יהודים. ב-1941 יצא למסע הצלה לארצות הברית דרך אנגליה ובחזרה דרך דרום אפריקה ומצרים.[8] הוא ניסה להיעזר בחברו הוותיק, הקרדינל האירי ג'וזף מקרורי, כדי להשפיע על האפיפיור פיוס ה-12 לסייע בהצלת יהודי הונגריה, אך הדבר לא צלח.[9] לאחר מאמצים הצליח להיפגש עם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, ותבע ממנו להציל יהודים ולהפציץ את מחנות ההשמדה. הוא יצא מן הפגישה מדוכא וראה בה כישלון. כאשר רצה לחזור לארץ ישראל הזהירו אותו הבריטים וקבוצות של רבנים בארצות הברית כי צִלו של הנאציזם מרחף מעל ארץ ישראל והיא עלולה להיכבש, אך הוא ענה להם כי נביאי ישראל התנבאו על שני חורבנות ולא על חורבן בית שלישי, וחזר לארץ ישראל.[10] הלחץ להישאר היה רב, במיוחד בגלל סכנת הצוללות שפגעו באוניות. ואכן אונייה שבה היה אמור לנסוע הוטבעה וכל נוסעיה נספו. בחזרתו הגיע בטיסה מדרום אפריקה למצרים, ומשם לרחובות ברכבת. בתחנת הרכבת רחובות קיבלו את פניו ראשי היישוב, אשר העריכו את הסיכון שנטל וראו במעשיו ובדבריו חיזוק הרוח.[11] הוא המשיך להביע את ביטחונו בניצחון בריטניה במערכה, גם במהלך מאתיים ימי החרדה שעברו על היישוב בשנת 1942.[10]
בשנת 1946 יצא למסע ברחבי אירופה כדי לשכנע את ניצולי השואה לעלות לארץ ישראל. במהלך המסע נפגש עם מדינאים שונים ועם האפיפיור פיוס השנים עשר, ממנו ביקש להחזיר לחיק היהדות את הילדים היהודים מהמנזרים שבהם הוסתרו כדי להציל את חייהם, אך נענה בכתף קרה.[12] הרב הרצוג בסיוע מתנדבים איתרו ילדים והעבירו אותם מהבתים ומהמוסדות בהם מצאו מחסה למוסדות יהודים מקומיים שיכלו לשמש להם כאפוטרופסים.[13] למעלה מ-500 ילדים כאלה הגיעו לארץ ישראל ברכבת שנקראה גם על שמו "רכבת הרצוג".[14]
הרב הרצוג היה המייסד של מכון יד הרב הרצוג, שנקרא על שמו לאחר מותו. מכון זה אחראי להוצאת האנציקלופדיה התלמודית והוצאה מדעית של התלמוד הבבלי, שמוגה על פי כתבי יד שונים במכון התלמוד הישראלי השלם. כמו כן יזם את הקמת הבניין החדש של הרבנות הראשית, "היכל שלמה", ודרבן את ידידו הנדבן יצחק וולפסון לתרום לכך. אנשי גוש עציון רחשו לו חיבה וכבוד, ועוד בחייו נקרא לכבודו היישוב משואות יצחק שבגוש עציון. לאחר נפילת הגוש במלחמת העצמאות, חודש היישוב במקומו הנוכחי באזור אשקלון.
בביתו התכנסו מדי יום שישי רבנים לעסוק בדברי תורה והלכה, בהם חמיו הרב הילמן, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה גורן, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב בצלאל ז'ולטי.[15] דרשותיו בשבת הגדול ושבת שובה משכו קהל רב.[16]
הרב הרצוג נפטר בי"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959 ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים[17]. הרב עובדיה יוסף אמר עליו בהספדו: "היה מנהיגם של ישראל, אהב צדק ושנא רשע, ותמיד לימד סנגוריה על ישראל... מסר נפשו להצלת ילדי ישראל..."[18]
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[19]
| ליבה-מרים לבית סירוביץ | יואל לייב הלוי הרצוג | שמואל יצחק הילמן | חיה-שיינה לבית פוקמפנר | יחיאל מיכל שטיינברג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק אייזיק הלוי הרצוג | שרה הרצוג | שמחה אמב"ש | לאה אמב"ש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פנינה הרצוג | יעקב הרצוג | חיים הרצוג | אורה הרצוג | סוזי אבן | אבא אבן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צביה ברין | שאול אפק | אורי אפק | עלי אבן | נסים גאון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מיכל הרצוג | יצחק הרצוג | מיכאל הרצוג | רונית הרצוג | יואל הרצוג | מרגרט הרצוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ב-1917 נשא את שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן מלונדון. לזוג נולדו חיים הרצוג, לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל, וד"ר יעקב הרצוג שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. נכדו הוא יצחק הרצוג נשיא מדינת ישראל ה-11.
על שם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג נקרא היישוב משואות יצחק, שכונת קריית הרצוג בבני ברק, שכונת הרב הרצוג בקריית אתא, רחוב ראשי בירושלים ורחובות בערים נוספות; יד הרב הרצוג; הישיבה התיכונית "נווה הרצוג" בניר גלים ובית הספר בממ"ד "ימין הרצוג" באילת.
לשכתו של הרב הרצוג הועתקה מביתו והיא מוצגת כולה במוזיאון לאמנות יהודית שבהיכל שלמה בירושלים. נבחר יחד עם רעייתו הרבנית שרה לדמות המופת של החמ״ד לשנת ה׳תשפ״ה.
.jpg)
הרב הרצוג חיבר את הספרים: "שו"ת היכל יצחק", "כתבים ופסקים", "תורת האהל", ו"תחוקה לישראל על פי התורה" בהם התמקד רבות בנושאי הלכה ומדינה. בשנת 1936, פרסם הרב הרצוג באנגליה ספר בשם: "The Main Institutions Of Jewish Law". הספר תורגם לעברית בשנת 2016 על ידי ד"ר משה הרשקביץ, ויצא לאור על ידי ידיעות ספרים. הרב הרצוג היה מהחוקרים הגדולים בתחום התכלת.[20]
נוסח התפילה לשלום המדינה חובר בידו, והוא נעזר ברב הראשי הספרדי בתקופתו, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. לפני פרסום התפילה ביקש מש"י עגנון הערות עריכה. מסיבה זו, ובגלל העברית המסוגננת, יוחסה כתיבת התפילה בטעות לעגנון[21]
בשנת תשכ"ב יצא לזכרו קובץ "מזכרת", ובו מאמרים תורניים, בעריכת הרב שלמה יוסף זוין וד"ר זרח ורהפטיג. בתחילת הספר הודפס נספח העוסק בחייו, פעלו וזכרו. בשנת תשס"ט יצא לאור הספר 'משואה ליצחק' העוסק במשנתו.
הרב הרצוג פרס את משנתו המדינית בכתבים ובמאמרים. הוא תמך במה שקרא נומוקרטיה, כלומר "ממשלת החוק האלוקי, התורה שמן השמים".[22] לדברי הרב עידו רכניץ, הוא תמך למעשה ב"תיאונומיה חוקתית מלוכנית", שיטה שבה המדינה מונהגת על ידי המלך והחוק העליון בה הוא חוק התורה, אך מאפשרת חקיקה משלימה שאינה נוגדת את דין התורה. מתוך תפיסה זו סבר הרב הרצוג כי יש סמכות של מלך ישראל לממשלת ישראל ויש תוקף לחלק מחוקי הכנסת, המהווים תקנות משלימות לחוקי התורה; אולם אין סמכות לבתי המשפט של מדינת ישראל.[23]
ערך מורחב – יחס הרבנים לשירות נשים בצה"לבתשובה כתב על פי דברי הרמב"ם והמנחת חינוך שנשים יוצאות למלחמות מצווה, ובהן מלחמת השחרור. הוא דחה את דברי הרדב"ז שפירש שנשים אינן יוצאות כלל למלחמת מצווה, או שהן רק מסייעות ללוחמים בהבאת מים ומזון. כמו כן, כתב שם שאין בנשיאת נשק לנשים במסגרת צבאית בעיה מצד איסור לא ילבש.
עם זאת, הוא הסביר שהרבנות הראשית לישראל לא אמרה בעניין זה היתר, מחשש לבעיות של צניעות. הוא הוסיף שאם בפלוגות דתיות אפשר לקבוע סדרים שימנעו בעיות אלו אין הוא רואה בכך שום איסור, אך הרבנות שללה גיוס חובה של נשים, ולפי תקנות הגיוס לכל אישה יש רשות להתנגד לגיוסה מטעמים דתיים, מכיוון שקשה לקבוע בכך גדרים. לבסוף כתב שבנות שרוצות להתנדב למשמר העם תוך כדי נשיאת נשק אינן עוברות על שום איסור ומקיימות מצווה רבה[24]
זכויות מיעוטים
ערב קום המדינה חיבר הרב הרצוג מאמר תחת השם: ״זכויות מיעוטים לפי ההלכה״ במדינה יהודית בארץ ישראל. במאמר הורה למדינה שבדרך להתחייב למנוע את הפלייתם של הערבים בארץ ישראל (מוסלמים ונוצרים כאחד). מסקנתו ההלכתית דחתה בתוקף כל טענה האוסרת על בני המיעוטים לגור או להיות בעלים של קרקע בארץ ישראל. אפילו טען: ״לא יימצא רב בישראל בעל מוח או בעל שכל ישר״ שיחלוק על מסקנות אלה[25].
Dr. Hertzog Speech. Prague, Czechoslovakia, בארכיון הסרטים של British Pathé (באנגלית) - סרטון בו נראה הרב ד"ר הרצוג נואם
יצחק איזיק הרצוג (1888-1959), דף שער בספרייה הלאומית
יצחק אייזיק הלוי הרצוג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)מכּתביו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
